מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה שכנגד בין שכנים בבית משותף בגין התקנת מעלית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

תביעה ותביעה שכנגד בין שכנים לבית דו משפחתי ברחוב השושנה 18, מבשרת ציון.
אפילו אם כטענת התובעים, סגר הנתבע מיוזמתו את החלון בקיר המשותף לצורך בקשה שהגיש, ואפילו אם אין החדר משמש את הנתבע כמקלט ובמצבו היום אף אינו יכול לשמש כמקלט, אלא החלון שניסגר משמש חלון איוורור, נוסף על החלון הפונה למרפסת לגיוון מזרח, זכאי הנתבע לפנות בהיתר שיכלול מתן אפשרות להשבת החלון המקורי, או להחזרת ייעוד המקלט בהתאמות הנדרשות.
וראו שם: "התאור של הרטיבות במרתף התחתון, אכן מתייחסת לרטיבות של וקנין כפי שניתן להבין מן התמונה שצורפה. נידרש יהיה לפרק ריצוף בצד של ג'וליאן כדי לאפשר איטום רולקות. לאחר האיטום ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. העלות 6,000 ₪." ככל שהדבר נוגע לרטיבות לה טען הנתבע בתביעה שכנגד, ציין המומחה כי אכן קיימת רטיבות פעילה בקיר המשותף בין הצדדים בדירת הנתבע, בסמוך לאיזור גגון בית וקנין שצמוד לקיר, ונידרש יהיה לבצע איטום במפגש בין הגג לקיר, לשם מניעת חדירת רטיבות, וזאת בעלות של 1,500 ₪ שתחול על התובעים (סעיף 3.1 לחוות הדעת).
עוד בבחינת למעלה מן הצורך יצוין כי לא נסתרו טענות הועדה כי הנתבע פנה בבקשה להיתר לצורך "ניצול חלל הגג למגורים ושרות סה"כ 34.72 מטר לרבות שינויים במבנה"; ביום 19.6.09 נדונה הבקשה בפני הועדה המקומית וביום 20.5.10 הוצא למשיב היתר בניה; במאי 2013 הוגשו תלונות על ידי התובעים מאחר ולטענתם ההיתר פקע; התלונות נבדקו עוד בחודש מאי על ידי פקח הועדה בגיבוי היועץ המשפטי ובעטיין פורקו עבודות טפסנות לעמודי פרגולה לאחר שקודם לכן נידרש הנתבע לאטום חלל שבנה, לא נסתרו; בסוף החודשים יוני ויולי 2013, התקבלו תלונות נוספות של התובעים ושל שכן נוסף נגד הנתבע וכי ביום 18.7.13 נערכה ביקורת של פקח לבדיקת התלונות ההדדיות ובמסגרת זו נמצא כי הנתבע בנה קיר מעלית ועמוד מבטון שלא כדין; דוקא התובע לא קיים צו בית משפט בתיק 1896/02 על בניה בסטייה מהיתר של מבנה בשטח כולל של 26 מטר; התובע עושה שימוש שלא כדין בחלל המיועד מתחת לחניה לפי היתר כחניה על עמודים לאחר סגירת החלל כמשרד בשטח של 12 מטר; שהתובע עושה שימוש בתוספת בניה שנבנתה בעבר, והוא חיבר אותה למבנה קיים המשמש כיום כחלק מיחידת הדיור בשטח של כ-16 מטר ועושה שימוש שלא כדין בחלל שיועד למחסנים כיחידת דיור נפרדת בשטח של 35 מטר.
אשר לאחריות להצגת מידע מטעה על ידי הנתבע, אני מקבלת את טענת הועדה כי היא אינה משמשת רשות חוקרת, היא רשאית להסתמך על הצהרות והתחייבויות של מגיש התכנית על פי סעיף 214 לחוק התיכנון והבניה ובכל הנוגע לכשירות עורך הבקשה; לא נפל כל פגם בבקשה היות וחתומים עליה גם המהנדסים שפר וידלין נוסף על עורך הבקשה; חזקה הוא שהיתר תקף משך שלוש שנים ממועד הוצאתו; אין כל בסיס לטענות להפרת הוראה חקוקה והתרשלות מצידה; לא הונחה תשתית ראייתית לכך וממילא מדובר במעשיה כרשות מנהלית; אין מקום לתקוף את שיקול דעתה במסגרת תביעה כספית מה גם שקיימת לה חזקת התקינות המנהלית.
...
אשר לאחריות להצגת מידע מטעה על ידי הנתבע, אני מקבלת את טענת הוועדה כי היא אינה משמשת רשות חוקרת, היא רשאית להסתמך על הצהרות והתחייבויות של מגיש התכנית על פי סעיף 214 לחוק התכנון והבניה ובכל הנוגע לכשירות עורך הבקשה; לא נפל כל פגם בבקשה היות וחתומים עליה גם המהנדסים שפר וידלין נוסף על עורך הבקשה; חזקה הוא שהיתר תקף משך שלוש שנים ממועד הוצאתו; אין כל בסיס לטענות להפרת הוראה חקוקה והתרשלות מצידה; לא הונחה תשתית ראייתית לכך וממילא מדובר במעשיה כרשות מנהלית; אין מקום לתקוף את שיקול דעתה במסגרת תביעה כספית מה גם שקיימת לה חזקת התקינות המנהלית.
אשר על כן אני מורה על דחיית התובענה נגד הוועדה המקומית.
סיכום מכל המקובץ לעיל אני מורה כדלקמן: ניתן צו קבוע האוסר על הנתבע לבצע עבודות בנכס מכוח היתר 129, וכן כל עבודה טעונת היתר אחרת, ללא קבלת היתר כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם הנתבע ביצע מספר עוולות של לשון הרע ביחס לתובע? התובע טען בכתב התביעה כי הנו הבעלים בחברת פוד בוקס בע"מ המחזיקה ומנהלת את מסעדת "לבנטיני" הנמצאת ברח' בן יהודה 170 בת"א ולנתבע חנות לממכר ותיקוני שטיחים השוכנת בסמוך למסעדה עם קיר משותף.
גם בעיניין הארוע השני, הנתבע לא העמיד גרסה נגדית בכתב ההגנה לארוע המסוים, על אף שפורט בכתב התביעה, אלא טען באופן כללי לגבי כל האירועים לחילופי דברים במסגרת סיכסוך שכנים.
בימ"ש זה היתייחס לטענת הגנה זו בת"א 54456-03-18 ליפשיץ ואח' נ' מנור ואח' כלהלן: " 49. משה טען בסעיף 22 לסיכומיו כי דוקא בסכסוך בין שכנים יש להקל. בימ"ש חולק על משה. ביתו של אדם הוא מבצרו, ודוקא במבצרך אתה פגיע יותר לגידופים ועלבונות שמוטחים בך על ידי מי משכניך בתפוצת כל שכניך. אדם עולה ויורד במדריגות או במעלית ונתקל מדי יום, ואולי אף מספר פעמים ביום, בשכניו, כאשר עליו לשאת את המחשבה שהם קראו את דברי הבלע. מכאן שאם באופן כללי, יש לשקול לעיתים להקל בעיניין גידופים וקללות, בסכסוך שכנים, יש דוקא להחמיר." לענייננו, אמנם אין מדובר בבית המגורים, אולם מדובר במקום עבודתו של התובע, כאשר לדברים המבישים נחשפו עובדיו ולקוחותיו, ועל התובע לשאת את המחשבה שהם שמעו את דברי הבלע ולהביא בחשבון שהנתבע גרם לפגיעה בעסקיו.
מעיון בתביעה שהגיש הנתבע נגד התובע לפני המפקחת עולה כי היא לא נוגעת כלל להתקנת מפריד השמן, כנראה מכיוון שהמפריד הוסר לפני הגשת התביעה שם כפי שצוין קודם לכן.
...
כב' הש' הדר: אני דוחה את ההתנגדות.
סוף דבר ביהמ"ש מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך כולל של 35,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 27470-02-19 בן אליעזר נ' בית וגג ברחוב אלוף הנצחון 16-18 רמת גן, שותפות מוגבלת תיק חצוני: לפני כב' השופט אילן דפדי תובעת איריס בן אליעזר ע"י עו"ד טל רבינוביץ' נתבעת בית וגג ברחוב אלוף הנצחון 16-18 רמת גן, שותפות מוגבלת ע"י עו"ד עידו בקרוביץ' פסק דין
להלן אפרט רכיבי השומה השונים של חוות דעת מומחה בית המשפט השמאי דנוס (אשר לגבי מרביתם עומת בחקירתו הנגדית) ואת מסקנותיו.
זאת ועוד, קומת המגורים המשותפת אינה פתוחה לציבור ובכיוון ההליכה לחלון המדובר קיימת דירה אחת בלבד.
לסיום נקודה זו, הסביר כי נחשף במהלך עבודתו המקצועית לדירות רבות אשר קיימת בהן חשיפה לשכנים ולעוברי אורח של שטחים מהותיים יותר בדירות מגורים ועובדה זו אינה משפיעה על שוויי הדירות כהוא זה (סעיף 8.10 לחוות הדעת).
בכתב התביעה טענה התובעת לעגמת נפש מוגברת בשל אי התקנת מעלית שבת.
פיצוי בגין התקנת נקודת מאור סך של 500 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום הפועל.
...
לאור כל האמור לא מצאתי לפסוק פיצוי נוסף בגין עגמת נפש.
לאחר ששקלתי את האמור, אני קובע כי היא זכאית להחזר הוצאות בסך של 7,000 ₪.
סוף דבר סוף דבר, התובעת זכאית לקבל מהתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין ליקויי בנייה כולל פיקוח בהתאם לחוות דעת דבדבני סך 24,278 ₪ כולל מע"מ. הסכום ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 12.3.2020 ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

הנתבעת הביעה דיעה ובקורת עניינית על היתנהגות התובע, בקשר לעניין צבורי, עליו הוא מופקד כנציג בנציגות הבית המשותף.
הנתבע טען שאינו זוכר כל מילה שכתב, אולם ציין שלא כתב את הנוסח המיוחס לו. אליבא התובע, יש לדחות את התביעה שכנגד, מחמת שאינם לשון הרע, והנתבעת לבדה פירשה את הדברים כך. לחילופין, טען להגנה בהתאם לסעיף 15(1) לחוק: לגירסתו לא ידע, ולא היה עליו לדעת כי מדבריו משתמעת לשון הרע; לפי סעיף 15(2): בפרסומיו פעל כנציג וועד הבית ובינו לבין חברי הקבוצה מתקיימים יחסים מיוחדים שהקימו חובה חוקית, חברתית ומוסרית להתבטא כפי שהתבטא, שהרי מטרת הפרסומים הייתה לברר מה עלה בגורל המחאות הדיירים; בהתאם לסעיף 15(3): הפרסומים נועדו להגן על אינטרס אישי כשר, של התובע ושל יתר חברי קבוצת הדיירים.
התובע תיאר את השתלשלות העניינים לעניין העברת מיסמכי וועד הבית, ואין חולק כי הנתבעת לא העבירה את המסמכים ישירות אליו, אלא באמצעות השכנים (עמ' 9, שו' 8-12 לפרוט').
לכל היותר, המשתמע מתוך החלק הראשון בפירסום הוא שהנתבעת מותחת ביקורת על התובע, בגין שינוי הגישה כלפי מעלית השבת, מההחלטה להתקין מעלית שבת "לפני הכל", להחלטה שלא לבצעה באותו שלב, או מה שהיא מכנה "טרפוד". גם במשמעות זו, אין עסקינן בלשון הרע כהגדרה בחוק.
...
על יסוד האמור, אני קובעת שגם בפרסומי התובע על הנתבעת, אין לראות, בהקשר הכולל של הדברים, ובראייה אובייקטיבית, משום לשון הרע.
כאמור, באתי לכלל מסקנה, שאין בפרסומים כולם משום לשון הרע, לאחר ניתוח הביטויים לפי משמעותם האובייקטיבית, ועל רקע הנסיבות.
התביעות נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

התביעה שכנגד נמחקה בהחלטת בית המשפט מיום 10.5.21, לאחר שהנתבעת לא מילאה אחר הוראות בית המשפט בנוגע לבקשתה לפטור מתשלום אגרה ומאחר שלא שולמה אגרה בפועל.
הקבוץ טען כי הקמת המעלית טעונה היתר בניה, והביע היתנגדותו לבניית מעלון במקרקעין השייכים לו ללא תכנית מאושרת ומפוקחת תוך פגיעה בזכויות השכנים וסיכונם.
הנתבעת טענה כי מעבר לכך שקבלה היתר בניה בשנת 2019, הקמת המעלית איננה דרושה אישור בהתאם לסעיף 59ג לחוק המקרקעין תשכ"ט – 1969, "התאמות לאדם עם מוגבלות". הנתבעת טענה כי הקבוץ בתור בעל הנכס חייב מתוקף תקנה זו לפעול להנגשת דירתה ולהשיג עבורה את ההיתרים הדרושים לצורך התקנת המעלית.
סעיף 7 לחלק ב' בתוספת השניה לחוק המקרקעין "התאמות הטעונות הסכמת רוב בעלי הדירות בבית המשותף", הוא הסעיף הרלוואנטי בעניינינו: "התקנת אמצעי הרמה ידני שאינו כלול בפרט 5 בחלק א' לתוספת זו, או אמצעי הרמה חשמלי, מכאני, אלקטרוני, הידרולי או אחר, בין מפלסים, לרבות כבש ומעליון, אך למעט מעלית כאמור בסעיף 59ו לחוק, ובילבד שמהנדס ועדה מקומית לתיכנון ולבניה אישר, כי אין בהתקנה כאמור כדי למנוע מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר ובטוח." תקנות התיכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970 מגדירות מעלון כמשטח הרמה: "מעלון" – משטח הרמה, אשר ממדיו וחומרי הבניה שלו תואמים את הוראות תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות ותקן ישראלי ת"י 2252 חלק 1 – משטחי הרמה חשמליים למוגבלי תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תיפקודית: מעלונים אנכיים;"
...
שוכנעתי כי הקיבוץ יצא ידי חובתו בניסיון לקדם את נושא המעלון.
לנוכח האמור, אני מקבלת את התביעה במלואה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו