מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה: עתירה לשירות לציבור בעבירת נהיגה בשכרות חוזרת

בהליך תיק תת"ע אדום (תתע"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ראיות התביעה לעונש: ב"כ המאשימה עתר לעונשים הבאים: "...מאסר ארוך וממושך תוך הפעלת המאסר המותנה שהוטל עליו, במצטבר, מאסר על תנאי, פסילה ממושכת בפועל, פסילה על תנאי וקנס." עמדתו נשענת על העובדה כי מדובר בעבירה שהיא מן החמורות שבפקודת התעבורה, על עברו התעבורתי והפלילי המכביד של הנאשם, ועל המלצות קצין המבחן, אשר בין היתר מצא שאין מקום להמליץ להאריך את המאסר המותנה.
לעניין מידת "אשמו" של הנאשם, קביעה הנדרשת על מנת לבסס את גזר הדין לפי עיקרון "ההלימה" - נקודת המוצא היא כי מדובר בעבירה חוזרת, בנהיגה בשיכרות ובפעם השלישית.
שמעתי את ב"כ הצדדים וטיעוניהם, שקלתי את האנטרס הצבורי במניעת נהיגה בשיכרות, נתתי דעתי לנסיבות ביצוע העבירה, התחשבתי בעברו התעבורתי והפלילי של הנאשם ובתסקיר שירות המבחן.
...
סיכום ביניים - קביעת מתחם הענישה במקרה זה: בהתאם לעקרון המנחה (סעיף 40(ב) לחוק העונשין) ועל פי סעיף 40(ג) לחוק העונשין לאחר שנתתי דעתי לערך החברתי שנפגע, למדיניות הענישה הנהוגה ולנסיבות המקרה, אני קובע כי מתחם הענישה המקובלת בבתי המשפט במקרים דומים, נע כמניפה בין 10 ל-18 חודשי מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה בחופף או במצטבר, בין פסילה לתקופה שבין 24 ל-48 חודשים, וכולל מאסר מותנה, פסילה על תנאי וקנס.
לאור כל האמור לא מצאתי מקום לסטות לקולא ממתחם הענישה שנקבע, משיקולי שיקום.
לאור כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל, שירוצו מאחורי סורג ובריח.

בהליך תיק תת"ע אדום (תתע"א) שהוגש בשנת 2017 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

התביעה מסכימה שלא מדובר בנהיגה של ממש, אלא מדובר ברכב שחונה בחניון של בית, שהנאשם יושב ברכב ושומע מוזיקה.
במועד שימוע הכרעת הדין הודיעה המאשימה כי בכוונתה לעתור לעונש של מאסר בפועל בעיניינו של הנאשם מאחר ולנאשם הרשעה דומה משנת 2015 בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, לאחר ששמעתי את עתירת המאשימה מצאתי לנכון לשלוח את הנאשם לממונה על עבודות השרות על מנת לבדוק את התאמתו לבצוע עבודות שירות.
הערך המוגן בעבירה של נהיגה בשיכרות הוא שלום הציבור.
מהפסיקה הנהוגה עולה כאשר מדובר בעבירה של נהיגה בשיכרות חוזרת, העונש הראוי הוא עונש של מאסר שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, בצד רכיב של פסילה ממושכת שנעה בין 24 חודשים ל- 48 חודשים בצד פסילה על תנאי וקנס כספי.
...
במועד שימוע הכרעת הדין הודיעה המאשימה כי בכוונתה לעתור לעונש של מאסר בפועל בעניינו של הנאשם מאחר ולנאשם הרשעה דומה משנת 2015 בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, לאחר ששמעתי את עתירת המאשימה מצאתי לנכון לשלוח את הנאשם לממונה על עבודות השירות על מנת לבדוק את התאמתו לביצוע עבודות שירות.
לאחר ששקלתי את חומרת העבירה, את מתחם הענישה הנהוג, את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהוצגו בפני, את וותק נהיגתו ועברו התעבורתי, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר: אני דן את הנאשם לעונש של מאסר בפועל ל- 4 חודשים אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת ממונה מיום 27/2/17 במתנ"ס שיכון המזרח בשדרות יעקב 50 ראשל"צ. תחילת עבודות השירות ביום 3/4/17 באותו מועד יתייצב הנאשם בפני הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז מרכז ברמלה בשעה 08:00.
הפעלה: הנני מורה על הפעלת עונש של פסילת רישיון הנהיגה למשך 6 חודשים כפי שפסק על תנאי בית משפט תעבורה בתל אביב, ביום 28/4/15 בתיק 2526-11-14 (הרשעה מספר 1 ) לריצוי באופן חופף.

בהליך תיק פ"ל אדום (פל"א) שהוגש בשנת 2017 בתעבורה מחוז מרכז נפסק כדקלמן:

טיעונים לעונש ב"כ המאשימה: חוזרת על טיעוני ומוסיפה: לעניין התסקיר שהיתקבל - שאינו חיובי בלשון המעטה .
מנגד, הפנה ב"כ הנאשם את בית המשפט לדרך אותה עבר הנאשם מאז הוגש נגדו כתב אישום בתיק זה. הסניגור המלומד ציין כי מדובר בעבירה שנעברה קרוב ל- 3 שנים , כאשר תסקירי שירות המבחן מלמדים , שלא כטענת התביעה, כי הנאשם עבר תהליך שקום ארוך ומשמעותי , חזר לדרך הישר ועובד בעבודה מסודרת מזה כשנה.
ברע"פ 7042/13 קבע כבוד השופט שוהם "נהיגה בשיכרות הנה אחת מהסיבות המרכזיות לגרימתן של תאונות דרכים, דבר המסכן שלום הציבור ופוגע בבטחון . אשר על כן, מדיניות הענישה בעבירות אלה, מחייבת את בית המשפט לנהוג ביד קשה בנהגים שיכורים". ברע"פ 8135/07 אהוד גורן נ' מדינת ישראל , פסק כבוד השופט רובינשטיין, כי "תופס הגה והוא שיכור הוא כמכונת מוות נעה". גישת המחוקק היא גישה של החמרה וגישה זו נמצאה כראויה על ידי בתי המשפט .
אין ספק כי נהיגה בשיכרות , ולא בפעם הראשונה מצדיקה עתירת התביעה לעונש של מאסר בפועל.
...
לסיכום – סבור שירות המבחן כי הנאשם אמנם הביע נכונות ומוטיבציה לשינוי בחייו , אולם, ספק אם יש בכוחו לגייס כוחות ולהתמיד בהליך טיפולי לטווח רחוק.
יש לזכור כי הנאשם הורשע בעבירת שכרות מכוח סירובו להיבדק שזוהי נסיבה מחמירה ואולם, לאחר ששמעתי את דברי הנאשם , עיינתי בתסקירים ושקלתי את כלל השיקולים השונים, סבורני כי יש מקום לתת משקל לשיקומו של הנאשם ולפיכך, החלטתי שלא להטיל עליו עונש מאסר בפועל.
לאחר שהתחשבתי בטיעוני הצדדים ולאחר ששקלתי את השיקולים השונים, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: קנס הנני גוזר על הנאשם קנס בסך 2,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.
מאסר על תנאי הנני מורה על עונש של מאסר לתקופה של 7 חודשים וזאת על תנאי למשך3 שנים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

לאחר מכן, משהובא הכלב למחלקה הווטרינארית בלוד, איים הנאשם באמרו "את תצטערי על זה, תגידי תודה שאת חוזרת בשלום לילדים שלך". לאחר ההרשעה ביקש הנאשם לצרף שני תיקים בהם הודה בעבירות של נהיגה בהיותו שיכור, לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961: בפ"ל 1262-01-15 הורשע בעבירת נהיגה בהיותו שיכור שבוצעה ביום 12.12.14, עת נתפס כשהוא נוהג ברכב שעה שבדמו נמצא רכוז אלכוהול בליטר אוויר נשוף בכמות של 550 מקרוגרם.
טיעוני הצדדים התביעה הפניתה לחומרת העבירות, הן האיומים כלפי עובדת הציבור, והן הנהיגה בשיכרות.
נטען כי המיתחם ההולם לעבירת האיומים נע בין מאסר קצר ל-12 חודשי מאסר, ואילו בעבירות הנהיגה בשיכרות, המיתחם נע בין 6 חודשי מאסר בעבודות שרות ל-12 חודשי מאסר, לכל תיק.
לפיכך, עתרה התביעה להפעלת המאסר על תנאי וכן הטלת מאסר במצטבר, ועונשי פסילה.
...
אני מקווה כי הנאשם אמנם ישכיל לערוך שינוי של ממש בחייו, אך לעת הזו, אני סבורה כי לא די במה שנעשה, על מנת להביא להימנעות מהפעלת המאסר על תנאי התלוי נגדו.
התוצאה היא שיש להורות על הפעלת התנאי.
סופו של דבר, אני גוזרת את העונשים הבאים: בגין עבירת האיומים- 2 חודשי מאסר בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בנוסף, לחובתו מספר הרשעות, אם גם ישנות, חלקן חוזרות ונישנות, בגין עבירות של החזקת נכס החשוד כגנוב, החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, החזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית, יצוא/יבוא/מסחר/הספקה של סמים מסוכנים, הפרת הוראה חוקית, חבלה במזיד ברכב, שבל"ר ונטישה במקום אחר; · גליון רישום תעבורתי של הנאשם (ת/19ב') – לחובת הנאשם הרשעות, אשר חלקן חוזרות ונישנות, בעבירות כגון נהיגה תחת השפעת סמים או משקאות משכרים, נהיגה במהירות מופרזת, הפרעה לתנועה, נהיגה ברכב שניתנה עליו הודעת אי שימוש, נהיגה ברכב לא תקין, ועוד.
התביעה טענה, כי מעשי הנאשם פגעו בערכים המוגנים של שמירה על הציבור מפני נגע הסמים ופגיעתם הקשה בגוף ובנפש; שלום הציבור וביטחונו; בחוסן החברתי צבורי ובבריאות הפרט והציבור.
בנוסף, עתרה התביעה להטיל על הנאשם מאסר על תנאי; קנס משמעותי, אשר יהיה בו, בין היתר, לתת מענה לבקשת התביעה להוצאות משפט; חילוט הרכב ששמש את הנאשם לעבור את העבירה וכן הכספים במזומן שנתפסו עליו, תוך הכרזה על הנאשם כ"סוחר סמים"; פסילת רישיון הנהיגה למשך תקופה ממושכת.
ההגנה עתרה להפנות את הנאשם לממונה על עבודות השרות בשב"ס. בדברו האחרון של הנאשם מסר, כי הוא מצטער על שהגיע למצב הזה, אך כיום מנסה לשקם את משפחתו.
...
· ע"פ 4592/15 פדידה נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) – נדחה ערעורם של נאשמים אשר הורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע, אחזקת סם מסוכן (המערער 2) וסיוע לאחזקת סם מסוכן (המערער 1) על גזר דינם.
· ע"פ 5374/12 אברג'יל נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) – נדחה ערעורו של המערער, אשר הורשע, על סמך הודאתו, באחזקת סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של כ-43 גרם, שלא לצריכה עצמית.
עם זאת, סקירת הפסיקה מובילה למסקנה, כי ככלל, בעבירות של החזקת סמים מסוכנים, מהסוגים ומהכמויות המפורטות בכתב האישום, דינם של הנאשמים הוא מאסר בפועל בכליאה ממשית, לתקופות משמעותיות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו