תביעות מאוחדות של שומרים נגד חברת שמירה

בפועל מדובר בשתי תביעות שאוחדו וכן בהודעה לצד שלישי שהוגשה כנגד חברת הביטוח.

כאשר הוצגה בפני מר פת גרסת סמי כהן ולפיה הוא כלל לא זוכר אם עמד לפני הפניה לכביש 25 או שהגיע בנסיעה רצופה (עמ' 21 לפרוטוקול שורה 27), אולם מייד עם הפניה לכביש 25 ראה שיש לו אור ירוק לכיוון הפניה שמאלה (עמ' 22 לפרוטוקול שורה 11) הבהיר כי לא ניתן ללמוד מזה דבר, והכל בגדר ספקולאציה, כולל האפשרות שמר סמי כהן פנה ימינה מכביש 293 מבלי להבחין שיש שם כלל רמזור (עמ' 26 לפרוטוקול, שורות 4-12).

...

לסיכום:- הנני מקבל את התביעה בתא"מ 15521-07-18 וקובע כי על ביטוח ישיר ומר סמי כהן לפצות את מר נעים אבו כף ב80% מסך הנזק שנגרם.

הנני דוחה את התביעה בת"א 25392-09-18, ולפיכך יש לדחות גם את ההודעה לצד שלישי.

בכל הקשור לת"א 25392-09-18 הנני דוחה את התביעה.

הרקע לבקשה ביום 5.6.19 הגישה המשיבה תביעה כנגד חברת ש.א.ס שמירה וסיורים בע"מ (להלן - הנתבעת 1), דור 2000 (1998) אחזקה וכח אדם בע"מ (להלן - נתבעת 2) וכן כנגד אורביט משאבי אנוש (להלן - נתבעת 3) בה עתרה לתשלום זכויות סוציאליות שונות הנובעות מתקופת עבודתה וסיומה וכן לפצוי לפי חוק עבודת נשים ופיצויים בגין עוגמת נפש, פיצוי מכוח חוק שויון הזדמנויות בעבודה ודמי לידה.

ביום 31.8.21 נתנה כב' הרשמת רעות שמר בגס החלטתה בבקשותיהן של נתבעת 1 וכן של שופרסל להפקדת ערובה במאוחד, במסגרתה דחתה היא את בקשותיהן להטלת ערובה על המשיבה.

...

עם זאת, כעת, משמצאנו כי המשיבה כשלה מלהוכיח את החריג בדבר 'ראשית ראייה', יש מקום לבחון יכולת פירעון או טעמים מיוחדים.

נוסף על האמור לעיל, לא מצאנו כי מתקיימים 'טעמים מיוחדים' המצדיקים אי הטלת ערובה בנסיבות המקרה דנן.

לאור כל המקובץ, אנו סבורים כי יש מקום להטיל ערובה על המשיבה להבטחת הוצאות שופרסל במסגרת הליך זה. אשר לגובה הערבות: בהתחשב בצורך להבטיח את זכות הגישה לערכאות מחד, וזכותה של שופרסל שלא לצאת בחסרון כיס מאידך , וכן לאור ההוצאות הנפסקות בבית דין זה ובהתחשב בסכום התביעה, מצאנו לנכון לחייב את המשיבה בסך של 2,000 ₪.

ביום 14.1.2020 הגיש המשיב תביעה בסדר דין מקוצר על סך של 897,904 ₪ נגד חברת י.ח.-רוז שמירה וכח אדם בע"מ (נתבעת מס' 1, להלן: החייבת העיקרית) בגין יתרת חובה בחשבון העו"ש שלה, המתנהל אצל המבקש.

חזקה על אדם שאם חתם הוא יודע על מה חתם, הבין את תוכן המסמך ונתן את הסכמתו לאמור בו, ומקום בו לא טרח לקרוא והסתמך על הכותב, אין לו אלא להלין על עצמו בלבד, שכן, "בדרך-כלל דין הוא, שאדם החותם על מיסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאור הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא." (ראו ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117 [1965]; ע"א 6799/02 משולם נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד נח(2) 145 [2003]; ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי המאוחד [1.11.2004]; ע"א 6055/04 לנדאו נ' בנק לאומי לישראל [12.7.2006]; ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד(2) 559 [2000]).

...

אשר לטענה כי החוב הוקטן על ידי קבלת תקבולים מידי צדדים שלישיים החבים לחייבת העיקרית, גם טענה זו נטענה לראשונה בדיון, ומקום מקום מקובלת עליי טענתו של ב"כ המשיב, כי החוב בחשבון הוקטן ויוקטן בהתאם.

בשקילת כל האמור לעיל ולנוכח ההלכה הפסוקה, לפיה בשלב זה מונחה בית המשפט לנקוט גישה מקלה ולאפשר את בירור הטענות כאשר קיימת הגנה, ולו דחוקה, מצאתי לנכון ליתן למבקש רשות להתגונן בשאלת קיום חובת הגילוי על ידי המשיב ביחס להפרותיה של החייבת העיקרית כמפורט לעיל.

לאור כל אלו, ובשים לב לסמכות בית המשפט להתנות את מתן הרשות להתגונן בין השאר במתן ערובה (תקנה 20(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018), אני קובעת כי תינתן למבקש רשות להתגונן בפני התביעה בכפוף להפקדת ערבון, אותו מצאתי לנכון להעמיד, בנסיבות המקרה, על סך של 250,000 ₪.

לפני שתי תביעות מאוחדות לניזקי רכוש בגין תאונת דרכים.

ביום 10.02.19 הגיש קרינאוי מוחמד לבית משפט השלום בבאר שבע, תביעה נגד מאיר ליסינג, ולרי לויקו, נהג המשאית, ונגד חברת הביטוח של המשאית, בדרישה לפצותו בין הנזקים שנגרמו לטרקטור בסך של 190,077 ₪.

אני כנהג סביר שמתקרב לטרקטור ונימצא ממנו במרחק של מעל 100 מטר ורואה את הטרקטור בסטיה לעבר השול ורואה שהקו הלבן מסתיים, אין לי שום חובה להאט ולנסוע בקצב הטרקטור ולשמור ממנו מרחק כי בעצם אני אמור לעקוף אותו ולא במצב של לשמור ממנו מרחק.

...

טענת ה"ה קרינאוי לפיה מעקף המשאית נעשה על הקו הלבן היא שגרמה לתאונה, שכן אם היה נהג המשאית ממתין עד לסיום הקו הלבן והיה נוסע לאט מאחורי הטרקטור, אז הטרקטור יכול היה לפנות בבטחה – דינה להידחות.

וראו בעניין זה גם תשובתו, המקובלת עלי, של מר וולמרק לשאלה בעניין זה בחקירתו הנגדית: "ש. אתה מדבר על אלמנט ההפתעה שחשוב לדעתך למקרה, מבחינת הציפיות שמעת את נהג הטרקטור, שהוא מתחיל את הפניה שמאלה מאחוריו יש קו לבן, כלומר במבחן הציפיות של נהג הטרקטור, אף אחד לא אמור לעקוף אותו כי הוא בקו לבן?

לסיכום התביעה שהגיש קרינאוי מוחמד נגד נהג המשאית, נגד מאיר ליסינג ונגד הפניקס, נדחית.

הדיון בשתי התביעות אוחד, מאחר ומדובר בפרשה אחת.

תביעה זו הוגשה כנגד משטרת ישראל, וכנגד החברה שגררה את הרכב למגרש המכוניות המשטרתי.

מקובלת עלי ההפניה שהפנו התובעים בסיכומיהם לנאמר על ידי כב' בימ"ש עליון ברע"פ 7600/08 אריה אברם נגד מדינת ישראל, כי הראציונאל של שמירת ערך הרכוש היא בשל החזקת רכוש של אדם שנתפס ללא הסכמתו, עד הכרעה במשפט הפלילי נגדו.

...

שנית, מקובלת עלי טענתה של התובעת כי גובה הנזק לא הוכח.

מכל האמור לעיל – דין התביעות שתיהן להידחות.

אני מחליטה לחייב את התובעים בגין מחיקת התביעה כנגד הנתבעת 2, בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪, הכוללות גם את הוצאות העדים ואת שכ"ט עוה"ד. אני מחייבת את התובעים לשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.