תביעה של חברת ביטוח נגד מבוטח בגין חוב

אלא, שאין בחומר שבתיק, כפי שהוגש, תביעה של חברת הביטוח כנגד הנתבעת, ואף לא ניתן ללמוד מתוך המסמכים שהוגשו לתיק – האם אכן קיים הסדר חוב באופן המסדיר את זכויותיו של התובע בקופת הפנסיה.

בעיניין זה נשוב ונבהיר כי ככל שבעקבות ההיתדיינות בין הנתבעת לחברת הביטוח הועברו או אמורים להיות מועברים כספים לחברות הביטוח בגין הפנסיה של התובע – יקוזזו הסכומים שיקבל או קיבל מחברת הביטוח מכספים אלו.

...

כאמור, טענה זו אינה מקובלת עלינו.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורין בשיעור של 175,852.94 ₪ , כשסכום זה כולל בתוכו את הסכומים שהופרשו לתובע ע"י הנתבעת, ושעומדים לזכותו בקופת הפיצויים.

בשקלול הכללי, תשלם הנתבעת לתובע ההוצאות ושכר טירחה בשיעור של 15,000 ₪.

לפניי תביעתה של התובעת לתשלום סך של 48,861 ₪ (בערכי קרן) בגין חוב שנותר חייב לה הנתבע (ביחד עם אחרים).

אין פירוט של חברת הביטוח, של מקרה הביטוח וכדומה ולא הובאו כל עדים להוכחת אותה גרסה נטענת.

ואין הכוונה לכך כי הנתבע שב וסיפק פרטים כלליים מאוד ללא שום פירוט אלא לכך כי בנגוד לטענה המפורשת בתצהיר כאילו כספי הפיצויים שאושרו ע"י חברת הביטוח הועברו לתובעת, או לפחות לא הועברו אליו, העיד הנתבע בחקירתו כי "הגשנו תביעה כנגד חברת הביטוח. זה לא בבית משפט, עד היום לא קיבלנו תשובה". לאלוהים הפתרונים כיצד מתיישבים דברים אלו עם האמור בהתנגדות ובתצהיר התומך בה. שהרי אם טרם ניתנה תשובה כיצד יכלו לעבור אותם כספי פיצויים נטענים שכלל לא אושרו לתובעת או לכל אדם או גוף אחר? ברי כי מדובר בגירסה תמוהה במיוחד.

...

סיכומו של דבר, סבורני כי לא עלה בידי הנתבע להוכיח כי גובה החוב נמוך מכפי שנתבע ולא עלה בידו לסתור את הנתונים המופיעים בכתב התביעה ובחוות הדעת של המומחה מטעם התובעת.

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל אני דוחה את טענות ההגנה של הנתבע ומקבל את התובענה במלואה.

כמו כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את אגרות המשפט בסך של 1,124 ₪ ואת שכר טרחת ב"כ התובעת בסך כולל מע"מ של 6,000 ₪.

לטענת התובעת, הנתבע לא המציא לה כל מיסמך המוכיח כי יש ברשותו פוליסת ביטוח חופפת, מה שהיה מונע הגשת חלקה הארי של התביעה.

לבסוף, טוענת התובעת שהנתבע הוא זה שמסב לה נזקים מעצם היתנהלותו לרבות המנעות מהצגת הראיה לקיום הפוליסה החופפת ואישור תשלום מהמבטחת הנוספת והגשת תביעה שכנגד חסרת כל בסיס משפטי ועובדתי על סכומים מופרכים שאינה אלא ניסיון פסול מצידו לגרום לנתבעת לחזור בה מתביעתה הצודקת.

לאחר הגשת המסמך, צימצמה התובעת את תביעתה לחוב בגין התקופה שבין 23/8/17 – 21/9/17, קרי בגין התקופה שרכב הנתבע היה מבוטח אצל התובעת ולא נערכה פוליסה חופפת בחברת AIG, בסך 1,282 ₪.

ההסבר שהציע הנתבע שלפיו מוסר האזהרה – שהנו צד ניטרלי ונעדר כל אינטרס בהליך שננקט נגד הנתבע – בירר אצל סוכן הביטוח כיצד נראית חתימתו על מנת לזייפה על גבי אישור המסירה, אינו סביר, אינו הגיוני ואף אין בו כל הסבר כיצד זה מועלית טענת זיוף ביחס לכל החתימות המיוחסות לנתבע בהליך זה. מעבר לסימני שאלה וקשיי מהימנות שעלו עד כה, תמוה, בלשון המעטה, ההסבר שהציע הנתבע כסיפור רקע לגירסתו שלפיה חתימתו זויפה על ידי הסוכן.

...

למעלה מן הצורך, אוסיף שהנתבע לא הציג כל ראיה לתשלום שכ"ט עו"ד בסך של כ-7,000 ₪ בגין טיפול בתביעה על סך של כ-6,000 ₪ ועל כן, אין אלא לקבוע שאף לא עלה בידו להוכיח הוצאה זו. לאור האמור לעיל, דין התביעה שכנגד להידחות.

סוף דבר ההתנגדות נדחית והתיק מוחזר ללשכת ההוצאה לפועל כאשר סכום קרן החוב יתוקן ל-1,282 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

האם קמה לנתבע זכות קזוז בסך של 54,990 ₪ כנגד חוב דמי שכירות שאינו שנוי במחלוקת כלפי התובע - זוהי תמצית הסוגיה הנדרשת להכרעה בתיק זה. רקע עובדתי ועיקר טענות הצדדים: התובע הוא בעלי הזכויות בדירת מגורים הנמצאת ברחוב קפלן 22/5 בעיר עכו, הידועה כגוש 18006, חלקה 24/13 (להלן: "הדירה").

נטען עוד, כי התובע אישר לנתבע להגיש תביעה נגד חברת הביטוח בשל העלויות ששולמו, אם כי לא הבין בזמן אמת כי מדובר בתביעה בסך 60,000 ₪, אלא בשלב מאוחר יותר לאחר שהנתבע הפסיק לשלם דמי שכירות לשנים 2019-2020.

...

על כן, אני קובע כי הנתבע זכאית לקזז סך של 22,000 ₪ מחוב דמי השכירות בסך 45,920.

בהתאם לכך, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 23,920 ₪.

אשר לשאלת הוצאות המשפט - לאור המסגרת הדיונית המוסכמת והתוצאה אליה הגעתי ולאחר שבחנתי התנהלות הצדדים, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט לרבות אגרה ושכ"ט עו"ד בסך כולל מע"מ של 4,000 ₪.

אוסיף, כי לתיק הוצג מכתב של עו"ד הייב מתאריך 17.7.17 סומן ת/3 , הנושא כותרת "וזאנה רויטל- קבוצת שמעון, תאונת דרכים –נזק רכוש" , מופנה לנתבעת ובו הוא מציין כי הוא מעלה על הכתב את ההסכמות שגובשו בין הצדדים ולפיהן תוגש תביעה נגד חברת הביטוח שביטחה את רכב החברה ושגרם לנזק ברכב התובעת , כי עם קבלת סכום הפצוי ,יסלק חובו של שמעון וחובה של החברה שהייתה בבעלותו כלפי הנתבעת עד לגובה הסכום של 18,046 ש"ח בהתאם לכרטסת הלקוח.

העד עו"ד הייב זומן והעיד כי שני הצדדים, שמעון והנתבעת, הם לקוחות שלו מזה שנים, כי ציין כי מאחר והם לקוחות שלו לא יוכל לייצג כל צד ולכן יפעל לגשר ביניהם וכי ביום 17.7.17 היתקיימה פגישה בינו לבין אמיר מטעם הנתבעת ובמסגרתה סוכם כי תוגש תביעה נגד חברת הביטוח ומאחר והיה סיכסוך כספי בין הצדדים, סוכם כי עם קבלת פיצוי מחברת הביטוח, הסכום שיתקבל יופעל לסילוק החוב של שמעון קודם כל בסכום של 18,046 ש"ח ובעקבות אותה פגישה הוציא את המכתב מיום 17.7.17 שהוצג סומן ת/3 (ראה עדותו עמ' 24 שורה 18-25).

...

אוסיף כי נוכח עדות העד שמעון בדיון (עמ' 5 שורה 31-32) כי הרכב נמכר לשרידים תמורת הסכום של 3,000 ש"ח, הנזק יועמד על סכום של 19,632 ש"ח וכן, טרחת שמאי בסך 2,386 ₪ ובסה"כ 22,018 ש"ח. נוכח האמור לעיל, נותרה להערכה השאלה האם ארעה התאונה כמפורט בכתב התביעה: לאחר עיון בטענות הצדדים, בסיכומיהם ולאחר שמיעת העדים בפני, הגעתי למסקנה כי התובעת עמדה בנטל הוכחה והוכיחה את אירוע התאונה כמפורט בכתב התביעה ואנמק: התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית וטענה כ שמעון התקשר אליה ביום 24.6.14 וסיפר כי גב' ביטון הודיעה לו כי ראתה משאית גז השייכת לנתבעת אשר פגעה ברכב שלהם וגרמה לו נזקים ונסעה מהמקום ולא השאירה פרטים.

כשנשאל העד אמיר מדוע לא ניסה לברר מי הנהג שפגע, לא מסר תשובה ברור ולא טען כי ניסה לברר מי נהג באותו יום ובאותו מקום במשאית של החברה הנתבעת ובמקום זאת השיב כי "אני אעשה?! אומרים לך שהייהת תאונה, אתה מצפה שתהיה לך חברת הביטוח, וחברת הביטוח אומרת לי שיש תביעה פתוחה אם אני מאשר לשלם. זה הנוהל." (עמ' 21 שורה 20-21).

לאור כל האמור לעיל, ולאחר שמיעת העדים אני מקבלת את גרסת התובעת כי משאית שבבעלות הנתבעת פגעה ברכבה וגרמה לו נזק כמפורט בכתב התביעה.

את ההיגיון הנעוץ בקיומה של חזקה זו הסביר השופט זילברג הנוח, בע"א 259/63 [4] בעמ' 666:נ "יסוד החזקה הנ"ל הוא, כי בנוהג שבעולם אדם נוסע או ברכבו או ברכבו של מישהו אחר שהירשה אותו לכך. אם טענתו של הנתבע היא, כי הנהג השתמש בכלי הרכב שלא ברשות בעליו, הרי הוא טוען למשהו בלתי רגיל, יוצא מן הכלל, ועליו להוכיח את הדבר". סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה .