מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה שכנגד והודעת צד ג' בבעלות נכס מקרקעין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נתבעת 3 הגישה הודעת צד ג' כנגד "טל נכסים בע"מ" (להלן: "הודעת צד ג' של נתבעת 3" ו- "טל נכסים", בהתאמה), שהנה חברה הנותנת לנתבעת 3 שירותים למסירת הודעות לבעלי נכסים ולמחזיקי נכסים, בכל הנוגע לבקשות לקבלת היתר בנייה, ו/או הודעות אחרות הקשורות בתכנון ובנייה.
השאלות העיקריות הדורשות הכרעה – האם התובע ידע על תכנית הבנייה של יעקובוב, קודם לבנייה, ונתן הסכמתו; האם יש לייחס לנתבעת 3 אחריות כלשהיא; האם נגרמו לתובע נזקים, ואם כן מה שיעורם; האם יש לאמץ את חוות דעת מומחה בית המשפט, או להעדיף את חוות הדעת של מי מהצדדים; רכיב עגמת הנפש; מה גורל הודעת צדדי ג'; מה גורל התביעה שכנגד - האם יש לחייב את התובע בעלות הבנייה בדירת הנתבעים; אקדים ואומר, שלאחר ששמעתי את העדויות, טענות הצדדים, ועיינתי בכל אשר הובא בפניי, נחה דעתי לקבל את התביעה העיקרית והתביעה שכנגד, בחלקן.
הנתבע העיד כי במקום גרו שוכרים, אשר על כן, לטעמי, היה מקום לאתר את בעל הנכס, על אף הקושי שנבע מרישום הנכס בפועל, ולמסור לו הודעה כמתחייב בסעיף 62 (א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 ולתקנות התיכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, סבורה אני שיש לאמץ את קביעת המומחה, ועל הצדדים לשאת בעלות, במשותף.
לאור האמור, נחה דעתי לקבל את התביעה שכנגד, בחלקה, שהרי דלאל "נהנה" במידה מסוימת ומכוח נסיבות אובייקטיביות, על אף טענותיו בעניין, מאותה מעטפת קירות.
בהתאם להערות המומחה בסעיף 26 לחוות הדעת, סכום זה כולל את רכיב המע"מ. סוף דבר לאור המקובץ לעיל התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה כדלקמן; פגיעה בשווי הדירה עקב הבנייה שביצע יעקובוב, סכום כולל של – 225,000 ₪; דמי איזון – 142,312 ₪; פגיעה בזכויות התובע למימוש פרויקט תמ"א 38 – הרכיב נדחה; סה"כ – 367,312 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום חוות דעת מומחה בית המשפט ועד התשלום בפועל; ביחס לרכיבים לעיל, יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 15%.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 11294-06-18 א.ר.ז.י.מ ניהול קניונים בע"מ ואח' נ' שיא קופי (1986 ) בע"מ ת"א 42236-09-18 א.ר.ז.י.מ ניהול קניונים בע"מ ואח' נ' בן דוד ואח' ת"א 17864-07-18 א.ר.ז.י.מ ניהול קניונים בע"מ ואח' נ' קנדאבי ת"א 31518-06-18 א.ר.ז.י.מ ניהול קניונים בע"מ ואח' נ' כהן ואח' ת"א 11206-06-18 א.ר.ז.י.מ ניהול קניונים בע"מ ואח' נ' דביר (מילניום) בע"מ לפני כבוד השופט נמרוד אשכול התובעות: 1. א.ר.ז.י.מ ניהול קניונים בע"מ 2. תוצרת חקלאית מובחרת בע"מ 3. כל בו חצי חינם בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יאיר ברדה ו/או אמיר לוי. הנתבעים: צד ג': 1.שיא קופי (1986 ) בע"מ (תא"ק 11294-06-18) ע"י ב"כ עמיר לבונטין. 2. בן דוד שילו (תא"ק 42236-09-18 ותביעה שכנגד) 3. דביר (מילניום) בע"מ (תא"ק 11206-06-18) ע"י ב"כ עוה"ד קולודני. 4. משה קנדאבי (תא"ק 17864-07-18) ע"י ב"כ עוה"ד אורטל קנדאבי. 5. משה כהן (תא"ק 31518-06-18) ע"י ב"כ עוה"ד שרגא בודה בנייני מ.י. גינדי הנדסה ופיתוח בע"מ תל דר נכסים והשקעות (1992) בע"מ (בתיק 31518-06-18) ע"י ב"כ עוה"ד פישמן ואח'. בנייני מ.י. גינדי הנדסה ופיתוח בע"מ תל דר נכסים והשקעות (1992) בע"מ (בתביעה שכנגד 42236-09-18) ע"י ב"כ עוה"ד שבלת ושות'. פסק דין
התביעה שכנגד מתבססת על הפרות שנעשו על בסיס פקודת הנזיקין לרבות עוולת הרשלנות, עקרון תום הלב, עשיית עושר ולא במשפט וחוק המקרקעין, לצד הפרות על הבסיס החוזי.
הודעת צד ג' אשר הוגשה על ידי הנתבעות שכנגד, במסגרת התביעה שכנגד בתיק 42236-09-18 הנתבעות שכנגד/ שולחות ההודעה, הגישו הודעת צד ג' על סך 500,000 ₪ כנגד בנייני גינדי ותל דר. עיקרה של ההודעה היא מאחר שהתובע שכנגד טוען לסעד כספי, בין היתר, בשל טענות לאי עמידה כלפיו במסגרת רכישת החנות, אי קיום הבטחות ומצגות הנוגעות לרכישת החנות והפעלתה.
בנוסף בתביעה שהגיש התובע שכנגד , יחד עם עוד בעלי חנויות ,כנגד גינדי, בתיק 41224-11-16, הצדדים ניהלו הליך גישור שבסופו ניתן ביום 13.12.2018 תוקף של פסק דין להסכם הפשרה (לעניין זה ראה נספח 4 לכתב ההגנה מטעם צד ג' בתיק זה).
...
עיינתי בטענות הצדדים, אני מורה כי יש לדחות את התביעה שכנגד, זאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
לפיכך, דוחה גם טענה זו. בנסיבות העניין, דוחה התביעה וממילא נדחית הודעת צד ג'.
מכל האמור לעיל מקבל באופן חלקי את התביעות.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

מסרבת לפנות נכס מקרקעין המצוי בבעלותו בו היא מתגוררת מתחילת שנת בהחלטה מיום 7.2.2021 קבע בית המשפט, כי הסמכות לידון בהליך זה - בשים לב לקירבת המשפחה בין בעלי הדין ולהיותה של עילת התביעה סיכסוך בתוך המשפחה - לבית המשפט לעינייני מישפחה.
לשם כך נקבעו הן בתקנות הישנות (תקנות 215 ז 215- יג), והן בתקנות החדשות (תקנות 81-82 ), הוראות שונות המגבילות את הקף ההיתדיינות, כגון שתביעה שכזו לא תכיל סעדים נוספים מעבר לפינוי המושכר, כי נתבע לא יהיה רשאי להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי, הוראה בדבר מועד הדיון בתובענה ( 30 ימים לאחר הגשת כתב ההגנה האחרון) והוראה בדבר מועד פסק הדין 14 ימים לאחר תום הדיון).
...
התובע הגיש השלמת טיעון ועמד על המשמעות של ניהול הליך מהיר; טען להעדר זכויות של הנתבעת בנכס ולנזק הכספי הנגרם לו. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עיינתי בפסיקה הרלבנטית ובחנתי את טיבם של ההליכים, ואת המשמעות שיש ליתן להיות הצדדים בני משפחה וניהולו של ההליך בבית משפט זה, החלטתי להורות על דיון מאוחד בכל ההליכים.
יוצא אפוא, כי אל מול שיקולי הזריזות והאפקטיביות הקבועים בתקנות הישנות והחדשות בהליך לפינוי מושכר, המחוקק הורה כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי לסטות מהוראות סדר הדין האזרחי, ולנהוג בדרך דיונית אחרת, לפי שיקול דעתו, הנראית לו כדרך הטובה ביותר לעשיית משפט צדק.
אשר על כן, לאור טיבן של הטענות והמשמעות שיש ליתן לקשר המשפחתי בין הצדדים; לאור משך הזמן בו מתגוררת הנתבעת בנכס; הטענה בדבר היות הנתבעת "ברת רשות"; ההכרח בבירור הטענות במקובץ; בצד שיקולי יעילות וחסכון בזמן השיפוטי, אני מורה על בירור התביעות במאוחד.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפנינו ערעור על החלטת כב' הרשמת מירב שמחיוף מיום 19.12.22 ומיום 26.1.23 שדחתה את בקשת המערער (במעמד צד אחד) להטיל עיקול זמני על זכויות המשיב- חמישית מבעלות נכסי ירושת עזבון אימו של המשיב הגב' פני אסור ז"ל לפי צו ירושה מיום 27.12.22.
ביחד עם כתב ההגנה המשיב הגיש גם תביעה שכנגד כנגד המערער על סך 2,346,000 ש"ח אך בהתאם להודעה מטעמו צימצם את סכום תביעתו שכנגד למיליון ₪ בהתאם להודעה שמסר: " ברם, נוכח מצבו הכלכלי של התובע שכנגד החליט התובע שכנגד להעמיד תביעתו לצרכי אגרה על סך מיליון ₪". ר' נספח 8 לבקשה.
עוד טען המשיב כי טענות המערער בבקשתו לעיון מחדש, לשינוי נסיבות בדמות הליכים חדשים שננקטו על ידי צדדי ג' נדחתה על ידי הרשמת , בין היתר הואיל ומדובר בהליכים "טריים" שטרם הוגשה בעיניינם הגנה ולא ברורים סכויים.
עיון בבקשה המקורית מעלה כי אכן הטענה בדבר העידר נכסים או זכויות בעלות בנכסי מקרקעין נטענה בעלמא, מבלי שהובאו כל ראיות המלמדות על כך. להיפך, נטען בבקשה כי המשיב ירש 1/4 מעזבון אמו המנוחה שהייתה עתירת נכסים, נתון התומך בקביעת כב' הרשמת.
...
משכך לא שוכנענו כי מדובר בפגם המצדיק את התערבותינו.
סוף דבר: ממכלול האמור לעיל, שוכנענו כי אין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשמת, אשר דחתה את הבקשה לעיקול.
משכך הערעור נדחה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה המתוקן מיום 10.1.22 נטען כי עניינה של התביעה בנישול המבקשת שלא כדין מזכותה לקבל את חלקה בדמי שכירות מנכס מושכר הנמצא בבעלותה המשותפת, על מנת להפעיל עליה לחצים פסולים לאחר שחשפה מעשים חמורים שנעשו נגדה בהסתרה ושלא כדין.
המבקשת טענה כי היא זכאית לקבל את חלקה בתשלומי דמי השכירות בגין בעלותה בנכס או מכוח היותה שותפה במקרקעין והעובדה שלא קיבלה מיום 1.4.2020 את חלקה בדמי השכירות מהוה הפרת הוראות הדין והוראות הסכמיות וכן מהוה עשיית עושר ולא במשפט.
בהחלטה מיום 5.3.23 נקבע: "מחמתו של הכלל, הקבוע בסעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, איני מוצא מקום להעביר את התיק לבית-המשפט המחוזי. ממילא, מצויות תביעה שכנגד והודעה לצד ג', ולא הובהרה עמדתן של התובעת שכנגד ושל המודיעה. תודיע איפוא התובעת בתביעה העיקרית, עד יום 12.3.2023, אם היא עומדת על תקונו של סכום-התביעה ואם כן מדוע לא תימחק תביעתה תוך השבתה של יתרת-האגרה ...
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לתת רשות ערעור ולדחות העירעור לגופו מהנימוקים כדלקמן: יש בהחלטה בדבר דחיית הבקשה לתיקון כתב תביעה וכפועל יוצא מכך, להותיר ההליך בבית משפט השלום כדי להשפיע באופן מהותי על זכויות בעלי הדין, ועל אופן ניהול ההליך, כמשמעותו בסעיף 52 (ב) לחוק בתי המשפט.
...
בסופו של דבר, על בסיס הנטען נתן בית משפט קמא החלטה מפורטת ביום 22.12.21 ובמסגרתה ניתנה החלטה מפורשת לפיצול סעדים בנוגע ל"סעדים שטרם הגיע מועד החיוב בהם וסעדים שטרם התגבשו".
בית משפט אינו חייב להיעתר לבקשות תכופות של תיקון כתב תביעה בהליך המנוהל בפניו, אשר מצוי בשלב מתקדם יחסית.
לא מצאתי כי זהו המקרה שבו תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניין זה. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו