תביעות הדדיות: קבלן בניין נגד בני זוג

התביעות ההדדית בפניי שתי תביעות כספיות הדדיות: במסגרת התביעה העיקרית עתר התובע, קבלן ביניין במקצועו, לחיוב הנתבעים (בני זוג תושבי שלומי) בתשלום יתרת שכר עבודה המגיע לו, לטענתו, בגין עבודות בניית בית פרטי של הנתבעים (במקרקעין הידועים כגוש 19106 חלקה 96).

לפי האמור בהסכם 02/17, כנגד תשלום סך כולל של 500,000 ₪, אמור היה התובע להשלים את עבודות ריצוף, בניית מעטפת, יציקת ממ"ד, קירות תומכים עד גובה התיקרה, יציקת תיקרה ראשונה ומדרגות חוץ, בניית מעטפת קומה שניה, יציקת עמודים עד גובה התיקרה, יציקת גג אחרון ומעקה.

...

סיכומו של דבר, הוכח בפניי כי שווי עבודות הגמר שביצע התובע (מעבר לעבודות השלד) מסתכמים בסך של 35,000 ₪, ואילו שווי ה-"עבודות הנוספות" נשוא מסמך 3 שהוכח כי בוצעו על ידו, מסתכם בסך 5,000 ₪ בלבד (שביל הבטון), סה"כ 40,000 ש"ח. התביעה הנגדית לגרסת התובעים שכנגד, מעבר לטענה כי שולם ביתר על ידם לתובע סך של 40,000 ₪, הרי שלאחר שהתובע הפסיק את העבודות ועזב את אתר העבודה, הם נאלצו לפנות לספקים אחרים על מנת להשלים את העבודות.

סיכומו של דבר, הוכח ע"י התובעים שכנגד כי שילמו לתובע 40,000 ₪, מעבר לסך של 500,000 ₪ בגין השלמת עבודות השלד.

סוף דבר מכל האמור לעיל אני מחליט לדחות את שתי התביעות ההדדיות, מבלי לעשות צו להוצאות.

התביעות ההדדיות המדובר בשתי תביעות כספיות שהדיון בהן אוחד: האחת תביעת חברה קבלנית לתשלום שכר עבודה על סך 44,950 ₪ בגין בניית תוספת ושיפר מיגונים בדירת מגורים; והשנייה תביעת בעלי דירת המגורים על סך 200,000 ₪ בגין הפרת חוזה העבודה וגרימת נזקים.

בעלי הדין הדיירים בת"א 50117-08-18/ הנתבעים בתא"מ 18337-12-17, הנם בני זוג אשר חפצו להזמין עבודות קבלניות לשם הרחבת ביתם מהנתבעות 1-2.

נתבעות 1-2 הנן חברות אחיות המאוגדות ופועלות בישראל, אשר עסוקן בתחום קבלנות ביניין (נתבעת 1 לבדה הנה התובעת בתא"מ 18337-12-17).

לאחר עיון בסעיף 11 להסכם לבצוע העבודות נשוא התביעה, נחה דעתי שלא לתת תוקף לתניית הפצוי המוסכם משלושה טעמים עקריים: ראשית, עפ"י הפסיקה, חובתו של תובע פיצוי מוסכם להבהיר כבר בכתב התביעה מהי ההפרה שבגינה נתבע הפצוי המוסכם, כך שלא די בטענה כללית בעלמא של "הפרות חוזרות ונישנות" או "הפרה מתמשכת" (ראו: ס' 23-24 לכתב התביעה) כדי לחבר באופן "אוטומאטי" בין הפצוי המוסכם החוזי לבין כל סוגי ההפרות הנטענות בכתב התביעה (ע"א 2161/11 דרור נגד פרץ, פורסם בנבו 5.2.13).

...

לאחר עיון בסעיף 11 להסכם לביצוע העבודות נשוא התביעה, נחה דעתי שלא לתת תוקף לתניית הפיצוי המוסכם משלושה טעמים עיקריים: ראשית, עפ"י הפסיקה, חובתו של תובע פיצוי מוסכם להבהיר כבר בכתב התביעה מהי ההפרה שבגינה נתבע הפיצוי המוסכם, כך שלא די בטענה כללית בעלמא של "הפרות חוזרות ונשנות" או "הפרה מתמשכת" (ראו: ס' 23-24 לכתב התביעה) כדי לחבר באופן "אוטומטי" בין הפיצוי המוסכם החוזי לבין כל סוגי ההפרות הנטענות בכתב התביעה (ע"א 2161/11 דרור נגד פרץ, פורסם בנבו 5.2.13).

בחנתי טענה זו, ואף אני סבור, כי בנסיבות העניין, זכאים הדיירים לפיצוי בגין עוגמת נפש מהחברה, אם כי בשיעור מדוד אותו אני אומד בסך 5,000 ₪.

סוף דבר מכל האמור לעיל ולסילוק התביעות בשני התיקים – אני מחייב את החברה (הכוונה לשתי הנתבעות בתיק) לשלם לדיירים (משפחת רוס) את הסך 55,963 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 23.3.2018 עד התשלוך המלא בפועל.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 72908-12-18 שטיין ואח' נ' מוריס אגבבה קבלן בנין בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת אפרת בוסני התובעים/ נתבעים שכנגד: 1. אביחי שטיין 2. פנינה שטיין ע"י ב"כ עו"ד רם אורן הנתבעת/ תובעת שכנגד: מוריס אגבבה קבלן בנין בע"מ ע"י ב"כ עו"ד משה פרסיק ו/או ינון שרעבי פסק דין

התובעים, בעל ואשה, רכשו דירה חדשה מהנתבעת.

היתקשרות זו הובילה להגשת תביעות הדדיות בין הצדדים.

הגם שהתובעים לא חתמו על התוספת, אין בידי הנתבעת לכפור בהסכמתה להארכת מועד התשלום משהחזקה בדירה נימסרה לתובעים ביום 22.2.2016, לאחר המועד שצוין בתוספת שלא נחתמה וכאשר התובעים לא העלו כל השנים טענה בעיניין איחור במסירה, למעט טענת קזוז כנגד דרישת הנתבעת בתביעה שכנגד את פיצוי המוסכם בגין איחור בתשלום.

איחור במסירה - טענת התובעים לאיחור בן 84 ימים במסירת החזקה בדירה נטענת כטענת קזוז מפני התביעה שכנגד, ולא כ"חרב".

...

סוף דבר מכל האמור; הנתבעת תשלם לתובעים סך של 127,019 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (31.12.2018) ועד לתשלום בפועל.

התביעה שכנגד - נדחית.

הנתבעת תשלם עוד לתובעים את החלק היחסי של האגרה ששולמה בתביעה העיקרית (מחצית ראשונה ושנייה) כיחס הסכום שנפסק לסכום התביעה (63%%), את חלקה של התובעת בהוצאות מומחה בית המשפט בגין חוות דעתו ושכר עדותו וכן שכר טרחת עורכי דין בסך של 20,000 ₪.

תביעות הדדיות בין בני זוג אגב פרידתם: האחת, תביעת האיש לפירוק שתוף ואיזון משאבים (תלה"מ 44233-01-19 ) (להלן - "תביעת הרכוש"); האחרת תביעת האשה למזונות ילדים (תלה"מ 61225-02-19 ) (להלן - "תביעת המזונות").

הראיות שהובאו בפני בית המשפט בעיניין זה הן: מספר מסמכים אותם הצליחה האשה לאתר, המלמדים על הצעות מחיר, או סיכומי הזמנה של עבודות אותן ביצע או הציע האיש לבצע, וכן מידע שעלה מחקירות ודרישות שערכה האשה (ובפרט תמלילי שיחות בין מאן דהוא לבין חלק מלקוחות האיש, עבורם ביצע עבודות שפוץ ובנייה), בצרוף מספר עדויות המלמדות על עבודות קבלנות ביניין אותן ביצע האיש.

באשר לציוד העבודה, ולאחר שדחיתי את גרסת האשה, ומשאיני מקבל את טענתו הסתמית והמאוחרת של האיש בעיניין שווי הציוד במועד הקובע (עת לא הובאה אף כל ראיה באשר לשווי רכישתו הנטען), הנני מורה, כי האיש ישלם לאשה סך 11,000 ₪, כנגד מסירת הציוד המפורט בתצהירו לידיו.

...

סבורני איפוא, כי בשים לב ליחסיות יכולותיהם הכלכליות של הצדדים והיות האישה המטפלת היחידה בילדים, יש לחייב את האיש בעלות מדור והוצאות אחזקת המדור של הילדים בשיעורים כדלקמן: סך 450 ₪ עבור א.ש., עבור ח.נ. סך 300 ₪ לחודש, עבור ר.ה. סך 150 ₪ לחודש, ועבור ש. סך 100 ₪ לחודש.

בשים לב ליכולותיהם הכלכליות של הצדדים כאמור איני מקבל את עמדת האישה, כי יש להשית על האיש את מלוא הוצאות החינוך והרפואה עבור הילדים, ולטעמי על הצדדים לחלוק בהוצאות אלה בחלקים שווים.

אשר על כן הנני מורה כדלקמן טענות האישה לזכות לקבלת תשלום מהאיש בגין רווחים שלא הבעיר לטובת התא המשפחתי, איזון נכסי קריירה, מוניטין אישי ושווי עסקו של האיש - נדחות.

מבוא תביעות כספיות הדדיות בגין הסכם עבודות שפוץ ובניה בדירה.

התביעה בת"א 36091-02-16 היא תביעת חברת מגן צב לבניין בע"מ ("חברת מגן" או "החברה"), נגד בני הזוג, טוני ואלכסנדר פייגנבאום ("פייגנבאום"), עולים מצרפת, בגין אי תשלום חוב נטען בסך של 166,346 ש"ח עבור תוספות בנייה.

בהתאם, הנתבעים זכאים לפצוי עבור 60 ימי איחור בסך בש"ח השווה ל- 6,000 דולר ארה"ב. שער הדולר ביום הגשת התביעה היה 3.8140 ש"ח. בהתאם, סכום הפצוי ברכיב זה הוא 22,884 ש"ח. ד(3) זכות התיקון בבר"ע (חי') 1942/07 יובל סעדון נ' משהב חברה לבנין בע"מ (3.4.2008), כבוד השופט י' עמית, נדונה זכות התיקון של חברת הבניה ונקבע: "על רוכש דירה מוטלים ארבעה נטלים והם: לבדוק את הדירה, להודיע על קיומם של ליקויים, לאפשר לקבלן לבצע בדיקה נוגדת וליתן לקבלן היזדמנות נאותה לתקן את הליקויים. זכות הקבלן לתקן את הליקויים בעצמו, מעוגנת בסעיף 4ב לחוק המכר (דירות) התשל"ה – 1974 (להלן: "חוק המכר (דירות)").

...

סוף דבר מגן צב לבניין בע"מ זכאית לתשלום בסך של 24,814 ש"ח עבור עבודות נוספות.

סיכומו של דבר: בת"א 36091-02-15 הנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, את הסך של 24,814 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.

בת"א 16402-10-16 הנתבעים ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, את הסך של 68,581 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.