כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה שכנגד: הפרת הסכם שכירות והסגת גבול

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן הסכם שכירת בדירת מגורים בת שני חדרים ברחוב אילת 61, דירה 710 בתל-אביב – יפו, הידועה גם כגוש 7384 חלקה 2, אשר בעקבותיו פרץ סיכסוך בין בעל הדירה ובין השוכר (להלן: "הדירה").
קאמל טוען כי ביום 31.3.2018 הוא יצא מהארץ לתקופה של ארבעה ימים ללווית סבו, והנתבע ניצל העדרות זמנית זו, וביום 4.4.2018 פרץ לדירה והחליף את המנעולים בה תוך הסגת גבול, פגיעה בפרטיות ובנגוד לדין ולהסכם השכירות.
תביעתו הכספית של עידן בסך 128,030 ₪ מורכבת מהרכיבים הבאים: פיצוי מוסכם בסך 72,800 ₪ בגין הפרת ההסכם; תשלומים נלווים בסך 2,230.24 ₪; הפסד דמי שכירות מהמועד הפסקת התשלום ועד הגשת התביעה בסך 38,000; עוגמת נפש בסך 15,000 ₪.
...
לאור העובדה שעידן עשה סעד עצמי בכך שנכנס לדירה והחליף את המנעולים בה בעיצומה של תקופת השכירות, אני סבור כי אין מקום לחייב את קאמל בפיצוי בגין עוגמת הנפש, וגם אינני סבור כי יש מקום לחייב אותו בפיצוי החוזי המוסכם.
מקום שבו נוקט בעל דין סעד עצמי שלא כדין, אני סבור כי על בית המשפט ליתן להתנהגות זו משקל לחובתו, ובענייננו – על דרך של שלילת הפיצוי החוזי המוסכם.
סוף דבר הפועל היוצא הוא, כי תביעתו של קמאל בת"א 12432-04-18 נמחקה, משלא שולמה המחצית השנייה של אגרת בית המשפט.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בתביעתו טען המשכיר להפרת הסכם השכירות על ידי השוכר ולכן עתר לחיוב השוכר בתשלום דמי שכירות והוצאות בסך כולל של 9,628 ש"ח. בתביעה שכנגד טען השוכר כי המשכיר הפר את הסכם השכירות משלא עשה דבר לתיקון "עובשים קשים" שהיו, לטענתו, במושכר, ומשכך נאלץ השוכר לקנות פחיות צבע ולבצע בעצמו את התיקונים הנדרשים במשך שני ימי עבודה.
בתביעה שכנגד, טען השוכר כי נאלץ לעזוב את המושכר הן בשל עובשים קשים שהיו בו, לטענתו, אשר לא תוקנו על אף דרישות חוזרות ונישנות, הן בשל "כפור אימים" אשר שרר במושכר בשל "חלונות פתוחים", הן בשל טיפטוף מים מתחת לכיור, הן בשל דרישת המשכיר כי יישא בעלות גינון והן בשל מטרדים והסגת גבול מצד המשכיר, אשר נהג לטענתו להכנס למושכר ללא הודעה מוקדמת, באופן אשר גרם לשוכר לסיוטים ולעזיבת המושכר לאלתר.
...
בנסיבות אלה ומשלא הוכח מהו החלק היחסי עבור ניקיון המושכר, נדחית דרישת המשכיר בהקשר זה. תביעה שכנגד לתשלום פיצוי בסך של 1,200 ₪ בגין חומרים ועבודות ניקוי עובש לטענת השוכר, סבל המושכר מעובשים קשים, אשר לא תוקנו על ידי המשכיר, על אף פניות חוזרות ונשנות של השוכר.
נראה כי השוכר לא עמד בנטל החל עליו כתובע שכנגד, להוכיח במאזן ההסתברויות כי הוא זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש והתקפי חרדה, ולפיכך דין טענה זו להידחות.
סוף דבר סכום הרכיבים שהמשכיר זכאי להם, כפי שפירטתי לעיל, עומד על סך של 4,950 ₪.
התביעה שכנגד נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

אשר לתביעה הנגדית, טוען שושני כי לאחר שהתחוור לחברת מרינה כי הקמת המפעל אינה אפשרית ללא המימון הצבורי וללא ביצוע התאמות נידרשות הכרוכות בעלויות כספיות משמעותיות, היא יצרה תביעה מלאכותית יש מאין, שכל מטרתה להיתחמק מהתחייבויותיה עפ"י הסכם השכירות, ותוך ייחוס טענות סרק לשושני בדבר הפרת ההסכם, כדי להצדיק קיצור תקופת השכירות ונטישת המושכר, ללא הודעה מוקדמת, ביטול המחאות דמי השכירות וגרימת נזקים למבנה המושכר.
הפרת החוזה ע"י המשכיר - הסגת גבול במושכר, הפרעה לשימוש בו ושימוש בברזי המים שבמושכר להשקיית העצים הגובלים בו טוענת חברת מרינה כי שושני הפר את ההסכם הפרות יסודיות חוזרות ונישנות, המתבטאות בכך שהוא הסיג הגבול במושכר והפריע באופן תדיר לעבודות ההקמה של המפעל ולשימוש השוטף במושכר, ללא סיבה מוצדקת, העמיד משאיות של עסקו בכניסה למושכר, עשה שימוש בברזי מים על חשבון השוכרת לצרכי השקיית עצים, ביצע עבודות עפר, גרס אבנים ועשה שימוש בפיר המצוי במושכר לצרכי עסקו.
...
     התביעה של שושני (ת"א 20007-07-18) מתקבלת באופן חלקי.
לעניין הארנונה, יציג שושני לתיק בימ"ש ולנתבעים, אסמכתא בדבר תשלום הסכום שנפסק בסך 46,919 ₪, זאת עד לא יאוחר מיום 31.10.22, ובהעדר אסמכתא תוך פרק הזמן הנקוב כאן, לא יהיה זכאי שושני לפיצוי בגין מרכיב זה. תביעת שושני נגד הנתבע 3, שלום כהן, מכוח כתב הערבות האישית, נדחית.
התביעה של חברת מרינה בת"א 63017-07-18 נגד שושני, נדחית בזה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

השוכרת הגישה תביעה שכנגד בסך של 10,800 ₪, בטענה להפרת חוזה מצד המשכיר, הסגת גבול, כשלון תמורה (אי הספקת שירות אינטרנט תקין כמחויב בהסכם) אי התאמת המושכר (שינוי פני המושכר בשל פירוק גדר במבוק בגינה), השבה ועגמת נפש.
...
לאחר שבחנתי את מכלול הגרסאות בעניין זה, מצאתי להעדיף את גרסת המשכיר שנתמכה גם בגרסת בן זוגה של השוכרת שלפיה, הגעת המשכיר הייתה אך ורק לצורך רווחתם של השוכרים או לצורך טיפול במושכר.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי באשר הוגש באתי לכלל דעה שמסקנת השוכרת שלפיה נמצאו שוכרים במקומה, לא היה על מה שתסמוך וכי המשכיר עשה ופעל ללא הצלחה לצמצום הנזק והשכרת המושכר.
לאור האמור אני קובעת כי השוכרת היא שהפרה את החוזה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד טענו הנתבעים (להלן ולצורך הנוחיות אמשיך להתייחס אליהם כאל הנתבעים ולא התובעים שכנגד) כי הסכם הפשרה אינו חוקי, וכי יש לבטלו מטעמים רבים כיוון שנחתם בנגוד לרצונם החופשי תחת לחץ ואיומים, בהטעיה, כפיה עושק.
טענה זו מבוססת על הוראת סעיף 19ד להסכם השכירות לפיו: "עם תום תקופת השכירות ע"פ חוזה זה חייב השוכר לפנות את המושכר ורשאי המשכיר לתפוס חזקה מידית במושכר בכל דרך שתיראה לו נכון..." אלא שבהתייחסות לסעיף זה, מיתעלם התובע מסעיף 22 להסכם הקובע כי ככל שההסכם יופר והתשלומים לא ישולמו, יהיה רשאי המשכיר לבטל את החוזה ולתבוע את הפינוי של המושכר.
התפיסה האוסרת על עשיית דין עצמי מעוגנת גם בהוראת סעיף 18 לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969, כאשר הוראותיו מהוות הגנה על מי שמחזיק במקרקעין, אף אם אינו בעלים, ומאפשרות לו להפעיל כח סביר מפני הסגת גבול וזאת תוך 30 יום מיום התפיסה.
...
הנתבעים לעומת זאת טוענים כי יש לחייב את התובע בסך שווי הציוד בהתאם לאמור בסעיף 117ז' לתצהירו של יצחק ולכל הפחות בסכום שקבע מומחה ביהמ"ש בסך של 116,800 ₪ בתוספת מע"מ. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי יש לחייב את התובע לשלם לנתבעים את מלוא שווי הציוד כפי שהוערך ע"י מומחה ביהמ"ש. התנהגותו של התובע אשר פרץ את המושכר היא בניגוד לדין וכך גם לקיחת הציוד לרשותו.
לא נעלמה מעיני העובדה שמשך הזמן עד לקבלת חוות דעת המומחה (ממועד המינוי ב-10/5/22 ועד 6/23) נגרם בשל העדר יכולתם של הנתבעים לשלם את שכר טרחת המומחה וכן העובדה שלאחר קבלת חוות הדעת סירבו הנתבעים לקבל את הציוד לידיהם, אין בעובדות אלה כדי לשנות מהמסקנה האמורה וזאת בהתחשב בחומרת מעשיו של התובע אשר גזל את הנתבעים וגרם להם לנזק כבר ב-8/21, ובהתנהגותו מנע מהם החזקת הציוד לפחות עד למועד הדיון ב-5/22.
לאור האמור סבורני כי יש לחייב התובע לשלם לנתבעים את שווי הציוד במלואו, בהתאם לעלויות שנקבעו בחוות דעת המומחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו