התובעים והנתבעת 1 (להלן: גילבוע) התקשרו ביניהם ביום 14.8.14 בהסכם לפי הוראות תמ"א 38 לחזוק ולהרחבה של הבית המשותף שבו התגוררו התובעים, המצוי בשדרות בן גוריון 51 בקרית ביאליק (הידוע כגוש 11554 חלקה 66) -(להלן: ההסכם).
התביעות העיקריות שלפניי הן תביעות חוזיות נזיקיות והן נוגעות ליישומו של אותו הסכם, כאשר התובעים, ככלל, טוענים כי גילבוע אחרה בסיום מועד ביצוע העבודה באופן המזכה אותם בפיצויים מוסכמים, וכן טוענים התובעים כי גילבוע הפרה את חובותיה הכרוכות באופן ביצוע עבודות הבניה, דבר שהוביל לנזקים וליקויים בחלקי הרכוש המשותף בבניין.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים שהוגשו לתיק, בחוות הדעת של מומחה ביהמ"ש ובסיכומים מצאתי לנכון לקבל את התביעות העיקריות בחלקן בלבד ולדחות את התביעה הנגדית, ולהלן טעמיי-
תביעת הבעלים והתביעה הנגדית –
תביעה זו עניינה דרישה לקבלת פיצוי כספי בגין ליקויים וחוסרים שנתגלו בעבודותיה של גילבוע בחלקי הרכוש המשותף, קבלת פיצוי בגין איחור במסירת הדירות והפרת ההסכם והכל בהתאם להוראות הפיצויים המוסכמים השונות הנקובות בהסכם שבין הצדדים.
...
בגין הפרת ההסכם- ישלמו הנתבעים פיצוי מוסכם בסך של 150,000 ₪ (18,750 ₪ לכל דייר כהדרתו בהסכם, קרי לכל תובע), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה – 12.3.20 ועד ליום התשלום בפועל.
בגין ליקויים ברכוש המשותף- ישלמו הנתבעים לתובעים 1-4, ו 6-8 פיצוי בסך כולל של 46,332 ₪ (9,266.40 ₪ לכל דירה מדירותיהם של אלו, קרי בעלי תתי חלקות 1-5), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה – 12.3.20 ועד ליום התשלום בפועל.
בגין תביעת קינן ישלמו הנתבעים לאלו, בנוסף, סך של 8,865 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת תביעתם – 13.12.20 ועד ליום התשלום בפועל.
