וכך אמר בעדותו:
".... נהפוך הוא על פי חוות הדעת של רשף לוי, למשל, הוא לא פירק את שרידי לוח החשמל, ואני הייתי בעצם הראשון שנגע ופירק את שרידי לוח החשמל, לפניי אף אחד לא פירק את זה. משום שאני מצאתי את הלוח במצבו באותנטי ובדקתי אותו וזה מפורט בחוות הדעת שלי. בנוסף לכך, מצאתי את כל השקעים בדירה, את כל נקודות החשמל בדירה, את כל המפסקים בדירה, כמובן שהם שרופים היו. אף אחד לא נגע בהם ולא התחיל לשקם אותם. בדקתי אותם אחד לאחד, ברמה של 100% לא 99% אלא ברמה של 100% בדקתי את כל מערכת החשמל של המבנה אותנטי לחלוטין וזה מופיע בחוותה דעת שלי בתרשים שערכתי וציין בדיוק איפה כל שקע ומפסק ומנורה מותקנת. (זה בעמ' 7 לחוות הדעת שלי). אם אתה שואל אותי ליתרון של רשף עליי לכל הקשור למערכת החשמל של המבנה – אין לו שום יתרון על חוות הדעת שלי" (עמ' 7 ש' 17-8)
לעומת זאת, מעדותו של רשף לוי התברר כי הוא לא בדק את מערכת החשמל בדירה, וכי אין לו כל הכשרה בתחום הנדסת החשמל (להבדיל ממר סלוצקי שהנו מהנדס חשמל בהכשרתו), וכי לזירת הארוע לא זומן מהנדס חשמל מטעם רשות הכבאות על מנת לבדוק אפשרות קיומו של כשל חשמלי שגרם לשריפה.
במקרה דנא, בין אם יוחל המבחן המקובל, או בין אם המבחן המרוכך שנקבע בפרשת רגב, יש לדידי לקבוע כי לא היתרחש ארוע מסכל"
בעניינינו, העמותה השכירה את הדירות שברשותה ובכללן הדירה נשוא התביעה לניצולי שואה ולאנשים נזקקים אשר נקלעו למצוקות כלכליות ואחרות במהלך חייהם.
במצב דברים זה שוכנעתי כי יכולת הפיקוח והשליטה בדירה בתקופת שכירותה על ידי המנוח, היתה נתונה בידיה של העמותה, וכי העמותה היתה בעלת הזיקה הקרובה הן לדירה והן למנוח, ובנסיבות אלה, אין הצדקה להטיל על התובע אחריות בגין ארוע השריפה.
...
לאור האמור לעיל, ובזיקה למבחן הצפיות, הנני קובעת כי העמותה היתה צריכה לצפות גרימת נזק לדירה לרבות על ידי הצתה מכוונת, קל וחומר בנסיבות המקרה שבפנינו שבו היא היתה מודעת לאותות המצוקה הנפשית ששודרו על ידי המנוח עובר לאירוע, ובזיקה למבחן הסיכון הנני קובעת כי אירוע ההצתה היה במתחם הסיכונים שהעמותה היתה צריכה לראות בעת כריתת החוזה, ומשכך, אין בפנינו נסיבה מסכלת.
בנסיבות המקרה שבפנינו, לא שוכנעתי כי יש לפסוק פיצוי בגין נזק לא ממוני.
לאור כל האמור לעיל, הנני מחליטה לקבל את התביעה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 97,560 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע אגרת משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 23,000 ₪ (תוך לקיחה בחשבון ההוצאות בסך של 1,200 ₪ שנפסקו בהחלטה מיום 7.6.16), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
