מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תביעה של הורים לבעלות בדירה

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2021 ברבני תל אביב נפסק כדקלמן:

ככל שהאם מכאן ולהבא תובעת תשלום בודאי היא זכאית לכך כפי שבעל בית שאומר לאדם צא מהבית אם אינו חסר חייב לצאת או לשלם שכר דירה.
נעיר בשולי הדברים לפסק דין של בית הדין הגדול נוסף מפי כתבו של הרה"ג ציון לוז שליט"א שמצוטט בפסק דין נתניה (מספר תיק 1197595/6) ולפיו ככל שאם מתגוררת בבית הוריה עם הילדים ואין תביעה מההורים לשלם על כך, פשוט שאין חיוב במדור, ורק אם יש תביעה וחוזה שכירות בין האם להורים יש לחייב את האב בתשלום, אמנם באותו פסק מאריך הרה"ג פנחס מונדשיין להשיג על הדברים אך נראה בבירור שדברי הרב לוז צודקים בבסיסם, כאשר האם נהנית ממדור של צד ג' ואין לה כל הוצאה על כך בודאי אין לחייב את האב לשלם על כך, ואילו כאשר יש דרישת תשלום הרי שהאב מחוייב בתשלום.
...
לסיכום הוא מבקש הפחתה מוחלטת של כל המזונות וזאת רטרואקטיבית מ-2019 מאז החלו הבנות לדבריו לישון אצלו.
כאמור לפי דברי בית הדין הגדול עולה שבוודאי אין להתחשב באם כמי שמהנה את האב ואינה חסירה, ועל האב לשאת בהוצאות המגורים של הילדים בבית האם ולשלם מדור על כך. לטעמנו אין להסיק מכך למקרה שבו האם נותנת מדור לילדים בבית ששייך לה ואינה תובעת מדור מהאב.
משכך, אני מצטרף לפסק דין זה. מסקנה בית הדין סבור אפוא שיש לחייב מזונות ומדור על פי התחשיב הבא: דמי מזונות 1,000 ₪ לכל בת לחודש, מתוך התחשבות בהיקף נרחב של שהות הבנות אצל האב, סך הכל 2,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

תובענה למתן סעד הצהרתי כי זכויות הבעלות בדירת מגורים בת 3.5 חדרים ברח' ש"י עגנון 18 בחיפה, הידועה כגוש 10814 חלקה 60 תת חלקה 2 (להלן: "הדירה"), עודן בבעלות המנוחים נחום ואהובה לוי (להלן: " האב המנוח", "האם המנוחה", "ההורים המנוחים" בהתאמה).
רעיסה עמדה בדרישות סעיף 10 לחוק המקרקעין, דהיינו רכשה את הדירה (מקרקעין מוסדרים) בתמורה, תוך הסתמכות בתום לב על הרישום ועל המסמכים הנלווים שהוצגו לה. התביעה לא הצליחה להוכיח כי רעיסה זייפה מסמכים, כי העסקה שנרקמה בינה לבין אלי בנם של ההורים המנוחים נעשתה כחלק מקנוניה, מזימה, או כי ההסכם עצמו היה פקטבי ולמראית עין בלבד.
...
וזאת כדלקמן: התובע ישלם לרעיסה הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪.
התובע ישלם לבנק סך של 10,000 ₪ עבור הוצאות משפט ואני מפנה לפרוטוקול הדיון מיום 14.09.2021: "הבהרתי בדיון קדם המשפט הקודם ואני מבהירה כעת כי לטעמי בנק ירושלים אינו צריך להישאר כנתבע בתיק. ככל שסבור ב"כ התובע אחרת, זכותו לעשות כן, אלא שאני מבקש להפנות את תשומת ליבו שאם בסוף ההליך יתרשם שלא היה מקום לצירוף הבנק, הוא יחויב בהוצאות. ככל שב"כ התובע יחליט למחוק את בנק ירושלים, עליו לעשות כן תוך 14 יום מהיום." התובע ישלם לפטקין סך של 7,000 ₪ עבור הוצאות משפט.
ככל שנתנו צווים זמניים במסגרת התביעה לטובת התובע, אני מורה על פקיעתם בהתאם לתוצאת פסק הדין.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 25.11.2021, לאחר הגשת תביעת בעלי הדירות, הורה המפקח למבקש להגיש כתב הגנה מטעמו.
בפסק דינו ציין המפקח כי בעלי הדירות זכאים לסעדים שנתבעו על ידם, על בסיס תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), הקובעת כי: "נתבע שלא הגיש כתב הגנה בתוך המועד שנקבע לכך, רשאי בית המשפט לידרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה, או לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד". בתוך כך, המפקח קבע כי תביעת בעלי הדירות מקיימת את כל תנאי סעיף 5(א) לחוק החיזוק: לתביעה צורף ההסכם עליו חתמו למעלה מ-2/3 מבעלי הדירות בבניין אשר אליהן הוצמד למעלה מ-2/3 מהרכוש המשותף בבניין; יש בידיי בעלי הדירות היתר בנייה מתאים; וניתנו למבקש כל ההזדמנויות להעלות את טענותיו בעיניין היתנגדותו לחתימה על ההסכם – אך הלה לא הציג כל טעם להתנגדותו.
...
על רקע האמור לעיל, דומה כי בצדק קבע בית המשפט המחוזי בהחלטה מושא בקשה זו, כי: "סיכויי הערעור אינם גבוהים, בלשון המעטה". אשר למאזן הנוחות – אכן, טענת המבקש כי הימנעות מעיכוב פסק דינו של המפקח תוביל לכך שפרויקט החיזוק בבניין ייצא לדרך, ובכך ערעורו עלול להפוך לתיאורטי, הינה טענה שיש בה ממש.
על רקע האמור לעיל, סבורני כי גם מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת בעלי הדירות.
אשר על כן, דין הבקשה להידחות, ובכך מובטל גם הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 7.11.2022.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד נקבע בפסיקה כי הדיון בבקשה לדחייה על הסף של תובענה מחמת היתיישנות אמור להיות בעקרו דיון משפטי גרידא, וזו אינה המסגרת לערוך חקירה ודרישה בעובדות וכך נפסק: "מכאן נובע, שכאשר על פני הדברים מתגלית מחלוקת (או מחלוקות) בין הצדדים בעניינים עובדתיים הקשורים בשאלת העילה, או בסוגיית ההתיישנות-אין מקום לדחיית התובענה על הסף" [ראו רע"א 7948/16 עיזבון המנוח בנימין שמואלי ז"ל נ' משולם (13.11.2016) פסקה 4], לעניין זה ראו גם ע"א 2919/07 מדינת ישראל - הועדה לאנרגיה אטומית נ' עדנה גיא-ליפל, סד(2) 82 (2010).
אף כי היתנהלות התובעים בנסיבות העניין, כעולה מפסק הדין אשר הורה על מחיקת ההליך הקודם ופסק הדין אשר הורה על מחיקת התביעה נגד בעלי הדירות, אינה נטולת פגמים, הרי שנוכח ניסוח החלטות המחיקה, יש לטעמי להתיר הגשת התביעה דנן.
...
בכך יימצא בית המשפט הדן בהליך השני פוגע בציפייתו הסבירה של התובע כי יוכל להגיש מחדש את תביעתו שנמחקה, לאחר ששילם לנתבע הוצאות בגין מחדלי ההליך הראשון והטרחתו הכפולה של הנתבע.
מחיקת תביעת המנוחות לעניין זה אני מקבלת את טענות הנתבע.
סוף דבר אני מורה על מחיקת התובעות 1 ו-4 מכתב התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

, אני גר אצל אבא שלי , כל ההתנהלות זה דוד סופר" (ההדגשות שלי, א"ס) (עמ' 58 לפרוטוקול, שור' 17-7) דברים אלה של הנתבע עולים כדי הודאת בעל דין, ודי בהם כדי לקבוע כי לנתבע – על פי הודאתו – אין זכות עצמאית משלו בנוגע לדירה והזכויות הנטענות הן של הוריו, גם לפי שיטתו.
עדות הנתבע בישיבת קדה"מ כמו גם האמור בפנייתו לגב' אבי נערי, מהוים הודאת בעלי דין על כל הכרוך והמשתמע מכך וניתן לבסס עליהם – כראיה יחידה – ממצאים לחובת הנתבע בעיניין מגוריו בדירה מושא התביעה עם אישתו וילדיו ללא הוריו [י קדמי, על הראיות (חלק שלישי, תש"ע-2009), בעמ' 1415-1414].
...
כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת דמי שימוש ראויים בסך של-120,585 ₪.
אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת דמי שימוש ראויים בסך של-1,100 ₪ בגין כל חודש החל מיום 01/01/2024 ועד לפינוי בפועל של הדירה על ידו.
בנוסף, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסכול כולל של- 1,000 ₪, וכן שכ"ט עורך דין בסכום כולל של- 15,000 ₪ (כולל מע"מ).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו