תביעות הדדיות בגין רשת גדר פגומה

תביעות הדדיות במסגרתן תובעים הצדדים האחד מהשני, סעדים הנובעים מטענותיהם ובהתאם להן הפר כל אחד מהם היתקשרות בין הצדדים מיום 21/8/07.

להסכם עבודות פיתוח פנים צורף מיפרט עבודות פיתוח פנים אשר, בין היתר, במסגרת סעיף 2 לו נקבע כי: "מובהר בזאת כי קצהו הדרומי של המיגרש ישאר במפלס אחד עם היער וכי החברה מתחייבת לכרות אך ורק את העצים שכריתתם הכרחית לצורך בניית הבית, ככל האפשר, תוך יצירת מריווחי עבודה סבירים לצורך בניית הבית. כריתת עצים אחרים תהיה אך ורק ברשות המשתכן" עוד נקבע, בסעיף 3 לאותו מיפרט כי : "ככל ויש צורך על פי שיקול שעתה (צ"ל "דעתה" ל.ב.) הבלעדי של החברה לתמוך את המיגרש תבצע החברה תימוכין בין באמצעות מסלעות ובין באמצעות הידוק, על פי שקול דעתו הבלעדי של מהנדס החברה, בתוספת קיר נקיון ו/או מעקה בטיחות ו/או גדר רשת, עלפי תנאי השטח והתקן החל".

עקב פגם בתוכנית המקורית של הבית לא ניתן היה להכניס מדרגות לקומה שניה מבלי לתחום את הכניסה לשירותים.

...

בנסיבות אלו, הנני קובעת כי התובעים לא הרימו את הנטל להוכחת צפיפות העצים ומשכך, בשים לב לכך שקביעה מספר העצים שנעקרו לשווא אל מול העצים אשר היה צורך לעוקרם עומדת בבסיס טיעונם וזו לא הוכחה, הרי שהתובעים לא הרימו את הנטל להוכחת יסוד משמעותי בנזקם ודין תביעתם לעניין זה להידחות.

לאור האמור הנני דוחה תביעתם של התובעים הנסבה על עקירת עצים.

סוף דבר: אשר על כן, הנני מקבלת תביעתם של התובעים באופן חלקי וקובעת, כאמור בסעיפים 62 ו – 63 לפסק דיני לעיל במרוכז, כי הנתבעת תשלם לתובעים סך של 48,802 ₪ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

עסקינן בסכסוך שכנים שהתדרדר לתלונות ותביעות הדדיות, צוי הרחקה וצוים למניעת הטרדה מאיימת, הגשת כתבי אישום ועוד.

עוד נטען בתביעה כי הנתבע מצלם ומקליט את התובעים בחצר ביתם ואף בתוך הבית פנימה תוך הפרת פרטיותם והגדיל לעשות כאשר דרש פיצויים בלא כל בסיס בגין הריסת גדר רשת ובניית גדר אבן בין שתי החצרות, בשטח ביתם של התובעים.

הנתבע ראה כל ליקוי או פגם בהתנהגות התובעים כסיבה להגשת תלונה, אם לרשות המקומית ואם למישטרה, גם אם הדבר בעניינים של מה בכך שאחרים היו מתעלמים מהם ועוברים לסדר היום.

...

בהעדר ראיה קבילה אחרת, דין הטענה להוצאת לשון הרע – להידחות.

סוף דבר בהתאם להכרעה לעיל, שתי התביעות נדחו ברובן וכל אחת מהן התקבלה בחלקה הקטן בלבד, בסכום זהה של 5,000 ₪.

אני קובעת כי יש לקזז את הסכומים הנ"ל, וכפועל יוצא, אין מוטל כל חיוב על איזה מהצדדים לטובת הצד האחר.

מאחר ועילה זו מהוה סרח עודף לתביעה, אף התובעים לא נדרשו בסיכומיהם לפירוט הבסיס העובדתי והמשפטי לעילה זו אשר במכלול הסיכסוך והתלונות ההדדיות, גם אם הייתה מוכחת אין מקום לפסוק פיצוי כספי בהיעדר הוכחת נזק שניגרם מהפרסום הנטען למישטרה.

טענות הדדיות בנוגע לגדר עוד טוען הנתבע לקזוז סך של 50,000 ₪ בגין הריסת גדר רשת שהפרידה בין המגרשים והמפגעים הבטיחותיים כתוצאה מבניית הגדר החדשה: יתדות מושחזים וקו חשמל מסוכן.

בנוגע לרכב בחר הנתבע למקד טענותיו בפגמים בזכות הבעלות של התובע ברכב ובטענה כי עושה שימוש אסור בתו נכה של גיסו הרשום כבעל הרכב.

...

סוף דבר הוכח כי הנתבע גרם נזק לרכוש התובעים וגרם למטרדים שפגעו בהנאתם מביתם.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים פיצוי בגין הנזקים הישירים בסך 31,720 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה.

בנוסף אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך של 50,000 ₪ , נכון למועד פסק הדין, בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם ממכלול פעולותיו.

בהתאם למדידת עטר השטחים המסומנים S2, S3, S8 ו-S10 בחלק המזרחי של חלקת שגיא מהוים 1,003 מ"ר, כאשר גדר הרשת כוללת את השטח המסומן S10 (168 מ"ר); בחלק הצפוני של חלקת שגיא גדר הרשת איננה כוללת שטח של 51 מ"ר המסומן S1 אשר צריך להיכלל בה ולא בחלקת פטיש; ובחלק הדרומי יש פלישות הדדיות.

כך שכל פגם, אם וככל שהיה ואם וככל שהייתי מוצאת שהוא רלוואנטי לעניין דא (נוכח ההסכם) - נרפא.

13.2 אני מחייבת את הנתבע שכנגד מס' 2 (מר פטיש) לסלק את ידו מהשטח המסומן S1 במפת המדידה שהוכנה על ידי מר עטר לחלקה 95 בגוש 11839 (מקודם חלקה 14 בגוש 11559- ת/2) ולהשיב את החזקה בו (S1 במפת המדידה של מר עטר) לידי הנתבע/תובע שכנגד (מר שגיא), כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ, למעט גדר הרשת שהקים מר שגיא עליו, תוך 60 יום מיום המצאת פסק הדין לידי הצדדים.

...

משכך, בכל הקשור לגבולה הדרומי של החלקה - אין בכוונתי ליתן כל סעד אופרטיבי במסגרת הליך זה. למסקנה זו הגעתי גם לאחר שקילת פרמטרים של יעילות מערכתית כמו גם בחינת התקיימותם של מכלול התנאים לחריגה מהכלל לפיו אין לפסוק סעד שלא נתבקש בכתבי הטענות (והשווה: ע"א 8570/09, **** ' נ' עיריית ראשון לציון, (2011)).

הוא הדין באשר לשלל הסעדים שנתבקשו, ולראשונה, בסיכומים מחיוב בהוצאות שונות ועד ביטול חכירה ורישום חכירה באופן זה בפרט בנסיבות וגם נוכח סוגיית הסמכות (ראה: עמוד 34 לפרוטוקול שורות 6-8) סוף דבר - 13.1 אני מחייבת את הנתבע/תובע שכנגד (מר שגיא) לסלק את ידו גם מהשטח המסומן במפת המדידה של מר עטר (ת/2) S10 ולהשיב את מכלול השטחים המסומנים S2, S3, S8 ו- S10 במפת המדידה שהוכנה על ידי מר עטר לחלקה 95 בגוש 11839 (מקודם חלקה 14 בגוש 11559- ת/2) לחזקת התובעת/נתבעת מס' 1 (כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ), כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ, לרבות גדר הרשת הניצבת עליו, תוך 60 יום מיום המצאת פסק הדין לידי הצדדים.

עוד אני מורה כי מר פטיש לא ימנע בשום צורה שהיא ממר שגיא את הריסת הגדר הניצבת כיום לאורך הגבול הצפוני של חלקת שגיא (חלקה 95 בגוש 11839, מקודם חלקה 14 בגוש 11559) בתוך S1.

תביעות הדדיות שיסודן ברשת מידגם סכינים שרכשה ד.נ כל גדר בע"מ (כל גדר) מח. ממרוד בע"מ (ממרוד), לצורך התקנת גדר באתר רכבת ישראל בדימונה (הרשת והגדר, בהתאמה).

על כן, אין ממרוד יכולה להשמע בטענה שדי לה בעמידת הרשת שספקה בתקנים 4273 ו- 4466, שמצוינים באתר כל גדר, שכאמור אינם מספיקים/מתאימים לשימוש ברשת לצורך גדר.

בסופו של דבר, כפי שיבואר להלן, כל גדר זכאית לפצוי נמוך משמעותית מזה שנתבע, בסך של 40,000 ₪ (נומינאלי) הוא הסכום ששילמה לקבלן המשנה להתקנת הרשת הפגומה, בצרוף הוצאות המומחים מטעמה (כ- 21,000 ₪ נומינאלית) והיא פטורה מתשלום התמורה בעד הרשת הפגומה.

...

התביעה בעניין זה, נדחית.

סיכום תביעת ממרוד נדחית ותביעת כל גדר מתקבלת בחלקה.

בסופו של דבר, לאור התוצאה (דחיית תביעת ממרוד וקבלה חלקית של תביעת כל גדר) ובשים לב לכלל נסיבות העניין, אני מחייבת את ממרוד לשלם לכל גדר שכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪.