כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעות הדדיות במערכת יחסים סבוכה וממושכת

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ככל שהיחס בין שתי ההיפותזות (יחס הנראות) גדול יותר, כך קיימת סבירות גבוהה יותר לתזת התביעה.
מערכת היחסים בין תומר ל****ה – אין חולק שבין השניים שררה מערכת יחסים בעייתית ומורכבת, עליה ניתן היה ללמוד ממספר מקורות – ****ה העידה (ר' עדותה ביום 17.2.20 וביום 9.3.20) כי היא ותומר היו בקשר זוגי ממושך כשלוש וחצי שנים מאז שהיתה כבת 15 וחצי; כי במהלך התקופה הכירה את משפחתו ואת חבריו של תומר; וכי השניים נפרדו תקופה מסוימת לפני הרצח.
מעדותה עלתה מערכת יחסים סבוכה ומורכבת בינה לבין תומר, שלדבריה כללה מריבות רבות, וויכוחים, אלימות מילולית, וקנאה אובססיבית מצידו אשר בסופו של דבר הובילה לפרידתם (עמודים 366-370, 415, ובעמוד 442).
בתקופה זו השניים אמנם כבר לא היו בני זוג אולם המשיכו לשמור על קשר והעלו טענות והאשמות הדדיות, כשניכרה קנאתו של תומר ל****ה.
...
בנסיבות אלו, החשד הראשוני כלפי מהימנות גרסת כהנא, מקבל חיזוק של ממש, וכאשר לחשד זה מצטרפות כל הפרכות, אי ההתאמות וחוסר ההיגיון שבגרסת כהנא כפי שפורטו בהכרעת דינו של השופט ליפשיץ, המסקנה המתחייבת היא כי גרסת כהנא הינה גרסת כזב שהומצאה רק לאחר שהלה בחן את כלל הראיות, וניסה "לייצר" גרסה שתשלול את אשמתו.
בעניין זה אני סבור כי נוכח מארג הראיות המוצק שפורט היטב בהכרעת הדין של השופט ליפשיץ, המבסס את אשמת הנאשמים, אין צורך בהשלמת הפאזל הראייתי בנוגע לשאלת המניע, וביהמ"ש לא נדרש לקבוע מסמרות בשאלה זו. כפי שנקבע לא אחת "מניע אינו מהווה חלק מיסודות העבירות בהן עסקינן והמדינה אינה נדרשת להוכיח את קיומו" (ע"פ 9306/20 מארון ברגות נ' מדינת ישראל (29.4.21) פסקה 15).
ש. מנדלבום, שופט סוף דבר, הוחלט פה אחד להרשיע את הנאשמים כדלקמן: · את הנאשם 1 – מאור כהנא, בעבירה של רצח בכוונה תחילה, לפי סעיפים 300(א)(2)+301 לחוק העונשין, בנוסחו טרם תיקון 137 לחוק; · את הנאשם 2 – אריאל ורדיניאן, בסיוע לרצח לפי ס' 300(א)(2)+ס' 31 לחוק העונשין, בנוסחו טרם תיקון 137 לחוק; · ואת שני הנאשמים יש בנוסף להרשיע בעבירות בנשק (נשיאה והובלה), לפי סעיפים 144(ב) רישא וסיפא+29 לחוק; ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיפים 244+ 29 לחוק.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי הסיכסוך שבפניי הוא תוצר של מערכת יחסים סבוכה אחרת, שהתנהלה בין התובע, בעל עסק לגידול בקר ברמת הגולן, לבין משפ' מנדל, אשר הצטרפה לעסק גידול הבקר של התובע בשנת 2007, אז הוקמה ביניהם שותפות לגידול בקר.
פסק הבורר בחודש מאי 2010 (עוד בתקופת הקפאת שותפותו של התובע כאמור) פרצה שרפה בשטחי מרעה הבקר של השותפות כתוצאה מפעילות צה"ל באיזור, ובעקבותיה, הוגשה תביעת נזיקין כנגד משרד הבטחון באמצעות משפ' מנדל, עניין אשר גרר הגשת תביעות הדדיות נוספות בין התובע לבין משפ' מנדל, שבבסיסן היו גם מחלוקות סביב תוקפו של ההסכם השני, ואלה הועברו כולן, להתברר בפני כבוד הבורר, השופט בדימוס ניסים ממן (להלן: "הבורר").
לאחר מסכת דיונים ממושכת, ניתן ביום 13.1.13 פסק בוררות ראשון (מבין שלושה), אשר צורף כנספח 13 לת/1), ובו הביע הבורר, בין היתר, עמדה ברורה בנוגע לתוקפם של ההסכם הראשון והשני (להלן: "פסק הבורר").
...
משכך ניכר כי מידת מעורבותו של הנתבע בקביעת יסודות ההסכם, פחותה ביותר ומשליכה בהכרח על המסקנה שהתובע לא הסתמך על הנתבע בחתימתו על ההסכם.
לאור האמור, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא הוכחה כל התרשלות מצד הנתבע, כלפי התובע.
סוף דבר דין התביעה להידחות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

לגוף טענות החייב בדבר זכאותו לקבלת העמלות, ציין המנהל המיוחד כי מדובר במערכת יחסים סבוכה בין חברת הביטוח (הנושה) לסוכן (החייב) ולא ניתן לקבוע מראש כי טענות החייב בדבר זכאותו לקבלת הכספים, נעדרת בסיס.
במצב דברים זה, מתבקשים החייבים, מנורה והמנהל המיוחד להודיע עמדתם ביחס למתן אפשרות לחייב להגיש התביעה, תוך החזרת הדיון בתביעת מנורה נגד החייבים לבית המשפט בו נדונה התביעה, על מנת שהתביעות ההדדיות יידונו במאוחד.
אשר לשאלה הראשונה, חרף האיחור הממושך מצד החייב בהגשת בקשתו וקשיים אשר עלולים להתעורר בפני החייב בכל הנוגע לניהול התביעה, על רקע הוצאות אפשריות באגרה ובניהול התביעה, הרי שיש לקבל את עמדת המנהל המיוחד, לפיה אין מדובר בטענות משוללות בסיס ועל כן ראוי לאפשר לחייב להביאן לבירור בפני הערכאה המוסמכת.
...
נוכח המסקנה כי ראוי לאפשר לחייב לפתוח בהליך משפטי נגד הנושה, עולה השאלה לגבי המשך בירור תביעתה של הנושה נגד החייבים בפני המנהל המיוחד.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

"יבוא הדין המינהלי אל חדריו של ההליך הפלילי, כרוך במכשלה נוספת – סרבולו של ההליך [...] הפיכת בית המשפט הדן בפלילים למעין 'בג"ץ קטן', תביא לכך שראשיתו של כל משפט פלילי תהיה בהעלאת שורה של טענות מן הגורן ומן היקב, על טיב שיקול הדעת של התביעה, מידתיותו וסבירותו; אחריתו מי ישורנו?" (שם, פסקה 55).
יחסי הכבוד ההדדיים ואף החיבה שבין הנאשם ובין פקחי הרשות שהעידו בבית המשפט , נלמדים היטב מפרוטוקול הדיון וגם הנאשם העיד בעיניין זה. גם בכך יש לתמוך בעמדה, שאין מדובר במקרה של אכיפה סלקטיבית או מתעמרת כלפי הנאשם שלפניי.
המדובר במערכת יחסים סבוכה וממושכת שבין הנאשם ובין הרשות ורשויות נוספות של המדינה ושל המועצה האיזורית.
...
על כן, לא התעורר ספק סביר באשמת הנאשם בעבירה זו. תמצית טענות הנאשם נטען, כי ממכלול הראיות ניתן ללמוד, כי רעיית גמלים אינה מהווה פגיעה בשמורה.
נוכח האמור לעיל אין מנוס מן הקביעה, כי דין טענת ההגנה מן הצדק שהעלה הנאשם להידחות בהליך שלפניי.
די בכך, כדי לחייב הרשעה בעבירה זו. אי ציות להוראות: כאמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מעבירה זו, וזאת מחמת הספק.
סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, אני מזכה את הנאשם מהעבירה של אי ציות להוראות, ומרשיעה את הנאשם בשתי עבירות של הכנסת בעל חיים לשמורה, שתי עבירות של פגיעה בשמורה, ועבירה אחת של הליכה מחוץ לשביל מסומן.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום בית שמש נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בבית שמש ת"פ 8894-06-19 מדינת ישראל נ' אפתרגות בפני כבוד השופט, סגן הנשיא שמואל הרבסט בעיניין: מדינת ישראל באמצעות משטרת ישראל, ענף תביעות- ירושלים המאשימה לייבל אפתרגות באמצעות ב"כ עוה"ד ש. אלדר הנאשם גזר דין
קצינת המבחן שוחחה עם המתלוננת אשר מסרה כי לאורך השנים חוותה פגיעות רגשיות ועלבונות מצד הנאשם ומערכת יחסים סבוכה עם מישפחת מוצאו.
מערכת היחסים בין בני הזוג החלה בחוויות של חוסר אמון ותקשורת, ובני הזוג לא הצליחו לבסס יחסי כבוד ותקשורת הדדים.
מכאן, שארוע התקיפה, ההליך המשפטי המרתיע והשלמת הליך הגירושין, מביאים לקיצה תקופה ממושכת אשר בה הנאשם היתמודד עם קשיים זוגיים אישיים, תוך היתמודדות גם עם לחצים מצד מישפחת המוצא על רקע סיומו של הקשר הזוגי, במיוחד בהיתחשב ברקע אשר ממנו הוא בא. החרטה שאותה הביע הנאשם, דבריה של המתלוננת המעידה שמדובר בארוע חריג וכי מאז התיקשורת ביניהם תקינה – כל אלה מעידים שהנאשם מצר על היתנהגותו וניכר כי מדובר בארוע יוצא דופן, אשר לא אפיין את חייו קודם לכן, ולא חזר על עצמו מאז.
...
כידוע, הכלל בדין הפלילי הוא כי אדם שביצע את העבירות, יורשע בביצוען, על כל המשמעויות הנלוות להרשעה, אולם לכלל זה קיים חריג, לגביו נקבע בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב(3) 337: "הכלל הוא כי יש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען ההיפך, שומה עליו לשכנע את בית המשפט, ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדווידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי". במקרה זה שוכנעתי כי שיקולי השיקום גוברים על השיקולים שבאינטרס הציבורי.
לסיכום, לאור כל האמור לעיל- הרשעתו של הנאשם תכתירו כ"עבריין", ושם תואר זה אינו מאפיין אותו, אינו מתאר אותו ואינו מגדיר אותו, ועל כן יש להתאים לו כותרת אחרת אשר תתחום את מעידתו הנקודתית ושם תעצור.
בהתחשב במכלול השיקולים, שיקוליו האישיים של הנאשם ושיקולי הענישה הנדרשים, ולאחר ששקלתי גם את הפגיעה במתלוננת, תוך התחשבות בצורך בהמשך קיום תקשורת תקינה בין הנאשם והמתלוננת, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: אני מבטל בזאת את הרשעתו של הנאשם.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו