מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה שכנגד בין שותפים לשעבר ללא הסכם שותפות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במקרה שמתעורר קושי ליישב את החשבונות, זכאי כל שותף לפנות לבית המשפט בבקשה למתן סעד, סמכות בית המשפט קבועה בסעיף 47 לפקודה: "47. מקום ששותף זכאי לבקש פירוק השותפות, או שנסתיימה השותפות, רשאי בית המשפט, לפי בקשת שותף או בא כוחו – אם אין הסכם על הפוכו של דבר – לפרק את עסקיה, להורות בדבר סילוק חובותיה ולחלק את העודף בין האנשים הנוגעים בדבר, לפי זכויותיהם; ורשאי בית המשפט, אם ראה שצודק ומתאים הוא לעשות כן, למנות כונס לנכסי השותפות או מנהל לעסקיה או שניהם כאחד." בשותפות דנן מי מהשותפים לא פנה לבית המשפט במועד פירוק השותפות ולאחר מכן כדי שיפעיל סמכותו לפי סעיף 47 לפקודה על מנת לחלק את נכסיה של השותפות, אלא הוגשה תובענה למתן חשבונות ובצדה סעד כספי, זאת למעלה מ-6 שנים לאחר פירוק השותפות.
סעיף זה קובע: "54. (א) מת אחד השותפים, או חדל להיות שותף מסיבה אחרת, ושאר השותפים ממשיכים בעסקי השותפות על הונה ונכסיה, בלי יישוב סופי של החשבונות שביניהם לבין השותף היוצא או עיזבונו, הברירה בידי השותף או בידי באי כוחו, באין הסכם אחר לענין זה, לקבל מן הרווחים שהגיעו מאז הפרוק את מה שניתן לזקוף, לפי דעת בית המשפט, לשימוש בחלקו שבנכסי השותפות, או לקבל ריבית על סכום חלקו בנכסי השותפות בשיעור הקיים לענין זה לפי החוק.
" כבר נקבע בפסיקה כי הסעיף מתייחס למצב בו שותפות שפורקה, עקב מות אחד השותפים או עזיבתו, והשותפים הנשארים ממשיכים בעסק השותפות, תוך כדי שימוש בחלקו של שותפם לשעבר בהון השותפות, בלי הסכמת אותו שותף, או יורשיו (ע"א 286/56 מיכאלי נ' קלמנוביץ, פ"ד יב 367, 371 (1958) וכן ע"א 602/74 שוקלינסקי נ' פזית, פ"ד ל(3), 605, 610-611 (1976)).
במקרה דנן, אכן ההצעה השנייה כללה חלוקת לקוחות בין השותפים, בהתאם ללקוחות אשר מזוהים איתם, ותניית אי תחרות מוגבלת בזמן באשר לשאר לקוחות המשרד: "כל אחד יהיה רשאי להודיע ללקוחות המזוהים יותר איתו על-פי הרשימה להלן, כי נפרדנו והוא ממשיך לטפל בו. אין בכך כדי למנוע תחרות לאחר 1/4/09". התובע יכול היה להציע רשימת לקוחות אשר הייתה מקובלת עליו, היה יכול להציע הצעה נגדית, או היה יכול להמשיך לעסוק בעריכת דין תוך הצעה לכלל לקוחות השותפות להמשיך לעבוד איתו.
...
בהתאם, אני מורה לנתבע להעביר לב"כ התובעים עד ליום 15.5.2019 תצהיר ובו דיווח על שכר טרחה שהתקבל מיום 1.3.2009 עד ליום 1.1.2011 ובהתייחס לתיקים שהטיפול בהם הסתיים עד לחודש מרץ 2009 (ועד בכלל), כולל צירוף תיעוד חשבונאי, לרבות ככל שחלקו של התובע בשכה"ט שולם במסגרת ההתחשבנות עד סוף 2009.
בכפוף לאמור בסעיף 71, נדחית העתירה למתן חשבונות באופן כללי כנגד כלל הנתבעים וביחס למפורט בסעיף 71 נדחית העתירה כנגד הנתבעים 5-3.
משכך ניתן בזאת פסק דין לפיו התביעה כנגד הנתבעים 5-3 נדחית, ואני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים אלו שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 36308-04-19 נבון ואח' נ' כהן ואח' לפני כבוד השופט עדי הדר התובע והנתבע שכנגד: ליאור נבון הנתבעים והתובעים שכנגד: 1.ליאור כהן – תובע שכנגד 2.משה מתוק – תובע שכנגד 3.ה.ל.ב - החברה לדיור בישראל בע"מ- תובעת שכנגד 4.ה.ל.ב פיתרונות נדל"ן בע"מ 5.טריו פיתרונות נדל"ן בע"מ – תובעת שכנגד פסק דין חלקי בסעד למתן חשבונות
דיון והכרעה לצורך הכרעה בסעד למתן חשבונות, בימ"ש יסקור תחילה גרסאות הצדדים: גרסת נבון נבון טען בכתב התביעה כי ביום 1.8.17 או במועד סמוך, הוא, כהן ומתוק החלו לפעול במסגרת השותפות בתחום הנדל"ן, ובחלוף כחצי שנה של פעילות משותפת חתמו על הסכם שותפות רישמי ביום 7.1.18, אשר הוחל בדיעבד החל מיום 1.8.17.
זאת, גם לאור סעיפי החוק הנזכרים, ובהיתחשב עם העובדה שיחסים מיוחדים כאלו מחייבים שקיפות בין השותפים או בין הנאמן לנהנים; אך גם משום שיחסים כאלו עשויים לבסס מיניה וביה זכות תביעה לכאורית.
נבון מצביע ובצדק על כך, ששותפיו לשעבר לא זכו במיכרז של רמ"י ולכן חברו במהלך מאוחר יותר שחל בתקופת תחולת השותפות, למי מהזוכים במיכרז ולכן העסקה שונה מהותית ומכאן שאין זו פעילות שהחלה לפני תחילת תקופת השותפות כהגדרתה בהסכם.
...
אולם, כדי להגיע למסקנה זו יש לבדוק החשבונות.
סוף דבר בימ"ש מקבל הבקשה למתן חשבונות במלואה (בהתאם לסעיף 95 לכתב התביעה, סעיפים א'-י') ופותח בהליך למינוי רו"ח שיסייע לבימ"ש ליישם ההחלטה.
הנתבעים ישלמו לתובע שכ"ט ב"כ בסך של 12,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע והנתבע שותפים לשעבר בשותפות לא רשומה בהפעלת עסק בנכס מקרקעין שהושכר בשכירות מוגנת לנתבע והנתבעת, חברה פרטית בשליטת הנתבע, התקשרו בהסכם מיום 15.1.2003 (להלן: "ההסכם משנת 2003" או "ההסכם").
הנתבעים טוענים שהתובע אינו זכאי לתשלום כלשהוא מתמורת הסכם פינוי הנכס, כי הסכם הפינוי אינו הסכם למכירת זכותו של הנתבע בדמי המפתח וכי הנתבע - כמי שרכש לבדו את זכויות דמי המפתח - הוא בעל הזכות הבלעדית לדיירות מוגנת והזכאי היחיד לתשלום התמורה על פי הסכם הפינוי.
הוצאת שפוץ בעקבות הכרזת הנכס בשנת 2011 "כנכס מסוכן" -17,000 ₪ סעיף 3 להסכם משנת 2003 הקובע "כל הוצאה/הכנסה אחרת תיתחלק שווה בין פנסטר לטייג". הנתבעים מבקשים במסגרת התביעה שכנגד לחייב את התובע בתשלום מחצית מהוצאות שפוץ אלה בעקבות הכרזת הנכס כמבנה מסוכן, אך הם אינם מציגים תימוכין ראייתיים לתשלומם בפועל הוצאות אלה.
...
הואיל והתובע השתהה בהגשת התביעה, אותה הגיש במקור בשנת 2016 אני סבורה כי יש לחייב את הנתבעים בתשלום חלקו של התובע בדמי השכירות של הנכס בניכוי ההוצאות בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים בלבד כשווים עד למועד הגשת כתב התביעה המקורי (21.4.2016) ללא תוספת ריבית.
סוף דבר מכל האמור, הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים: 101.1.
לאור הפער בין הסכומים שפסקתי לזכות התובע לעומת הסכומים שנתבעו על ידי התובע בכתב התביעה העיקרית, קבלת החלק הארי של התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים בכל הנוגע לתשלום דמי הניהול, וכן בשים לב להתמשכות ההליכים לאור הידרשות התובע לתיקון כתב התביעה פעמיים, הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסכום מופחת אותו אני קובעת בסך כולל של 60,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

רקע שתי התביעות שבכותרת התנהלו בין שותפים לשעבר אשר הקימו מיזם משותף ליבוא ושיווק טרקטורונים חשמליים המותאמים לשימוש על ידי ילדים, ומוצרים נלווים (כל אלה ביחד ייקראו להלן: "המוצרים").
כן התבקשו באותה תביעה צוים נגד אורן הקשורים לנושא הנ"ל. באותה תביעה התבקשו סעדים זמניים על ידי התובעים שם, ובדיון שהתקיים ביום 23.9.14, הושגו בין הצדדים ההסכמות הבאות, אשר קיבלו תוקף של החלטה: "1. נאסר על התובע והנתבע שכנגד בעצמו ובאמצעות כל מי מטעמו לעשות במישרין או בעקיפין כל שימוש בשם "KIDER" או "קידר" בין כמונח יחיד ובין בצרוף אותיות או מילים נוספות לשם הנ"ל. איסור זה יחול גם על הנתבעים והתובעים שכנגד בעצמם ובאמצעות כל מי מטעמם.
מאחר שאורן לא הרים את נטל הראיה בעיניין טענתו זו, יש לדחותה, ושוב יש לחזור ולציין כי הסכמות בעל-פה אינן קלות להוכחה, וכי עדיף מכל הבחינות לערוך הסכם בכתב, ודאי כאשר מוקמת שותפות, ומוסכם כי זו תופעל באמצעות חברה של חלק מהשותפים, וכי חברה אחרת של חלק מהשותפים תספק שירותים לשותפות.
...
סיכום אני מחייב את הנתבעים 1, 3, 4 ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסך של 424,630 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.15 ועד התשלום בפועל (ר' סעיפים 69-70 לעיל).
כן ישלמו הנתבעים 1, 3, 4 ביחד ולחוד לתובע את סכומי האגרות (מחצית ראשונה ומחצית שנייה) ששולמו על ידו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלום כל אגרה ואגרה.
תביעת התובע נגד הנתבעת 2 נדחית, ללא צו להוצאות, הן מאחר שהנתבעת 2 חייבה את השותפות בחיובים שאינם מוסכמים, לפחות בשנת 2015 (ר' סעיפים 51-52 לעיל), והן מאחר שהייצוג היה משותף לכל הנתבעים, ודחיית התביעה נגד הנתבעת 2 הובאה בחשבון בפסיקת שכר הטרחה שנפסק לעיל לזכות התובע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

תביעה ותביעה שכנגד שעניינה היתחשבנות בין שותפים לשעבר בחברה שניהלו יחדיו.
לצורך ביסוס טענת ההודאה, הפנה פוליטי לסעיף 30 לתצהיר העדות הראשית של זלוטולוב שבו נכתב "מאחר ואנו חבים באופן שווה את חובות החברה". ניתן להפנות עוד לאמור בסעיף 4 לתצהיר זלוטולוב שנכתב בו "התנהלנו ללא הסכם שותפות כתוב, ולקחנו בזכויות וחובות החברה במשותף". דברים דומים נכתבו גם בכתב התביעה (בסעיף 8) ובכתב ההגנה שכנגד (בסעיף 7) (וראו גם אישור זלוטולוב את האמור בכתבי טענותיו, בעמ' 2 ש' 29 – עמ' 3 ש' 1).
...
בסופו של דבר, במהלך כל עדותו של פוליטי הוא לא טען באופן פשוט שהוא הגיע עם זלוטולוב לסיכום שלפיו זלוטולוב יערוב באופן אישי להלוואות הבעלים שהעניק לחברה.
סוף דבר דין התביעה העיקרית להתקבל בחלקה, וזאת אך ורק ביחס לרכיב שלא היה שנוי במחלוקת בסך 290,973 ₪.
דין התביעה שכנגד להידחות בעיקרה, למעט לעניין רכיב ההסכם מיום 10.5.19 ביחס לחוב החברה כלפי חב' חד מתכת אסף בע"מ, אשר בעטיו נדחה רכיב התביעה בסוגיה זו בתביעה העיקרית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו