במקרה שמתעורר קושי ליישב את החשבונות, זכאי כל שותף לפנות לבית המשפט בבקשה למתן סעד, סמכות בית המשפט קבועה בסעיף 47 לפקודה:
"47. מקום ששותף זכאי לבקש פירוק השותפות, או שנסתיימה השותפות, רשאי בית המשפט, לפי בקשת שותף או בא כוחו – אם אין הסכם על הפוכו של דבר – לפרק את עסקיה, להורות בדבר סילוק חובותיה ולחלק את העודף בין האנשים הנוגעים בדבר, לפי זכויותיהם; ורשאי בית המשפט, אם ראה שצודק ומתאים הוא לעשות כן, למנות כונס לנכסי השותפות או מנהל לעסקיה או שניהם כאחד."
בשותפות דנן מי מהשותפים לא פנה לבית המשפט במועד פירוק השותפות ולאחר מכן כדי שיפעיל סמכותו לפי סעיף 47 לפקודה על מנת לחלק את נכסיה של השותפות, אלא הוגשה תובענה למתן חשבונות ובצדה סעד כספי, זאת למעלה מ-6 שנים לאחר פירוק השותפות.
סעיף זה קובע:
"54. (א) מת אחד השותפים, או חדל להיות שותף מסיבה אחרת, ושאר השותפים ממשיכים בעסקי השותפות על הונה ונכסיה, בלי יישוב סופי של החשבונות שביניהם לבין השותף היוצא או עיזבונו, הברירה בידי השותף או בידי באי כוחו, באין הסכם אחר לענין זה, לקבל מן הרווחים שהגיעו מאז הפרוק את מה שניתן לזקוף, לפי דעת בית המשפט, לשימוש בחלקו שבנכסי השותפות, או לקבל ריבית על סכום חלקו בנכסי השותפות בשיעור הקיים לענין זה לפי החוק.
"
כבר נקבע בפסיקה כי הסעיף מתייחס למצב בו שותפות שפורקה, עקב מות אחד השותפים או עזיבתו, והשותפים הנשארים ממשיכים בעסק השותפות, תוך כדי שימוש בחלקו של שותפם לשעבר בהון השותפות, בלי הסכמת אותו שותף, או יורשיו (ע"א 286/56 מיכאלי נ' קלמנוביץ, פ"ד יב 367, 371 (1958) וכן ע"א 602/74 שוקלינסקי נ' פזית, פ"ד ל(3), 605, 610-611 (1976)).
במקרה דנן, אכן ההצעה השנייה כללה חלוקת לקוחות בין השותפים, בהתאם ללקוחות אשר מזוהים איתם, ותניית אי תחרות מוגבלת בזמן באשר לשאר לקוחות המשרד: "כל אחד יהיה רשאי להודיע ללקוחות המזוהים יותר איתו על-פי הרשימה להלן, כי נפרדנו והוא ממשיך לטפל בו. אין בכך כדי למנוע תחרות לאחר 1/4/09".
התובע יכול היה להציע רשימת לקוחות אשר הייתה מקובלת עליו, היה יכול להציע הצעה נגדית, או היה יכול להמשיך לעסוק בעריכת דין תוך הצעה לכלל לקוחות השותפות להמשיך לעבוד איתו.
...
בהתאם, אני מורה לנתבע להעביר לב"כ התובעים עד ליום 15.5.2019 תצהיר ובו דיווח על שכר טרחה שהתקבל מיום 1.3.2009 עד ליום 1.1.2011 ובהתייחס לתיקים שהטיפול בהם הסתיים עד לחודש מרץ 2009 (ועד בכלל), כולל צירוף תיעוד חשבונאי, לרבות ככל שחלקו של התובע בשכה"ט שולם במסגרת ההתחשבנות עד סוף 2009.
בכפוף לאמור בסעיף 71, נדחית העתירה למתן חשבונות באופן כללי כנגד כלל הנתבעים וביחס למפורט בסעיף 71 נדחית העתירה כנגד הנתבעים 5-3.
משכך ניתן בזאת פסק דין לפיו התביעה כנגד הנתבעים 5-3 נדחית, ואני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים אלו שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪.