תביעה שכנגד והודעת צד ג' בעניין אירוח שבת חתן

כמו כן במסגרת תפקידו כנהג מוערך נתבקש הוא מעת לעת לשמש כנהג הסעות לאורחי המנכ"ל שהתארחו בארץ.

התובע ביקש באמצעות חתנו להתייצב לשימוע עם עו"ד (הזמנה לשימוע ופניית התובע צורפו כנספחים 7 ו-8 לכתב התביעה).

כאשר החלו לעלות אצל הנתבעת חשדות באשר למעשי התובע, החל סמנכ"ל התפעול של הנתבעת, מר יקיר אלון להגיע מדי ערב לחנייה בסמוך לביתו של התובע בהרצליה ולצלם את רכבי הנתבעת שחנו שם. (ג).

לטענת התובע הוא עבד שבעה ימים בשבוע כולל חגים ושבתות משך שנים רבות.

התובע עשה עלי רושם של אדם אמין ועובד מסור ולמעשה אף הנתבעת לא חלקה על כך כי התובע מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר ואף זכה לתעודות הערכה והצטיינות בתקופת עבודתו.

התובע חתם על תצהיר בפני עורך דין ובו הוא מיפרט את גירסתו באשר להתרחשות הדברים ואף שלח מכתב מפורט לנתבעת ובו הוא מודיע על כך שהוא אינו מתפטר ואינו מוותר על זכויותיו (נספחים 5,6 לכתב התביעה).

התביעה שכנגד נוכח המסקנה אליה הגענו ולפיה השמוש שעשה התובע ברכבי החברה היה ברשות ובהסכמה מלאה, הרי שתביעת הנתבעת נעדרת כל עילה.

...

אשר על כן, דין התביעה שכנגד להידחות.

סיכום הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים 73,200 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

לפניי תביעה, תביעה שכנגד והודעת צד ג' בתביעה שכנגד שכולן תולדה של הסכם בין התובע לנתבע לערוך שבת חתן לבנו של הנתבע, במלון שבבעלות צד ג. הצדדים להליך: התובע שהוא גם הנתבע שכנגד, ומגיש הודעת צד ג' בתביעה שכנגד מר אורון אסולין, הוא בעל עסק בשם "אורון תיירות, נופש ואירועים", והוא מארגן, בין היתר, אירועים למגזר הדתי (להלן: "אורון").

רקע עובדתי: אקדים ואבהיר כי, על אף העובדה שהצדדים טרחו והאריכו לצורך ושלא לצורך, הן בהצגת טענותיהם והן בהגשת ראיותיהם ובחקירת העדים, הרי שנראה כי למעשה הצדדים מסכימים ביניהם על מרבית העובדות, בתובענה זו. על כן אסכם בקצרה את האירועים העומדים במרכזו של תיק זה. ביום 5.5.11 כרתו אורון ואורי הסכם שמכוחו הזמין אורי לשישי –שבת 24 עד 25 ביוני, "40 חדרים בבניין המרכזי, 20 חדרים הצמודים לבנין המרכזי", ונקבע כי בסיס האירוח הוא "פנסיון מלא. היפוך ארוחות + קפה ועוגה בשבת" .

ספר התורה: לטענת אורי כפי שפורטה בתצהירו, אורון הבטיח לו כי במלון גרדניה המפורט בהסכם מצויים: "... בית כנסת ובו ספר תורה, סדורים וחומשים לתפילה, וכי אלה יעמדו לרשותי ולרשות אורחי עפ"י ההסכם ללא הגבלה / מיגבלה". אין מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדה כי בפועל בשעת בוקר מוקדמת לא עמד לרשותם ספר תורה.

...

אולם בסופו של דבר האירוע התקיים, האורחים הגיעו למלון, אכלו ארוחה חגיגית ביום שישי בערב, חתן הבר מצווה עלה לתורה, כולם אכלו ארוחת צהרים בשרית ונהנו משירותי המלון.

לאור כל האמור אני פוסקת שעל אורי לשלם לאורון את יתרת הסכום שבגינו התחייב בהתקשרות בין הצדדים אך מסכום זה יש לקזז סך של 15,000 ₪ כפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לאורי.

הודעת צד ג' שאורון הגיש כנגד המלון נדחית ואורון יישא בהוצאות המלון בסך 2,000 ₪ ובשכר טרחת בא כוחו בסך 7,000 ₪ כולל מע"מ. ניתן היום, י"ב אדר א' תשע"ו, 21 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.

הנתבעת הזמינה באמצעות המבקש חדרים בבית מלון "בלו – ביי" בימים 15-16.8.14 לשם עריכת "שבת חתן" לבנה.

לשיטתו המשיבה גרמה לו נזקים בגינם הוא הגיש נגדה תביעה שכנגד.

מכל מקום, תביעת המשיבה התקבלה משום שלא סופק מה שהובטח לה, ואין כל רלוואנטיות לאופן האירוח בו בחרה לאחר שהעסקה נושא הדיון שבפני בוטלה.

הא ותו לא. זוהי מחלוקת שגרתית בין צדדים לתביעות המתבררות דרך שיגרה בבתי משפט לתביעות קטנות, ואין כל עניין מיוחד או עיקרוני במחלוקת שבפני.

אלא, שלמחרת הסיור (יום ג', שלושה ימים לפני הארוע) הוגיעה אסנת טלפונית כי הנ"ל לא יסופק.

אין לקבל טענה זו. בית המשפט קמא היתייחס להסכם וקבע כי הוא אמנם כולל תנאי לפיו יש להודיע על ביטול ההזמנה בכתב, וכי חדר האוכל יהיה בפינה נפרדת ובית הכנסת יהיה "כללי". אלא שבית המשפט קבע כממצא עובדתי שהגב' אסנת (שהנה רעיית המבקש) הציגה למשיבה מצג אחר, משופר, וע"כ יהיה זה בגדר חוסר תום לב להיתכחש למצג זה בדיעבד.

כאמור, אין מדובר בעיניין עיקרוני, ולא נמצאה שגגה בפסק הדין, ועל כן הבקשה נדחית.

...

נטען כי עולה מהם שגם במלון האחר לא היה בית כנסת או חדר אוכל "פרטי". אינני סבורה כי יש להתיר הגשת ראיות אלו, או שיש בהן כדי לשנות מהתוצאה הסופית לפיה דין הבקשה להידחות.

נדחית הטענה כי היה על המשיבה לתבוע את בית המלון, משנקבע עובדתית כי כל התנאים סוכמו עם אסנת, המשמשת כנציגת המבקש.

כאמור, אין מדובר בעניין עקרוני, ולא נמצאה שגגה בפסק הדין, ועל כן הבקשה נדחית.

א.בחודש מרץ 2019 שכר התובע במלון הנתבע 13 חדרים לצורך עריכת ארוע שבת חתן עבור בנו; 2.

א.הנתבע אינו מפלה בין אורחיו על רקע דת מין וגזע; יש במלון הנתבע בית כנסת גדול שמושך אורחים מהציבור הדתי; התובע לא ביקש לדעת מראש את צביונם של המתארחים במלון; מספר ימים לפני האירוח הודיע התובע לנתבע כי הבין שיתארחו במלון אורחים בעלי צביון דתי וכי הדבר אינו מקובל עליו; לנתבע לא היה ידוע על היתנגדות מטעם התובע לכך שהנתבע יארח אנשים בעלי צביון דתי; נציגיו אף חשבו לתומם כי התובע ישמח אם יתארחו במלון אנשים בעלי צביון דתי; למעשה – התובע מבקש להפלות בין ציבורים שונים.

לאחר ששמעתי את העדוויות ובחנתי את המצוגים ואת סיכומי הצדדים – באתי למסקנה כי עלי לקבל את התביעה באופן חלקי ולדחות את התביעה שכנגד במלואה תוך חיוב בהוצאות ריאליות.

ג.גם בעיניין הגבלת שעותה הבריכה וסגירתה בשבת אני מקבל את גרסת התובע ודוחה את גרסת המלון שעלתה בכתב ההגנה ולפיה הוצע לתובע כביכול כי הבריכה תיפחת בשבת עבור אורחיו.

ד.שוכנעתי על סמך עדותו של התובע והעדים מטעמו כי הדרישה לגבי הלבוש וסגירת הבריכה בשבת והגבלת השמוש בה ביום השישי על ידי הפרדה בין גברים ונשים, היא שגרמה לתובע לבטל את חוזה האירוח.

...

ב.את עלות הלילה השני בסך 29,895 ₪ ובהתחשב בכך שמצד אחד רכישתו נכפתה על התובע ומצד שני – הוא ואורחיו נהנו מהאירוח, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע שליש הסכום דהיינו סך של 9,965 ₪.

סה"כ ישלם הנתבע לתובע סך של 19,360 ₪.

הוצאות משפט בגין התביעה – תעריף הלשכה אינו משקף את ההוצאות והטרחה שהושקעו בתיק זה. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ריאליים בסך 5,500 ש"ח. הוצאת משפט בתביעה שכנגד – הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ריאליים בסך כולל של 3,000 ₪.

בית משפט השלום בחיפה תא"מ 24352-03-19 יצחק ואח' נ' כפר- צבי סיטרין בע"מ (חל"צ) ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון תובעים 1.מאיה יצחק (נתבעת שכנגד) 2.בוריס יצחק 3.ניב יצחק 4.גיא יצחק ע"י ב"כ עוה"ד ג'קלין סויד כרכבי נתבעים 1.כפר- צבי סיטרין בע"מ (חל"צ) 2.משה מנחם מענדל קהניאל ע"י ב"כ עוה"ד יורם צברי ואח' הצד השלישי שניאור פגוט ע"י ב"כ עוה"ד שרון גושן ואח' פסק דין

ביום 1/8/18 חתמה התובעת 1 על הסכם עם הנתבע 2 בשם הנתבעת 1, לצורך אירוח בשבת חתן של התובע 4, אשר הייתה צפויה להערך ביום 31/8/18.

הנתבע 2 הגיש הודעת צד ג', כנגד הקייטרינג, שניאור פגוט קייטרינג "בטעם שלך" אשר היתקשר עמו לצורך אספקת שירותי ההסעדה לתובעים במועד האירוח.

לטענת צד ג', בכל הקשור למזון אשר הוזמן: שניצל וינאי היה; מרק לא הוזמן ע"י הנתבעים; מנות ילדים היו, אך ככל הנראה אלו לא נאכלו ובמקומם נאכלו מנות רגילות ולכן נוצר חוסר במנות למבוגרים; קיים תעוד מפורט המפרט את הכמויות המדויקות של האוכל שסופק ע"י צד ג'; איכות ירודה זהו טעם אישי ועל התובעים היה לבקש ערכת טעימות כפי הנהוג, וכך הייתה נמנעת הטענה הזו; הלחמניות יצאו מהמפעל טריות; אבטיח ומלון נקנו סגורים ושלמים ואין צד ג' יכול לעמוד על טיבם מבפנים; נציג הקייטרינג אינו מנהל ארוע אלא מספק את האוכל ולכן יש לתהות על סמך מה טוענים התובעים לאפאטיות של מנהל המטבח אשר עובד בשיתוף פעולה עם צד ג' משך שנים, ומעולם לא נשמעה תלונה לגבי תיפקודו; כרעיים סופק בהחלט; ג'חנון הוזמן אך הובהר כי צד ג' אינו מספק ג'חנון; לא הוזמן חלות שבת אלא רק לחמניות; לא סוכם על סלט ולא מתפקידו של מנהל המטבח לחתוך סלט כאשר לא סוכם על כך מראש; סופקה כמות כפולה של חד פעמי אך האורחים השתמשו בכלים ללא רשות לצורכיהם האישיים ובעקבות כך נוצר מחסור; האוכל סופק בצידניות שומרות קור בהתאם לתקנות הרלבנטיות .

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים לעניין זה ולאחר שעיינתי במימצאי פסק הבוררות, אשר ניתן בעיניין תביעתו של צד ג' – בעל הקייטרינג, לשכרו מעם הנתבע 2, מצאתי כי לא היה חוסר בשניצל וינאי – שניצל הוגש אם כי בתיבול מעט שונה, לא היה חוסר בכרעיים, או במנות אחרות אשר הוגשו כך העיד גם מר פגוט אשר סיפק את האוכל; כי צוין בהסכם כי מרק יסופק רק בחודשי החורף ועל כן, הניסיון להענות לבקשת התובעת, אשר היה לפנים משורת הדין, אינו מהוה הפרה של התחייבות כלשהיא מעם הנתבע 2; כי הלחמניות לא היו יבשות והירקות והפירות לא היו רקובים כנטען; סופקו מנות ילדים, אך הילדים ככל הנראה העדיפו לאכול את מנות המבוגרים אשר הוגשו.

עת כשל הצד השלישי בעבודתו, כפי שהוכח בפסק הבוררות עליה הסכימו הצדדים, הוא חשף בכך את הנתבע 2 לתביעה אשר אכן הוגשה בידי התובעים ולפיכך יש לחייבו בחיובי הנתבע 2 ולקבל את ההודעה לצד השלישי.

...

סוף דבר, התביעה כנגד הנתבע 2 מתקבלת חלקית כמפורט לעיל.

התביעה נגד הנתבעת 1 נדחית במלואה.

כמו כן, התובעת תשלם לנתבע 2 הוצאות התביעה שכנגד בסך 1000 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסך 2500 ש"ח בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.