בכתב התביעה שכנגד נטען כי התובע ניסה לטרפד את ביצוע עבודות בניית הקיר ומילוי האדמה בחלקת הנתבע תוך שימוש בקללות וגידופים ואף הגשת תלונות סרק למישטרה.
התובעים שכנגד טענו לבצוע עוולות של תקיפה, הסגת גבול במקרקעין, הסגת גבול במטלטלין, רשלנות, מיטרד, עוולת גזל, תרמית, נגישה, והפרת חובה חקוקה.
נטל ההוכחה בתביעה שכנגד מוטל על התובעים שכנגד ולפיכך, ככל שנכחו עדים במהלך האירועים הנטענים והתובע לא הגיש תצהיר מטעמם, היה על הנתבעים – הם התובעים שכנגד, לזמנם להעיד לצורך הוכחת תביעתם.
טענות התובעים שכנגד בדבר הגשת תלונות סרק למישטרה – אין ספק כי הגשת תלונת שוא לרשויות, כשהמתלונן יודע שתלונתו אינה נכונה מהוה התרשלות והוצאת לשון הרע (ראה רע"א 1606/03 אגשם נ. רשות הדואר).
...
אולם, כפי שיפורט להלן ובהתאם להחלטות שכבר ניתנו, הם נמחקו מהתצהיר, זאת מאחר שהיוו הרחבת חזית לכתב התביעה והתובע לא הגיש כתב תביעה מתוקן, זאת למרות הארכות שניתנו לו במיוחד לצורך כך.
הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה ואף הגיש ביחד עם הקבלן, תביעה שכנגד, נגד התובע.
המסקנה העולה מכל האמור לעיל הינה כי התובע ביצע כלפי הקבלן עוולת גזל ע"י כליאת הבובקט ועיכובו שלא כדין בשטחו.
לאור כל האמור:
אני מורה על דחיית התביעה שהגישו התובעים וכן על דחיית התביעה שכנגד מטעמו של הנתבע.
אני מקבלת את התביעה שכנגד מטעם התובע שכנגד 2 בלבד ומחייבת הנתבע בתביעה שכנגד – מר אריאל לנדאו, לשלם לתובע 2 שם – מר מיקי שלג, סך של 7,500₪.
