תביעה שכנגד בין אגודת אמנים ליורשי חברה מנוחה

המשיבים, יורשיה ותלוייה של ה.א. ז"ל (להלן: המנוחה), הגישו כנגד המבקשת (להלן: קופ"ח לאומית) וכנגד המבקש להצטרף לבקשה (להלן: מרכז מעייני הישועה או המרכז; יחדיו: המבקשים) תביעה בה נטען כי רשלנות הרופאים שטיפלו במנוחה גרמה למותה.

בחוות דעתו של מומחה לרפואה פנימית (להלן: ד"ר גביש), שצורפה לכתב התביעה, נכתב כי "סיבת המוות המשוערת הייתה כנראה תסחיף ראתי מאסיבי"; בנוסף, צוין כי בתיקה הרפואי של המנוחה נכתב לאחר פטירתה: "סביר להניח שסיבת הפטירה עקב תסחיף ריאות". בכתב התביעה נכתב כי "המנוחה נפטרה בגלל תסחיף ראתי מאסיבי", וכי הגורמים המטפלים התרשלו בכך ש-"כשלו מלהגיע ולטפל במחלה ממנה סבלה המנוחה, דהיינו תסחיף הראות", שכן ניתן היה "במאמץ פשוט וקל [...] להגיע לאבחנה המתבקשת ככל הנראה של טרומבופיליה (קרישיות יתר) בה לקתה המנוחה ומחלת ריאות לא מאובחנת". לאחר שהוגשו חוות דעת נגדיות מטעם המבקשים, בין השאר בתחום ההמטולוגי, הגישו המשיבים ביום 31.5.2018 חוות דעת מומחה נוספת, של מומחית לרפואה פנימית ולהמטולוגיה (להלן: ד"ר ללזרי), תחת הכותרת "חוות דעת נגדית". בחוות הדעת של ד"ר ללזרי נכתב כי קיימת "עדות חד משמעית לתהליך תוך בטני סוער אשר גרם לשוק ספטי, תחילת התהליך הספטי הכללי מספר ימים קודם לארוע הסופני של שוק ספטי", וכי כשהגיעה המנוחה לבית החולים נרשמו "ממצאים ברורים [...] של כוריואמניוניטיס" (זהום מי שפיר).

הלכה ידועה היא, כי אין להתיר לתובע לתקן את תביעתו על דרך של הוספת עילת תביעה חדשה אם בעת הגשת הבקשה היתיישנה עילה זו (ע"א 728/79 קרור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126, בעמ' 132-131 (1980); רע"א 11137/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מגן דוד אדום לישראל (21.3.2006) (להלן: עניין אליהו).

...

אלא שקו הגבול בין עילת תביעה חדשה - שאז אין לאפשר התיקון מקום בו יש בכך כדי לעקוף טענת התיישנות - לבין תיקון גרידא של כתב התביעה, אינו תמיד פשוט (עניין אליהו בפסקה 4 והאסמכתאות שם).

סוף דבר: הוספת חוות הדעת החדשה אמנם מצריכה תיקון כתב התביעה אך היא אינה בגדר עילת תביעה חדשה, ומשכך, אין בתיקון כדי לשלול מהמבקשים טענת התיישנות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו בס"ד ת"א 12771-11-14 רות דיאמונד(המנוח) ואח' נ' ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ואח' לפני כבוד השופט בכיר מנחם (מריו) קליין התובע: עיזבון המנוחה רות דיאמונד ז"ל הנתבעים: 1. ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית בע"מ 2. קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים 3. מגדל חברה לביטוח 4. חנניה צרפתי צדדי ג': 1. צרפתי חנן 2. אביב יעל דרומה בע"מ החלטה

התובע הנו היורש כדין של המנוחה פואלה רות דיאמונד ז"ל ת.ז. 016653297 וזאת על פי צו לקיום צוואה של הרשם לענייני ירושה - בתיק שמספרו 162900.

באומרי זאת אינני יכול להיתעלם מהנסיבות ומעובדת פטירתה של המנוחה במהלך השנים, נתון שכשלעצמו יתכן ותרם להתנהלות זו. הפניה לחברת מגדל טרם הוגשה התובענה דנן לבית המשפט, בוצעה ביום 9.8.2009 (פניה זו הוגשה כנספח להודעה מטעם נתבעת 1 – ביטוח חקלאי מיום 16.3.17), כפי שניתן לראות בפניה זו לחברת מגדל הועברו הנתונים לגבי הארוע דנן: מס' רשוי הרכב הפוגע ושם המבוטח: אביב יעל דרומה, כמו גם שם התובעת ותאריך תאונת הדרכים מיום 19.3.08.

העדים יחקרו אך ורק בחקירה נגדית וב"כ הצד שהגיש תצהיר או חוות דעת אחראי להופעת המצהיר או המומחה לחקירה ללא זימון נוסף, אלא אם כן הצד שכנגד ויתר על החקירה הנגדית.

...

טענת התובע על כי בוצעו פניות רבות ונעשה ניסיון אמיתי לאתר את פוליסת הרכב ללא הצלחה - היא אמינה, יחד עם זאת סבורני שעליו היה לפעול ביתר שקידה וזריזות בתביעה דנן.

סבורני כי התעסקות נוספת בהליכים מקדמיים תגרע יותר מאשר תועיל, מאחר וממילא בדיון הוכחות יוכלו הצדדים לממש את זכותם הדיונית, למסור את עדותם בפני בית המשפט ולחקור את יריביהם.

האחריות הניהולית לסיום התיק במהירות וביעילות מוטלת על כתפי השופט בערכאה הדיונית, ומשכך הנני מחליט שלא להידרש שוב לעניין ההליכים המקדמיים כשמדובר בתיק משנת 2014 לגבי תאונה משנת 2008 .

הנני קובע את התיק להוכחות : ראיות התביעה ליום 19/7/020 שעה 10:00.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 38026-08-18 דוד מילר ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל לפני כבוד השופט אהרן אורנשטיין התובעים והנתבעים שכנגד: 1. דוד מילר 2. עזבון המנוחה מטמונה מילר ז"ל ע"י עו"ד משה אדרי הנתבעת והתובעת שכנגד: רשות מקרקעי ישראל - מחוז תל אביב והמרכז ע"י עו"ד אורלי אמיתי מפרקליטות מחוז תל אביב פסק דין

ראיתי לנכון לידון בתביעה שכנגד לפני דיון בתביעה העיקרית משום שאם צודקת הנתבעת בטענתה כי ההורים כבר לא היו בעלי זכויות בקרקע וכי הפצוי שולם ליורשיהם בטעות, אין כלל מקום לידון בטענת התובעים כי הפצוי שולם בחסר.

גם ההורים וגם האגודה מכרו מקרקעין לנצ"ב נתניה בע"מ ולחברת דוד ב.ג. לפתוח נתניה בע"מ ("הקונים").

עיון במסמכים שהגישה הנתבעת מלמד כי עו"ד רחמני וולפסון (ב"כ הקונים- ראו סעיף 5 להסכם המכר שבין ההורים לקונים) עסק בשנת 1976 בהעברת זכויות של 34 בעלי זכויות באגודה וביניהם ההורים.

...

אילו התובעים היו בודקים את מצב העניינים לאשורו, הם היו מגיעים למסקנה כי ההורים מכרו את הקרקע לקונים.

בהקשר זה, סבורני כי ראוי למלא, עד כמה שניתן, את החלל שנוצר בקופה הציבורית.

סוף דבר לאור כל האמור, התביעה העיקרית נדחית והתביעה שכנגד מתקבלת.

הסוגיה המשפטית שבה נפלגו הצדדים עוסקת בשאלה: האם הסכמת המושב להשכרת שטח חקלאי (בחלקה ב') המצוי באחזקת מי מחברי האגודה השיתופית לצד ג', לשימוש שאיננו חקלאי, ובמיוחד לצרכי הקמת אנטנות סלולאריות, היא הרשאה הדירה או בלתי הדירה, והאם ניתן לקבל את טענת הנתבעים שלפיה חלה בעיניינה של הרשאה זו טענת היתיישנות? רקע כללי בקליפת אגוז האגודה השיתופית בית גמליאל מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן: האגודה או המושב), היא בעלת הזכויות במשבצת הקרקע במושב ובחלקות ב' בו, לרבות החלקה מושא התביעה, וזאת, כחלק מהסכם משבצת בין האגודה לבין רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י).

יתירה מכך: עוד באותו יום (4.7.19) יצא מכתבו של עו"ד שרם, ב"כ הנוכחי של האגודה, שהיה שותף באותה עת במשרד היועץ המשפטי של האגודה, משרד עורכי דין "אבידע, אילן, שרם" (ר' גם הצהרתו של עו"ד שרם עצמו בעמ' 49, ש' 31), בדבר הודעת קזוז לנתבעים, יורשי ינטה המנוחה ומר מוטי יוסף, כולם באמצעות עו"ד פבה, ב"כ של הנתבעים 1-4, מכתב שמדבר בעד עצמו.

עם זאת, לכל אורך החקירות הנגדיות של מר כהנא ע"י ב"כ חברות הסלולאר הוא מתקשה להבהיר מדוע האגודה השתהתה עד עתה בהגשת תביעתה.

...

כאמור, משאין ענייני בתביעה של רמ"י הרי שלא אדרש להוראות בעניין זה. משכך, אני מורה על דחיית התביעה לסעד כספי ולמתן חשבונות.

משכך, ובשים לב לקבלת הסעד העיקרי לסילוק האנטנות של חברות הסלולר ומאידך גיסא נוכח דחיית רוב הסעדים שהתבקשו, לצד קבלת הסעד העיקרי, כמו גם בשים לב להתנהלות הנתבעים המפורטת לעיל, אני מורה על חיוב הנתבעים 1-4 באמצעות הנתבעים 2-4 (עם פטירתה של המנוחה ינטה) בשכר טרחת ב"כ האגודה בסך של 50,000 ₪ וכן באגרת משפט כפי ששולמה (על שתי מחציותיה).

כמו כן, אני מורה לחברות הסלולר, פלאפון וסלקום, לשאת בהוצאות המשפט של התובעת בסך של 20,000 ₪ כל אחת, כאשר סכום זה ישולם ע"י חברות הסלולר לידי ב"כ התובעת בתוך 30 ימים מהיום.

כנטען בכתב התביעה, לאחר פטירת המנוחה היורשים קיימו ביניהם ישיבות בהם דנו באפשרויות העומדות על הפרק לצורך פירוק השתוף בנחלה.

בפסיקה נקבעו מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון בבוא בית המשפט להכריע בשאלה מיהו הבן "המוכן ומסוגל לקיים" ובהם, עיסוק קודם ונוכחי בחקלאות וניסיון בהפעלת המשק, הפעלת המשק בפועל לאחר פטירת ההורים, המשכיותו של המשק ומניעת הזנחתו, מגורים במשק, לרבות כוונה להמשיך להתגורר בו וקבלה לחברות באגודה (ר' תמ"ש (טב) 30318-02-10ג.י. נ' נ.י. ואח ) כאמור ולעמדת הנתבעים בראי מבחני העזר האמורים אין התובע עומד בתנאי ס' 114 לחוק.

התובע אישר בחקירתו הנגדית כי לא מימש את הסכמת היורשים האמורה ומנימוקיו (פרוטוקול מיום 78.11.21 עמי 62 שורות 9-15 ר' גם עמ' 64 ש' 2-9).

...

בעוד הנתבעים הביעו הסכמתם לאמץ ממצאי חוות הדעת המשלימה טענו התובעים כי דין מסקנות המומחית להידחות מכל וכל.

עמדת הנתבעים אפוא המבקשת עתה ובמסגרת הסיכומים לחזור בהם מנקודת מוצא זו מוקשית, יש בה משום חוסר תם לב ואין בידי לקבלה.

סבורני כי דרך הילוכם של הצדדים כולם מאז פטירת האם עובר להגשת התביעה ודרך ניהול ההליך תרמה לליבוי המחלוקת.

מנגד נמצא כי שיעור הפיצוי אשר הוצע על ידי התובע לא שיקף את השווי הריאלי של הנחלה (ר' לעניין זה גם עדותו של מר __ דיון מיום 11.4.21 עמ' 27 ש' 12-21 המהווה חיזוק נוסף למסקנה זו).

בהינתן האמור ואף שמתבקש היה להביא המחלוקת הממושכת לסיומה הסופי כבר עתה , הרי שבנסיבות שנוצרו, בין אם בשל חלוף הזמן ממועד חוות הדעת המשלימה והנפקות הנגזרת מכך על שווי הנחלה (ר' לעניין זה עדותה של השמאית מיום 30.5.22 עמ' 83 שורות 10-16), ובין אם בשל הצורך בהערכה מלאה של התשלומים הרעיוניים שנקבעו בחוות הדעת, אין מנוס כי אם להורות על הגשת חוות דעת עדכנית (לעניין זה השוו בעמ"ש 38709-10-19), זאת לצד מתן הוראות בלוח זמנים מוגדר וקצוב לשם השלמת העסקה ותוך קביעת מנגנון למכירה לצד ג' בשוק החופשי ככל והתובע לא יעמוד בחובת תשלום הפיצוי ליורשים בתוך המועד שיקבע.

סוף דבר כפועל יוצא מכל האמור, נקבע כדלקמן: התובע הוא היורש המסוגל והנכון לקיים את נחלת הוריו – משק 25 במושב __ בכפוף לפיצוי שאר היורשים ובכפוף לתנאים המפורטים להלן.