תביעה ותביעה שכנגד בין שכנים לבית דו משפחתי ברחוב השושנה 18, מבשרת ציון.
אפילו אם כטענת התובעים, סגר הנתבע מיוזמתו את החלון בקיר המשותף לצורך בקשה שהגיש, ואפילו אם אין החדר משמש את הנתבע כמקלט ובמצבו היום אף אינו יכול לשמש כמקלט, אלא החלון שניסגר משמש חלון איוורור, נוסף על החלון הפונה למרפסת לגיוון מזרח, זכאי הנתבע לפנות בהיתר שיכלול מתן אפשרות להשבת החלון המקורי, או להחזרת ייעוד המקלט בהתאמות הנדרשות.
וראו שם:
"התאור של הרטיבות במרתף התחתון, אכן מתייחסת לרטיבות של וקנין כפי שניתן להבין מן התמונה שצורפה. נידרש יהיה לפרק ריצוף בצד של ג'וליאן כדי לאפשר איטום רולקות. לאחר האיטום ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. העלות 6,000 ₪."
ככל שהדבר נוגע לרטיבות לה טען הנתבע בתביעה שכנגד, ציין המומחה כי אכן קיימת רטיבות פעילה בקיר המשותף בין הצדדים בדירת הנתבע, בסמוך לאיזור גגון בית וקנין שצמוד לקיר, ונידרש יהיה לבצע איטום במפגש בין הגג לקיר, לשם מניעת חדירת רטיבות, וזאת בעלות של 1,500 ₪ שתחול על התובעים (סעיף 3.1 לחוות הדעת).
עוד בבחינת למעלה מן הצורך יצוין כי לא נסתרו טענות הועדה כי הנתבע פנה בבקשה להיתר לצורך "ניצול חלל הגג למגורים ושרות סה"כ 34.72 מטר לרבות שינויים במבנה"; ביום 19.6.09 נדונה הבקשה בפני הועדה המקומית וביום 20.5.10 הוצא למשיב היתר בניה; במאי 2013 הוגשו תלונות על ידי התובעים מאחר ולטענתם ההיתר פקע; התלונות נבדקו עוד בחודש מאי על ידי פקח הועדה בגיבוי היועץ המשפטי ובעטיין פורקו עבודות טפסנות לעמודי פרגולה לאחר שקודם לכן נידרש הנתבע לאטום חלל שבנה, לא נסתרו; בסוף החודשים יוני ויולי 2013, התקבלו תלונות נוספות של התובעים ושל שכן נוסף נגד הנתבע וכי ביום 18.7.13 נערכה ביקורת של פקח לבדיקת התלונות ההדדיות ובמסגרת זו נמצא כי הנתבע בנה קיר מעלית ועמוד מבטון שלא כדין; דוקא התובע לא קיים צו בית משפט בתיק 1896/02 על בניה בסטייה מהיתר של מבנה בשטח כולל של 26 מטר; התובע עושה שימוש שלא כדין בחלל המיועד מתחת לחניה לפי היתר כחניה על עמודים לאחר סגירת החלל כמשרד בשטח של 12 מטר; שהתובע עושה שימוש בתוספת בניה שנבנתה בעבר, והוא חיבר אותה למבנה קיים המשמש כיום כחלק מיחידת הדיור בשטח של כ-16 מטר ועושה שימוש שלא כדין בחלל שיועד למחסנים כיחידת דיור נפרדת בשטח של 35 מטר.
אשר לאחריות להצגת מידע מטעה על ידי הנתבע, אני מקבלת את טענת הועדה כי היא אינה משמשת רשות חוקרת, היא רשאית להסתמך על הצהרות והתחייבויות של מגיש התכנית על פי סעיף 214 לחוק התיכנון והבניה ובכל הנוגע לכשירות עורך הבקשה; לא נפל כל פגם בבקשה היות וחתומים עליה גם המהנדסים שפר וידלין נוסף על עורך הבקשה; חזקה הוא שהיתר תקף משך שלוש שנים ממועד הוצאתו; אין כל בסיס לטענות להפרת הוראה חקוקה והתרשלות מצידה; לא הונחה תשתית ראייתית לכך וממילא מדובר במעשיה כרשות מנהלית; אין מקום לתקוף את שיקול דעתה במסגרת תביעה כספית מה גם שקיימת לה חזקת התקינות המנהלית.
...
אשר לאחריות להצגת מידע מטעה על ידי הנתבע, אני מקבלת את טענת הוועדה כי היא אינה משמשת רשות חוקרת, היא רשאית להסתמך על הצהרות והתחייבויות של מגיש התכנית על פי סעיף 214 לחוק התכנון והבניה ובכל הנוגע לכשירות עורך הבקשה; לא נפל כל פגם בבקשה היות וחתומים עליה גם המהנדסים שפר וידלין נוסף על עורך הבקשה; חזקה הוא שהיתר תקף משך שלוש שנים ממועד הוצאתו; אין כל בסיס לטענות להפרת הוראה חקוקה והתרשלות מצידה; לא הונחה תשתית ראייתית לכך וממילא מדובר במעשיה כרשות מנהלית; אין מקום לתקוף את שיקול דעתה במסגרת תביעה כספית מה גם שקיימת לה חזקת התקינות המנהלית.
אשר על כן אני מורה על דחיית התובענה נגד הוועדה המקומית.
סיכום
מכל המקובץ לעיל אני מורה כדלקמן:
ניתן צו קבוע האוסר על הנתבע לבצע עבודות בנכס מכוח היתר 129, וכן כל עבודה טעונת היתר אחרת, ללא קבלת היתר כדין.
