מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעות בגין פעולות גבייה של כונסי נכסים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כב' השופטת שלי אייזנברג, אשר דנה בהליך, ביקשה תגובת כונס הנכסים, ולאחר ששקלה את הדברים דחתה את הבקשה תוך קביעה כי "לאחר עיון בבקשה ובתגובה ובחוזה המכר לא מצאתי לחייב כונס הנכסים לפעול לגביית הפצוי המוסכם", לצד זאת ציינה כי "אין באמור כדי למנוע מהמוכרים לנקוט בכל הליך שימצאו לנכון בפני הערכאה המוסמכת ושלא במסגרת הליכי כנוס נכסים". לפיכך הוגשה התביעה דנן.
...
שוכנעתי שהתובע לא שיתף פעולה עם הנתבעים לצרכי המשכנתא ומשכך, התעכב הליך קבלת המשכנתא והמועד לתשלום יתרת התמורה הוארך, באישור הכונס.
אשר על כן, הגעתי למסקנה שמדובר בעניין זה בחיוב מותנה, כך שהאיחור בתשלום לא מהווה הפרה יסודית של ההסכם או הפרה בכלל.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 42326-03-19 עירית תל-אביב-יפו נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' לפני כבוד השופט עודד מאור 22.12.19 בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980 ובעניין החייבת: ובעניין המערערת: היזל חלפון עירית תל-אביב-יפו ע"י ב"כ עו"ד שרון אליהו מקס משיבים 1.כונס נכסים רישמי תל אביב ע"י ב"כ עו"ד גיא העליון 2.עמית עוז (מנהל מיוחד לבדיקת תביעת החוב) לעצמו פסק דין
לשיטת הערייה, הילכת פרידמן הקובעת שאין בהליכי הגבייה המינהליים לעצור את מירוץ ההתיישנות בהליך אזרחי, אינה חלה בעניננו ויש לאבחן אותה עת עסקינן בתביעת־חוב המתבררות לפני בעל תפקיד בהליכי פשיטת רגל, במובן הזה שלא ניתן לראות בהליך הכרעת החוב "הליך אזרחי" כמשמעו בחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), ועל כן לא היה מקום לדחות את תביעתה בגין היתיישנות.
לשיטתו, "הילכת פרידמן לא פוגעת באפשרות הערייה להגיש תביעת-חוב להמנהל המיוחד, אף בחלוף 7 שנים ממועד הווצרות החוב וזאת בתנאי שהרשות אכן נקטה בהליכי מינהליים מול החייב ובתנאי שהחוב לא התיישן אף במסלול המינהלי". הכונס הרישמי ציין שאין חולק המערערת פעלה לגביית החוב במסלול המינהלי, ועל כן, אין מניעה כי תוגש תביעת־חוב במסגרת הליך חידלות פרעון.
לא ירדתי לסוף דעתו של הכונס הרישמי עת ציין שהחייב ימתין עד לתום תקופת ההתיישנות טרם פנייתו להליך חידלות הפירעון, כאשר ממילא ננקטים נגדו הלכי גבייה מינהליים? לכך לא ניתנה היתייחסות.
...
מכל מקום וכמפורט לעיל, גם טענות אלו נדחות.
סוף דבר במקרה שלפני בחן המנהל המיוחד את תביעת החוב לגופה.
אני מחייב את העירייה בהוצאות המנהל המיוחד בסכום כולל של 5,000 ₪.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פש"ר 10839-02-18 גועאן נ' כונס נכסים רישמי באר שבע והדרום ואח' תיק חצוני: 32478 מספר בקשה: 8 בפני כבוד השופט ישראל פבלו אקסלרד החייב - המבקש יעקב גועאן ע"י ב"כ עו"ד ליאור בלקין המשיבים 1. הכונס הרישמי 2. עו"דעופר שפירא (נאמן) 3. רות חיה עזריאל 4. רותי גועאן ע"י ב"כ עו"ד אורה תמנו 5. המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד ע. רוזנצויג ואח' פסק דין
חובו של החייב למל"ל עמד, לטענת האחרון, ע"ס 168,782 ₪ ורק עקב פעולות גבייה שביצע הוקטן חובו של החייב לסך 77,403 ₪.
הנאמן עידכן כי הוגשה תביעת חוב יחידה בגין חוב מזונות נגד החייב, ע"ס 74,854 ₪ וכי לחייב נקבעה נכות בשיעור 45% ובקשותיו להכרה בשל החמרה במצבו – נדחו ע"י המל"ל. הנאמן טען כי לא מדובר בחוב מזונות ישן אלא בחוב שהתשלום בגינו בוצע ע"י המל"ל עד לשנת 2018 והחייב אף יצר חוב חדש לאחר שניתן צו כנוס בעיניינו.
...
סעיף 175(א)(3) לחוק זה קובע כי "ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה [...] חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין". דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ועל רקע מגמות הפסיקה שהובאו בין היתר לעיל, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
על אף הנכויות שפורטו, אני סבור כי תשלום זה, נוסף על העובדה שעול יתר הנושים הוסר מכתפי החייב, בעת שניתן לו הפטר, מביא לכלל מסקנה כי אין לפטור את החייב מתשלום המזונות שהחייב לא עמד בו. החייב כבן 63, מצבו הבריאותי אינו מיטבי והוא זכאי לקצבאות מהמל"ל עקב שתי תאונות הדרכים שעבר.
לאור האמור לעיל, מצאתי שדין הבקשה להידחות.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פש"ר 61492-12-12 אוברפרסט ואח' נ' כונס נכסים רישמי באר שבע והדרום ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:8 בפני כבוד השופט ישראל פבלו אקסלרד החייב יוסף אוברפרסט ע"י ב"כ עו"ד אלי פרטוק המשיבים 1. כונס נכסים רישמי באר שבע והדרום 2. המוסד לביטוח לאומי 3. עו"ד נורה גוטליב (נאמנת) פסק דין
המל"ל לא הגיש תביעת חוב ולכן, לא יקבל דיבידנד בהליך זה. החייב הגיש בקשתו להרחבת צו ההפטר גם על חוב המזונות למל"ל. החייב טען בבקשתו כי פנה להליך פשיטת הרגל על מנת להביא לסיום כלל החובות, לרבות חוב המזונות כלפי המל"ל. החייב טען כי חובו כלפי המל"ל בטל, משום שהחייב דיווח על חוב המזונות למל"ל ואילו האחרון, על אף שקבל העתק מצו הכנוס, בחר שלא להגיש תביעת חוב.
לטענת המל"ל, בשנת 1990 חויב החייב לראשונה בחוב מזונות אך הוא לא פעל לשלם את חובו בסך 80,687 ₪ עבור השנים 1998-1990 וכי רק עקב פעולות גבייה שביצע המל"ל הוקטן חובו של החייב לסך 69,805 ₪.
...
גם טענתו של החייב על כך שפנה להליך פשיטת הרגל על מנת שיופטר מחוב המזונות, אינה מקובלת עליי.
גם את טענת החייב על כך שהמל"ל לא הגיש תביעת חוב ולכן וויתר על החוב אין בידי לקבל, משום שהיא עומדת בניגוד מוחלט להוראות פקודת פשיטת הרגל ופסיקת בית המשפט העליון בעניין זה. ראה ההפניה בטיעון המל"ל ואין צורך להרחיב מעבר לכך.
לאור האמור לעיל, מצאתי שדין הבקשה להידחות.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שעה שהנכסים מוקנים לנאמן, לא ניתן לפעול לעיקולם, הטלת מיגבלות כלשהם עליהם או למנוע פעולות גבייה של הנאמן כלפי אותם נכסים.
אכן, החוב של המבקשים אינו חוב בר תביעה, לפיכך המבקשים רשאים לנהל הליך משפטי נגד החייב ואולם אין בידם לנקוט הליכי גבייה נגד החייב עד להשלמת הליכי פשיטת הרגל ומתן צו הפטר, או חלילה ביטול ההליך (ראו: ע"א 1656/90 זילברמן נ' הנאמן בפשיטת-רגל לנכסי החייב חיים גושן, פ"ד מו(3) 854, 864 (1992); ע"א 6553/20 עריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרישמי (29/7/21) להלן: "עניין עריית תל-אביב").
בעיניין עריית תל-אביב, היתייחס בית המשפט למצב תאורטי בו קיימת אפשרות שלחייב יהא עודף נכסים, לגביהם ניתן אולי לנקוט בהליכי גבייה של חוב שאינו בר תביעה, ואולם קבע שלשם כך נידרש אישורו של בית המשפט.
...
הנאמן סבור שדין הבקשה להידחות.
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הדין באתי לידי מסקנה שאין למבקשים הרשות להטיל עיקול עצמי במטרה למנוע גביית חוב שלהם כלפי החייב, כאשר חוב זה מוקנה להליך ומשכך דינה של הבקשה להידחות.
משכך דינה של הבקשה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו