תביעות הדדיות בין משכיר ושוכר בעקבות נזקי שריפה

התביעות והסעדים בפניי שתי תביעות הדדיות שאוחדו: ת"א 20112-06-19 בו עותר התובע (המשכיר) לפינוי וסלוק יד הנתבעת (השוכרת) מנכס שבבעלותו, ולהשבת החזקה בו לידיו כשהוא פנוי מחפץ ואדם, וזאת הן מאחר והסכם השכירות הופר על ידה, והן מאחר ותקופת השכירות באה אל סיומה.

התובע טוען כי הנתבעת אחרה בתשלום דמי השכירות (הכוונה לדמי השכירות בגין המחצית השנייה של שנת השכירות הראשונה שכן דמי השכירות בגין המחצית הראשונה אמורים היו להיות משולמים טרם כניסת הנתבעת למושכר).

ביטוח המושכר לפי ס"ק 9.5 להסכם השכירות התחייבה הנתבעת לבטח את תכולת המושכר מפני ניזקי פריצה או שריפה.

...

דיון לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ועיינתי בחומר הראיות הקיים בתיק ביהמ"ש, נחה דעתי לקבל את תביעת הפינוי ולדחות את התביעה לאכיפת הסכם השכירות על התובע.

סוף דבר מכל האמור לעיל אני מקבל את תביעת הפינוי ודוחה את תביעת אכיפת ההסכם.

הנתבעת תפנה את המושכר תוך 15 יום מיום קבלת פסק דין זה. הנתבעת תשלם לתובע החזר אגרות משפט וכן תישא בשכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

התביעות ההדדיות שבפני, מקורן בסכסוך בין משכיר ושוכר, בעקבות נזקים קשים שנגרמו לדירה המושכרת בשריפה שאירעה בכרמל ביום 24.11.2016.

...

אני דוחה, אפוא, את תביעת פרידמן בעניין זה. פרידמן טענו, כי גוטרמן הפריע למהלך השיפוצים התקין, הקבלן הראשון עזב בגללו את העבודה וכן, נגרמו להם נזקים בגין פינוי הפסולת האישית שלו, הזמנה כפולה של משאית עם מנוף לפינוי שאריות בניה, הזמנה חוזרת ונשנית של מתקין המזגנים וביקורים (ותיקונים) נוספים שדרש גוטרמן מקבלן החשמל.

לכן, אני דוחה את דרישותיהם לפיצוי במישור זה. פרידמן עתרו בכתב התביעה להורות לגוטרמן לפצותם בסך של 400,000 ₪(!) בגין "התנכלות מכוונת, עגמת נפש, מטרד ליחיד וחשש מפני השתלטות של גוטרמן על הדירה". ראש נזק זה הצטמצם בתצהיר העדות הראשית של מר פרידמן לסך של 50,000 ₪ בלבד.

סיכומה של נקודה זו, אני דוחה את תביעת פרידמן גם בראש נזק זה. במסגרת סיכומיהם הוסיפו פרידמן שתי עילות חדשות, שזכרן לא בא בכתב התביעה המתוקן.

אני דוחה את דרישותיהם במישור זה. סיכומו של דבר, אין חולק, כי הן פרידמן, כבעלים של הדירה והן גוטרמן, כשוכר, נפגעו עקב השריפה שהשתוללה בכרמל ביום 24.11.2016 וגרמה לנזקים קשים בדירה.

באופן דומה, אף בית הדפוס ויתר על זכות התביעה כנגד מבני תעשייה וכלל בהתאם להוראות הסכם השכירות מיום 20.12.1998 והתוספות לו בינו לבין המשכירה (נספח 2 לכתב ההגנה מטעם צדדי ג' 1 ו- 2).

בהתאם לסעיף 8 להסכם השכירות ביניהם ותיקונו בתוספת להסכם, היה על בית הדפוס להתקין מערכת כיבוי אש, ולפטור את המשכירה מאחריות לנזקים כתוצאה מאי התאמה במערכת כיבוי האש או אי עמידת הנכס בדרישות כיבוי אש על פי דין.

בסעיף 6 לפסק הדין נקבע: "הלכה היא, כי אין מעשה פלילי מנתק בהכרח את הקשר הסיבתי שבין התרשלות אדם לנזק שניגרם לאחר, באותם מקרים שבהם המעשה הפלילי הספציפי היה צפוי, אם לא יינקטו אמצעי זהירות סבירים למניעתו (ע"א 542/87 קופת אשראי וחיסכון אגודה הדדית בע"מ נ' עוואד ואח' (להלן - עניין קופת אשראי [3]); וראה גם ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה ואח' [4]). לפיכך, גם אם הוכח שהשריפה פרצה עקב הצתה, אין ללמוד מכך בהכרח כי לא הייתה התרשלות מצד המערערת." בית המשפט בחן אם ההצתה הייתה בגדר סיכון צפוי, וקבע כי ההצתה לא הייתה צפויה, ולכן אין להטיל על המערערת חובה לנקוט אמצעים מיוחדים למניעתה.

כך למשל, הנתבע טען בתצהירו כי המשכירה ידעה היטב קודם לשריפה נושא התביעה כי באיזור התעשייה בו ממוקמים העסקים נושא ההליך התחוללו מספר ארועי שריפה במתכוון (סעיף 8).

ד(4) אחריות הצדדים השלישיים והרביעיים הנתבע טען כי יש להטיל את האחריות על מבני תעשייה משום שהשכירה נכסיה למוסך ולבית הדפוס תוך שהתרשלה בנושאים הבאים: 1.

...

ההודעה לצדדים רביעיים נדחית.

הנתבע ישלם לתובעת כדלקמן: 914,926 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.

שכ"ט עו"ד בסך של 50,000 ש"ח. הנתבע ישלם לצדדים השלישיים הוצאות משפט כדלקמן: הוצאות המשפט ובכלל זה אגרת בית המשפט, שכר מומחים ועדים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההוצאה.

השוכר עזב את המושכר מבלי לתקנו והצדדים הגישו תביעות הדדיות בטענה כי הצד השני הפר את הסכם השכירות.

סעיף 5.3 להסכם קובע חובה על השוכר: "לתקן, על חשבונו, כל נזק וכל פגם שניגרם ושיגרם לחנות או לכל השייך לה בתקופת השכירות, כתוצאה משימוש השוכר בתקופת השכירות, מיד עם הווצרם" מדובר בתניה חוזית ברורה, אשר אינה תלויה באשם, ומטילה על השוכר לתקן את המושכר אם ייגרם לו נזק עקב השמוש של השוכר.

"הנתבעת מעלה טענות לעניין שיפורים שנעשו במבנה על ידי התובעת ושעל פי הסכם השכירות שבינה ובין חוגי, שיפורים אלו הנם בבעלותו של חוגי. הנתבעת אף מבקשת שבית המשפט יקבע מהם אותם שיפורים ואלו מבין רכיבי התביעה הם שיפורים ואלו הם חלק מהמבנה.

אמנם שריפת מושכר מהוה גורם היכול לפטור השוכר מתשלום דמי שכירות, בהתאם לחוק השכירות והשאילה, הקובע בסעיף 15: "(א) היה הנכס המושכר מקרקעין ונמנע מן השוכר להשתמש בו למטרת השכירות מחמת נסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו והשוכר לא ביטל את החוזה בשל כך, פטור הוא מתשלום דמי השכירות בעד הזמן שהשימוש נימנע כאמור; המשכיר רשאי, כעבור זמן סביר בנסיבות הענין, לבטל את החוזה, זולת אם הודיע לו השוכר לפני כן שהוא מוותר על הפטור מתשלום דמי השכירות.

...

התביעה נדחית.

על כן, אני מחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובע שכנגד סך של 105,294 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.8.19, המועד בו הפסיקה לשלם דמי שכירות.

על כן, אני מחייב את התובעת בהוצאות הנתבע בסך של 5,000 ₪ וכן בשכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.

להסכמות הדדיות אלו שנמסרו כביכול לעו"ד סלמי אין ביטוי בהסכם השכירות.

עצם העובדה שהנתבעת 2 בחרה להגיש תביעה שכנגד עבור הנזקים ששילמה למבוטחת שלה, היא בבחינת הודאת בעל דין שגם היא לא ראתה בסעיפים 30-29 לטיוטת הסכם השכירות ובאשור קיום הביטוח ככזה שמחלק את הסיכון בין המשכיר לשוכרת וככזה המפקיע זכות בנזיקין, האחד כלפי השני, במקרה של אחריות לפרוץ שריפה.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות 1-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: נזק למלאי - 2,021,416 ש"ח נזק למשטחי עץ והוצאות מיון מלאי - 37,500 ש"ח עלויות פינוי והשמדת מלאי - 246,529 ש"ח עלויות שיפורים במושכר שירדו לטימיון - 248,000 ש"ח אובדן רווחים - 125,130 ₪ סך הכל - 2,678,575 ש"ח לסיום, הנתבעות 1-2 ישלמו לתובעת פיצוי בגין ניזקי השריפה בסך של 2,678,575 ש"ח. הסכומים בסעיפים א'- ד' בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כדין מיום 1.5.14 ועד ליום התשלום בפועל.

...

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות 1-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: נזק למלאי - 2,021,416 ש"ח נזק למשטחי עץ והוצאות מיון מלאי - 37,500 ש"ח עלויות פינוי והשמדת מלאי - 246,529 ש"ח עלויות שיפורים במושכר שירדו לטימיון - 248,000 ש"ח אובדן רווחים - 125,130 ₪ סך הכל - 2,678,575 ש"ח לסיום, הנתבעות 1-2 ישלמו לתובעת פיצוי בגין נזקי השריפה בסך של 2,678,575 ש"ח. הסכומים בסעיפים א'- ד' בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.5.14 ועד ליום התשלום בפועל.

עוד ישלמו הנתבעות 1-2 לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%, אגרת משפט והוצאות שכר טרחת מר רומנו.

התביעה נגד נתבעת 3 נדחית והתובעת תשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 120,000 ₪.