על פי הנטען בבקשה, המבקשת היא הבעלים הרשומים של תתי חלקות 1, 8, 9, 10, 11 ו-12 בבית המשותף שברחוב שמאי 6 בירושלים, אשר ידוע כחלקה 20 בגוש 30049, עליהן בנוי הבניין (להלן: "הבניין").
ביום 04/07/23 היתקיים דיון בבית המשפט השלום בירושלים בתביעת הפינוי, במעמד הצדדים, בגדריו הגיעו הצדדים להסכמה אשר שינתה את ההסכמות שנקבעו בפסק הדין מיום 18/05/23, כדלקמן:
"סעיפים 1 – 8 להסכם הפשרה עם הנתבעים 1, 2 ו-5, שניתן לו תוקף של פסק דין ביום 18.05.23 (להלן: "הסכם הפשרה"), יחולו גם מול הנתבעים 3 ו-4 בשינויים הבאים:
לאחר מועד הפינוי המוסכם הקבוע בסעיף 2 להסכם הפשרה, הסכם השכירות יימשך אולם הצדדים יוכלו להודיע הדדית על סיום השכירות בתוך 90 יום.
...
על כן, בשלב זה של ההליך, משלא הונחו בפניי ראיות שניתן על בסיסן להכריע בשאלה אם הצדדים אכן ויתרו במסגרת פסק הדין על ההנחה שניתנה בדמי השכירות במהלך השנה, וזאת בשונה למשל מהוויתור שהסכימו עליו הצדדים בעניין הערבות הבנקאית ורישיון העסק, אשר היה ברור, מפורש וספציפי, אין מקום במסגרת החלטתי זו להכריע בטענות המבקשת בעניין זה ואין מקום לקבל את בקשתה להורות על פינוי המלון בהיעדר תשלום דמי שכירות מצד הנאמנים.
לגופו של עניין טענו הנאמנים כי ביחס לדו"ח התפוסה לחודשים 10-11/2023, הם בדקו את נתוניו מול הנהלת המלון ונמסר להם כי החדרים בקומה 5, לא היו מאוכלסים בפועל באורחים במועדים המצוינים, אלא ציון החדרים הנ"ל במסגרת הדו"ח בוצע לצורך חיוב "no show".
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ולאור הצהרת הנאמנים במסגרת התגובה שהוגשה מטעמם ובדיון שהתקיים בפניי, כי הם הורו לעובדי החברה שלא לאכלס אורחים בחדרים שבקומות 5-6 וכי אין בכוונתם לאכלס אורחים בקומות הנ"ל, נראה כי הבקשה של המבקשת בעניין זה מיצתה את עצמה.
לאחר שעיינתי בבקשה ולאור האמור בתגובה מטעם הנאמנים לפיו הם אינם פועלים בעת הזאת למכירת זכויות החברה במלון, לא פורסמה כל מודעת הזמנה להציע הצעות או כל פעולה מסוג אחר, נראה כי בשלב זה הבקשה מתיירת ודינה להימחק.
