תביעות למתן חשבונות בין אלמנה לגיסה

הנתבע הוא אחיו של המנוח וגיסה של התובעת (להלן: "הנתבע"), אשר לטענת התובעת ניהל עסק במשותף עם אחיו המנוח.

רקע כללי: עסקינן בתביעה כספית, אשר לצורכי אגרה הועמדה על סך 720,000 ₪, תביעה למתן חשבונות וזאת בגין שותפות בזכויות בשכירות מוגנת בנכס המצוי ברחוב שלם 1 ברמת-גן ובעסק המנוהל בו. התובעת טוענת בכתב התביעה שהוגש ביום 7.7.19, כי התביעה הנה בזכויות הפעלה וניהול בית העסק בנכס וזאת כהמשך לתביעה שהוגשה במקור על ידי בעלה, אשר נפטר במהלך ההליך המשפטי ומוגש כעת על ידי התובעת, היא היורשת על פי הדין.

אין מחלוקת על כי בהתאם לצוו הירושה שצורף כנספח א' לכתב התביעה למנוח חמש יורשות, התובעת כאלמנה וארבעת בנותיו.

...

אינני מקבלת טענה זו, כפי שכבר פורט לעיל, והמסקנה מכך שהתובעת איננה יכולה להגיש תביעה כיורשת ללא צירוף שאר היורשות כצדדים לתביעה, או תצהיר הסכמה מטעמן.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה ומוחקת את התביעה על הסף .

התובעת תשלם לנתבע הוצאות בגין הליך זה בסך 7,500 ₪ תוך 30 יום.

הנתבעת (להלן – אורנה) הנה אלמנתו של המנוח שאול והיורשת היחידה שלו, וזאת בהתאם לצוו ירושה מיום 19.11.15.

כנגד ההלוואה, אשר נתן לו המנוח ציון, משך המנוח שאול שיקים לפקודתו של המנוח ציון, חלקם מחשבון מחשבון השותפות וחלקם מחשבונו האישי.

4.2 בסעיף 2 לחוק נקבע: "חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מיסמך בכתב". בסעיף 15(א) לחוק נקבע: "הוראות סעיפים 2, 3, 5(ב) ו-(ג)(1) ו-(2), 6(ב) ו-(ג)(1) ו-(2) ו-7, לא יחולו על מלווה יחיד שנתן הלוואה שלא דרך עיסוק; לעניין זה יראו מלווה שנתן הלוואה למי שאינו קרוב משפחתו כמי שנתן הלוואה דרך עיסוק, אלא אם כן הוכיח המלווה אחרת; לעניין סעיף קטן זה, 'קרוב מישפחה' - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים". העולה מהוראות אלו, כי קיימת דרישת כתב בכל עיסקת הלוואה, למעט מקרה בו ניתנת ההלוואה שלא על דרך עסוקו של המלווה.

לעניין זה יפים דבריו של השופט ישעיהו שנלר בפסק דינו בע"א(מחוזי - ת"א) 4003/07, בס ארנון נ' אברם אריה, ניתן ביום 21.1.09, בסעיף 35 לפסה"ד: "לגישתנו, הוראות החוק הנן הוראות מחייבות, ויש להקפיד עם מלווה ביחס לכל הוראה והוראה שבחוק, כולל ההוראה כי חוזה הלוואה חייב להיעשות בכתב וכולל אופן הגשת תביעה או בקשה לבצוע שטר בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק. לא מדובר על הוראות פרוצדורליות, אלא מעבר לכך, על הוראות מהותיות.

...

4.7 משדין התביעה להידחות בשל אי עמידת התובעים בדרישת הכתב, דרישה קוגנטית הקבועה בחוק, ובשל אי הרמת הנטל בדבר הוכחת עצם קיומו של החוב הנטען, דין התביעה להידחות.

4.9 די בכל האמור לעיל כדי להביא לדחיית התביעה.

סיכום סיכומם של דברים, התביעה נדחית.

הנתבע הוסיף וטען, כי גם השיחה הנזכרת בכתב התביעה, במסגרתה לטענת התובעת ניתנה הסכמת הנתבע להפקדת השיקים (אשר את קיומה הכחיש שכן הקלטת השיחה לא צורפה לכתב התביעה) – אין בה ולא כלום.

הנתבע בחר שלא להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, לא להגיש כל ראייה ולא לזמן כל עד מטעמו, ובכלל זאת בחר שלא לזמן לעדות את מר שלומי רחמים – שהוא קרוב משפחתו (בן זוגה של גסתו, אלמנת אחיו המנוח), אשר הנתבע נעתר לבקשתו ומסר לו שיקים שלו.

על כך יש להוסיף, כי הנתבע מסר גרסאות סותרות בקשר לעיסקת היסוד במסגרתה נימסרו השיקים שלו למר רחמים (אשר העביר אותם בתורו לתובעת): בעוד שבתצהיר הבר"ל שהפך לכתב הגנה טען הנתבע כי מר רחמים התחייב לשתפו בעיסקאות שונות שהתקשר עם החברות (דאבל די ואייר טופ); הרי שבעדותו לפניי טען, כי לבקשתו של מר רחמים, הוא נחלץ לעזרתו בכך שמסר לו שיקים שלו, כאשר מר רחמים התחייב להפקיד את סכומי השיקים בחשבונו טרם פירעון השיקים.

...

גם ביתר טענות הנתבע, לרבות לעניין היותם של ה"ה עזרא ורחמים פושטי רגל (טענה שלא הוכחה) – לא מצאתי ממש והן נדחות.

סוף דבר אני קובעת כי התובעת עמדה בנטל לשכנע כי יש לחייב את הנתבע לשלם לה את סכום השיקים, וממילא לא עלה בידיו לעמוד בנטל להפריך את החזקות הקבועות בפקודת השטרות, ובפרט את חזקת התמורה.

לפיכך אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 133,160 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

לגבי החשבון בבנק XX, אף היא מציינת כי מדובר בחשבון שניפתח בשנת 1971 כאשר רעייתו הראשונה של המנוח נפטרה בשנת 1974 והקשר בין האלמנה למנוח החל בשנת 1976.

מיום 18.5.12) העידה (עמ' 82 ש' 6): "שלשולים בגיל השלישי גורמים לבלבול. בנוסף, לאחר שאני קוראת את המסמך, מדובר בכדוריות לבנות בשתן והדבר גורם לבלבול". הגיס של האלמנה מר מ' ס' אף הוא העיד (עמ' 48 ש' 21-13): כשהמנוח נפגע בתאונת דרכים בשנת 2012 איך אתה היית מגדיר את מצב רוחו אחרי התאונה? כמה חודשים אחריה.

למעלה מן הצורך יצויין כי טענת האלמנה באמצעות ילדיה לפיה כוונת המנוח הנה להעניק מחצית הזכויות בחשבונותיו זה לאלמנה בעודו בחיים, ולאחר מכן להקנות לה את מחצית חלקו, אינה מתקבלת על הדעת.

הטענה לגבי הפקדת 50,943 ₪ בחשבון האלמנה בבנק XX בשל פיצוי על התאונה בחודש פברואר 2012 המהוה רכושו הנפרד של המנוח, בעצם היותו פיצוי בשל נזק גוף, אמנם נכונה, אך משעה שנקבע כי החשבון כולו נמצא בבעלותו, אין עוד רבותא לטענה זו. נוכח כל האמור לעיל, נפסק כדלקמן: תביעת הבנות בתמ"ש 4625-09-15 – מתקבלת, למעט לעניין משיכות הכספים; תביעת האלמנה בתמ"ש 1244-04-16 – נדחית על כלל חלקיה.

...

המסקנה העולה מן הדברים היא כי חשבונות המנוח היו שלו בלבד, בדיוק כפי שחשבונות האלמנה היו שלה בלבד.

הדבר משול לבעל דין המסרב להציג ראיה מטעמים אלה ואחרים, אך בסופו של דבר מוחזק כמי שאותה ראיה היתה פועלת כנגדו אילו היה מסכים להצגתה.

הטענה לגבי הפקדת 50,943 ₪ בחשבון האלמנה בבנק XX בשל פיצוי על התאונה בחודש פברואר 2012 המהווה רכושו הנפרד של המנוח, בעצם היותו פיצוי בשל נזק גוף, אמנם נכונה, אך משעה שנקבע כי החשבון כולו נמצא בבעלותו, אין עוד רבותא לטענה זו. נוכח כל האמור לעיל, נפסק כדלקמן: תביעת הבנות בתמ"ש 4625-09-15 – מתקבלת, למעט לעניין משיכות הכספים; תביעת האלמנה בתמ"ש 1244-04-16 – נדחית על כלל חלקיה.

ואלו העובדות הרלוואנטיות: התובע יליד 14.1.1966 עבד כשכיר אצל גיסו בענף החקלאות.

על פי הוראות החוק, לנתבע אין שיקול דעת לשלם לתובע דמי פגיעה ו/או מענק נכות מהעבודה בשונה מההוראות הנ"ל. ככל שהתובע היה מגיש את התביעה במועד ומציין את העידר חשבון הבנק, ניתן היה למצוא דרכים טכניות חלופיות לבצוע התשלום.

על פי אותו רעיון נגבים דמי ביטוח יעודיים לענפי הביטוח השונים מכל אחד מאיתנו, ואותם דמי ביטוח מחולקים על פי קריטריונים סוצאליים לנזקקים בחברתנו, הנכה, הקשיש המובטל, היתום, האלמנה, נפגע העבודה וכו'.

...

כך גם, אין בידי לקבל את טענת התובע ולפיה העדר חשבון בנק מנע ממנו את הגשת התביעה.

על יסוד כל האמור, התביעה נדחית.