מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעות מאוחדות בגין שריפה בדירה מושכרת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

וכך אמר בעדותו: ".... נהפוך הוא על פי חוות הדעת של רשף לוי, למשל, הוא לא פירק את שרידי לוח החשמל, ואני הייתי בעצם הראשון שנגע ופירק את שרידי לוח החשמל, לפניי אף אחד לא פירק את זה. משום שאני מצאתי את הלוח במצבו באותנטי ובדקתי אותו וזה מפורט בחוות הדעת שלי. בנוסף לכך, מצאתי את כל השקעים בדירה, את כל נקודות החשמל בדירה, את כל המפסקים בדירה, כמובן שהם שרופים היו. אף אחד לא נגע בהם ולא התחיל לשקם אותם. בדקתי אותם אחד לאחד, ברמה של 100% לא 99% אלא ברמה של 100% בדקתי את כל מערכת החשמל של המבנה אותנטי לחלוטין וזה מופיע בחוותה דעת שלי בתרשים שערכתי וציין בדיוק איפה כל שקע ומפסק ומנורה מותקנת. (זה בעמ' 7 לחוות הדעת שלי). אם אתה שואל אותי ליתרון של רשף עליי לכל הקשור למערכת החשמל של המבנה – אין לו שום יתרון על חוות הדעת שלי" (עמ' 7 ש' 17-8) לעומת זאת, מעדותו של רשף לוי התברר כי הוא לא בדק את מערכת החשמל בדירה, וכי אין לו כל הכשרה בתחום הנדסת החשמל (להבדיל ממר סלוצקי שהנו מהנדס חשמל בהכשרתו), וכי לזירת הארוע לא זומן מהנדס חשמל מטעם רשות הכבאות על מנת לבדוק אפשרות קיומו של כשל חשמלי שגרם לשריפה.
במקרה דנא, בין אם יוחל המבחן המקובל, או בין אם המבחן המרוכך שנקבע בפרשת רגב, יש לדידי לקבוע כי לא היתרחש ארוע מסכל" בעניינינו, העמותה השכירה את הדירות שברשותה ובכללן הדירה נשוא התביעה לניצולי שואה ולאנשים נזקקים אשר נקלעו למצוקות כלכליות ואחרות במהלך חייהם.
במצב דברים זה שוכנעתי כי יכולת הפיקוח והשליטה בדירה בתקופת שכירותה על ידי המנוח, היתה נתונה בידיה של העמותה, וכי העמותה היתה בעלת הזיקה הקרובה הן לדירה והן למנוח, ובנסיבות אלה, אין הצדקה להטיל על התובע אחריות בגין ארוע השריפה.
...
לאור האמור לעיל, ובזיקה למבחן הצפיות, הנני קובעת כי העמותה היתה צריכה לצפות גרימת נזק לדירה לרבות על ידי הצתה מכוונת, קל וחומר בנסיבות המקרה שבפנינו שבו היא היתה מודעת לאותות המצוקה הנפשית ששודרו על ידי המנוח עובר לאירוע, ובזיקה למבחן הסיכון הנני קובעת כי אירוע ההצתה היה במתחם הסיכונים שהעמותה היתה צריכה לראות בעת כריתת החוזה, ומשכך, אין בפנינו נסיבה מסכלת.
בנסיבות המקרה שבפנינו, לא שוכנעתי כי יש לפסוק פיצוי בגין נזק לא ממוני.
לאור כל האמור לעיל, הנני מחליטה לקבל את התביעה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 97,560 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע אגרת משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 23,000 ₪ (תוך לקיחה בחשבון ההוצאות בסך של 1,200 ₪ שנפסקו בהחלטה מיום 7.6.16), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום בית שמש נפסק כדקלמן:

רקע בפניי תביעה לפיצויים בגין שיפוצים בדירה שכורה שהיוו מיטרד לתובעים, תביעה שכנגד והתנגדות לבצוע שטר שאוחדו לכלל תביעה אחת.
" גרסת הנתבע: "אני מציג נסח טאבו. דירה 18 , דירה 19. תת חלקה של התובע היא 19. העבודות היתקיימו בתת חלקה 18. השכרתי לו את הדירה ביום 15.11.16. בתחנת המישטרה אישתו הגישה תלונה באותו יום שבו נחתם החוזה , שאני רמזתי לה רמיזות מיניות. הגישו נגדי תביעה שניסיתי לאנוס אותה אני מבקש שיירשם. בסוף חודש אוגוסט התחלתי עבודות שפוץ בדירה 18. העבודות התנהלו בהתאם לחוק הינה אני מציג את החוק מתחילות 07:15, וגם בכ"ת אומר התובע שכל יום בשעה 07:00 התחלנו את העבודות משמע שאנו עובדים בהתאם לחוק. העבודות , שבוע הריסת הדירה, ולאחר מכן החלנו עבודות שפוץ ללא רעש אין הריסות ואין כלים כבדים. אם יש טענה לרעש מעבר למותר כתוב בחוק מה עושים ואיך בודקים. לשאלת בית המשפט, התובע שכר ממך את הדירה, אך הוא זכאי לתנאי מגורים סבירים, אני משיב, שאין בכלל מחלוקת. יש חוק שאומר מה עושים אם אדם חושב שמפריעים לו כתוב בחוק מה צריך לעשות. אף אחת מהפעולות שהיה אמור התובע לעשות אם היתה לו טענה שנעשה משהו לא כחוק הוא לא עשה. יותר מזה, התובע, לשיטתו, עבדנו שבוע, אח"כ חגים לא עובדים . עבודה הסתיימה במחצית חודש אוקטובר. התובע טוען שהמקרר לא עובד. מניסיוני , יש טיפת אבק לא כל הנשים יודעות שצריך לנקות את האבק מהרדיאטור האחורי , אמרתי שאבוא מחר עם שואב אבק ואשאב לך. באתי הוא היתנפל עלי, ניסית להשכיב את אישתי, אמרתי, אני? אמרתי אם הגענו למצב שאתה מדבר כך, תעשה טובה בוא נפרד אנחנו לא בטונים בוא נפרד ותלך מה שיותר מהר שלא תפיל עלי עוד תיק. זה מה שביקשתי שנסיים בצורה יפה. ביום 15.10 חודש לפני התאריך המוסכם הוא יצא מהדירה. הוא השאיר דירה חצי הרוסה . הבאתי בעלי מיקצוע לצבוע את הדירה להחליף מנועים חשמליים של התריס. אחד קרוע לגמרי מנוע שני בכלל שרוף בחדר שינה. נאלצתי להחליף אותם." דיון והכרעה   בעיניין ע"א 44/76 אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ' שוורץ, פ"ד ל(3) 785 (1976), נאמר כדלקמן:   "מידתה של ההפרעה, כממשית או כקלת-ערך, נמדדת על-פי אמת-המידה של הזכות של הנפגע לשימוש סביר במקרקעין ושל ההנאה הסבירה מהם, בהיתחשב עם מקומם וטיבם, אין בפנינו אפוא אמת-מידה אבסולוטית הישימה בכל אתר ובכל עת, אלא עלינו להציג זה לצד זה את מידת ההפרעה (הממשית) ואת זכות השמוש וההנאה הסבירים של התובע והנפגע ולקבוע מה סביר בנסיבות המקום והזמן, בחינתה של הסבירות נעשית על-פי אמת-מידה אובייקטיבית, היינו על-ידי ההערכה של מהותה...
...
הנה כי כן, סכום הנזק עומד על סך של 4,500 ₪ וזהו הסכום אותו ישלם הנתבע לתובעים תוך 20 יום.
כמו כן ישלם הנתבע לתובעים סך של 1,500 ₪ הוצאות משפט.
דין התביעה שהגיש הנתבעים והתובעים שכנגד להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בהחלטה משלימה מאותו יום קבעתי שהדיון בתביעות יאוחד בפני והפרוטוקול יתנהל בתיק 48121-12-17.
בכתב ההגנה המתוקן כפר גוטרמן בטענות פרידמן וטען, כי התביעה הוגשה לאחר שנדחתה תביעת הפינוי בת"א 8722-04-17, והיא מהוה למעשה ערעור על פסק דינו של בית המשפט בהליך הנ"ל. עוד טען גוטרמן, כי לא הפר מעולם את הסכם השכירות וכי התביעה לפינוי ולפיצויים דמיונית, מופרכת, ומהוה המשך להתנהגותם הנלוזה של פרידמן, אשר ניצלו את אסון השריפה כדי להתעמר בו. גוטרמן טען, כי אסון השריפה היה הדבר הטוב ביותר שיכל לקרות לדירת פרידמן המוזנחת, סוג של "זכיה בלוטו", אותה ניצלו עד תום.
אני דוחה את דרישותיהם במישור זה. סיכומו של דבר, אין חולק, כי הן פרידמן, כבעלים של הדירה והן גוטרמן, כשוכר, נפגעו עקב השריפה שהשתוללה בכרמל ביום 24.11.2016 וגרמה לנזקים קשים בדירה.
...
אני דוחה, אפוא, את תביעת פרידמן בעניין זה. פרידמן טענו, כי גוטרמן הפריע למהלך השיפוצים התקין, הקבלן הראשון עזב בגללו את העבודה וכן, נגרמו להם נזקים בגין פינוי הפסולת האישית שלו, הזמנה כפולה של משאית עם מנוף לפינוי שאריות בניה, הזמנה חוזרת ונשנית של מתקין המזגנים וביקורים (ותיקונים) נוספים שדרש גוטרמן מקבלן החשמל.
לכן, אני דוחה את דרישותיהם לפיצוי במישור זה. פרידמן עתרו בכתב התביעה להורות לגוטרמן לפצותם בסך של 400,000 ₪(!) בגין "התנכלות מכוונת, עגמת נפש, מטרד ליחיד וחשש מפני השתלטות של גוטרמן על הדירה". ראש נזק זה הצטמצם בתצהיר העדות הראשית של מר פרידמן לסך של 50,000 ₪ בלבד.
סיכומה של נקודה זו, אני דוחה את תביעת פרידמן גם בראש נזק זה. במסגרת סיכומיהם הוסיפו פרידמן שתי עילות חדשות, שזכרן לא בא בכתב התביעה המתוקן.
אני דוחה את דרישותיהם במישור זה. סיכומו של דבר, אין חולק, כי הן פרידמן, כבעלים של הדירה והן גוטרמן, כשוכר, נפגעו עקב השריפה שהשתוללה בכרמל ביום 24.11.2016 וגרמה לנזקים קשים בדירה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

התביעה העיקרית הוגשה על סכום של 1,050,630 ₪ בגין ניזקי מבנה, תכולה, צמודי מבנה ונזקים תוצאתיים, בהתאם לשתי חוות דעת שצורפו לה, של השמאי אלי נוב ומהנדס הבניין מיכאל קרבצ'יק. הצדדים בתביעת השבוב: התובעת 1, יאנה סעדה (להלן: "הגב' סעדה") היא בעלת דירה 23 ברחוב משה דיין 4 בחדרה (להלן: "דירת סעדה"), שניזוקה בשריפה.
בהחלטתי מיום 25.10.20 קבעתי כי על פסק הדין שיינתן לסיים את ההליך כולו בשל היותן של שתי התביעות מאוחדות ולפיכך אין מקום ליתן פסק דין רק בתביעה העיקרית ולהותיר את תביעת השבוב פתוחה להתדיינות ללא פסק דין.
כבר אז הוטחו בתובעת סתירות בתשובותיה בנוגע לכך: "ש: שנשאלת היכן התכשיטים שלך את אמרת בתוך הבית השרוף ואילו בבית לא היה תכשיטים לאחר מכן אמרת שהתכשיטים שלך רק השרשרת שאת עונדת ובהמשך התברר לנו עפ"י תחקיר שאתם שכרתם דירה באותה קומה שאת מתגוררת בדירה מס' 17 ובבדיקה התכשיטים שלך וכל הציוד של הבית היה שם למה שיקרת לי? ת: אני מצטערת ששיקרתי אבל אני לא שרפתי את הבית ולא יודעת מי שרף." (עמ' 282 שו' 17- 25 למוצגי הנתבעת, ההדגשות שלי- ש.ס.מ.).
...
תביעת השיבוב מתקבלת נגד הנתבע 1 (טלגאוקר יצחק) ונדחית נגד הנתבעת 2 (הראל חברה לביטוח בע"מ).
לנוכח התוצאה אליה הגעתי, ישלמו התובעים את הסכומים כדלקמן: בתביעה העיקרית- ישאו התובעים בהוצאות הנתבעת הראל, לרבות שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 50,000 ₪.
בתביעת השיבוב- ישלם הנתבע 1 לתובעות סכום של 26,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, בצירוף שכ"ט עו"ד ומע"מ בסכום של 5,000 ₪, החזר אגרת משפט כפי ששולמה, וכן שכר התובעת 1 בגין עדותה, בסכום של 600 ₪ כפי שנפסק בפרוטוקול מיום 8.9.19.

בהליך תלה"מ שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

ביום 15.11.21 אישרה כב' הרשמת את הסכמת הצדדים כי בכל הנוגע לתביעת הנתבע יימחקו סעיפים ה' ו-ו' לתביעה (סעד הצהרתי שהתובע חייב לשלם לנתבע ובנו הוצאות שהוציאו עבור שפוץ, תיקון, השבחת הדירה לרבות בגין השריפה והכל משנת 1996, וכן סעד הצהרתי כי התובע חייב לפצות את הנתבעים בגין מחצית הנזקים שנגרמו לתכולה כתוצאה מהשריפה), על משמעות מחיקה זו וטענות הנתבע כעת בהמשך.
בכל הנוגע לתביעה לפירוק שתוף בדירה – מאחר ובהסכם שאושר כפסק דין נקבע כי התובע יוכל לעתור לפירוק השתוף בדירה ככל והנתבע לא יעמוד בתשלומי דמי השכירות, ולאחר שנקבע כעת כי הנתבע לא עמד בהם במלואם זכאי התובע לבקש את פירוק השתוף בדירה.
הוצאות ההליך – לאור בחינת חיובו של הנתבע בהוצאות בתמ"ש 44216-12-20 ומאחר והתיקים נדונו במאוחד, והיקפו של הליך זה היה מצומצם יותר, אני מחייבת את הנתבע בתמ"ש 68331-07-20 בהוצאות מופחתות בסך של 2,925 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום, ולא – יישאו הפרישי ריבית והצמדה כדין.
...
על כן ובהעדר הגנה ממשית לנתבע אני מורה על פירוק השיתוף בדירה.
סיכומו של דבר ניתנות ההוראות הבאות בתמ"ש 68331-07-20: ניתן צו לפירוק שיתוף לדירה ברח' ------ב---- וזאת באמצעות מכירתה בשוק החופשי לכל המרבה במחיר.
מזכירות – ת.פ. ליום 12.9.23 בעניין זה. אני קובעת כי הנתבע חייב לתובע סך של 45,400 ₪ בגין דמי השימוש שלא שולמו, אשר ישולמו עם הפרשי הצמדה וריבית החל ממועד הגשת התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו