תביעה שכנגד לשכ"ט פיצוי ורשלנות

הוסכם בין התובעים לבעלי הזכויות, כי הפחתה מחוב התחנה לסונול תיחשב כפצוי לעבר, ותזכה את התובעים בשכ"ט לפי השעור הרלבנטי הנקוב בהסכם שכה"ט. נטען למתן שירותים משפטיים ממושכים ומורכבים ע"י התובעים לנתבעים, קיום מו"מ ארוך ומורכב מול סונול, הגשת תביעה למתו סעד הצהרתי ולסעד כספי של 15 מיליון ש"ח, מחוזי ת"א תיק 1226/08 (להלן: "תיק המחוזי"), היתמודדות עם תביעה שכנגד שהגישה סונול במסגרתו בסך 6.3 מיליון ₪, חתימה על מס' הסכמים מול סונול להסדרת מערכת היחסים בין הנתבעים לבין סונול, בקשר לתחנה ולשטחים מסחריים נוספים במיתחם התחנה לעתיד לבוא, נטען כי בתיק המחוזי היתקיימו 8 דיונים, מהם 5 ישיבות הוכחות, עם מאות עמודי פרוטוקול וראיות, במהלכו ייצגו את הנתבעים בהליך גישור מול סונול, שנוהל ע"י עו"ד הלפרין, ניהול ישיבות, מקדמיות והוכחות רבות ומורכבות , הכנות מרובות של מסמכים וחקירות, שירות משפטי שהסתכם במאות רבות של שעות עבודה.

נטען כי הואיל והתובעים עומדים על מלוא דרישתם, ולא ניתן היה להגיע להסכמות, עומדים אף הנתבעים על טענותיהם, ולגבי רשלנות של התובעים בניהול התיק בחלק האחרון , וכן עומדים על טענותיהם לגבי גביית יתר, בחלק הראשון של הטיפול ,המתייחס להסכמי העברת הפעלת התחנה, ובחישוב השכר שמגיע לתובעים בגין הטיפול בתביעה נגד סונול, בנכוי הכספים שיש לנכות בשל רשלנותם , הפסד האגרה, גביית היתר בחלקו הראשון של הטיפול, יוצא שלתובעים לא מגיע כלל כספים, אלא הם נדרשים להשיב תשלומי יתר לנתבעת 1.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת כנגד כלל הנתבעים וכלהלן: הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים את הסכום כנדרש בסעיף 91.3 לכתב התביעה.

התביעה שבסעיף 93.7 לכתב התביעה נדחית.

נוכח העובדה שהתביעה מתקבלת ביחס לכ 80% מן הנדרש בה, הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים 80% מן האגרה ששולמה בתיק, ובצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום ששולמה, ועד התשלום בפועל.

במכתבה מיום 15.6.17, דחתה הנתבעת את דרישת התובעת לתשלום תגמולי ביטוח בנימוק "...בהתאם לחריגים לכסוי המפורטים בסעיף 3 לפוליסת הביטוח, המבטח לא יחויב בפצוי כתוצאה מרשלנות רפואית ו/או נזק ו/או פגיעה אשר נגרמו כתוצאה ישירה של טפול רפואי...". טענות הצדדים לטענת התובעת, הנתבעת שילמה לתובעת תגמולי ביטוח על פי הפוליסה בגין תקופת אי כושר ומכאן עולה כי היא הכירה במקרה נשוא התביעה כמקרה בטוחי המכוסה בפוליסה.

לא הוגשה תביעה שכנגד ולכן אינני נידרש לידון בהחזר התגמולים ששולמו.

התובעת, באמצעות הוריה [תובעים 2-3] תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 3,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

...

דיון לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחוות דעת המומחים מטעם הצדדים, אני סבור שהפוליסה לא חלה על המקרה דנא ודין התביעה להידחות ואפרט.

התוצאה לאור קביעתי הנ"ל, אינני נדרש לדון ביתר טענות התובעת, הפוליסה אינה חלה והתביעה נדחית.

עסקינן בתביעה לתשלום בגין עבודות בנייה שביצעה התובעת לגירסתה עבור הנתבעים ולא קיבלה בגינן תמורה ובתביעה שכנגד לתשלום פיצויים בגין רשלנות בבצוע עבודות שפוץ וליקויי בניה.

במסגרת התביעה העיקרית החברה דרשה מאת הנתבעים פיצוי בגין יתרת התמורה בסך 70,591 ₪ בתוספת ריבית, הצמדה, והוצאות ושכ"ט עו"ד, כאשר מתוך התמורה הכוללת של העבודות 197,995 ₪, שולם לגירסתה סך של 130,000 ₪ בלבד (בשתי פעימות: סך של 40,000 ₪ ששולם ביום 29.07.2013 ו-90,000 ₪ ששולם ביום 27.08.2013).

...

אין בידי לקבל טיעוני המזמינים שכן הכנסות המסעדה אינם אינדיקציה לעלות השבתת המסעדה לתקופת השיפוץ, ויש לבחון את מרכיב הרווח לאחר קיזוז הוצאות, דבר אשר לא הוצג לפניי.

סוף דבר: התביעה העיקרית מתקבלת חלקית כל כי החברה זכאית מאת המזמינים לתשלום על סך 36,206 ש"ח בגין ההפרש בין העבודות שביצעה (ובכלל זה עבודות נוספות) אל מול הסכום שקיבלה ואשר אינו במחלקות – סך של 130,000 ש"ח. התביעה שכנגד מתקבלת חלקית כך כי החברה חייבת לשאת בסך של 40,518 ₪ בגין תיקון הליקויים, 2,000 ₪ בגין העיכוב במסירה וסך של 10,000 ₪ בגין השבתת המסעדה לצורך ביצוע התיקון, סך כולל של 52,518 ₪.

לאחר שבחנתי את התנהלות הצדדים בתיק שלפניי, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו בגין ניהול ההליכים ובכלל זה הוצאות המומחים והעדים מטעמם.

לקבוע כי הנתבע 3 הפר את חובת הזהירות והנאמנות שלו כלפי התובעים ופעל ברשלנות; לקבוע כי הנתבעים, ביחד ולחוד, חבים בנזקי התובעים; פיצוי בסך 430,000 ₪ - הוא ההפרש בין שוויה הנכון של הדירה ביום הרכישה לבין התשלום ששולם בפועל, בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה, בתוספת הפרישי הצמדה וריבית בסך של 35,800 ₪; פיצוי בסך של 163,400 ₪, המהוה ומשקף את העלייה בערך הדירה בשיעור של 38% מהסך של 430,000 ₪ החל מיום חתימת ההסכם ועד ליום הגשת התביעה; הוצאות משפט בגין התקופה בה טרם הוגשה התביעה בסך של 2,925 ₪, ועוד סך של 4,680 ₪ שכ"ט השמאי ופצוי בגין עגמת נפש בסך של 10,000 ₪.

בתביעה שכנגד יש לבחון האם התובעים עמדו בהתחייבותם על פי החוזה, וככל שלא יש לבחון האם הנתבעים זכאים לפצוי עקב כך. האם קיימת אי התאמה בין תאור הממכר בהסכם המכר לבין מצבו דה-פאקטו התובעים הפנו לסעיף חוק המכר, תשכ"ח – 1968, הקובע: "אי-התאמה

...

ראשית, מצופה היה מהמנוח, שתיעד את שיחותיו הטלפוניות, לתעד גם בקשה שכזו, שהרי היא עומדת בסתירה לסיכום הכתוב והחתום.

טענת התובעים כי לא הרסו את החניה, שנזכיר – איננה חניה כמשמעה, אלא יחידה דיור מלאה, שמושכרת והתובעים שכנגד מקבלים בעדה דמי שכירות חודשיים, רק משום בקשת התובעים שכנגד – נדחית.

סוף דבר, התביעה והתביעה שכנגד נדחות ואין צו להוצאות במישור היחסים שבין התובעים לבין הנתבעים 1-2.

בת"א 55818-03-21 עותר התובע (הלקוח) לקבלת פיצוי מהנתבע (עורך הדין) בטענה לרשלנות מקצועית אגב עריכת הסכם גירושין, וכן להשבה של שכ"ט ששולם לעוה"ד אגב מינויו ככונס נכסים בהליך פירוק שתוף במקרקעין; בת"א 63622-12-21 עותר עורך הדין לחייב את הלקוח בתשלום יתרת שכ"ט לו לטענתו זכאי במסגרת הליך כנוס הנכסים בו מונה ככונס.

דיון והכרעה כאמור לעיל, עניינה של התביעה שהוגשה על ידי התובע (ת"א 55818-03-21) בשתי עילות המופנות כנגד עו"ד שיבר – האחת, עו"ד שיבר התרשל עת לא יידע את התובע בדבר החבות בהיטל השבחה ולא הסדיר בהסכם הגירושין את חובת הגרושה לשאת בתשלום חלקו של התובע בהיטל ההשבחה, אגב העברת חלקו בבית המגורים המשותף; השנייה, עו"ד שיבר התעשר ולא במשפט כאשר קיבל שכ"ט נוסף בסך של 71,000 ₪ (כולל מע"מ) ככונס נכסים לצורך מכירת בית המגורים המשותף, וזאת הגם שבית המגורים לא נמכר בהליך כנוס וזכויות התובע הועברו לגרושתו במסגרת הסכם הגירושין.

בעניינינו, עו"ד שיבר אינו עותר בתביעה הנגדית לאכיפתו של הנספח להסכם שכר הטירחה (שהרי התמורה על פי הנספח להסכם כבר הועברה לרשותו, ולכן אין משמעות לסעד האכיפה).

...

לטענת התובע, עו"ד שיבר התרשל מקצועית ובעקבות התרשלותו נאלץ לשאת בתשלום היטל ההשבחה כתוצאה מהעברת זכויותיו בבית המגורים לידי הגרושה; עוד טוען התובע, כי על עו"ד שיבר להשיב חלק משכר הטרחה ששולם על ידו בקשר עם כינוס הנכסים של בית המגורים, זאת, משום שבסופו של דבר לא התקיים הליך כינוס נכסים, ובית המגורים לא נמכר במסגרת הליך כינוס נכסים, אלא זכויותיו הועברו לגרושה.

אלא שלא זו בלבד שעו"ד שיבר לא עותר לביטול הנספח להסכם שכר הטרחה, במסגרת כתב ההגנה שהגיש בתביעת התובע, מבהיר עו"ד שיבר, ברחל בתך הקטנה, מדוע הנספח להסכם שכר הטרחה שריר וקיים, ומדוע אין לאפשר לתובע להשתחרר מההתחייבות שנטל על עצמו בהסכם.

סוף דבר מהטעמים המפורטים לעיל, מצאתי כי דין שתי התביעות להידחות – וכך אני מורה.

אבהיר, כי לא נעלמו מעיני כל יתר טענות הצדדים בשתי התביעות, אולם לא מצאתי כי יש ביתר הטענות כדי לשנות מהמסקנה או התוצאה הנ"ל, ומשכך גם לא מצאתי להידרש להן באופן פרטני.