בהתאם לכך, החיל בית המשפט את הילכת ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ, פ"ד נז(2) 385 (2003) (להלן: הילכת גנז) וקבע כי אי רישום הערת אזהרה על ידי המועצה משך שנים רבות הוביל ל'תאונה המשפטית' שארעה, ולפיכך בתחרות הזכויות במקרקעין בין המועצה לחלבי זכותו של האחרון גוברת.
המסגרת הנורמאטיבית
סעיף 9 לחוק המקרקעין קובע את הדין במקרה של עיסקאות נוגדות:
עיסקאות נוגדות
התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברשום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום-לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום- לב – זכותו עדיפה.
אין הכרח כי הקונה השני ידע בפועל על העסקה, ודי בכך שפעל בעצימת עיניים וחשד בקיומה של עסקה כדי לבסס חוסר תום לב. במסגרת הדרישה לתום לב אובייקטיבי יבחן האם הקונה בדק את פנקס רישום המקרקעין או את מצב ההחזקה במקרקעין טרם היתקשר בעיסקה (עניין לחאם, פסקה 13; עניין זריק, פסקה 23; ע"א 1117/06 חברת אלקודס קורפוריישן נ' יורשי המנוח מוחמד עלי עבד אלרחמאן, פסקה 32 (14.4.2010)).
זכות קניין שביושר מבססת בין הקונה והמוכר יחסי נאמנות קונסטרוקטיבית, ועל פי דוקטרינה זו, יחל מרוץ ההתיישנות כאשר הנאמן כופר בנאמנותו או מפר את חובותיו, ומביא את דבר ההפרה לידיעת הנהנה (ע"א 6906/00 ענבטאוי נ' דר, פ"ד נו(5) 280, 287 (2002); עניין צימבלר, פסקות 18-12; ע"א 11422/04 עיזבון המנוח זועבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסקות 15-14 (15.9.2010); עניין תלמוד תורה, פסקות 16-14).
לא הוכח כי המועצה התמהמה בהגשת התביעה, וממילא אין להסיק מהתנהלותה כוונה לוותר על התביעה או כי כטענתו של מוסטפא, מצבו הורע עקב השהוי בהגשתה (ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, ירושלים, פ''ד נז(5) 433 (2003); ע"א 109/87 חוות מקורה בע"מ נ' עלי יונס חסן, פ"ד מז(5) 1, 13-12 (2003); ע"א 2576/03 וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פסקה 19 (21.2.2007)).
חזוק לטענה מצא מוסטפא במכתב מיום 1.4.2014 מאת ראש עיר כרמל לשעבר (איחוד של המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה), מר אכרם חסון, אשר צורף לתצהירו של חלבי (נ/5, נספח ז').
מסירת החוזה לנסר אלדין על ידי מוסטפא; השמוש הגלוי שעשתה המועצה במקרקעין משך למעלה מעשרים שנה ללא מחאה מצד מוסטפא; הדיווח על העסקה לרשויות המס ותשלום מס השבח בגינה (על פי סעיף 7(ב) לחוזה תשלום מס השבח הוטל על המועצה כ"עסקת נטו"); וכמובן החוזים שהוצגו – כל אלה שוללים את טענת הזיוף שהעלה מוסטפא, אף מבלי להדרש לחוות הדעת הנגדית ולעדותו של הגרפולוג חג'ג' מטעם המועצה (ולא נעלמה מעיני הטענה כי בחקירתו הנגדית ציין הגרפולוג חג'ג כי לפחות שתי חתימות שונות אחת מהשניה).
...
אי לכך, דינו של ע"א 8609/15 להידחות.
משלא הוכח כי חלבי התקשר בעסקה הנוגדת בחוסר תום לב, מכלול השיקולים מביא למסקנה כי על-פי הלכת גנז זכותו במקרקעין עדיפה.
נוכח כל האמור, אציע לחברי כי דין ע"א 8609/15 וע"א 294/16 להידחות.