משום כך, לא מצאתי במקרה זה שהוי המעיד על ויתור מצד התובעות על זכויותיהן בשטח שאליו פלשה ארמונות חנה, וזו האחרונה לא הוכיחה כי שינתה את מצבה לרעה בעקבות כך שהתביעה דנן לא הוגשה במועד מוקדם יותר, ולא כל שכן אין בפנינו שהוי המצדיק דחיית התביעה, קל וחומר עת קבלת הטענה תוביל לקפוח זכותן הקניינית של התובעות בחלקתן, שהנה זכות יסוד חוקתית.
עם זאת, ההפניה לעניין זה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעיניין דמארי אינה הולמת את נסיבות העניין משום שהמקרה שלפנינו נבדל מעניין פריצקר שעליו התבסס פסק הדין בעיניין דמארי, הואיל וכאמור לעיל התביעה הנגדית לא התבססה על עילת הפלישה, אלא על ביטול הסכמתה של ארמונות חנה, כאשר תבור ודביר התבססו בהגנתן על הסכם הפשרה שהוא ופרשנותו עמדו במוקד הדיון בתיק ומטעם זה מצאתי לנכון להוסיף ולבחון את שאלת זכותה של ארמונות חנה לסילוק ידן של תבור ודביר.
...
באשר לתביעה הנגדית, טענו תבור ודביר כי עילת התביעה התבססה על הטענה כי בין הצדדים התגבשה למעשה הסכמה הדדית לחילופי שטחים לפיה תבור ודביר לא תדרושנה מארמונות חנה להרוס את החומה ולפנות את השטח שאליו חרגה האחרונה, ומנגד, ארמונות חנה לא תדרוש מהן לפנות שטח החריגה של תחנת השטיפה, ואולם משעה שהוכח כי לא הייתה הסכמה כזו מצדן, הרי שדין התביעה הנגדית להידחות כבר מטעם זה.
כמו כן, מאחר שארמונות חנה לא התייחסה להסכם מיום 23/09/2012, לא בכתב התביעה הנגדית ולא במסגרת כתב תשובה, אזי אין מקום להרחיב בנושא זה ואין לחרוג מגבולות הנטען בכתב התביעה.
סוף דבר
אני מקבל את התביעה שהוגשה כנגד חברת ארמונות חנה בע"מ על ידי חברת מ.א.ג. תבור (2001) בע"מ וחברת ד.ד. דביר חברה לסחר והשקעות בע"מ (ת"א 1829-09-18), ומורה בזאת על סילוק ידה של חברת ארמונות חנה בע"מ וכל מי מטעמה מאותו שטח בחלקה 93 שבגוש 22889 שאליו היא פלשה ואשר סומן בצבע כחול בתשריט שהכין המודד זיבק (עמ' 11 לחוות הדעת).
אני מחייב את ארמונות חנה בע"מ להרוס את החומה ומשטח החניה שהקימה בשטח הפלישה המסומן בצבע כחול בתשריט שהכין המודד זיבק (עמ' 11 לחוות הדעת), וזאת בתוך 60 יום מהיום, והיא תשיב לתובעות בתוך מועד זה את החזקה בשטח הפלישה האמור כשהוא פנוי מכל חפץ ואדם.
אני מחייב את חברת ארמונות חנה בע"מ לשלם לחברות תבור ודביר (יחד) שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של- 25,000 ₪ (כולל מע"מ) וכן הוצאות משפט בסכום כולל של- 7,000 ₪.
