תביעת שניב
בעיניין טענת אברהם להעדר השכרת המיגרש שגרמה לו חיסרון כיס, הפנה אברהם להסכם שנערך עם שניב:
אין מחלוקת כי ביום 30.8.2015 נערך הסכם בין טרקוטה לחברת שניב תעשיות נייר בע"מ (להלן: "שניב"), להשכרת מבנה בשטח של 5,400-5,600 מ"ר במיגרש, לתקופה של 60 חודשים מיום 30.1.2016, תמורת 51,500 ₪ + מע"מ לחודש.
שניב תבעה בבית המשפט את ביטול ההסכם, בטענה כי טרקוטה הפרה את ההסכם, ובית המשפט קיבל את התביעה וחייב את טרקוטה בהשבת המקדמה ובהוצאות (ת"א (של' ב"ש) 11485-04-17 שניב תעשיות נייר בע"מ נ' טרקוטה אופקים תעשיות חרס בע"מ (02.04.2021)).
יודגש כי אין נפקא מינה לעובדה ששניב יכולה היתה לבטל את ההסכם בחלוף שלוש שנים, שכן מדובר בקביעת דמי השכירות הסבירים עבור מבנה התעשיה, בין ע"י השכרתו לשניב ובין ע"י השכרתו לאחר.
פרק חמישי – ראשי סעד נוספים בתביעה שכנגד שהגיש אברהם
טענה לגזילת קוי יצור
בהסכם ההפרדות נקבע כי טרקוטה תקבל את כל המלאי מכל סוג שהוא, אולם מכונות, מבנים, ציוד תעשייתי, מתכות, עגלות יבוש, קוי יצור, מסועים, ציוד חשמלי, ארונות חשמל וכו' לא יעברו לטרקוטה, משמע יישארו ברשות שני האחים.
...
הלכה מחייבת זאת, מבוססת על הטעם כי חזקה על הסכם בכתב שהוא כולל בתוכו את כל המוסכם בין הצדדים וכל עדות בע"פ המנסה לשנות את האמור בו, או להוסיף עליו או לגרוע ממנו – דינה להידחות (ע"א (מח' נצ') 28292-10-11 רמזי לחאם נ' עזבון מישל לחאם (01.04.2012) ; ת"א (מח' ת"א) 921/97 לוין מינה נ' שלהב בניה ופיתוח בע"מ (30.09.2002)).
אני מקבל אפוא את תביעת פלסטופק רק עד כדי מחצית מהחוב, ומחייב את טרקוטה ויהושע לשלם לפלסטופק מחצית מהחוב בסכום של 48,539 ₪.
פרק שמיני – סיכומו של דבר
בסופו של יום, ההכרעה בתובענות היא כדלקמן:
התביעה העיקרית של יהושע וטרקוטה מתקבלת בחלקה, ויש לחייב את אברהם בתשלום 569,886 ₪ בגין החזרי הלוואה, 188,000 ₪ בגין החזרי ארנונה, 44,500 ₪ בגין פירוק הגגות ו- 55,900 ₪ בגין חוב אישי, ובס"ה 858,286 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן 13.11.2018, ועד למועד התשלום המלא בפועל.