מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעות מאוחדות לנזקי בניין ומבנה מסוכן

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעניינינו, עילת התביעה של התובעות בכל אחד משלושת ההליכים המאוחדים היא עילה נזיקית – בין אם מכוח עוולת הרשלנות ובין אם מכוח עוולת הפרת חובה חקוקה – ככל שהיא מתייחסת להפרת תקנות החשמל על ידי חח"י. על מנת לעמוד בנטל השיכנוע להוכחת עילות התביעה כאמור, על התובעות להראות כי הנתבעות (חח"י או נציגות ועד הבניין, לפי העניין) התרשלו, כי נגרם לתובעות נזק, וכי קיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין ההתרשלות לבין הנזק.
ס' 38 לפקודת הנזיקין קובע כי: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נימלט הדבר – על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה." אשר להיפוך נטל הראיה מכוח ס' 38 לפקודת הנזיקין בשל נזק שניגרם מ"דבר מסוכן", הלכה היא, כי כדי להעביר את חובת הראיה ברשלנות לגבי דבר מסוכן לשכם הנתבע, על התובע לעמוד בחובת הוכחה ראשונית של שלושה יסודות: (א) ארוע נזק; (ב) גרימתו על-ידי דבר מסוכן (ג) הנתבע הנו בעליו של הדבר המסוכן או ממונה עליו.
בעיניין מדינה דובר במבנה שניזוק ולעניין זה קבע בית המשפט, כי כשיש הצדקה עניינית וכלכלית לתקן מבנה, שניזוק באופן חלקי, ולהחזירו למצבו הקודם, יש לפצות את בעל המבנה בסכום השווה להוצאות התיקון והשיפוץ, אפילו אם כתוצאה מהשמוש בחומרי בנייה חדשים עלה ערכו של המבנה, ובילבד שהניזוק לא השתמש בחומרים יקרים במיוחד, או שעבודת הבנייה חרגה במשהו מבצוע עבודה סטנדרטית.
...
סיכום אשר על כן ומכל הטעמים שפורטו לעיל אני קובעת כדלקמן: בתביעת כלל (ת.א. 19757-12-14) הנתבעת חח"י תשלום לתובעת סך של 197,748 ₪ אשר יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה, ובתוספת אגרת משפט מלאה, שכר העדים מטעם כלל כפי שנפסק במהלך הדיונים, ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.
התביעה כנגד הנתבעים 1-2 נדחית וממילא גם ההודעה לצד השלישי נדחית יחד עמה, כאשר חח"י תישא אף באגרת המשפט בגין ההודעה לצד שלישי ששולמה על ידי הנתבעים 1-2.
התביעה כנגד הנתבעת 1 (כלל) נדחית ויחד עמה נדחית גם ההודעה לצד השלישי, כאשר חח"י תישא אף באגרת המשפט בגין ההודעה לצד שלישי ששולמה על ידי הנתבעת 1.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בחודש דצמבר 2015 הגישו התובעים 1 עד 10, דיירי כניסה מס' 43 בבניין, תביעה כנגד החברה תביעה בשל ליקויי בנייה ובמסגרתה הוגשה תביעה שכנגד בידי החברה כנגד חלק מהדיירים, אשר לפי הנטען לא שילמו לה את מלוא התמורה.
כפי העולה מהמסמכים שהוגשו, במבנה התגלו ליקויים, ובעיקר סדקים בחיבור בין המבנה הישן והמרפסות החדשות, בעיקר במרפסות הקומה העליונה של המבנה, עד כדי כך שבחודש ינואר 2017 הוכרזו המרפסות כמבנה כמסוכן בידי עריית חיפה עקב חשש מהתמוטטות המרפסות.
במקביל הוגשה תביעה נוספת על ידי מר ארוילי, הבעלים של אחת מהדירות בקומה העליונה במבנה (בכניסה אחרת) ושתי התביעות אוחדו, כאמור בהחלטת כב' השופטת וינברגר מיום 27/06/17.
לאור כל האמור לעיל, ולאחר השוואה בין חוות דעת המומחה בר אילן, לחוות הדעת המומחים מטעם הצדדים, אני מוצא לקבל את קביעות המומחה בר אילן, ולא מצאתי לשינוי משמעותי מקביעותיו, מה גם שחוות דעת מומחה התובעים, המהנדס בן עזרא, מתייחסת לנזקים החורגים מהתביעה שלהכרעה בפניי, דהיינו נזקים לדירות דיירים שאינם בין התובעים בהליך זה ונזקים שנגרמו כתוצאה מבצוע לקוי בידי הנתבעת מס' 1, נגדה כבר ניתן פסק דין זה מכבר.
...
סיכומו של דבר: לאור כל האמור לעיל, בהתחשב בסכום שנקבע לתיקון הליקויים בדירות, בתוספת פיקוח, מע"מ ושיערוך, ובתוספת פיצוי בגין נזק לא ממוני והוצאות חלקיות לתובעים ראיתי לנכון לחייב את הנתבע מס' 2 לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: לתובע יהודה ארוילי 35,000 ₪.
כמו כן ישלם הנתבע מס' 2 לתובעים סכום של 12,000 ₪ עבור שכ"ט באת-כוחם.
מנגד ישלמו התובעים לנתבעת מס' 3 סכום של 6,000 ₪ עבור שכ"ט בא-כוחם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ההליך אוחד עם התובענה השטרית בגין שני השיקים לאחר שבהסכמת הצדדים ניתנה לתובעת רשות להיתגונן כנגדם.
בהסכם נקבע כי הבנייה תבוצע "על פי היתר בניה ולפי תכנית קונסטרוקציה". יצוין, כי אותו היתר הוצא במשותף ע"י התובעת ו-7 דיירים נוספים בבניין, אשר בנו מרפסות על פי ההיתר שניתן עוד קודם לכן, בפקוח מי שגם ערך את הבקשה להיתר, ההנדסאי מר יעקב תמייב (להלן תמייב).
ביום 5.6.16 החלו עבודות הבנייה בדירת התובעת והן הופסקו בפעם הראשונה בו ביום, ופעם נוספת ביום 8.6.2016 בשל צוי הפסקת עבודה שהוצאו ע"י המחלקה למבנים מסוכנים בעריית ירושלים (להלן – הערייה).
נוסף על כך, אייל עצמו לא היה עיקבי בסכומים שדרש; במיסרון שהציגה התובעת בגדר נספח כ"ה נטען לחוב של 34,000 ₪, בתביעה נטען לחוב בסך 29,000 ₪ בצרוף שיקים בסך 25,100 ₪ ובסה"כ לחוב של 54,100 ₪, בעוד שבתצהיר העדות הראשית נטען לסכום של 78,561 ₪, הכולל נזקים נוספים.
...
אני מקבלת אפוא את גרסת התובעת כי השיק ע"ס 15,100 ₪ שנפרע ביום 28.7.2016 פרע את השיק בסכום זהה שהוגש לביצוע (שמספרו 6659377).
המסקנה היא כי הנתבעת אינה זכאית לסכום השיק ע"ס 15,100 ₪ מושא תיק ההוצאה לפועל ואני קובעת כי שיק זה הוחלף בשיק בסכום זהה שנפרע ביום 28.7.16.
סוף דבר התובעת תשלם לנתבעת את סכום השיק בסך 10,000 ₪ בצירוף 7,020 ₪ בגין הכנת התוכניות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בחודש יולי 2019, כאשר ביקרו התובעים בדירה לאחר רכישתה, גילו התובעים כי בדירה אחרת בקומה שמתחת לדירת התובעים בוצעו עבודות בניה בעבר, במסגרתן הוסר קיר תמך, כאשר בעלי הדירה בה הוסר קיר התמך הזמינו קונסטרוקטור מטעמם מר שאול דיטל, אשר נתן חוות דעת ביום 7.10.18 לכלל הדיירים בבנין וקבע כי הבניין הנו מבנה מסוכן, המחייב עבודות שקום דחופות בעלות של 250,000 ₪.
ככל שלעומת זאת, מסתבר שלא היתה כלל טעות בעיסקה, אין כלל הטעה או מסירת מידע כוזב (ראה: ע"א 11/84 אשר רבינוביץ נ' שלב - הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ, פ"ד מ (4) 533, 541 (1986)).
תנאי לקיומה של עילת תביעה בגין אי הצגת המידע במשא ומתן, הוא שהקונה אכן הסתמך על מצג זה. לעומת זאת, כאשר הטעות לא נגרמה בשל המצג המטעה שמסר המוכר, אלא בגלל תוצאות מוטעות של הבדיקה הנפרדת שערך הקונה, אשר בחר שלא להסתמך כלל על המצג המטעה של המוכר, אין כלל עילת תביעה, בהיעדר קשר סיבתי בין המצג המטעה לניזקו של הקונה (ראה: פרידמן וכהן, בספרם הנ"ל, בעמ' 244-245).
...
ביום 4.11.21 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית כדלקמן: "השאלה הראשונית שעל בית המשפט להכריע הינה האם מה שקובע ביחסים בין קונה ומוכר בעת כריתת החוזה הוא הידיעה הסובייקטיבית של הצדדים ושל מי שהיה מעורב בכריתת העסקה בעת המכירה, מבחינת המצג והמידע הידוע להם, גם אם מבחינה אובייקטיבית מידע סובייקטיבי זה אינו משפיע על מחיר הנכס ואינו נכון. ככל והתשובה לשאלה היא שמה שקובע הוא רק מצב הדברים בפועל (אובייקטיבית), דינה של התביעה להידחות. ככל והתשובה היא שלמידע סובייקטיבי זה יש חשיבות ויש חובת גילויו לקונה, מוסכם כי בית המשפט יבחן מה היתה הידיעה של כל הצדדים בעת כריתת חוזה המכר. הצדדים מסכימים לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, מר לזר, אשר קביעותיו העובדתיות יהיו מסד להכרעה בתיק זה. עם זאת, יש לציין, כי באי כוח התובעים אינם מסכימים לשווי אשר קבע השמאי לזר לדירה, אך מוסכם עליהם כי שאלה זו אינה מצריכה הכרעה בתיק זה". טענות הצדדים: התובעים בסיכומיהם טוענים כי חובת הגילוי של מוכר מקרקעין כוללת גם את מחשבות צד למשא ומתן, או את חששותיו, והיא קיימת גם כאשר המוכר סבור שמדובר באי התאמה שולית שאינה משפיעה על מחיר העסקה.
אלא מאי? חבותו של נותן המצג רלבנטית לצורך העסקה שנכרתה בסופו של דבר, היינו, ככל שהמידע שנמסר במפורש או על דרך המחדל היה כוזב כך שהקונה רכש נכס ששוויו היה פחות מערכו במציאות, זכאי היה התובע לתבוע על נזקיו מהעסקה.
אשר על כן, התביעה נדחית.
אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים 1 ו-2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪ וסכום דומה לנתבע מס' 5.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען, שהעירייה קבעה שמדובר במבנה מסוכן.
התובעים מבקשים, בבקשה נפרדת, שהנתבעים ישלמו את חלקם; למען היעילות, הבקשות, הן הבקשה לסילוק על הסף והן בקשת התובעים, שהנתבעים ישאו בשכר המומחה, יידונו במאוחד.
אין עילת תביעה בעיניין זה. הכרזת הבניין כמסוכן אם לאו, על-ידי עריית תל אביב איננה קשורה לעילות בהן עסקינן.
הבקשה נשענת על סילוק מוחלט של סעד התביעה ומסקנות המומחה; התובעים טוענים שאינם מבקשים את תיקון כלל הליקויים ההסטוריים, אלא מבקשים רק את תיקון הנזקים המבניים והליקויים שנגרמו בשנת 2011, על מנת להשיב את הבניין והדירות למצבם הקודם.
...
הנני ליתן צו בעניין, וראו להלן; סוף דבר דין הבקשות – דחייה.
51בהתאם לסעיף 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט - 2018, אינני עושה צו להוצאות בהתחשב בכך, שהבקשה לדחייה על הסף נדחית, ואילו הבקשה לחיוב התובעים לשאת בשכר טרחת המומחה נדחית גם היא.
המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים והן למומחה בית המשפט.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו