תביעות הדדיות: קבלן נגד בעלת דירה בגין שיפוץ לקוי

לפני תביעות הדדיות, אשר הוגשו על רקע שפוץ ביניין.

כנגד זאת, טוענים התובעים, לא השלים רפאל עבודות שהתחייב לבצע ובשווי כולל של 34,601 ₪; לא תיקן ליקויים בעבודות שבצע בשווי כולל 84,593 ₪, כשמסכום זה עליו לשאת במחצית הנזק – סך של 42,296 ₪; ולא תיקן נזקים שגרם לדירת התובעים בשווי של 14,380 ₪.

כך אפוא, אין בין הצדדים מחלוקת על כריתת ההסכם מול הקבלנים; אין בין הצדדים מחלוקת על הסכמתם המשותפת להפסיק את ההיתקשרות מול הקבלנים לפי הסכם הביטול מיום 15.3.11; אין בין הצדדים מחלוקת על כך שבעת הפסקת עבודת הקבלנים לא הושלמו עבודות השפוץ בבניין לפי המפרט שצורף להסכם עם הקבלנים; ואין בין הצדדים מחלוקת על כך שבמצב זה, בסמוך לאחר סיום עבודת הקבלנים, הוסכם כי רפאל ימשיך בבצוע העבודות וכי מירון ישלם לו את מחצית התמורה בגינן.

וכך למשל כותב רפאל (הודעת דוא"ל מיום 12.8.11 – נספח ג' לתצהיר מירון): "כל העבודות לפי המפרט כפי שרשום בהסכם אבצע אותן וכמובן אכין רשימה בסוף העבודה של כל התוספות שהם מעבר להסכם". ובהמשך, (במכתב מיום 21.1.12 – נספח ז' לתצהיר מירון): "...אך למען הסדר הטוב אני מוכן שכל תוספות העבודה שנעשו ויעשו בבניין, יתומחרו על ידי מומחה חצוני בעל מיקצוע, בלתי תלוי, שיהיה מקובל על שנינו, ובכך אנו נחסוך ויכוחים מיותרים על עלות העבודות הנוספות שנעשו ושיעשו בשטח, שהם מעבר למה שהיה ידוע לשנינו." ואכן, הגיוני יותר לבסס את אומדן אותן עבודות על הערכת בעל מיקצוע חצוני, כפי שאכן הציע רפאל במהלך בירור המחלוקות טרם הגשת התביעות.

...

לסיכום, בגין כלל העבודות אשר בוצעו על ידי רפאל, זכאי רפאל לתשלום סך של 307,185 ₪ ומסכום זה חייב מירון במחצית הסכום – 153,593 ₪.

אשר על כן אני דוחה את התביעה אשר הגישו התובעים (התביעה בתיק 2571-07-14).

את התביעה שהגיש רפאל (התביעה בתיק 32213-07-14) אני מקבל בחלקה ומחייב את התובע 1 לעיל, מירון גרסטמן, לשלם לנתבע 1 לעיל, רפאל פרמנד, סך של 37,764 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מסמוך לאחר הפסקת ביצוע העבודות - 1.1.12.

לפני תביעה ותביעה שכנגד בין קבלן שיפוצים לבין בעלת דירה ששכרה את שירותיו.

מכאן התביעות ההדדיות.

באוקטובר 2013 היתקשר פרץ עם הנתבעת, הגב' גולובנסקי (להלן: "גולובנסקי"), בהסכם לצורך שפוץ דירתה ביישוב צור הדסה שבהרי ירושלים.

כך גם הזמן הרב שחלף מאז הסתיימו העבודות ועד היום נותן משקל נגד לזכותו של פרץ לתקן את הליקויים בעצמו.

התביעה שכנגד מתקבלת אף היא בחלקה במובן זה שאני מקבלת את הטענה שעל פרץ לשלם בגין ליקויים שנמצאו בדירתה של גולבנסקי אך אינני מקבלת את הסכומים שטענה להם בתביעתה.

...

סוף דבר התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה במובן זה שאני מקבלת את הטענה שעל גולובנסקי לשלם עבור השינויים והתוספות שביקשה אך אינני מקבלת את הסכומים שטען להם פרץ מכיוון שלא עלה בידו להוכיח אותם וכן אינני מקבלת את התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש.

התביעה שכנגד מתקבלת אף היא בחלקה במובן זה שאני מקבלת את הטענה שעל פרץ לשלם בגין ליקויים שנמצאו בדירתה של גולבנסקי אך אינני מקבלת את הסכומים שטענה להם בתביעתה.

כמו כן אני מקבלת את התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש אך פסקתי פיצוי נמוך מזה שתבעה גולובנסקי.

לפני שתי תביעות מאוחדות והדדיות בין קבלן לעבודות שפוץ לבעלת דירה, מחד לתשלום יתרת תמורה בעבור השפוץ שבוצע ומנגד לתשלום דמי נזק בגין ביצוע עבודה לקויה.

דוגמא מובהקת להתנהלות שכזאת הוא היתעקשות גבע לחקור את המומחה שמונה מטעם בית המשפט אך מנגד בסיכומיה היא אינה מעלה טענה וחצי טענה כנגד ממצאיו.

...

הגם שאיני בטוח כי מדובר במדע מוכר נראה לי שקביעת מהימנות מסורה באופן בלעדי לבית המשפט ולא ניתן להביא חוות דעת שתנתח מהימנות של עד לכן גם במובן זה ייתכן וחוות הדעת אינה קבילה.

לסיכום כל האמור לעיל יש לקבל את התביעה בכל הקשור להסכם ולהיקף העבודה שבוצעה.

לכן דין התביעה להידחות בכל הקשור לעניין זה. באשר לטענה כי גבע הכפישה את שמה את אורמוג בפני ועד הבית לא הובא במסגרת כתב התביעה או בתצהיר של נצר אלו מילים נאמרו המבססים את הטענה שמדובר בלשון הרע.

התוצאה לאור האמור לעיל אני מחייב את גבע לשלם לאורמוג סך של 23,944 ₪ בתוספת מע"מ וכן בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

לפניי תביעות הדדיות שהגישו הצדדים זה כנגד זה. במסגרת התביעה העיקרית, טענה התובעת כי היתקשרה עם הנתבעת 1, באמצעות הנתבעים 2-3 שהם מנהליה וכן מנהלים ובעל המניות בנתבעת 4, אשר מחזיקה במניות הנתבעת 1, לבצוע עבודות במסגרת פרויקט תמ"א 38 בבניין שבו היא מתגוררת, כאשר התובעת היא שיזמה את הפרויקט, וכן פעלה והקדישה מיטב זמנה ומרצה לגיוס הדיירים וקידום ביצועו.

התובעת עתרה לפצוי על יסוד חוות הדעת והמסמכים הבאים: תיקון הליקויים והשלמת השיפוצים, תמורתם שילמה התובעת לחברת ק.ב.י סך של 71,545 ₪, כולל מע"מ (נספח י"ב לתצהיר התובעת– חשבונית מס מיום 1.7.2018) 71,545 ₪ ליקויי בנייה במרפסת – חוות דעת דור מיום 30.11.2017 נספח י"ח לתצהיר התובעת (הסכום כולל מע"מ) 8,681 ₪ ליקויי בנייה בדירה – חוות דעת דור מיום 18.3.2018 נספח י"ט לתצהיר התובעת (הסכום כולל מע"מ) 50,837 ₪ אובדן דמי שכירות לתקופה של 14 חודשים (בהיתחשב בהתחייבות להשלמת השפוץ עד תחילת אפריל 2017, נתבעו דמי שכירות מתחילת מאי 2017 ועד להשלמת התיקונים ע"י ק.ב.י והשכרת הדירה בתחילת יולי 2018, אז הושכרה תמורת סך של 5,800 ₪ לחודש; הסכום נתבע לפי חישוב של 5,000 ₪ בחודש): 70,000 ₪ תשלומי ארנונה ששילמה עבור הדירה שעמדה ריקה מחודש אוקטובר 2017 עד לחודש אפריל 2018 (עד אוקטובר 2017 קיבלה פטור בגלל השפוץ) 3,191 ₪ תשלומים עבור שימוש שעשו הנתבעים בחשמל, מים וגז בדירה (מניב 759 ₪, חברת החשמל 368 ₪, סופרגז לא ברור, הסכום ללא סופרגז) 1,127 ₪ תשלום לועד הבית 640 ₪ התובעת טענה כי הנתבעים 2-3 נהגו בחוסר תום לב, ניצלו את מסך ההיתאגדות לרעה, הטעו אותה וכיוצ"ב ולפיכך יש לבצע הרמת מסך ולחייבם באופן אישי.

לפיכך, עתרה הנתבעת, במסגרת התביעה שכנגד, לחייב את התובעת לשלם את שווי העבודות שבוצעו בדירתה, כמפורט בכתב התביעה שכנגד, ובסה"כ, בתוספת רווח קבלני ומע"מ, סך של 334,573.2 ₪.

...

לא שוכנעתי כי התובעת הוכיחה נזקים נוספים כלשהם להם טענה, לרבות נזק לא ממוני.

אני דוחה את התביעה נגד הנתבעים 2-4.

אני מקבלת את התביעה שכנגד בחלקה, ומחייבת את התובעת, הנתבעת שכנגד, לשלם לנתבעת 1, התובעת שכנגד, סך של 46,386 ₪.

לפני תביעות הדדיות בין קבלן עבודות בניה ושיפוצים לבין דיירי ביניין אותו נידרש לשפץ, ובין הדיירים לבין עצמם.

1.3 הנתבעים הגישו תביעה שכנגד נגד התובעת, מנהלה ומי שבפועל היה בקשר עם הנתבעים, מר הישאם ריא (להלן – "הישאם") ובעלת המניות הרשומה של התובעת, וכן נגד מישפחה נוספת החתומה על ההסכם מיום 24.7.11, מישפחת זאבי (להלן – "זאבי") בגין ליקויי בנייה שהתגלו בעבודות התובעת ובגין נזקים שנגרמו לדירותיהם כתוצאה מעבודות שבוצעו בדירת זאבי ע"י התובעת.

...

13.5 אין בידי לקבל את טענות זאבי בנקודה זו. אמנם, בעטיה של התנהלות המפקחת והנתבעים לא הסתיימו העבודות באמצע חודש ינואר 2012, אלא הופסקו בחודש פברואר 2012.

בנסיבות העניין, אני סבורה כי על הנתבעים לשלם לזאבי פיצוי בגין עגמת הנפש בסך של 18,000 ש"ח. התוצאה אשר על כן, ועל יסוד כל המפורט לעיל, אני מורה כדלקמן: 14.1 אני מחייבת את הנתבעים 1-2 (משפ' כהן) לשלם לתובעת סך של 49,000 ש"ח (סע' 10.8.1 לעיל לפסק הדין ובמעוגל; הסכום כולל מע"מ).

14.7 תביעתם שכנגד של הנתבעים – נדחית.