תביעה שכנגד בין סוכני ביטוח על הפרת הסכם מכירת תיק ביטוח

בעלי הדין והסכם מכירת תיק ביטוח מהתובעת לנתבע התובעת והנתבע הם שניהם סוכני ביטוח.

סכום זה בתוספת מע"מ עומד על הסך של - 80,000 ₪ בנוסף עותרת התובעת לתשלום הפרישי הצמדה וריבית בסך של - 5,357 ₪ עוד עותרת התובעת לפצוי בשל הפרת הסכם בסך של - 15,000 ₪ ====== סה"כ עותרת התובעת לחיוב הנתבע בסך של - 100,357 ₪ המחלוקות והסכומים כעולה מכתב התביעה שכנגד הנתבע טוען שהולך שולל על ידי התובעת, עוד הוא טוען שבהתאם לתחשיב ההתאמה שערך עולה ששווי תיק הביטוח עומד על סך של 81,923 ₪ בלבד ולא 206,000 ₪ (הסכומים לפני מע"מ).

...

התביעה העיקרית נדחית, על כל סעיפיה, לאור האמור לעיל והקביעות המסכמות בסעיפים 5.2 ו -6.1.

התביעה שכנגד נדחית, על כל סעיפיה, לאור האמור לעיל והקביעות המסכמות בסעיפים 5.2 ו – 6.2.

לאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה וכן דוחה את התביעה שכנגד.

אלה הולידו את התביעה שלפנַי, ת"א 28926-04-16 לויאלטי פיתרונות בע"מ ואח' נ' עמדה סוכנות לביטוח (2004) בע"מ ואת זו שכנגד.

תיק דינאמי הוא כל הזמן, הוא גדל ויש ביטולים והתקווה שלנו כל הזמן לגדול מעבר לביטולים.

ברם אפילו אם נניח לסוגיית המועדים, בהסכם שבין אותו סוכן לבין לויאלטי (אז בשמה הקודם: ש.י בייסיק), נכתב כך: "הואיל והחברה רכשה תאגיד בטוחי הפועל תחת השם מישפחה ישראלית (מ.י.) סוכנות לביטוח (2012) בע"מ [...] והיא בתהליך העברת היתר השליטה בתאגיד הנ'ל [...] והואיל והסוכנות לכשתקבל את אישור השליטה מעוניינת להעסיק את סוכן הביטוח בתפקיד מנהל עסקים" (נספח 3 לתצהירו של יעקובוביץ.

לא מצאתי אזכור בהסכם זה לפעילות, שנדרשה מהסוכן במוקד, עת שנמכרו פוליסות ביטוח לפי מספרי הסוכן של עמדה.

בזמן אמת, בעת שהיו הצדדים מצויים ביחסים תקינים, היה ברור לכולם כי משיעלה בידיה של לויאלטי לקבל רישיון סוכן יעברו המבוטחים על שמה.

רעיון זה מעוגן בסעיף 17 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, שזו לשונו: "גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה, או שנסתבר מנסיבות הענין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו, זכאי הצד השני לתרופות לפי חוק זה גם לפני המועד שנקבע לקיום החוזה, ובילבד שבית המשפט, בנתנו צו אכיפה, לא יורה שיש לבצע חיוב לפני המועד שנקבע לקיומו". משנמצא כי עמדה הפרה את היתחייבותה החוזית לתשלום חלקה של לויאלטי בעמלות, שכבר התקבלו מחברות הביטוח, וזאת חרף פניות חוזרות ונישנות, סבורני כי יש לראותה כמי שנהיר כי אינו מתכוון לקיים את הוראות החוזה אף בעתיד.

...

לפיכך, התייתר עניין זה ויש לדחות את הבקשה לביצוע השטר.

לויאלטי לא הביעה הסכמה מקבילה ולפיכך אין מנוס מהתייחסות לבקשה לגופה.

סיכום מכל האמור לעיל אני מחייב את עמדה לשלם ללויאלטי סך כולל של 452,576 ש"ח. לסכום זה ייתוסף סך של 28,000 ש"ח להוצאות משפט.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 7382-06-18 חנן ליבנה - סוכנות לביטוח (1998) בע"מ ואח' נ' ליבנה ואח' תיק חצוני: 9103/2020 בפני כבוד השופטת יסכה רוטנברג תובעים/נתבעים שכנגד 1. חנן ליבנה - סוכנות לביטוח (1998) בע"מ 2. גלובוס סוכנות לביטוח בע"מ 3. שאול פסטרנק שלושתם ע"י ב"כ עו"ד בלה פלד ממשרד קסוטו ושות' נתבעים/תובע שכנגד 1. חנן ליבנה ע"י ב"כ עו"ד גדעון קורן 2. פאוור פורס סוכנות לביטוח בע"מ 3. מיטל איברהימוף שניהם ע"י ב"כ עו"ד זיו כהן פסק דין

וכך, באותו היום שבו נחתם ההסכם למכירת תיק הביטוח הפרטי של חנן לסוכנות שמיים (07.02.2018), נחתם בין הצדדים הסכם נוסף, שלפיו בתמורה לתשלום 50,000 ₪ לחודש בתוספת מע"מ, סוכנות שמיים תסייע לחנן ותספק מיגוון שירותים לשם הפעלת הסוכנות המשותפת בהם: מענה טלפוני, שירות לקוחות, טפול בתביעות, טפול במבוטחים ועוד ("חוזה ההיתקשרות", נספח 2 לתצהיר מיטל ונספח א' לחוזה).

כחלוף מעט יותר מחודש ימים, ביום 15.03.2018 נחתם הסכם שירותי סוכן ביטוח בין ארגון המורים ובין סוכנות שמיים, ובו הוסכם שסוכנות שמיים תמונה לסוכן הביטוח של ארגון המורים בפוליסות ביטוח קבוצתיות, והיא תספק לאירגון וחבריו את השירותים שנקבעו בהסכם ("ההסכם בין האירגון לסוכנות שמיים", נספח 4 לתצהיר מיטל).

טענה זו נופלת נוכח מסקנותיי לעיל, כי הסכם המכירה כולל רק את התיק הפרטי ולא את חלקו של חנן בתיק המשותף, כי בדין לא שויכו פוליסות ביטוח פרטיות לתאונות אישיות לתיק המשותף אלא לתיק הפרטי, וכי אין ממש ביתר ההפרות הנטענות.

קבוצת טענות חמישית - טענות להפרות נוספות טענה ראשונה – אי העברת דיווחים לממונה על הביטוח לפי הטענה, חנן רשום אצל הממונה על הביטוח במשרד האוצר כמנהל עסקים של הסוכנות המשותפת, זאת בהיותו מנהל התיק המשותף.

...

כפי שאפרט, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את טענות התובעים, ודין התביעה העיקרית להידחות במלואה.

ראשית, לאחר שבחנתי בקפידה את כלל הראיות והעדויות, הגעתי למסקנה כי למרות יחסים מסחריים ארוכי שנים, בין שאול לחנן שורר חוסר אמון קשה ועמוק, ולהבנתי הליך זה הינו חלק ממערכת יחסים עסקית עכורה זו. וכך, לא אחת חשדות ותחושות, אך לא עובדות, הם שעומדים ביסוד טענות התובעים.

סיכום ביניים התוצאה היא שהתביעה שכנגד הוכחה כמעט כולה, למעט הסכום הנתבע בגין החזר מחצית אגרת שותפות לשנת 2015.

תוצאה מכל האמור התביעה העיקרית נדחית במלואה.

התוצאה היא שהתביעה העיקרית נדחית.

לסיכום בתביעה שכנגד נתבעו הסעדים הבאים: צו למתן חשבונות המורה לארבע עונות לגלות בדוח ותצהיר את מלוא הכנסותיה מתיק הביטוח, מכל מין וסוג שהוא, החל ממרץ 2014 ועד למתן הדוחות בפועל; סעד הצהרתי על ביטול ההסכם; צו המורה לארבע עונות להמשיך ולשלם לאושר את חלקו בתיק הביטוח; לפסוק 378,000 ₪ בגין העמלות שלא שולמו החל מאוגוסט 2017 ועד הגשת התביעה; ולפסוק פיצוי 692,500 ₪ בגין הפרת ההסכם, הפגיעה במוניטין, ההוצאות המשפטיות והנזקים הממוניים והלא ממוניים.

נטען ששיתוף הפעולה לא צלח בשל הפרות האמון של אושר שקבלו ביטוי מפורש במסגרת סעיף 7.5 להסכם, לכן ארבע עונות ביכרה את מכירת תיק הביטוח כולו לסוכנות החדשה ולשם כך נחתם ההסכם.

כאמור לעיל, בהתאם לסעיף 7.5 להסכם על מנת להניע את גלגלי הבירור אם אושר נטל לקוחות מארבע עונות היה על ארבע עונות להעביר לאושר "רשימת לקוחות מאושרת על ידי רואה חשבון אשר נגרעו מתיק הביטוח על ידי אושר לטענת הסוכנות". ארבע עונות מעולם לא העבירה רשימה כאמור מאושרת על ידי רואה חשבון, לא בזמן אמת וגם לא במהלך ניהול ההליכים המשפטיים.

...

בסיכומיה טוענת ארבע עונות שאושר הודה בכך שהוא גנב לקוחות בהתבסס על דבריו בעמ' 88 לפרוטוקול: "... רק להזכיר לך שבתקופה הזאת שבה אני לא מקבל כסף ואני כבר מבין שהעסקה הזאת לא תצא לפועל אז אני כבר דורש כסף הלקוחות שלי ואני אומר להם 'תקשיבו, אם בסופו של דבר ארבע עונות לא משלמת לי אז כנראה שאתם'. ברגע שהם לא הסכימו אז באופן טבעי התיק הזה יכול להיעלם. אני ניסיתי בכל כוחי לטפל בתיק הזה אבל אני גם רוצה להתפרנס". האמור בפרוטוקול אין בו כדי להוות ראיה למסקנה שאותה מבקשת ארבע עונות לקבוע.

הפועל היוצא – ביטול ההסכם בסופו של דבר, וכפי שצוין לעיל, הצדדים בהתנהגותם ביטלו את ההסכם.

לסיום לאור כל האמור לעיל, למעט החיוב של ארבע עונות כאמור בסעיף 77 לעיל, נדחות התביעה והתביעה שכנגד.

בתביעה שכנגד הנתבע תבע לחייב את התובעים לשלם לו 875,392 ש"ח בצרוף מע"מ. טענות הצדדים ב(1) טענות התובעים נפתלי לא העביר על שם התובעים את תיק הלקוחות בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות תחת מספרי סוכן בבעלות התובעים.

ההיתחייבות המרכזית שהופרה על ידי הנתבע היא ההיתחייבות להעביר את הלקוחות של תיק הביטוח שמכר לתובעים ואת הפוליסות שלהם על שם התובעים.

עוד בישיבת קדם המשפט מיום 7.12.2020 בא כוחו טען: "כן, בעל כורחו, הנתבע נותן שירות". במכתב מיום 14.2.2017, נספח ז' למוצגי התובעים, נפתלי עצמו כתב: "לקוחות פרטיים שלי, שפונים אלי לעזרה בעניינים פנסיוניים, פעם פעמיים שלוש ארבע וכיו"ב, לא נותרת לי הברירה אלא לסייע להם...". אף בתצהירו, נפתלי, למעשה, הודה בהפרת ההסכם כאשר אישר כי הוא פתח קופות לעובדים של המעסיק "מתחת לעץ", אשר נכלל בתיק הביטוח שנמכר לתובעים.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת.

התביעה שכנגד נדחית.

א. הנתבע ישלם לתובעים את הסכומים כדלקמן: סך של 471,707 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן.