תביעה של ההורים להחזר כספים לרכישת דירה שניתנה במתנה לבני הזוג

ביום 16.6.20 היתקיים קדם משפט בתביעה זו. במועד הדיון הגיש אביו של האיש תביעה נוספת נגד בני הזוג (תמ"ש 39148-06-20 ) בה עתר למתן פסק דין הצהרתי לפיו הוא בעלים של 57% מהזכויות הרשומות על שם האיש בבניין בי' ובקרקע בג' הידועה כ--- (להלן: הקרקע בג') וכן כי הוא בעלים של מלוא הזכויות בדירה בר'.

הוריו של האיש מתגוררים במושב זה ולטענת האיש, אביו קיבל מהמושב חלקה בהרחבה לשיכון בנים ונתן את החזקה לאיש במתנה לפני נשואי בני הזוג.

האשה אף המשיכה וטענה כי בשנת 2000 התכוונו הצדדים לרכוש דירה, אך בסופו של דבר לא פעלו, כן לאחר שהאיש הודיע לה כי בית המגורים התפנה וכי אביו הציע לתת לבני הזוג את הבית במתנה "חלף אשר יקנו דירה בכסף מלא" (סעיף 11 לסיכומים).

מעבר לאמור, אף אם החזרי ההלוואות שהובטחו במשכנתאות שולמו בפועל מתוך חשבון הבנק המתנהל על שם האיש אשר העביר כספים לחשבון הבנק המתנהל על שם אביו, אין בכך לבד כדי להביא למסקנה כי זכויות הבעלות בבית המגורים שייכות לבני הזוג.

...

עתירת האישה ביחס לזכויות הרשומות על שם האיש בקרקע בג' – נדחית.

עתירת האישה למתן פסק דין לפיו מחצית הזכויות בבית המגורים שייכות לה – נדחית.

התביעה הכספית שהגיש אביו של האיש נגד האישה – נדחית.

רקע עובדתי: התובעים הם בני זוג הנשואים זל"ז. הנתבעת 1 היא בתם של התובעים והנתבע 2 הוא בן זוגה לשעבר (להלן: הנתבעת והנתבע).

הנתבע מיתכחש להסכמות הצדדים ומסרב לשלם לתובעים את החזר ההלוואה, הוא הגיש נגד הנתבעת תביעה לפירוק השתוף בזכויות בדירה ובלב התובעים חשש כי הדירה תמכר מבלי שהכספים יושבו להם.

אין כל הסכם הלוואה בין התובעים לבין הנתבעים, לא בכתב ולא בעל פה. הוריה של הנתבעת החליטו לעזור לנתבעים ולתת להם במתנה את הסכום החסר שנידרש לרכישת דירה, שכן הנתבע תרם לרכישת הדירה את עיקר הסכום ממשאביו הנפרדים.

₪ מכאן – הוכח שהתובעים שילמו מכספם לטובת רכישת הדירה סך של 687,203 האם הכספים ששלמו התובענים לטובת רכישת הדירה ניתנו כהלוואה או כמתנה? הלכה היא, כי כאשר תובע טוען שהלווה כספים לנתבע, נטל ההוכחה יהיה על התובע, בהתאם לכלל הרגיל במשפט האזרחי לפיו המוציא מחבירו עליו הראיה.

...

איני מקבלת את טענת הנתבע כי העובדה שהדירה יועדה למגורי הנתבעים שוללת את גרסת התובעים והנתבעת כי סוכם שההלוואה תושב מכספי השכירות.

סוף דבר, התביעה מתקבלת.

₪ הנתבע ישלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 30,000 המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

מקורו של ההליך שבפני בסכסוך כספי הניטש בין המשיבים 2-1 (להלן: ההורים) לבין המבקש, בן זוגה לשעבר של בתם, היא המשיבה 3 (להלן: הבת) (השניים יכונו להלן ביחד גם: הזוג).

בתמצית יצוין כי בשנת 2018 קיבל הזוג מן ההורים סך של למעלה מ-600,000 שקלים ששמש אותם לרכישת דירה.

מבלי לפרט את כלל השתלשלות הדברים, אציין כי ביום 17.11.2019 הגישה הבת לבית הדין הרבני האיזורי בתל אביב-יפו תביעת גירושין נגד המבקש, שבה עתרה גם לסעד של פירוק השתוף בדירה הנזכרת ולחלוקת התמורה ביניהם בחלקים שוים, לאחר שתוחזר להורים יתרת ההלוואה שניתנה על-ידם.

בהמשך להתדיינות בבית הדין הרבני האיזורי, ביום 2.6.2020 הגישו מצידם ההורים תביעה כספית לבית המשפט לעינייני מישפחה ובה עתרו להחזר של יתרת ההלוואה שניתנה לזוג.

בעקרו של דבר, בפסק דינו קבע בית המשפט לעינייני מישפחה כי במקרה דנן נסתרה חזקת המתנה, החלה במקרים שבהם מיתקיים בין נותן הכספים למקבל יחס קרבה של הורה-ילד.

...

בהתאם, טען המבקש כי דין התביעה להידחות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, אף מבלי להידרש לתשובה.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

נתינה מסוג זה, תיחשב כמתנה, אלא אם יוכח באופן מפורש כי המדובר בהלוואה דוקא (ראו לעניין זה ובעניין זה נקבע בע"א 3829/91 וואלס נ' גת, פ"ד מ"ח (1) 801 על ידי כבוד הנשיא שמגר כי: "כאשר מדובר ביחסי מישפחה- קיימת חזקה, שאף ניתנת לסתירה, כי העברה ללא תמורה נשענת מתוך כוונה לתת מתנה...יחד עם זאת, יש להדגיש כי חזקה זו מצומצמת רק לקשרים בהם טבעי להניח שמדובר במתנה, למשל, כאשר מדובר ביחסים בהם המעביר מחויב לדאוג לרווחתו הכלכלית של הנעבר (כמו ביחסים בין הורים וילדים)" אם כן, הנטל להוכיח כי הסך של 100,000 דולר ניתן כהלוואה ולא כמתנה, מוטל על התובע דוקא, הגם שהוסכם כי הכספים הועברו ושימשו לרכישת ביתם של בני הזוג.

אם כן, בחקירתו שינה התובע גירסתו וזו תומכת בגירסת הנתבע דוקא, שכן לא התרשמתי שקיים הבדל מהותי בין עזרה למתנה, שעה שהודה כי סייע במתן כספים לבני הזוג לצורך רכישת דירה ואף סייע ליתר ילדיו.

יוחזר להוריו של הגרוש בתנאי שהגרוש ישלם .

כך גם התובע עצמו טען בכתב תביעתו כי הורי הנתבע פנו אליו והזכירו לו את הסטאטוס של בתו שהיתה גרושה במעמד הנישואין וזאת על מנת ללחוץ עליו לסייע לה. אומנם התובע טען כי החליט לעזור לבני הזוג במתן הלוואה שאלו יחזירו לו כשיסתדרו כלכלית (סעיפים 14-16) לכתב התביעה, אלא שטענה זו לא הוכחה כלל ונסמכת על עדויות ילדיו בלבד ובהעדר ראייה פוזיטיבית לכך ומדובר בגירסה מול גרסה שלא מצאתי מקום להעדיפה דוקא על פני גרסת הנתבע ואביו שהעיד כי: "הוא (התובע- הערה שלי- ע.ג) אמר לי אין לי כסף אני נותן לך מאה אלף אתה רוצה לעשות חתונה תעשה, אצלי אין הרבה אורחים. הוא אמר לי אין לי כסף יותר זה מה שיש אני נותן" (עמוד 13 לפרוטוקול, שורות 13-15).

בתגובה לבקשה לסילוק על הסף נטען כי על מנת שלא להקשות על הנתבעים הוסכם להמתין עם החזר ההלוואה עד למועד בו יוכלו להשיב הכספים, אלא שטענה זו אינה מתיישבת עם העדויות והראיות בתיק.

...

טענות הנתבע כטענה מקדמית טען הנתבע כי מדובר בתביעה שדינה להידחות נוכח ההתיישנות בהגשתה שעה שהוגשה כ- 20 שנה לאחר מועד מתן ההלוואה כביכול.

סוף דבר התובע לא הרים הנטל להוכיח כי מדובר בהלוואה שניתנה לבתו והנתבע ובנסיבות העניין, עדיפה גרסת הנתבע לפיה המדובר במתנה.

זאת ועוד, אף לו היה מרים התובע להוכיח תביעתו כי עסקינן בהלוואה בלבד שניתנה לבני הזוג, הרי שטענה זו נדחית נוכח התיישנותה בשים לב לכך שחלפו כעשרים שנה ממועד ההלוואה הנטען ועד הגשת התביעה וללא הסבר מניח הדעת.

אשר על כן, דין התביעה להידחות וכך הינני מורה.

יחסי הידידות הפכו במהרה לסיוע כלכלי מיגוון מצידה של דורית, שכלל השאלת חפצים מסוימים מהדירה של דורית והבת שלה, הענקת מתנות לילדיהם של שי וליאת, ולבסוף - תשלומים רבים וגבוהים עבור צרכים שוטפים של בני הזוג, סיוע רפואי וסיוע נדיב ברכישת דירה.

(לרשימה הוספתי מספר סדורי, ורשמתי הפרוט על פי סדר כרונולוגי): מס' סדורי מועד התשלום סכום אופן התשלום 1 1.3.2018 3,000 לספק התקנת מזגנים 2 24.4.2018 353 הום סנטר 3 20.8.2018 284 הום סנטר 4 21.9.2018 50,000 שיק לפקודת שי 5 15.11.2018 2,200 ביג בוקס 6 1.12.2018 13,000 7 1.12.2018 6,000 8 1.12.2018 6,000 9 1.12.2018 4,000 10 1.12.2018 6,000 11 1.12.2018 6,000 12 2.12.2018 2,625 ריבית על לקיחת הלוואה 13 2.12.2018 1,500 דמי טפול - לקיחת הלוואה 14 4.12.2018 310,000 שיק לפקודת שי וליאת 15 16.12.2018 2,500 16 20.12.2018 49,000 לספק שפוץ דירה 17 20.12.2018 14,919 קרמיקות 18 20.12.2018 12,000 הום סנטר - מטבח 19 25.12.2018 1,648 מחסני תאורה 20 27.12.2018 11,000 הום סנטר 21 27.12.2018 11,000 הום סנטר 22 28.12.2018 12,100 דלתות 23 28.12.2018 13,420 מזגנים 24 30.12.2018 1,000 הום סנטר - תוספת שיש 25 30.12.2018 5,070 ארונות קיר 26 31.12.2018 2,700 ביג בוקס - טלביזיה 27 31.12.2018 1,200 ביג בוקס מוצרי חשמל 28 31.12.2018 1,700 ביג בוקס מוצרי חשמל 29 31.12.2018 880 ביג בוקס 30 31.12.2018 1,300 ביג בוקס 31 8.1.2019 5,081 מוסך - טפול רכב של שי 32 10.1.2019 6,000 33 13.1.2019 9,000 34 16.1.2019 6,000 35 17.1.2019 6,000 36 27.1.2019 10,000 37 28.1.2019 6,000 38 28.1.2019 1,000 עלית הדיזיין - אמבטיה 39 28.1.2019 1,000 הום סנטר - ברזים 40 28.1.2019 4,800 אמבטיה 41 29.1.2019 9,000 סלון וחדר שינה 42 29.1.2019 814 הום סנטר 43 31.1.2019 1,800 ארונות אמבטיה 42 5.2.2019 12,000 45 6.2.2019 1,649 הום סנטר 46 6.2.2019 6,000 47 9.2.2019 6,000 48 10.2.2019 6,000 49 10.2.2019 6,368 מוסך - רכב של שי 50 10.2.2019 45,000 51 11.2.2019 900 מדיקל - ניתוח ליאת 52 13.2.2019 31,100 מדיקל - ניתוח ליאת 53 17.2.2019 9,000 54 21.2.2019 6,000 55 21.2.2019 45,000 56 4.3.2019 12,000 57 5.3.2019 3,000 58 12.3.2019 6,000 59 12.3.2019 4,000 ניתוח - ליאת 60 12.3.2019 3,500 61 14.3.2019 24,000 62 24.3.2019 24,000 63 25.3.2019 13,000 השאלה הראשונה בה יש לידון הנה שאלה עובדתית: מה גובה הכספים שדורית נתנה לשי וליאת? כאמור, לטענת דורית מדובר ב- 883,411 ₪, שפורטו בנספח לכתב התביעה המתוקן (במובחן מסכומים נוספים, שהיא נתנה כמתנות).

האם אפשר להחיל את "חזקת המתנה" במקרה שנותן הכסף איננו ההורה של מקבל הכסף? לדעת השופט הנדל, אחד משלושת שופטי ההרכב בעיניין קטן, אין לשלול את האפשרות שבמקרה מתאים אפשר להחיל את החריג גם ביחסים שאינם בין הורה לבנו, אך "זאת ייעשה רק במקרים שעונים על התכלית העומדת בבסיס ההצדקה לסווג קשר כזה כחריג. המאפיין של הקשר הוא חיוב לדאגה לרווחתו הכלכלית של המקבל". השופט סולברג כתב (בנגוד לעמדתו החולקת של השופט מזוז) כי "ככלל יש לתחום את גבולותיה של 'חזקת המתנה' למצבים של תמיכה במקבל, ולא להרחיבה למצבים של מתן מתנות דרך קבע למקבל", וכי "האחריות ותחושת החובה של הנותן הם שיוצרים את החזקה שלפיה הנתינה הנדונה היא מתנה". (וראו גם בע"מ 8203/17 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו, 12.6.2022)).

היא כתבה בתצהירה מיום 2.1.2022 (ת/1) כי "הזוג מנוחין, לאחר שרכשו את אמוני, זיהו את טוב ליבי ותמימותי, החלו לבקש ממני כספי הלוואה", "גם הפעם הסכמתי לסייע לזוג מנוחין ולהלוות את כספי הניתוח בסך 37,000 ₪, וכד'. עוד כתבה: "הצעתי להלוות להם סך של כ-300,000 ₪ לטובת רכישת דירה", "החלטתי לסייע להם ולקחת הלוואה מהבנק, לסייע להם במצוקתם תוך שהוסכם כי תנאי ההלוואה אל מול הזוג מנוחין יוסדרו בשלב מאוחר יותר". בהתייחסה לשיק בסך 310,000 ₪ שנתנה לנתבעים ביום 4.12.2018, כתבה דורית בסעיף 32 לתצהיר: "הגעתי איתם להבנה כי לאורך התקופה בה הם משלמים החזרי משכנתא, תקופה של 8 שנים לטענתם, ישיבו לי סכומים ככל יכולתם ואילו בתום תקופת המשכנתא ישיבו לי את יתרת סכום ההלוואה בתנאים שיוסדרו באמצעות עו"ד רוזנפלד". דורית כתבה בתצהירה כי בחודש מרץ 2019 היא פנתה לעורכת דין רזי "על מנת להסדיר חתימת הסכם הלוואה בין הצדדים", וכי "שי מסר לי כי אין כל בעיה וכי יסדירו את הסכם ההלוואה אל מול עו"ד רוזנפלד". לתצהיר צורף כנספח 6 רישום בכתב יד שעשתה דורית "בזמן אמת", לטענתה, ובו פירוט סכומי ההלוואות הנטענות.

...

המסקנה כי לא עלה בידי שי וליאת להרים את הנטל שעל כתפיהם מתחזקת לנוכח ראיות נוספות.

משלא הוכיחו הנתבעים שהכספים בסך כולל של 750,000 ₪ שקיבלו מדורית היו מתנות, דין התביעה להתקבל.

אשר על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים (ביחד ולחוד) לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: (1) 750,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 2.6.2019, ועד לתשלום המלא בפועל; (2) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (3) שכר טרחת עורך דין בסך כלל של 35,000 ₪ הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.