ובתאריך 7.8.18, הגישו הנתבעים תביעה שכנגד בעילה של חוסר תום לב, תרמית והטעיה בדרישה לפיצויים שונים עבור ההשקעה והנזקים אשר ספגו, לטענתם, בגין השכירות.
התובעת טענה כי בעקבות הפרת ההסכם הנתבעים חייבים לשלם לה 70,800 ₪ פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם; 639,960 ₪ עבור דמי השכירות לתקופת ההסכם בנכוי הסכומים ששולמו על ידי הנתבעים בסך 146,280 ₪; 10,530 ₪ החזר בגין שכ"ט עו"ד בתביעת קבלן השיפוצים; 6,940 ₪ עבור חשבונית רכישת בשר; ובסה"כ 726,980 ₪.
...
משכך, לא הוכח כי מדובר בחוב שיצרו הנתבעים, ולכן אין הם חייבים לשפות את התובעת בגין סכום זה.
לסיכום, על הנתבעים לשפות את התובעת מכוח סעיף 14 להסכם בסך 10,530 ₪ בלבד.
כל הטענות הן טענות בעלמה ללא ביסוס ראייתי החל מאירוע הנזק ועד לאומדן הנזק, ומכאן שטענות הנתבעים לגבי הנזקים בשל הנזילות נדחות על הסף.
סיכומו של דבר:
הנתבעים ישלמו לתובעים סך של 342,020 ₪, עבור דמי שכירות, וסך של 10,530 ₪ עבור שכ"ט עו"ד בגין הייצוג בתביעת הקבלן, ובסה"כ הם חייבים לשלם לתובעת 352,550 ₪.