מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה שכנגד לתשלום חוב שכר טרחת עו"ד והשבת סכומים ששולמו ביתר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

ביום 4.3.18 הגישה הנתבעת כתב הגנה מתוקן ותביעה שכנגד ובמסגרתו ביקשה לחייב את הנתבעת להשיב לידה סכומים ששולמו ביתר על סך 110,924 ₪ בתוספת שכר טירחת עו"ד והוצאות (להלן: "התביעה שכנגד").
המרכיבים אשר נפסקו במסגרת פסק הדין החלקי בגין החזר האגרה, הוצאות ושכר טירחת עו"ד אינם מרכיבים המהוים חלק מסכום החוב של הנתבעת כלפי התובעת והם נפסקו על פי הוראות החוק והתקנות הרלבנטיות בעיניין אגרה, הוצאות ושכר טירחת ייצוג משפטי המגיעות לצד שזכה בהליך משפטי.
...
התובעת טענה בסיכומיה כי הנתבעת מנסה בדרך של תביעה שכנגד לערער על פסק דין חלוט שניתן על ידי בית-המשפט, ולפיכך דינה של התביעה שכנגד להידחות מאחר וקיים השתק עילה.
בנסיבות אלה, הנתבעת לא הוכיחה את טיעוניה כי שילמה את הסכומים אליהם טענה בכתב הגנתה ותביעה שכנגד, על חשבון החוב מושא תיק זה, ובהתאם אין בידי בית-המשפט לקבל טענתה לקיזוז ודין טיעוניה בכתב התביעה שכנגד להידחות.
סוף דבר: הנתבעת תשלום לתובעת סך של 16,608 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
התביעה שכנגד נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

ביום 9.6.20, לאחר מתן רשות להיתגונן, הנתבע הגיש כתב תביעה שכנגד, לפיו על התובע לשלם לו סכום של 112,099 ₪, הכולל השבת שכ"ט עו"ד ששולם ביתר, פצויי עוגמת נפש, נכויי מס הכנסה מסכום ההשבה של תגמולי פנסיה והפסד ממוני כתוצאה מפדיון קרן פנסיית עובדי בנין.
החל משנת 2013 לא מצא התובע, כעו"ד, לנכון לתבוע או אף לידרוש במכתב דרישה שכר טירחה שלטענתו מגיע לו. הסכום של 10,000 ₪ אינו סכום מבוטל למי שידו אינה משגת, כנתבע, וכפי שעולה מעדות הנתבע ומהמסמכים שהוגשו על ידי הצדדים בנוגע לחברת "פסגות", היה איחור משמעותי במועד שבו היתקבל תשלום מחברת "פסגות", והתשלום של הנתבע לתובע נערך בסמוך לכך, באופן שמחזק את גירסתו של הנתבע.
מאחר וקיבלתי את טענת הנתבע לסיכום על גמר הטיפול וסיום החוב, לאחר תשלום של 10,000 ₪, ומאחר וסיכום זה מהוה סיום כלל טענות הצדדים, הרי שמצאתי לדחות את שתי התביעות, הדדית, ולקבוע כי נערך גמר חשבון כבר בשנת 2013 והתובע אינו זכאי לשכר טירחה נוסף מעבר לזה ששולם לו. גם לו לא היה נקבע כי נערך גמר חשבון, הרי שמצאתי כי תביעת התובע כוללת רכיבים של תלויים ושל החזרי פרמיה שאינם מגיעים לו ומשכך, בשים לב לסכומים ששולמו עד היום לתובע ומאחר ואין מחלוקת כי שולם לו סכום כולל של 45,000 ₪, לא היו נפסקים לטובת התובע סכומים נוספים מעבר לאלה ששולמו.
...
משכך, התובע ישלם לנתבע את מלוא עלות חוות דעת המומחה, כפי ששולמה על ידי הנתבע – על פי חשבונית שתוצג לתובע על ידי הנתבע.
כמו כן, ישלם התובע למומחה מטעם הנתבע את שכר עדותו, כפי שנפסק בפרוטוקול.
כמו כן, ישלם התובע לנתבע שכר טרחת עו"ד והוצאות בגין ניהול ההליך, בסך כולל של 15,000 ₪, בשים לב לניהול הליך הוכחות מלא, לרבות הגשת תצהירים ויום הוכחות שלם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה שכנגד אותה הגיש פלד פלד הגיש כאמור כתב תביעה שכנגד שהופנה כלפי דיין ועוה"ד לרבות משרד עוה"ד שבבעלות עוה"ד. במסגרת התביעה שכנגד עתר כלפי כל הנתבעים שכנגד לפצוי בסך 2 מיליון ₪ בשל אובדן היזדמנות עסקית לרכישת המלון השני; כנגד עוה"ד טען לגניבת כספי הנאמנות מחשבון הנאמנות בסך 5,416,180 ₪; עוד עתר כנגד עוה"ד להשבת הסך של 178,297 ₪, כסכום שכ"ט ששולם להם לטענתו ביתר, לבסוף עתר לסעד הצהרתי לפיו הסכם המייסדים אינו בתוקף.
מעבר לכך עוה"ד לא היו זכאים לשכ"ט אלא לאחר השלמת רכישת המלון הראשון ואף התחייבו כי ניתן יהיה למשוך סכומי כסף מכספי השכרת בית המלון הראשון עבור הוצאות רכישת המלון לרבות ההלוואה לרכישתו שניטלה מהבנק כמו גם את יתרת שכר טירחתם, אלא שבפועל דמי השכירות לא הספיקו לתשלומים השונים ולכן הוסכם כי תשלום שכ"ט עוה"ד יידחה לשנת 2015 עת ישולם סכום דמי שכירות נוסף ע"י שוכר המלון ולכן עוה"ד גם לא עמדו על תשלום שכרם אלא רק עם הגשת התביעה הנגדית, מה גם שאין להוציא מכלל חשבון כי עוה"ד זכו לשכ"ט מתשלומי דמי השכירות ששולמו בשנת 2015.
ככל שהשתכלל האם נזנח או בוטל בהסכמה? ככל שההסכם שבין דיין ופלד תקף, האם מכוחו נרכש בית המלון הראשון? האם לדיין זכויות כלשהן בבית המלון הראשון, וככל שקיימות זכויות, מהן? האם לדיין נגרם נזק בגין אובדן היזדמנות עסקית בשל אי רכישת המלון השני וככל שכן, מה שיעורו ומי צריך לשאת בו? האם נגרם לפלד נזק בגין אובדן היזדמנות עסקית ברכישת המלון השני וככל שכן, מה שיעורו ומי צריך לשאת בו? האם נותרו חובות שכ"ט לעוה"ד ואם כן, מה שיעורם ומי צריך לשאת בהם? האם על עו"ד ברנהולץ מוטלת החובה להשיב לפלד סכומי כסף אותם נטל מחשבון הנאמנות ואם כן, מה שיעורם? האם על עו"ד ברנהולץ להשיב לפלד שכ"ט ששולם לו ביתר? לצורך הוכחת תביעתו צרף מר דיין תצהירי עדות ראשית מטעם מר שמעון אביטל, מר שמעון איפרגן ומטעמו הוא, כמו גם תיק מוצגים; מר פלד מטעמו צרף תיק מוצגים וכן תצהירי עדות ראשית מטעמו; עוה"ד הורביץ וברנהולץ צירפו תצהירי עדות ראשית מטעמם ותיק מוצגים.
...
תביעת דיין לנזקים בגין אי רכישת המלון השני מפלד ועוה"ד נדחית.
תביעת פלד לנזקים בגין אי רכישת המלון השני מדיין וברנהולץ נדחית.
תביעת פלד להשבת שכ"ט מעוה"ד נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מהפרוט הנכויים עולה עוד, כי עו"ד הררי השאיר בידיו את הסך של 183,000 ₪ (הסכום שבו עלולים היו האגודה וחבריה לחוב על פי ההליך החדש בועדת הערר) (להלן: "הפקדון"); וכן כי ניכה את מלוא שכר הטירחה המוסכם בגין הטיפול בתביעה לפי סעיף 197 – בשיעור 10% - גם מסכום הפקדון וזאת עוד בטרם הוברר באם האגודה תצטרך להשיבו לועדה המקומית לתיכנון ובניה "מצפה אפק" בהליך הנוסף (שבסופו של יום כלל לא היתקיים).
ד המנעות עו"ד הררי מלהפחית משכרו את שכר טירחת השמאי זאב כהן : טענות האגודה - התובעת שכנגד בסעיף 1 להסכם שכר הטירחה ביחס לתביעה על פי סעיף 197 , נקבע כי : " 1. תשלום של 7000 $ + מ.ע.מ לשמאי בזאב כהן ... הסך של 7000 $ + מ.ע.מ יקוזז משכר הטירחה כאשר יתקבלו הכספים בפועל לתשלום השמאי ". גם בנושא זה העלה עו"ד הררי שלל "טענות מתפתחות" וסותרות, בכדי להמנע מלהשיב לאגודה את שכר יתר שגבה; ולמרות שרוב הטענות שהעלה כבר לא רלוואנטיות- אין מנוס מלסקור אותן, בכדי להראות את חוסר אמינותו המוחלט.
ראשית- לשון הסכם שכר הטירחה ברורה ועל פיו את שכר השמאי כהן יש להפחית "משכר הטירחה" ולא מהוצאות שיפסקו בערר; היינו- מדובר בתשלום על חשבון שכרו של עו"ד הררי המשולם לפי התוצאה; ושנית - הכלל הוא כי בהיעדר קביעה אחרת בהסכם שכר טירחה (שאינה קיימת בעיניינו) - הוצאות משפט הנפסקות בהליך שייכות ללקוח; ולכן לעו"ד הררי אין כל זכות "לנכס" לעצמו סכומי הוצאות שתפסקנה; ושלישית – וזה העיקר- על פי סעיף 13 להסדר שקבל תוקף פסק דין, המחתה האגודה את כל זכויותיה לועדה המקומית "מצפה אפק"; ולכן – ככל שהיתה לאגודה זכות לקבלת הוצאות לפי סיפא סעיף 12 להסדר הפשרה (דבר המוכחש)- הרי שזכות זו הומחתה לועדה "מצפה אפק". גם טענתו החדשה של עו"ד הררי - כי הוא פטור מהשבת שכר השמאי, בשל כך שהאגודה הודיעה לו שאינה מעוניינת בהגשת תביעה לפצויי הפקעה בגין כביש 200 – הנה טענת סרק.
מהמקובץ לעיל ברור, כי עו"ד הררי גבה שכר טירחה ביתר בגין התביעה לפי סעיף 197, בכך שנימנע מלהפחית משכרו את שכר השמאי זאב כהן; והוא חייב להשיב סכום זה לאגודה.
...
מהמקובץ לעיל ברור, כי עו"ד הררי גבה שכר טרחה ביתר בגין התביעה לפי סעיף 197, בכך שנמנע מלהפחית משכרו את שכר השמאי זאב כהן; והוא חייב להשיב סכום זה לאגודה.
בעקבות זאת, חתמו חברי הועד החדש על המסמכים לפתיחת חשבון להפקדת הסך של 183,000 ₪, אך משדרש הבנק חתימות נוספות, נמנעו מלעשות כן. בהתאם לכך, הטענות בנוגע לעיכוב כספים וביחס לקיזוז סך של 183,000 ₪ נדחות מכל וכל שכן בראש ובראשונה, חברי ועד האגודה הסכימו והסמיכו את עו"ד הררי לשמור את הכספים הללו עבור האגודה, בעקבות פסק הדין בפשרה.
התוצאה היא שעל עו"ד הררי להשיב לאגודה את הסך של 183,000 ₪ שקיזז שלא כדין וזאת כאשר הסך הנ"ל צמוד ונושא ריבית חוקית מיום הקיזוז ועל לתשלומו המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

לטענת התובע, עו"ד שיבר התרשל מקצועית ובעקבות התרשלותו נאלץ לשאת בתשלום היטל ההשבחה כתוצאה מהעברת זכויותיו בבית המגורים לידי הגרושה; עוד טוען התובע, כי על עו"ד שיבר להשיב חלק משכר הטירחה ששולם על ידו בקשר עם כנוס הנכסים של בית המגורים, זאת, משום שבסופו של דבר לא היתקיים הליך כנוס נכסים, ובית המגורים לא נמכר במסגרת הליך כנוס נכסים, אלא זכויותיו הועברו לגרושה.
לכן, עליו להשיב את התשלום ששולם לו ביתר.
מהעדויות והראיות שבפני, הסכם 2014 משקף, מחד, ויתור של עו"ד שיבר על טענותיו ודרישותיו לתשלום שכ"ט מלא בגין תפקידו ככונס נכסים, בשיעור של מלוא 2% בתוספת מע"מ משווי הנכס (הסכום הנתבע במסגרת התביעה שהגיש הנתבע בת"א 63622-12-21 בהשלמה לסכום שהיתקבל מהתובע).
בהתאם, ולסילוק סופי ומוחלט של טענות הצדדים, הבהירו הצדדים בנספח כדלהלן: "מוסכם כי עם קבלת התשלום בהסכם זה ולמניעת כל ספיקות שהם לא יהיה לאמיר חוב מכל סוג שהוא למשרד שיבר ושות' כולל שכ"ט בכל עניין ודבר כולל בגין הליך הכנוס, וכי בחתימתם על נספח זה מאשרים הצדדים כי אין להם ולא יהיה להם כל טענות ומענות מכל מין וסוג שהוא האחד כלפי השני" ויתור הדדי זה, בדבר סילוק טענות, יש בו כדי ליסתום את הגולל על טענות התובע באשר לעשיית עושר ולא במשפט ו/או בדבר קיומו של הסכם לא חוקי (טענה שנטענה באופן כללי ומבלי לבאר מדוע לטעמו מדובר בהסכם לא חוקי שיש לבטלו).
ת"א 63622-12-21 – תביעת הנתבע לתשלום מלוא שכ"ט בגין הליכי הכנוס: בשים לב לתוצאה אליה הגעתי לעיל, לפיה אין כל בסיס לטענה בדבר בטלות הנספח להסכם שכר הטירחה, הרי שהכרעה זו נכונה גם ביחס לטענות עו"ד שיבר, כפי שהעלה בתביעתו כנגד התובע לתשלום מלוא שכ"ט הכונס, שכן גם תוקפו של כתב הויתור הוא הדדי ועו"ד שיבר מחויב ומוגבל מכוח אותו נספח באשר לסילוק הטענות וויתור על התביעות.
בעניינינו, עו"ד שיבר אינו עותר בתביעה הנגדית לאכיפתו של הנספח להסכם שכר הטירחה (שהרי התמורה על פי הנספח להסכם כבר הועברה לרשותו, ולכן אין משמעות לסעד האכיפה).
...
לטענת התובע, עו"ד שיבר התרשל מקצועית ובעקבות התרשלותו נאלץ לשאת בתשלום היטל ההשבחה כתוצאה מהעברת זכויותיו בבית המגורים לידי הגרושה; עוד טוען התובע, כי על עו"ד שיבר להשיב חלק משכר הטרחה ששולם על ידו בקשר עם כינוס הנכסים של בית המגורים, זאת, משום שבסופו של דבר לא התקיים הליך כינוס נכסים, ובית המגורים לא נמכר במסגרת הליך כינוס נכסים, אלא זכויותיו הועברו לגרושה.
אלא שלא זו בלבד שעו"ד שיבר לא עותר לביטול הנספח להסכם שכר הטרחה, במסגרת כתב ההגנה שהגיש בתביעת התובע, מבהיר עו"ד שיבר, ברחל בתך הקטנה, מדוע הנספח להסכם שכר הטרחה שריר וקיים, ומדוע אין לאפשר לתובע להשתחרר מההתחייבות שנטל על עצמו בהסכם.
סוף דבר מהטעמים המפורטים לעיל, מצאתי כי דין שתי התביעות להידחות – וכך אני מורה.
אבהיר, כי לא נעלמו מעיני כל יתר טענות הצדדים בשתי התביעות, אולם לא מצאתי כי יש ביתר הטענות כדי לשנות מהמסקנה או התוצאה הנ"ל, ומשכך גם לא מצאתי להידרש להן באופן פרטני.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו