הפסיקה קובעת שלא ניתן לתבוע פיצוי בגין נזקים ממשיים ופצוי מוסכם בגין אותה הפרה ואותו ראש נזק, בהיותם כפל פיצוי (ראו; ע"א 628/87 חורי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מו(1) 115 (1991); ע"א 4773/16 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' אלמוג (כ.ד.א.י) בע"מ (פורסם בנבו, 24.4.2018).
תביעת השיפוי בגין הסכם שכירות המתפרה
בסעיף 4 לנספח א' להסכם שכירות המתפרה שנחתם בין הצדדים, התחייב הנתבע לשפץ את המושכר הנוסף, נקבע כי הנתבע יתקשר עם קבלן לבצוע עבודות השפוץ והוסכם כי התובעת תשלם ישירות לקבלן על חשבון העבודות סך כולל של 102,960 ₪ ואת היתרה ישלם הנתבע לקבלן, ובכל מקרה סכום שלא יפחת מסך של 45,440 ₪.
העובדה שהגב' ויינשטיין לא נחקרה על תצהירה בעיניין, אין בה לרפא חסר זה.
בהתאם לכתב הויתור של הקבלן המבצע (נספח ח'2 לתצהירה של הגב' ויינשטיין) הסכים הקבלן לוותר על דרישותיו מהתובעת וחברות קשורות שלה בגין עבודות השפוץ כנגד תשלום סך של 20,000 ₪ כולל מע"מ (פחות ממחצית הסכום אותו התובעת התובעת).
התביעה להפסד הכנסות ופגיעה במוניטין
הנתבע טוען כי בשל הפרת התובעת את התחייבויותה בכך שלא מנעה את ארועי הנזילות למושכר, בהזנחת תחזוקת המרכז המסחרי ובאי פתיחתה חניון לבאי המרכז, לקוחות הדירו רגלם מבית העסק, הוא לא הצליח לקדם את עסקו, ובמקום להשקיע ביצירת שמלות הוא נאלץ לעסוק בתפעול השוטף של בית העסק וברדיפה בלתי פוסקת אחרי נציגי התובעת.
...
סוף דבר
מכל האמור, התביעה בת.א. 50933-03-18 מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 563,740 ₪ בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (22.3.2018) ועד למועד התשלום בפועל.
התביעה בת.א. 41840-09-18 נדחית על כל רכיביה.
הנתבעים ישלמו לתובעת את החלק היחסי של האגרה ששולמה בתביעה בת.א 50933-03-18 כיחס הסכום שפסקתי בתביעה זו לסכום התביעה (46%) וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 40,000 ₪.