תביעות כספיות מאוחדות: טענות בדבר הברחת נכסים

בהעדר כל ראיה לחובות שרבצו על החייב בעת הרלוואנטית לעריכת הסכם המתנה, נותרת הטענה בדבר כוונת הברחת נכסים מנושים נעדרת הקשר ובסיס ראייתי מספק.

טיבן של אותן העברות לא התברר עד תומו, כאשר מדובר בהעברות משנת 2012, וקיימת סבירות לא מבוטלת כי מדובר בכספים שהתקבלו מנכס אחר שהיה רשום על שם החייבת (הנכס ברחוב הנשיא בצפת), אשר נמכר ותמורתו שימשה לכסוי חובות העסק, כפי שהעידו המנוחה והחייב.

הפסיקה עסקה לא אחת במקרים דומים לענייננו, בהם הסכימו בני זוג על רישום/העברה קניינית של בית המגורים המשמש את התא המשפחתי לאחד הצדדים בלבד.

ה"פ (מחוזי תל-אביב – יפו) 2599-01-10 החברה האמריקאית הישראלית לגז בע"מ נ' אריאלי ואח' (16.1.2011), בו נדחתה תביעת נושה להצהיר כי לחייב מחצית מהזכויות בבית אשר נרכש במהלך הנישואים ונרשם על שם האשה בלבד, בו התגוררו בנה"ז יחדיו מהלך כל השנים.

...

דין טענה זו להידחות, זאת מן הטעם שעל החייב והמנוחה חל חוק איזון משאבים ולא חזקת השיתוף, נוכח מועד נישואיהם.

מכל מקום, חל לגביה כל האמור לעיל לעניין אי-תחולת חזקת השיתוף והיעדר טיעון ביחס לשיתוף ספציפי.

סיכומם של דברים: נוכח כל המפורט לעיל, בקשת הנאמן למתן הוראות נדחית בזאת.

בכתב התביעה צוין כי ביחס לאחד השיקים אף חתם המשיב על ערבות אישית לפרעונו (תמלילי שיחות ועותק חלופת המסרונים צורפו כנספחים 1-12 לכתב התביעה).

בבקשה למתן צו עיקול ובתשובה לתגובה, שנתמכו בתצהירו של מר שחר מזרחי, מנהל המבקשות (להלן: "שחר"), נטען כי בסמוך להגשת התביעה, הודיע המשיב למבקשות כי "אין לו כסף לשלם להן, ולכן לא תראינה ממנו שקל....", תוך שהסתיר קיומה של הדירה, ואף שלח "מכרים משותפים" אל מנהל המבקשות בבקשה "להארכות נוספות כדי להשיג זמן....לשם הברחת נכסיו" (סעיף 22 לתצהיר שצורף לבקשה למתן צו עיקול).

לטענתו, הוא מעולם לא הציג עצמו כחדל פרעון, כאשר לשיטת המבקשות בעצמן ניכיון השיקים בוצע נוכח הטענה בדבר מתן ערבותו האישית לפרעון השיקים.

...

כפי שיפורט, בנסיבות, שוכנעתי כי המבקשות עומדות בנטל האמור.

יתר טענות הצדדים לא נעלמו מעיני, אלא שלא מצאתי כי בהן לשנות מהמסקנה לפיה, נוכח המפורט מעלה ואף בהינתן סכום התביעה העומד על קרוב לסך של 700,000 ₪, הכף נוטה לטובת המבקשות בכל הקשור להכבדה ואין מקום לבטל את העיקול.

סיכומו של דבר, אני דוחה את הבקשה לבטל את צו העיקול.

התובעת הגישה כנגד הנתבעים בלישכת ההוצאה לפועל תביעה כספית על סכום קצוב בסך 72,553 ₪ בגין חוב ארנונה והוצאות אכיפה בשני נכסים אותם החזיקה החברה, אירלנד ברים בע"מ (להלן: "החברה") בתל אביב.

בפרק (מחוזי י-ם) 42153-05-14 Business Systems Consultants Ltd נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ מיום 3.1.16 ציין בית המשפט: "כך נקבע [צוטט מע"א 4263/04 קבוץ משמר העמק נ' עו"ד טומי מנור, מפרק אפרוחי הצפון בע"מ, סג (1) 548 (2009) – ו.ש] כי מימון דק כשלעצמו, בנסיבות המתאימות, עשוי להצביע על חוסר תום לב בניהול עסקי החברה, באופן המקיים את התנאי הקבוע בסעיף 6(א)(1)(ב) לחוק... מצב של מימון דק, עשוי כשלעצמו לבטא היתנהגות בלתי הוגנת וחסרת תום לב, ולוּ בשל פוטנציאל הפגיעה שהוא טומן בחובו ביחס לזכויות הרכושיות של ציבור הנושים. זאת, כאשר נלווים סממנים של ניצול לרעה של יתרונות התאגיד, גם ללא יסוד נוסף של אי הגינות או חוסר תום לב כתנאי לשימוש באמצעי זה. בגדר "סממנים של ניצול לרעה" נחשבים גם מקרים בהם המימון העצמי היה קטן ביותר או כאשר מקורו העקרי של הון החברה הגיע מהלוואות ולא מהון עצמי.

אין ספק כי כאשר חשבון הבנק של החברה הוגבל והחברה שינתה את נתיב כניסת הכנסותיה מחשבון הבנק שלה לחשבון בנק על שם אישיות משפטית אחרת – נעשה מעשה של הברחת נכסים וניצול עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה מבעלי השליטה בה, הן בחברה והן בחברת קקאו רוטשילד.

סוף דבר, התביעה מתקבלת והנני מורה על המשך הליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבעים בתיק הוצאה לפועל 505134-05-19 כסדרם תוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידי ב"כ כוחם ובהיעדר תשלום.

...

לו היו הנתבעים משלמים לכל נושי החברה באופן יחסי לגובה חובותיהם או לפחות על פי זכות הקדימה הנתונה בדין לכל אחד מהם, כמו לתובעת, – ניתן היה להימנע ממסקנה כי הועדפו נושים כאלה ואחרים.

סוף דבר, התביעה מתקבלת והנני מורה על המשך הליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבעים בתיק הוצאה לפועל 505134-05-19 כסדרם תוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידי ב"כ כוחם ובהעדר תשלום.

הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ אשר יצטרפו לקרן החוב בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל. ניתן היום, כ"א חשוון תשפ"ב, 27 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.

לפניי ערעור על הכרעת המנהל המיוחד בשתי תביעות חוב שהוגשו מטעם עריית ירושלים בתיק פר"ק 12145-12-16, המתנהל במאוחד עם תיק פר"ק 12115-12-16 (להלן – "תיקי הפרוק").

ב"כ הכנ"ר טענה בדיון כי נוכח הטענות בדבר חשש להברחת נכסים, יש צורך במינוי מנהל מיוחד שיתחקה אחר הפעילות והנכסים של החברה.

במישור הכספי, הושם דגש רב על הטענה בדבר טעות בחישובי הריבית.

על פי הפסיקה, נאמן שמצא כי תביעת חוב אושרה שלא כיאות, רשאי לפנות לבית המשפט לביטול תביעת חוב או להפחית את סכומה ואם הנאמן נימנע מכך, רשאי החייב (או כל נושה או הכנ"ר) לבקש מבית המשפט לבטל את תביעת החוב שאושרה שלא כיאות (ע"א 706/13 פישר נ' יוכמן (30.11.2014) פסקה 2; רע"א 5077/16 שיבר נ' כונס הנכסים הרישמי (14.03.2017) פסקה 5).

...

התוצאה היא שאין לקבל את הכרעת החוב המתוקנת, עליה "הודיע" המנהל המיוחד.

בענייננו אין מנוס מקבלת עמדת המנהל המיוחד ביחס לטענות בדבר החישוב השגוי של מרכיב הריבית, כפי שטענו המערערים, ו"שיקולי יעילות" אינם יכולים לבוא במקום בירור סוגיה זו לגופה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת כי טרם בשלה העת להכריע בערעור זה. הואיל ונראה כי בדעת המנהל המיוחד להגיש בקשה לפי תקנה 95(א) לתקנות הפש"ר, בידיו לעשות כן תוך 30 ימים מהיום.

בית המשפט המחוזי בירושלים פר"ק 12145-12-16 המאוחד עם תיק 12115-12-16 מספר בקשה: 77 בפני כבוד השופט אביגדור דורות בעיניין: אברהם משה סגל, עו"ד (להלן: "המנהל המיוחד") ובעניין 1. אלפטרא אירוח תיירים בע"מ (בפרוק) 2. פטרא הוטל – ניהול בתי מלון בע"מ (בפרוק) (להלן: " החברות שבפרוק") ובעניין הכונס הרישמי מחוז ירושלים ע"י ב"כ עו"ד יוסף בכריה (להלן: "הכנ"ר) ובעניין: היאם קרש ע"י ב"כ עו"ד אסעד מזאוי (להלן: "המשיבה 2") ובעניין עווד סעיד ע"י ב"כ עו"ד אסעד מזאוי (להלן: "המשיבה 3") החלטה

ב"כ הכנ"ר טענה בדיון כי נוכח הטענות בדבר חשש להברחת נכסים, יש צורך במינוי מנהל מיוחד שיתחקה אחר הפעילות והנכסים של החברה.

בבקשה עתר המנהל המיוחד לפסק דין הקובע, בין היתר, כי המשיבה 2 והמשיב 3 יישאו באחריות אישית ללא הגבלה לחבויות פטרא הוטל וכן לכפות על משיבים אלה את "החזרת הכסף או הנכס... בשיעור שייראה לבית המשפט או לכפות עליהם תשלום כסף לזכות החברה ככל שייראה לבית המשפט כפצוי על מעשיהם". ביום 26.9.19 הגיש המנהל המיוחד את סיכומיו בבקשה למתן הוראות, וביום 29.6.22 הוגשו הסיכומים מטעם המשיבים 2-3.

במידה והמנהל המיוחד יקבל פנייה כאמור, יהיה בידו להגיש בקשה למתן הוראות, ולבקש צו למניעת השינוי המבוקש, ככל שיהיה בידיו להראות כי אין מדובר בצעד עסקי – כלכלי לגיטימי, אלא בצעד שנועד להכביד על ביצוע פסק הדין בתובענה לחיוב אישי.

...

במסגרת התגובה נטענו הטענות הבאות: ראשית, נטען כי הבקשה הנוכחית (בקשה 77) והבקשה הקודמת (בקשה 74) הינן למעשה אותה בקשה, בבחינת "אותה גברת בשינוי אדרת", ובהתאם, יש לדחות את הבקשה החדשה בשל מעשה בית דין.

מאותם טעמים, הטענה נדחית גם בבקשה הנוכחית.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת צו זמני, המחייב את גב' קרש בטרם ביצוע שינוי במבנה הבעלות של אורחי פרחי, לרבות הקצאת מניות לצד שלישי, לפנות למנהל המיוחד בכתב, 14 ימים לפני מועד ביצוע שינוי כאמור, בצירוף תצהיר מפורט, כאמור לעיל בפסקה 14.