מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה: רשלנות והפרת חובה חקוקה בתכנון ובנייה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

מרכז הכובד של התביעה העיקרית מצוי בטרוניית התובעים על כך שנתבע 1, רופא במקצועו (להלן הנתבע), משתמש בשטח בן 21 מ"ר שהוגדר בהיתר הבניה של בית הנתבעים כמחסן (להלן המחסן) לשם הפעלת קליניקה לקבלת חולים ומטופלים, באופן שכונן עוולות הפרת חובה חקוקה, רשלנות ומטרד כלפי התובעים; נטען כי הנתבע עושה שימוש במחסן כקליניקה גם בתקופה שבה הותלה רישיונו ואף לאחר שהורשע בהליך פלילי בו ניתן צו איסור שימוש לגבי המחסן.
הפרה של דיני התיכנון והבניה כְּזו שיוחסה לנתבעים בנוגע למחסן עשויה לספק עילה להליך אזרחי, בהתקיים תנאים שנקבעו לכך בדין; ההתמודדות עם ההפרה לא הוגבלה לדלת אמותיהם של דיני התיכנון והבניה תוך שלילת נפקות אזרחית [בג"צ 16/50 איגרא רמא בע"מ נ' מועצת עריית תל אביב בתור ועדה מקומית לבנין ותכנון ערים (1951); ר' גם ע"א 416/58 ג'דעון נ' סלימאן, פ"ד יג 916 (1959) (להלן ענין ג'דעון) ובר"ע 62/83 בעל טכסא נ' גונן, פ"ד לח(1) 281 (1984)].
...
התביעה שכנגד נדחית כולה.
ניתן אפוא פסק-דין שמחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, כלהלן: א. הנתבעים ישלמו לתובעים סך של 30,000 ₪ שיישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (15.8.2016) עד יום פסק-הדין.
ג. הנתבעים ישלמו לתובעים את הוצאות ההליכים בסך 6,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ (כולל מע"מ), שניהם בערכי יום פסק-הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לתובעים לא קמה עילה לפי חוק עשיית עושר שלא במשפט, התובעים לא הוכיחו נזקיהם ולכן מיותרת בחינת יתר יסודות עילות התביעה הנזיקיות (רשלנות, הפרת חובה חקוקה ומטרד), שהנזק הוא חלק מיסודות הוכחת העילה.
עוד נאמר כי "הדגש ביחס לתנאיה של עוולת הפרת חובה חקוקה אינו מושם על עצם גרימת הנזק, כי אם על גרימת נזק מן הסוג אותו נתכוון החיקוק למנוע." [footnoteRef:13] וכי יש לבחון את הסעיף הספציפי של החוק שהופר ולא את דיני תיכנון ובניה כמכלול.
...
הוסף על כך את יתר יסודות עוולת הרשלנות – האם עיריה סבירה אחרת היתה נוהגת אחרת, והאם יש קשר סיבתי בין מחדלי העיריה הנטענים לקושי במציאת חניה ונזק נפשי או טרחה שנגרמת עקב כך, ותגיע למסקנה כי יש לדחות גם את עילת התביעה הזו.
  מיותר לציין שגם לו השוכרים עצמם (המזכים) היו תובעים את הנתבעים, בשל כך ששכרו יחידת דיור שנבנתה באופן בלתי חוקי, סביר מאוד שתביעתם היתה נדחית, באשר קיבלו תמורה חוזית לכספם.
סוף דבר אני דוחה את התביעה, באשר לא הוכחה אף עילת תביעה נגד הנתבעים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טוענים המבקשים 1-2, כי סעיף 89(1) לפקודת הנזיקין, העוסק בעוולה נמשכת, ממילא רלוואנטי אך לעילות תביעה שמקורן בפקודת הנזיקין ואינו רלוואנטי לטענות המשיבים בדבר הפרת הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), חוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק תיכנון ובניה"), חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 וחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין").
רביעית, שעה שהעוולות הנזיקיות להן טוענים המשיבים בכתב התביעה הן רשלנות והפרת חובה חקוקה, קרי עוולות שנזק הוא אחד מרכיביהן, הרי שהחלופה הרלוואנטית בסעיף 89 לפקודת הנזיקין היא החלופה שבסעיף 89(2), שלפיה תקופת ההתיישנות מתחילה מהיום שבו ארע הנזק, או מהיום שבו נתגלה, עד למיגבלה של 10 שנים ממועד הגילוי (ראו לעניין זה עניין יפרח הנ"ל).
בית הכנסת בסעיפים 204-212 לכתב התביעה העלו המשיבים טענות בכל הנגע לבית הכנסת אשר לטענתם ניבנה תוך פלישה למקרקעין שלהן, עוד בטרם רכשו את המקרקעין, תוך שהמבקשות 3-4, כך נטען, חדלו לפעול כנגדו וזאת תוך הפרת חובה חקוקה.
...
על כן, אני סבורה כי יש לדון בטענות המבקשים כטענות מקדמיות.
מדובר בעילות תביעה נזיקיות העולות כדי מאות אלפי שקלים שהוצאו על ידי המשיבים לאו דווקא בשל הליכים משפטיים שנדונו בבית משפט ושניתן לגביהם פסק דין, כך שדין טענות המבקשים לעניין זה להידחות.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הבקשות מתקבלות באופן חלקי.
המזכירות תואיל לדוור העתר החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע טוען כי הבנייה מהוה פגיעה בזכותו הקניינית; הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין; עוולה של מיטרד ליחיד לפי סעיפים 44 ו-48 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן הפקודה); רשלנות לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודה, והיה על הנתבעות לצפות לנזק שניגרם כתוצאה מהבנייה; התובע מוסיף כי הבניה לעיל היא בנגוד לתקנות התיכנון והבניה ומהוה גם הפרת חובה חקוקה.
לפיכך, התביעה נעדרת עילה גם בגין כל אחת ואחת מהעילות הנזיקות המופיעות בכתב התביעה: רשלנות; הפרת חובה חקוקה ומטרד ליחיד.
...
אין בידי לקבל את טענת התובע, כי העובדה שהבניה החלה רק בשנת 2019 מקימה לו עילה שכן עצם הבניה אינה מקימה עילה כנגד מי מהנתבעות, שכאמור לא בצעו את הבנייה.
אשר על כן, ככל שהדבר נוגע לעילות הנזיקיות שבגדר התביעה, ובכלל זה עילת המטרד ליחיד, אני מקבלת גם את טענת ההתיישנות ודין התובענה על פי עילות אלה גם דחייה על הסף.
סוף דבר מכל הנימוקים שלעיל אני מורה על סילוק התובענה על הסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עילות התביעה הן רשלנות והפרת חובה חקוקה.
במקרה דומה קודם, שבו ניסתה העיריה לעקוף את הוראות חוק התיכנון ובניה ולסלק דוכן שהוצב לפני עשרות שנים, באמצעות חוק עזר לירושלים (שמירת הסדר והניקיון) תשל"ח-1978, קבע כב' השופט סובל בעת"מ (ים) 374/10 מחמד פאיז אבו רמוז נ' עירית ירושלים (7.10.2010), כי העיריה אינה רשאית לעקוף את הוראות חוק התיכנון והבניה, המקנה כלים להתמודדות עם בניה בלתי חוקית, וכי הפעלת חוק העזר בנסיבות המתוארות אינה סבירה ואינה מידתית.
...
בהעדר צו שיפוטי המורה על הריסה, ובסירובה להמתין להגעתו של התובע טרם התחלת ההריסה, כל אלו מביאים אותי למסקנה כי מחדלי העיריה עולים עשרות מונים על זה של התובע, והאינטרס הציבורי במקרה זה הוא הטלת אחריות על העיריה והקפדה עמה על פעולה בהתאם לחוק, ללא קיצורי דרך.
אין להפחית אשם תורם לא מצאתי לנכון להפחית אשם תורם מהתובע, באשר שוכנעתי שלא היה לו מושג שבכוונת העיריה להרוס את הדוכן, בוודאי לא לאחר שעתירתו התקבלה, ובה נקבע כי העיריה לא פעלה כדין.
סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 22,925 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.12.10 ועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו