תביעות כספיות וערבות מתחדשת ללא הגבלה

בפני תביעה כספית על סך של 156,087.24 ₪ (נכון ליום הגשת התביעה 1.5.16) וזאת בגין יתרת הלוואה שניתנה לנתבעת 1 בסכום של 250,000 ₪ (להלן:- "ההלוואה"), הנתבעים 6 ו-7 חתמו על כתבי ערבות ומכוחם הם נתבעים.

דדון אבי, משה ונטלי חתמו כערבים בערבות מתחדשת ללא הגבלת סכום לכל חובות קוקי קפה (ס' 3 לתצהיר הגב' בן יעקב), במקביל ניפתח בית קפה קקאו בגראנד קניון אותו הפעילה קוקי קפה.

...

לפיכך אני קובע כי בעצם חתימה על הסדר החוב, מבלי לידע את הערבים, יש בכדי לבטל את הערבות ודין התביעה כנגד הנתבעים 6 ו-7 להידחות עילה נוספת שמביאה לקביעה ולפיה הערבות בטלה, הינה אי גילוי המצב הכלכלי של קוקי קפה לערבים.

צודק הבנק כי עדותו של בנאים סעדיה הינה בעייתית, ובייחוד כאשר גם הוא סייע, ככל הנראה לנתבעים 2-4 להבריח נכסים, אולם אני מקבל את עדותו כי אם היה יודע שהנתבעים 2-4 עלולים לסבך קרובת משפחה היה מוודא כי ההלוואה הזו נפרעת.

בכל הקשור לשאלת ההוצאות, בשים לב לכך שהנתבע 7 בחר לחרוג באופן משמעותי מהיקף הסיכומים שהוקצב לו (בשיעור של 66%), מצאתי לנכון לפסוק לזכותו הוצאות נמוכות באופן יחסי לחריגה זו. לפיכך הנני דוחה את התביעה, התובע ישלם לנתבעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעורים הבאים:- לנתבעת 6 – 20,000 ₪.

הראשון צורף כנספח 9 לכתב התביעה, ובו התחייבות בכתב יד הנושאת את התאריך 24.4.17, בה נרשם כי התובע יצא מהשותפות בנתבעת 1 ביום 1.5.17, הוא יקבל 265,000 ₪ בגין הכסף ששילם לנתבע 3 ושיקים לפקודת התובעת 2 בסך 25,000 ₪ (ובסה"כ 290,000 ₪) כאשר כל ההתחייבויות שהתובע נטל על עצמו כבעל המניות של אש.ינ, עוברות לנתבע 3 לרבות פרעון שיקים שניתנו על ידי הנתבעת 1 כאשר התובע היה מנהלה.

תשלומים לבנק אוצר החייל עבור מסגרת אשראי בסך 283,752 ₪ לכתב תביעה (נספח 8) צורף טופס "ערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום" עליה חתם התובע אישית ביום 27.2.17, ומכאן כי התובע הוכיח שאכן היה ערב, לפרק זמן כלשהוא לחשבון הבנק של הנתבעת 1.

...

אני סבורה כי התאריך האחרון הוא הנכון שכן ניכר מתוכן השיחה שהיא נערכת זמן מה אחרי הסכם הביטול ואחרי שהעסק עבר לידי נתבעים 3 ו-4 ולא מיד בסמוך לו. בחינת השיחה כולה והפסקאות הספציפיות אליהן הפנה התובע (פסקאות 22, 28-30, 32, 46, 72), מלמדת כי אכן, נתבע 4 ערב לסכום הראשוני שהעביר התובע בסך של 265,000 ₪: "22. ערן: ניר, נשמה שלי. נשמה תקשיב. אני עכשיו יושב בדיוק על הנושא הזה. תאמין לי. אתה רוצה עכשיו, אני יכול לחתום לך ניר נשמה שלי, תקשיב לי טוב. אני בא, כמה שמת? 265,000? מוכן לחתום לך על ה- 265,000. תעביר את הכל אלי, תודה רבה. אני מתעסק עם כל הספקים. אני לא מוכן לחתום לך על שום דבר. אתה רוצה עכשיו אני אשלוף לך מהשרוול? זה מה שאני אשלוף לך. על כמה שמת מזומן? 265? בוא אני אהיה לך ערב על כל ה- 265,000 שקל האלה.

ומניין אמור כעת להגיע התשלום? משכך ולאור כל האמור לעיל, טענת התובע כי הנתבע 4 ערב לו אישית להשבת 265,000 ₪ להם התחייבו הנתבעים 1-3 בהסכם הביטול – מתקבלת.

סוף דבר הנתבעת 1 תשלם לתובע 1 195,500 ₪ ולתובעת 2 - 84,000 ₪, בהצמדה ממועד תשלום הסכומים ועד היום.

הבנק מבסס את תביעתו על כי מדובר " בערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום", ואילו הנתבע מבסס את הגנתו והתביעה שכנגד על סעיף 3 למסמך זה המציין "הערבות הנה לחוב קיים". דהיינו, בעוד לטענת הבנק גם ההלוואה שניתנה ביוני 2015 על סך 169,922 ₪ כלולה בכתב הערבות שניתן שנתיים קודם לכן, ללא הגבלה בסכום, טוען הנתבע שהערבות הייתה רק לחוב שהיה קיים במועד החתימה על הערבות ולא בגין חובות עתידיים ולכן כספי ההלוואה מיוני 2015 לא כלולים בערבותו.

...

לטענת התובע טענות אלו של הנתבע הינן טענות בע"פ כנגד מסמכים בכתב אשר דינן להידחות (ראה בס' 6.5 לסיכומי התובע) (ראה גם בס' 8 לסיכומי התשובה של התובע).

למעשה, מהטעמים שפורטו לעיל לגבי התביעה העיקרית, הרי שדין התביעה שכנגד להידחות, אך אוסיף ואציין כי התובע שכנגד לא עמד בנטל ההוכחה לגבי הסכומים שלטענתן העביר עבור תשלום החוב.

סוף דבר: לאור מכלול העדויות וכאמור לעיל אני מחלקת את האחריות בין הצדדים בחלקים שווים, קרי – בשיעור של 50% לכל צד. הנתבע ישלם לתובע תוך 30 יום סך של 67,598 ₪ .

התביעה שכנגד נדחית מהטעמים שפורטו לעיל.

באותו היום חתם מר ירושלמי משה (להלן: "החייב 2"), ובעל השליטה בחייבת 1, על כתב ערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום להבטחת פרעון מלוא ההלוואות בחשבון כמפורט בכתב ערבות ובתנאים הכלליים.

בעקבות המכתב שנשלח, הגיעו החייבים ביום 14.7.15 להסדר עם המשיב לתשלום חובם, ואולם החייבים לא עמדו בהסדר, והמשיב הגיש תביעה נגד החייבים לביהמ"ש. נטען כי ביום 3.12.15 , וביום 1.2.16 ניתנו פסקי דין נגד החייבים, במסגרת תא"ק 37407-09-15, המשיב הגיש את פס"ד לבצוע בהוצל"פ תיק מס' 505532-01-16, היתקיימה חקירת יכולת לחייב 2 ונקבע צו תשלומים בסך 1,000 ₪, ואולם החייבים לא שילמו תשלום כלשהוא על חשבון החוב , ונכון למועד הגשת התביעה טרם נגבו בתיק כספים מהחייבים 1 ו 2.

...

ביום 11.6.18 הגישה המבקשת בקשה בהולה לביטול פס"ד שניתן בהעדר וביטול הליכי הוצל"פ בהחלטת יום 14.8.18 , כב' הר' הבכירה יעל מרמור דומב, פס"ד בוטל , בסעיף 4 נקבע: "מעיון בבקשה עולה כי בפי המבקשת טענות ביחס לגובה סכום החוב ולחלקה כערבה בתשלומו, וטענות אלה יש לברר" לאחר מס' ארכות שניתנו להגשת בר"ל , וכן פס"ד נוסף שניתן בהעדר הגנה מיום 7.10.18) , ניתנה ביום 29.10.18 החלטה , רש' בכיר אבנר יפרח , פסק הדין בוטל : "לאחר עיון , נראה לי כי בשלב זה לא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית לפיה למבקשת אין כל סיכוי להצליח בהליך." ביום 15.11.18 הוגשה בקשת רשות להגן בתיק.

לאחר עיון נדחית הטענה , כי ההליך אינו ראוי לידון בסדר דין מקוצר, טענות המשיב בהקשר זה בסיכומיו, מקובלות עלי.

ככלל, אני מקבל, כי מישור היחסים הפנימיים המשפחתיים של החייב עם הנתבעות 1 ו 3, הערבות הנוספות להלוואה , זולת המבקשת 2 , אינו מחייב את הבנק המשיב, שפועל ומנהל את הח-ן על פי הסכמים חתומים והרשאות, וכאשר לא נסתר כי ההלוואה המדוברת נלקחה ע"י החייבת 1 , והחייב 2 שהינו בעל שליטה היחיד בה וערב לחשבונה .

לטענת התובע, הבנק-הנתבע (להלן - 'הבנק') התרשל כלפיו באופן שבו ערך את מיסמכי הערבות של אדם בשם אביה בן אלחנן (להלן - 'אביה') לחובה של החברה כלפי הבנק, באופן שגרם לכך שאביה הופטר בסופו של דבר מערבותו זו. לטענת התובע, היתנהלות הבנק הובילה לכך שהתובע חויב על פי ערבותו-שלו לחוב החברה בסך של 389.122.90 ₪ (הוא סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל נכון למועד הגשת התביעה), וכן לפגיעה בדרוג האשראי של התובע, לביטול כרטיס האשראי של התובע בבנק מרכנתיל דיסקונט בו מיתנהל חשבונו האישי, ולהפחתת מסגרת האשראי שלו.

מכאן התביעה הכספית שלפניי.

דא עקא, לאור השוני בין הנסיבות שנידונו בהילכת רוקסי לבין אלו שנידונו בעיניין שלפניי, טעונו של התובע אינו יכול לעמוד: על פי הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין החלוט שניתן בהליך הקודם, התובע חתם ביום 20.3.12 ביחד עם ודים חזין על ערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום לחובות החברה.

...

לטענת התובע, הבנק-הנתבע (להלן - 'הבנק') התרשל כלפיו באופן שבו ערך את מסמכי הערבות של אדם בשם אביה בן אלחנן (להלן - 'אביה') לחובה של החברה כלפי הבנק, באופן שגרם לכך שאביה הופטר בסופו של דבר מערבותו זו. לטענת התובע, התנהלות הבנק הובילה לכך שהתובע חויב על פי ערבותו-שלו לחוב החברה בסך של 389.122.90 ₪ (הוא סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל נכון למועד הגשת התביעה), וכן לפגיעה בדירוג האשראי של התובע, לביטול כרטיס האשראי של התובע בבנק מרכנתיל דיסקונט בו מתנהל חשבונו האישי, ולהפחתת מסגרת האשראי שלו.

למעלה מן הצורך אוסיף, כי בכתב הערבות עליו חתם התובע נאמר, בין היתר (בסעיפים 12-13 לכתב הערבות) כי התובע מסכים שאם יקבל הבנק בטוחות נוספות, תהא ערבותו נוספת עליהן ובלתי תלויה בהן, וכי בכוונתו להיות אחראי למלוא סכום הערבות, וזאת בין אם ערבו אתו אחרים ובין אם לאו, גם אם סוכם בינו לבין הבנק שאחרים יערבו עמו ולא כך קרה בסופו של דבר, גם אם הבנק יגרום לפקיעת ערבות שתוחזק על ידו, וכיו"ב (ראו הנוסח המלא של כתב הערבות עליו חתם התובע ואשר הוגש כמוצג 6 מטעם הבנק).

סוף דבר, התביעה נדחית.

בהתחשב בכך שהתובע ויתר על הליך ההוכחות, התובע ישלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.