בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן ת/1, בהן הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון, בתאריך 14.11.17, בהיותו נוהג ברכב מסוג טנדר איסוזו, מ.ר. 13-949-64, אליו היה מחובר נגרר, מ.ר. 96-094-71, בשעת צהריים, בדרכו חזרה לעיר מגוריו – רהט, בהיותו מסיע ברכבו מספר אנשים שיעבדו עמו וביניהם – נפגע העבירה – רמזי אלקרינאווי (להלן: "המנוח"), אשר ישב, בצד ימין של המושב האחורי, בסמוך לצומת הכניסה לקבוץ שובל, תוך כדי הנסיעה, פנה הנאשם אל המנוח והנוסעים האחרים וטען, כי גנבו ממנו סך בן 200 ₪.
בחקירתו הנגדית, הכחיש כי הגיעו אליו שליחים מטעם מישפחת הנאשם להיתנצל; או כי המשפחה קיבלה פיצוי כספי כלשהוא.
בודאי אין המדובר בתאונת דרכים, שהיא – כימעט תמיד – אינה צפויה ואינה רצויה.
לתביעה הכללית שיקוליה ובפני הצדדים כמו גם בפני המותב שניהל את הדיון המוקדם, נחשפו שיקולים נוספים, לרבות שיקולים ראייתיים, שלא הובאו לפני בית המשפט.
בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השרות בשב"ס, ירצה הנאשם המאסר בדרך של עבודות שירות, במפקדת מחוז דרום של משטרת ישראל, שדרות טוביהו 5, באר שבע, חמישה ימים בשבוע, שעות העבודה בהתאם להוראות הממונים עליו.
...
במסגרת פרשת העונש, נעתר בית המשפט לבקשת בא כוח משפחת המנוח להשמיע את דברה.
אף היא הביעה, בשם משפחת המנוח, תרעומת בנוגע להסדר וטענה, כי מבחינת המשפחה – עדיף היה, שהיה מנוהל משפט, ושאם הנאשם היה מורשע – היה מרצה עונש לפי שורת הדין.
לאחר שבית המשפט שמע את טענות הצדדים; שמע את אחיו הבכור של המנוח וכן את באת כוח משפחת המנוח; עיין בהשלמת הטיעונים בכתב מטעם ההגנה; עיין בפסיקה אליה הפנתה ההגנה; שמע דברו האחרון של הנאשם – בהתאם להסדר הטיעון – דן את הנאשם לעונשים הבאים:
9 חדשי מאסר בפועל.
