תביעה שנמחקה בשל טענת הנתבע כי אינו הצד הנכון

נטען כי הנתבע נידרש לתקן את הליקויים , ומשהנתבע סרב, הגישו התובעים תביעה קטנה בתיק 69597-11-16 , שבהמלצת ביהמ"ש נמחקה לטענת התובעים היתנהלות הנתבע גרמה להם לנזקים כספיים ועוגמת נפש לרבות רעש ,ליכלוך חוסר וודאות לגבי תיקון הליקויים , עוד נטען לעשיית עושר ולא במשפט .

לטענת הנתבע , מדובר בתביעה טרדנית וקנטרנית, לטענתו אין כל יריבות בינו לבין התובעים , למעט העובדה שבנו גר בסמוך לתובעים.

הוכח שהנתבע גרם לנזקים רבים, שבעניינם הוגשה חוו"ד המומחית .והנתבע הנו הכתובת הנכונה בקשר לליקויים, נזקים ולעבודות במקום, כאשר במהלך תקופת הבנייה, פנו אליו התובעים ,שיתקן את הליקויים או שימנע את המשכם או שיאמר לפועלים שלו לסדר אותם, הנתבע היה מיתחמק, או שהבטיח שיתקן , אך לא ביצע דבר .

הוכח שחוו"ד מתייחסת באופן כללי, גם לכל הרכוש המשותף, שחמש שמיניות ממנו שייכות בכלל למשפחת ויצמן,שאינם צד לתביעה כאן , לא הגישו תביעה נפרדת נגד הנתבע או בנו של הנתבע, בנוסף ועל פי דין, רק נציגות הבית המשותף יכולה לתבוע ביחס לרכוש המשותף, ולא התובעים כאן, שתבעו ביחס לכל הנזקים של הרכוש המשותף בבניין, שכביכול שייך להם ולמשפחת ויצמן .

...

אני מקבל, שנגרמה לתובעים עוגמת נפש , מסוימת, וקובע פיצוי בענין בסך של 2,000 ₪ .

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

בהינתן , שבסופו של יום התקבל רק חלק קטן מסכום התביעה המקורי , אני מורה שכל צד יישא בהוצאותיו.

התביעה נמחקה עקב העידר מעש ביום 14.12.21 והוגשה מחדש ביום 4.8.22.

טענות הצדדים: טענות המבקשת (הנתבעת): הנתבעת טוענת כי התביעה הוגשה ביום 4.8.22 ולפיכך היתיישנה מכיוון שהוגשה מחדש כתשעה חודשים ממועד מחיקת התביעה הראשונה לאחר תום תקופת ההתיישנות מבלי שניתן נימוק המניח את הדעת.

טענות התובע (המשיב): למול טענת הנתבעת כי התביעה היתיישנה, ולכן יש לדחותה על הסף, טוען התובע לתחולתם של חריגים לתקופת היתיישנות.

" 43. בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, היתיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה." החוקים הרלוואנטיים לענייננו הנם פקודת הנזיקין וחוק ההתיישנות.

"בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף רק במקרים שבהם יהיה ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו את הסעד המבוקש. בית המשפט — בבואו לשקול אפשרות זו — ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קצוניים ויוצאי דופן. כלל הוא כי מחיקה על הסף של תביעה היא אמצעי קצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות ולוא קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש. מושכלות ראשונים הם כי אין להכריע בגורל תביעה בעודה באיבה, אלא אם כן ברור על פניו כי אין לה כל סיכוי להיתקבל" נפסק בעבר שעל עוולת הרשלנות, שהנה תביעה מכוח עוולה והפרת חובה חקוקה, אשר אחד מיסודותיה הבסיסיים הנו קיומו של נזק, יחול סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין (ע"א 590/67 קלינמן נ' ד"ר מירון חרושת כימית, פ"ד כב(2) 929, 932 31.12.98, ע"א 34/95 גבעון נ' ד"ר ברמה פ"ד נ(4) 462, 14.1.97).

...

בהתאם להלכה הפסוקה, סעד של דחייה או מחיקת תביעה על הסף הוא סעד דרסטי, ואין להיעתר לו, אלא אם ברור לבית המשפט מלכתחילה ומעל לכל ספק, וזאת, רק מעיון בכתבי הטענות, שאין לתביעה שום סיכוי להצליח גם אם יוכחו כל רכיביה.

בעמ' 20 נכתב שהנפגע "סרב עקב היעדר תסמינים (שיעול חולף)". הנתבעת טוענת כי בשנת 2011 הנפגע אובחן באופן וודאי עם סיליקוזיס אך מצטטת את החלק מהמסמכים הרפואיים בו נכתבו 3 אבחנות שונות "תהליך גידולי, סיליקוזיס ושחפת בDD". לפיכך אין בידי לקבל כי מדובר באבחנה ודאית במועד זה. כמו כן בתשובה לתגובה טוענת הנתבעת ב"סוף דבר" כי מועד אבחנתו של הנפגע היה לכל המאוחר בשנת 2013 .

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לטענת התובעת חוב הנתבעים נכון למועד הגשת התובענה כולל ריבית ופיגורים בהתאם להוראות ההסכם עומד על סך של 4,662,488 ₪.

למעשה, עדות הנתבע 2 לימדה כי אין בידו כל ראיה, אפילו לא ידיעה אישית שלו, למרבית הטענות המפורטות בכתב ההגנה מטעמו.

דין התביעה לתשלום הוצאות פסוקות לחובת התובעת בהליך הפינוי דינה להדחות – הנתבע 2 היה צד להליך בתביעת הפינוי ונמחק בהחלטת בית המשפט.

לפני סיום, טענות הנתבע בסיכומים לחוסר תום לב דיוני מצד התובעת בתביעתה מוטב היה שלא היו מועלות כאשר מדובר במי שהגיש הליכי חידלות פרעון מבלי להזכיר כלל את ההליך דנן המתנהל כנגדו.

...

על אף האמור התובעת את תביעתה על סך של 2,000,000 ₪ לצרכי אגרה בצירוף בקשה לקביעת קנס בסך 203,587 ₪ בגין כל חודש נוסף בו לא יבוצע תשלום החוב, וכן תשלום הוצאותיה ושכר טרחת עו"ד. הנתבע 2 טען בהגנתו שדין התביעה שהוגשה כנגדו להידחות מאחר שהוא, כמו יתר הנתבעים, לא החזיקו בנכס בתקופה הרלוונטית.

אציין עוד כי התביעה לחיוב בתשלום קנס עתידי, מעבר לכך שנזנחה בסיכומים, אין להיעתר לה, ולו לאור כך שלא נערכה שומה ותשלום אגרה בהתאם, ודאי כאשר אין מחלוקת כי הנכס כבר הושכר מחדש זה מכבר.

דין התביעה לתשלום הוצאות פסוקות לחובת התובעת בהליך הפינוי דינה להידחות – הנתבע 2 היה צד להליך בתביעת הפינוי ונמחק בהחלטת בית המשפט.

סיכום לאור כל האמור יש לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע 2 לשלם לתובעת סך של 940,118 ₪.

הצד השלישי הגישה כתב הגנה בו הכחישה את זכותה של הנתבעת לתבוע בתביעת תיחלוף בטרם שולמו תגמולי הביטוח, וכן טענה כי הנתבעת מעולם לא פנתה אליה והודיעה על הארוע ובכך שללה ממנה את האפשרות לבדוק את האוטובוס בזמן אמת ולתור אחר הגורם לשריפה.

בנגוד להסדר הדיוני, ראיותיה של התובעת הוגשו באיחור רב. אף הוגשה בקשת הצד השלישי להורות על מחיקת התביעה בשל כך ובשל אי-קיום הליכים מקדמיים, אולם בקשה זו נדחתה לאחר שהמועד להגשת ראיות התובעת הוארך בשל נסיבות אישיות של בא כוחה.

בסופו של דבר, הוכחות הצדדים לא נשמעו, משום שעדי התובעת לא התייצבו.

אני מקבלת את טענת הנתבעת, כי ציפתה להתייצבות עדי התובעת, אשר הגישו תצהירי עדות ראשית (גם אם באיחור), ואמורים היו להתייצב, כאשר התובעת מעולם לא ויתרה על יתרת תביעתה.

בנסיבות אלו, אני רואה לנכון לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעת והצד השלישי, בסך 4,000 ₪ לכל אחת מהן, ובהוצאות הצד הרביעי, בסך 2,000 ₪ (הצד הרביעי לא הזמינה עדים).

...

בנסיבות שנוצרו, אני סבורה שסילוק ההודעה לצד שלישי – מחיקתה, ובוודאי דחייתה – אינה סבירה ואינה מידתית, גם אם הנתבעת יכולה הייתה לנהוג ביתר זהירות ולזמן את עדי התובעת לדיון.

אין מנוס, אפוא, מקביעת מועד חדש לדיון.

ברם, לאחר שהגעתי למסקנה כי ראוי להורות על דחיית הדיון ולאפשר לנתבעת להוכיח את ההודעה לצד שלישי, ניתן לתת גם לתובעת הזדמנות נוספת להוכיח את יתרת תביעתה, מבלי שיהיה בכך כדי לגרום נזק של ממש למי מיתר הצדדים בתיק.

על אף האמור לא העלו בשעתו הנתבעים טענה בגין האיחור ו/או רצון לסגת מן ההסכם בשל האיחור הנ"ל. בחלוף 60 יום מן המועד הנ"ל ומשהגיע לפי תנאי ההסכם מועד תשלום סך נוסף של 2,000,000 ₪, אין חולק כי התובעים, פרט לסכום מס השבח הנ"ל, לא שילמו את היתרה בסך 1,368,665 ₪ (הסכום המשלים ל- 2,000,000 ₪) וכן כי גם בחלוף 120 יום מיום מועד הצגת האישור הנ"ל (ביום 17/10/23), לא שולם התשלום השלישי בסך 1,000,000 ₪.

פסיקת בית המשפט תסיים את כל המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים נכון לרגע זה של מתן ההסכמה לעיל.

הנתבעת 2 נמחקת בזאת מן התובענה וזאת לפי הסכמת הצדדים ומבלי שיש בזה כדי לפטור אותה מן החובות שנטלה על עצמה לפי ההסכם בין הצדדים.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים מכאן ומכאן ובהתאם לסמכות שניתנה לי על ידי הצדדים להורות על קיום ההסכם בתנאים משלימים וכן לקבוע האם ישולמו פיצויים ואם כן, על ידי מי, אני קובע לצורכי פשרה כי לא ישולמו פיצויים ע"י אף צד למישנהו בגין ההתנהלות עד להגשת התביעה.

...

<#3#> החלטה אני מאשר את ההסכמה הדיונית לעיל במסגרת התיק העיקרי.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים מכאן ומכאן ובהתאם לסמכות שניתנה לי על ידי הצדדים להורות על קיום ההסכם בתנאים משלימים וכן לקבוע האם ישולמו פיצויים ואם כן, על ידי מי, אני קובע לצורכי פשרה כי לא ישולמו פיצויים ע"י אף צד למשנהו בגין ההתנהלות עד להגשת התביעה.