תביעה שכנגד למתן חשבונות בין סוכני ביטוח

בית משפט השלום בבת ים ת"א 14010-05-18 קש חתמים בנלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ ואח' נ' שיבלי עם הגולן בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט עדי סומך התובעת: קש חתמים בנלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ הנתבעים: 1. שיבלי עם הגולן בע"מ 2. כלל חברה לביטוח בע"מ החלטה

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הנתבעות מזה וטענות התובעת מזה, מצאתי כי יש טעם בעמדת התובעת בדבר חיסיון דו"ח החקירה מטעמה, שמשמעותו איסור גורף לעשות בו שימוש ראייתי מצדה ומנגד אי חשיפתו בפני הנתבעות ואבאר: אכן יש הצדק בעמדת הנתבעות בדבר כלל היסוד העומד מאחורי ניהול ההליך האזרחי בקלפים פתוחים, אלא שלכל כלל יש יוצא מהכלל, והנמנה על כך הוא חסיונו של מיסמך שנערך לקראת משפט ובפרט שתהא זו מטרתו העיקרית או הדומינאנטית של המסמך, כפי שהטיב לבטא זאת כ"ה הנשיא (בתוארו דאז) אהרון ברק ברע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין – כרם נ' ע' גלעד ואח' פ"ד מט, 523: "נראה לנו כי אין די בכך שאחת המטרות המשניות שעמדו ביסוד הכנת המסמך היא הצפי של ההליך המשפטי. לדעתנו, תנאי לתחולת החיסיון הנו כי המטרה העיקרית או הדומינאנטית בהכנתו הייתה ההכנה לקראת משפט. בכך מושג איזון ראוי בין עקרון הגילוי לחריגיו". השאלה העומדת על הפרק במסגרת בקשה זו הנה, האם ניתן לראות בדו"ח חקירה שהוכן על ידי חוקר ביטוח של התובעת לבירור נסיבות התאונה, בתור מיסמך שהוכן לקראת משפט, אף שבעת שנערכה החקירה (14.12.17) טרם הוגשה תביעה זו, כל שכן התביעה שכנגד, ואם כך הדבר שמא לפי מהות הדו"ח, ניתן לקבוע כי זה חסין בפני הנתבעות, אם לאו.

במסגרת זו בא הדין ללמדנו כי יש להבחין בין דו"חות המסווגים בתור כאלו שהוכנו במהלך שגרת עיסוקה של התובעת בתור חברת ביטוח שאז הדו"ח לא יהיה חסין, לבין דו"חות שהוכנו לצורך מסוים, העומד בגדר הכנה למשפט שאז יחסו אלו תחת חסינות, והכל נגזרת נסיבות הכנת הדו"ח ובהתאם ללוח הזמנים הקשור בעילת תביעה פוטנציאלית: "על מנת להכריע אילו דו"חות חקירה הוכנו לקראת משפט ואילו הוכנו במהלך שגרת עסוקו של מבטח, יש לבחון את נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה. לצורך כך ניתן לקחת בחשבון, בין היתר, את נסיבות הכנת הדו"חות, כולל השאלה אם הדו"חות הוכנו לפני שנודע על עילת תביעה אפשרית; את המצוין בדו"חות עצמם או במסמכים נלווים; ולעתים אף את הפרש הזמנים שבין המאורע הבטוחי לבין מועד הכנת הדו"ח ומועד הגשת התביעה" (רע"א 3670/19 פלוני נ' קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (28.7.19) (פסקה 9 לפסק הדין)(להלן: "עניין פלוני").

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הנתבעות מזה וטענות התובעת מזה, מצאתי כי יש טעם בעמדת התובעת בדבר חיסיון דו"ח החקירה מטעמה, שמשמעותו איסור גורף לעשות בו שימוש ראייתי מצדה ומנגד אי חשיפתו בפני הנתבעות ואבאר: אכן יש הצדק בעמדת הנתבעות בדבר כלל היסוד העומד מאחורי ניהול ההליך האזרחי בקלפים פתוחים, אלא שלכל כלל יש יוצא מהכלל, והנמנה על כך הוא חסיונו של מסמך שנערך לקראת משפט ובפרט שתהא זו מטרתו העיקרית או הדומיננטית של המסמך, כפי שהטיב לבטא זאת כ"ה הנשיא (בתוארו דאז) אהרון ברק ברע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין – כרם נ' ע' גלעד ואח' פ"ד מט, 523: "נראה לנו כי אין די בכך שאחת המטרות המשניות שעמדו ביסוד הכנת המסמך היא הצפי של ההליך המשפטי. לדעתנו, תנאי לתחולת החיסיון הינו כי המטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנתו הייתה ההכנה לקראת משפט. בכך מושג איזון ראוי בין עיקרון הגילוי לחריגיו". השאלה העומדת על הפרק במסגרת בקשה זו הינה, האם ניתן לראות בדו"ח חקירה שהוכן על ידי חוקר ביטוח של התובעת לבירור נסיבות התאונה, בתור מסמך שהוכן לקראת משפט, אף שבעת שנערכה החקירה (14.12.17) טרם הוגשה תביעה זו, כל שכן התביעה שכנגד, ואם כך הדבר שמא לפי מהות הדו"ח, ניתן לקבוע כי זה חסין בפני הנתבעות, אם לאו.

יוצא אפוא כי במקרה זה חוסה דו"ח החקירה של התובעת תחת חיסיון מסמך שאין התובעת מחד רשאית לעשות בו שימוש ראייתי, ומאידך רשאית היא שלא לגלותו.

הבקשה אפוא נדחית ומשלא התבקשתי לכך, איני עושה צו להוצאות.

המבקש הגיש כתב תביעה שכנגד כנגד המשיב, למתן חשבונות ומסמכים ביחס לתיקים בהם טיפל המשיב, ולתביעה כספית שתכומת לאחר המצאת אלו.

מר דוד בר, סוכן הביטוח של המשיב, אשר עדותו מבוקשת לעניין הפרשות שקבל המשיב ועל נסיבות סיום עבודתו.

נציגי המוסד לביטוח לאומי, מע"מ ומס הכנסה – כאמור לגבי נציג הארכיב, מדובר למעשה בבקשה מוסווית לגילוי מסמכים (רשימת ועדות המוסד לביטוח לאומי, מועד פתיחת תיק המע"מ ודיווחי המשיב וכנ"ל לגבי מס הכנסה), אשר גילויים נדון בעבר (ראו למשל סע' 27.16 להחלטתי מיום 16.2.2020 וסע' 2.4 להחלטתי מיום 18.9.2020), משכך אני דוחה את זימון הגורמים או מתן תעודות עובד ציבור מטעמם.

...

עם זאת, נוכח טענות המבקש בנוגע לנוכחות המשיב במשרד ובשים לב לעמדת המשיב החלטתי להיעתר לבקשה.

וכך נאמר: "החלטות בית משפט קמא, מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות כגון דא (השוו החלטת השופט זילברטל ברע"א 6115/12 קל-בנין נ' אינטל אלקטרוניקה בע"מ (26.8.2012)). לערכאה הדיונית יש יתרון מובנה על פני ערכאת הערעור, כמי שמכירה את הנפשות הפועלות ואת התיק על כל היקפו, לעומת ערכאת הערעור הנדרשת אך ל'פלח' מצומצם של התיק בדמות החלטה ספציפית המובאת בפניה במסגרת בקשת רשות ערעור. לא הרי השופט הדן בתיק ואשר יושב 'בשורה הראשונה' של הדיון, כשופט ערכאת הערעור המרוחק יותר מהמגרש הדיוני (כביטויו של השופט הנדל ברע"א 6195-12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר (25.10.2012)). לכן, וכעניין שבמדיניות, אני סבור כי יש ליתן לשופט הערכאה הדיונית 'מרחב תימרון' במסגרת האוטונומיה הניהולית של התיק, בהיותו הפורום הנאות לקבלת ההחלטות הדיוניות והטכניות בכל הקשור לניהול התיק". בענייננו, בית הדין האזורי התייחס בהנמקתו במישרין למידת הרלבנטיות של כל אחד מהעדים, כמו גם לכך שלגבי חלקם מדובר למעשה בניסיון לעקוף החלטות קודמות בעניין גילוי מסמכים.

לא שוכנעתי כי חרג בית הדין האזורי ממתחם שיקול הדעת (הרחב) המוקנה לו בהחלטות כגון אלו.

סוף דבר- לאור האמור, הבקשה ליתן רשות ערעור מיידית - נדחית.

במסגרת הסעד לצוו למתן חשבונות, עותרת הסוכנות להורות לשטרן להמציא לידיה את המסמכים, כפי שפורטו בסעיף 40 לכתב התביעה שכנגד, ולתקופות הרלוואנטיות לתביעתה: א. מאזן בוחן מפורט; ב. פירוט לדוחות כספיים מרו"ח מבקר; ג. פקודות נוספות; ד. כרטסת מפורטת של כל הכרטיסים בחברה; ה. דפי בנק; ו. דוחות מע"מ חתומים; ז. דוחות נפרעים; ח. דוחות היקפים; ט. רשימות של לקוחות; י. התכתבויות מייל או בכל דרך אחרת בין הנתבעת לחברות הביטוח בתקופה הרלוואנטית לתביעה; יא. דוחות כספיים ותקבולים של הנתבעת מחברות הביטוח בתקופה הרלוואנטית.

סעיף 40(ה), דרישה לקבל דפי בנק של שטרן לשנים הרלוואנטיות: מעבר לכך שגם כאן לא ברור מהן "השנים הרלוואנטיות לתביעה", מדובר בדרישה גורפת, ללא איבחנה בין החשבונות השונים שיכול ויש לשטרן.

...

שטרן טוען מנגד, כי דין הבקשה להידחות ומשתית זאת על שלושה אדנים: (א) הסוכנות היא זו אשר ניהלה את החשבונות, (ב) היעדר הוכחה בדבר זכאות הסוכנות על הכספים אודותיהם נתבקש צו חשבונות (ג) היעדר רלוונטיות למסמכים אותם היא מבקשת.

סעיף 40(יא), דרישה לקבלת דוחות כספים ותקבולים של שטרן מחברות הביטוח לשנים הרלוונטיות לכתב התביעה: נדחה מהנימוקים הנ"ל. סעיף 40(יב), דרישה לקבלת דוחות כספים ותקבולים של הנתבעת מהסוכנת אולגה גרסימציק בתקופה הרלוונטית: לא ברור מהן "השנים הרלוונטיות לתביעה", ולכן אני דוחה את הבקשה כפי שהיא בסעיף זה. סעיף 40(יג), דרישה לקבלת חוזים והתקשרויות עם צדדים שלישיים נוספים שהעבירה הסוכנות לידי שטרן בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה: אף שהסוכנות טוענת כי מדובר בצדדים שהיא העבירה לשטרן, אין כל פירוט של שמות או סימני זיהוי אחרים.

לכן, גם כאן מדובר בבקשה לסעד גורף וחסר פירוט, ואני דוחה את הבקשה בעניין זה. סוף דבר - הבקשה מתקבלת באופן חלקי בלבד וכמפורט לעיל.

בשל הפער, בין ריבוי המסמכים שהתבקשו לאלה שהדרישה בעניינם אושרה בסופו של דבר, אני מחייבת בגין שלב זה את הסוכנות בהוצאות לטובת שטרן, בסכום של 3500 ₪.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 7382-06-18 חנן ליבנה - סוכנות לביטוח (1998) בע"מ ואח' נ' ליבנה ואח' תיק חצוני: 9103/2020 בפני כבוד השופטת יסכה רוטנברג תובעים/נתבעים שכנגד 1. חנן ליבנה - סוכנות לביטוח (1998) בע"מ 2. גלובוס סוכנות לביטוח בע"מ 3. שאול פסטרנק שלושתם ע"י ב"כ עו"ד בלה פלד ממשרד קסוטו ושות' נתבעים/תובע שכנגד 1. חנן ליבנה ע"י ב"כ עו"ד גדעון קורן 2. פאוור פורס סוכנות לביטוח בע"מ 3. מיטל איברהימוף שניהם ע"י ב"כ עו"ד זיו כהן פסק דין

כחלוף מעט יותר מחודש ימים, ביום 15.03.2018 נחתם הסכם שירותי סוכן ביטוח בין ארגון המורים ובין סוכנות שמיים, ובו הוסכם שסוכנות שמיים תמונה לסוכן הביטוח של ארגון המורים בפוליסות ביטוח קבוצתיות, והיא תספק לאירגון וחבריו את השירותים שנקבעו בהסכם ("ההסכם בין האירגון לסוכנות שמיים", נספח 4 לתצהיר מיטל).

בעדותה, פרטה מיטל את הדברים והבהירה שבתחשיביה לקחה בחשבון לא רק את הפוליסות הקיימות אלא גם את פוטנציאל גידול התיק, פוטנציאל שסברה שהוא משמעותי שכן לסוכן הביטוח של ארגון המורים גישה למבוטחים פוטנציאלים רבים, שלהם ניתן לשווק מכלול שלם של פוליסות, כגון פוליסות רכב ודירה.

...

כפי שאפרט, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את טענות התובעים, ודין התביעה העיקרית להידחות במלואה.

ראשית, לאחר שבחנתי בקפידה את כלל הראיות והעדויות, הגעתי למסקנה כי למרות יחסים מסחריים ארוכי שנים, בין שאול לחנן שורר חוסר אמון קשה ועמוק, ולהבנתי הליך זה הינו חלק ממערכת יחסים עסקית עכורה זו. וכך, לא אחת חשדות ותחושות, אך לא עובדות, הם שעומדים ביסוד טענות התובעים.

סיכום ביניים התוצאה היא שהתביעה שכנגד הוכחה כמעט כולה, למעט הסכום הנתבע בגין החזר מחצית אגרת שותפות לשנת 2015.

תוצאה מכל האמור התביעה העיקרית נדחית במלואה.

התוצאה היא שהתביעה העיקרית נדחית.

בדיון המוקדם בית הדין עורר מיוזמתו את השאלה אם ניתן להעלות טענות קזוז בעילות שפורטו בכתב ההגנה, בשים לב לכך שאין מדובר בטענות לחיובים בסכום קצוב, והנתבע ביקש להגיש תביעה שכנגד, ומבוקשו ניתן לו. בכתב התביעה שכנגד התבקש בית הדין לחייב את התובע/נתבע שכנגד בפצוי בסך 140,000 ₪ בשל הפרת חובות תום לב ואמון וכן לפצוי מוגדל בסך 140,000 ₪ נוספים בשל פירסום לשון הרע.

הקלטות של שיחות ו/או התכתבויות בין התובע לבין סוכן הביטוח בתקופת עבודתו או בתקופת השותפות, ועד 60 ימים לאחר סיום עבודתו.

התובע אישר שביום 21.5.21 הוא פתח חשבון באמזון שלא לפעילות עסקית, שמאפשר לו למכור מוצרים עם ברקוד שאמזון סיפקה, וכי פעילותו החלה ביום 3.7.21.

בשים לב לטענות שהועלו בדבר נטילת מידע מן העסק על ידי התובע, התובע יגלה אם יש ברשותו מסמכים או קבצי מחשב, לרבות מידע או מסמכים הנוגעים למטבעות קריפטוגרפיים, השייכים לעסק "רונן מחשבים". בית הדין יתן צו למוסד לביטוח לאומי להגיש תעודת עובד ציבור שבה יפורטו נתונים בדבר הגשת תביעות לדמי אבטלה על ידי התובע ובדבר תשלומי דמי אבטלה.

...