תביעה של הוט מובייל (לשעבר מירס) נגד לקוח

עניינו של פסק הדין הנו תביעה על סכום כסף קצוב ע"ס 12,248.44 ₪, אשר הגישה התובעת, חברת הוט מובייל בע"מ (לשעבר מירס תיקשורת בע"מ) כנגד הנתבעת.

בס' 18 לתצהיר עדותה של התובעת, נטען, כי יומן הפניות של התובעת, מהוה רשומה מוסדית לפי פקודת הראיות(נוסח חדש), תש"א-1971, המפרט פניות הלקוחות אליה.

...

נטל השכנוע להוכחת הטענה, כי בהסכם שנחתם בין הצדדים מחודש 10/2012, הוסכם כי הנתבעת פטורה מתשלום יתרת החוב, בגין הציוד אשר בתשלומו התחייבה ע"פ הסכמים א' ו-ב' בשנת 2011, מוטל על הנתבעת הטוענת טענה זו. הנתבעת לא עמדה בנטל השכנוע והבאת הראיה להוכחת טענה זו, כפי שיפורט להלן, ועל כן, הטענה בענין זה נדחית.

לאור כל המפורט לעיל, אני סבור כי התובעת עמדה בנטל השכנוע הוכחת התביעה בגין חוב חשבוניות והציוד בסך 12,248.44 ₪, ובקיזוז סך 2,784 ₪, עבור 4 חודשים בהם גבתה התובעת, עבור השימוש במודמים, אף שנתבקשה לנתקם, נותרה הנתבעת חייבת לתובעת סך של 9,464 ₪.

לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 9,464 ₪, בצירוף הצמדה וריבית, ממועד הגשת התביעה בלשכת ההוצל"פ (בתיק 0127203137) ועד לתשלום המלא בפועל.

הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת אגרת בית משפט בסך של 604 ₪.

התובעת, עידכנה את תנאי ההתקשרויות עם הנתבעת כמתחייב, להוראות משרד התיקשורת, וההסכם תאם את מדיניות משרד התיקשורת לאותה עת, ובין היתר את התפיסה שלקוח הקצה, בעל העסק שהזמין את השרות, הוא לקוח של התובעת שנותנת את השרות, הנתבעת נותנת לתובעת שירות של שיווק וגבייה כנגד עמלה (המקוזזת מתוך הסכום הנגבה עבור התובעת מהלקוח).

החברות הן החברות הסלולאריות)\: פלאפון סלקום, אורנג, הוט מוביל, (לשעבר מירס), גולן טלקום.

לטענת הנתבעת, התובעת היא שפעלה בנגוד להוראות משרד התיקשורת והיה עליה להפסיק לחייב את הנתבעת בגין מספרי הצל שלא היו אצלה ולטענתה, סכום התביעה לא מגיע לתובעת, כיוון שמדובר בתקופה בה הפסיקה התובעת את ההיתקשרות עם הנתבעת לא העבירה לקוחות ולא ביצעה גביה ישירה מהלקוחות שרצו לעבור לעבוד עימה.

...

סבורני שלנתבעת הגנה לכאורה בטענותיה כפי שהועלו ופורטו לעיל.

גם עו"ד ארז גוטמן, אחד מבאי כח הנאשם 2, טען בסיכומיו כי לא ראה כל פסול בכך שעו"ד בורובסקי הרים טלפון לסנ"צ רוברט גולדשטיין וכך אמר: "(...) אני לא פוסל אותו. יכול להיות שזה קרה (...) אבל גם אם זה כן קרה הטענה היא כנגד השוטרים, אם הם הושפעו מזה. לא נגד עו"ד בורובסקי שבא אליו מתלונן, אדוני, גם הוא בשוק הפרטי. (...) אני גם בשוק הפרטי, אני יודע שלפעמים יושב לקוח מולי ואני צריך להראות לו כל מיני דברים. אני צריך להראות לו שיש לי קשרים, שאני חזק, שאני מבין, (...) הרבה דברים אני צריך להראות לו. אז יכול להיות שעשו לו, עשה, "אין בעיה, נרים טלפון, לך ליאח"ה, וזה". (.

זאת, משום שמטבע הדברים, בעת שהחוקרים פועלים בזמן אמת, שיקוליהם אם לחקור או להמנע מלחקור בזמן נתון מתבססים על חומר הגלם שהיה מונח בפניהם באותה עת. שנית, הרשות החוקרת אינה חייבת לאסוף והתביעה אינה חייבת להציג את כל הראיות הקיימות במקרה פלוני.

כדי לתמוך בטענתה האמורה הזמינה באת כח הנאשם 1 לעדות את גב' מרינה ג'ינג'יחשווילי, שהיא עובדת שירות לוקחות בחברת "הוט מובייל" חברת "מירס" לשעבר (עמ' 4407).

...

כך גם נראה לי כי יש ממש בטרוניית ההגנה על כך שכתב האישום הוגש רק ביוני 2013.

זאת, לאור הוראת סעיף 294(ד)(2) הקובע כי "במשפט על שוחד לא יזדקק בית המשפט לטענה - שהלוקח לא עשה או אף לא התכוון או לא היה מוסמך או רשאי לעשות את הפעולה". סבורני שכל הסבריו של מר ברקו כיום לא נועדו אלא לתרץ, בדיעבד, את המעשים שעשה במודעות מוחלטת, כדי להיחלץ מהרשעה פלילית.

ט. על שום כך אני קובע, כי לאור השתלשלות העניינים כפי שהוכחה בפני, חזקה ששני הנאשמים היו מודעים הן לטיב המעשים והן למכלול הנסיבות ועל כן, אני קובע כי שני הנאשמים עברו את העבירה שיוחסה להם בכתב האישום.

אחרית דבר אשר על כן אני מרשיע את שני הנאשמים בעבירה שיוחסה להם בכתב האישום.

מבוא – ההליך והבקשה לפני בקשת המועצה הישראלית לצרכנות (להלן: "המבקשת" או "המועצה") למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלון, שהוגשה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברות קבוצת איקיוטק (אשר עסוקן הספקת שירותי תוכן בסלולר) ובעל השליטה בהן (להלן: "קבוצת איקיוטק"; המשיבות 1 – 7 להלן: "חברות הקבוצה"; המשיב 8 להלן: "בעל השליטה"), ונגד חברות הסלולאר – פלאפון תיקשורת בע"מ, סלקום ישראל בע"מ, פרטנר תיקשורת בע"מ והוט מובייל בע"מ (להלן בהתאמה: "פלאפון", "סלקום", "פרטנר" ו"הוט"; ויחד: "חברות הסלולאר" או "המשיבות 9 – 12").

אשר לתשתית הראייתית, נטען כי המבקשת העמידה במסגרת בקשת האישור והתגובה לתשובות תשתית מוצקה מעבר לנדרש בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות, לרבות תצהירים של מתלוננים רבים, עשרות תלונות מדגמיות נוספות, חומר רקע רב על אודות הפרשה, פרוטוקולים של ישיבות של ועדות בכנסת לשם מיגור התופעה, מכתבים של רגולטורים, הכרעות שיפוטיות שונות נגד איקיוטק, חומר רקע בגין התקופה שקדמה לשנת 2011 ואשר הובילה ליצירת "עסקת היסוד" מכוחה נוצר הקשר בין הלקוחות לבין איקיוטק, כמו גם מכתבי התראה שנשלחו לחברות סלולאר שהתחמקו מליתן מענה באשר לזיקה שבינן לבין חברות איקיוטק.

איני מקבל גם את טענותיהן הפרטניות של הוט (מירס לשעבר – ראו לעניין זה סעיף 11.5 בתגובת הוט) ופרטנר, שכן באשר לשלב זה קיימת תשתית ראשונית מספקת בדמות מכתבי תלונה ביחס לשתיהן, ואף דחיתי כאמור את הטענות באשר לפסקי הדין שניתנו המותירים כנטען את הקבוצה ריקה [ראו למשל תלונת דדה בן חמו באשר למירס [נספח 4 לבקשת האישור]; וכן תלונת מורין בלס באשר לפרטנר והמפורט בסעיף 10 בתצהירה; נספח 3 לבקשת האישור].

...

אשר למשיבות 4 ו- 7 אשר הוקמו בחודש נובמבר 2013, הבקשה נדחית בכל הנוגע לבקשות הנוגעות לשנים 2005 - 2011, באשר אלו לא נוסדו כלל במועדים הרלוונטיים לבקשת האישור, וברי בנסיבות אלו, כי הבקשה אינה עומדת בתנאי הוראות תקנה 4(ב)(1), ואף לא בתנאי הוראות תקנה 4(ב)(2).

אף שגם בעניין זה, איני סבור כי טענותיהן של המשיבות משוללות יסוד, לא ראיתי לחסום את המבקשת מקבלת המסמכים והמענה על השאלון אך מטעם זה, שכן סבורני כי העיכובים לא היו נעוצים אך במבקשת, וממילא איני סבור כי טעם זה מספק כדי לדחות את הבקשה באופן מלא, ודאי בשים לב למתכונת המצומצמת בה ראיתי להיעתר לבקשה.

סיכום לנוכח כל האמור לעיל, ראיתי להורות לחברות הסלולר להגיש תצהיר גילוי מסמכים מפורט כנדרש, באשר למסמכים המפורטים בסעיף 72 (על תתי הסעיפים).

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.