תביעה שכנגד בגין כניסת עובד לאימייל של המעסיק ללא רשות

כשנה לאחר תחילת העסקתה בסמוך לחג הפסח, על רקע הנחיות שניתנו בדבר כניסה לסגר, נימסרה לתובעת, כמו גם ליתר העובדים, הודעה על הוצאתם לחל"ת למשך חודשיים (נספח א' לכתב התביעה) אשר לשונה: "אנו מצטערים להודיעך כי בשל המצב במדינה אנו מוציאים אותך לחופשה ללא תשלום לתקופה של חודשיים עם סיום החופשה החברה תחליט לגבי המשך העסקתך..." אלא, שבחלוף כשבועיים ביום 14.4.2021 נימסרה לעובדים בקבוצת הואטסאפ של המשרד הודעה בנוסח הבא: "צהריים טובים נכון לעכשיו ואם לא יהיו הנחיות מחמירות נוספות, נחזור לעבודה ביום א', באותה המתכונת של לפני החג. אעדכן סופית במוצ"ש בע"ה. חג שמח." יומיים לאחר מכן נשלחה הודעה נוספת בדבר עבודה במשרד בתנאים של ריחוק חברתי.

התביעה דנן הוגשה ביום 02.6.2020 וביום 13.5.2021 הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה בשל נטישתה של התובעת את העבודה.

ליאור: "לא ניתן דרך הטלפון...נשמור על הפרדה וחלוקה של כולם בכל חדרי המשרד, כך גם היועצים לא עובדים". התובעת: "ליאור איני מבינה את דרישתך הרי ביום ה 7.4 הוצאתם אותי לחל"ת בנגוד להסכמתי (ערב לפני חג הפסח) עד ליום ה1.6 לפיכך מיד עם תום ימי החל"ת הכפוי אשמח להגיע לעבודה. כמו כן אגיד שעד לרגע זה למרות דרישותיי החוזרות ונישנות ובנגוד להוראות הדין לא פתחו לי קרן פנסיה וזאת למרות שחלפו למעלה מ13 חודש מיום קיבלתי לעבודה" בהמשך הדברים, היתנהלה התכתבות נוספת בין התובעת לבין ליאור, כדלקמן: ליאור: "עמיתוש טרם קיבלת ממך תשובה לגבי החלטתך על ימי ההודעה המוקדמת. רשמתי על כך במכתב שהגשתי." התובעת: "אני מרגישה שאתה רוצה לסיים כבר..נכון?" ליאור: "הרגשתי היא לא הנקודה אלא החלטת החברה והמעסיק. אכבד כל החלטה..." במקביל לאמור, ולאחר הודעת הדוא"ל ששלחה התובעת, החלה התכתבות עניפה בין התובעת לבין ענת אהרוני, אשר עיקריה יובאו להלן: ענת: "שבוע טוב נשמה. כמה דברים כדי שיהיה ברור.

ענת: "עמיתוש- את לא יכולה להחליט מתי החל"ת מסתיים- כפי שכבר אמרתי התפעול עובדים כרגיל הודענו לרשויות על סיום החל"ת." "האפשרויות שלך הן כפי שרשמתי אתמול או להגיע לעבודה או לסיים את ההיתקשרות." " מציעה אולי שתפני לייעוץ משפטי בתום לא רוצה להגיע איתך למקומות האלו." "את לא זמינה." " תתקשרי". "מבינה שאת לא רוצה לשוחח כי אחרי שיחה [...] פשוט ניתקת את הנייד- בכל מקרה כפי שאמרתי במידה ואת לא מגיעה לעבודה לאלתר אראה זאת משמע התפטרת מהעבודה!!" התובעת: "ענת בטרם שלחתי לך את הודעתי ביררתי את זכויותיי וקיבלתי ייעוץ משפטי בעיניין" "אני מצטערת הטלפון נותק כי נגמרה לי הסוללה שיתמלא נדבר בשמחה" ענת: "מצוין- אם כך עליך להבין כי במידה והחברה מסיימת את החל"ת עליך לשוב לעבודה- אני לא מצליחה להבין את מטרתך. אם את לא רוצה להמשיך לעבוד זה בסדר אנחנו במדינה דמוקרטית ואת לא חייבת לי כלום- גם החברה היתנהלה מול יעוץ משפטי בתחום ועל כן אומר לך כי במידה ואת מחליטה לא להגיע לעבודה אני אראה זאת כאילו הודעת על התפטרותך (גם המייל ששלחת אינו משתמע לשני פנים) עמית- כרגע עליך להחליט מה ברצונך לעשות זה הכל- חבל על ההתכתבויות הללו שאינן מכבדות לא אותך ולא אותי". ענת: "...בהמשך לשיחתנו. מבחינת החברה סיימת את עבודתך בחברה ביום ראשון 19/4 ימי ההודעה המוקדמת ינוכו משכרך. מאחלת לך בהצלחה בהמשך" התובעת: "היי, לאחר שהתייעצתי הרי שהחברה לא יכולה להודיע על סיום החל"ת מתי שנוח לה. ברגע שיצאה מיסמך של חל"ת הוא תקף עד לסיומו בהסכמת 2 הצדדים. חזרה מהחל"ת אף הוא חייב להיות בהסכמת 2 הצדדים. היות וכבר נפגעתי כאשר ביקשתם שאצא לחל"ת הרי שאיני מוכנה להיפגע שנית ולסיים את החל"ת בפחות מ-30 ימים. אני יכולה לשוב לאחר 30 ימים לעבודה. לא הודעתי על התפטרותי ומההודעה שלך אני מבינה שהחלטתם לפטר אותי. אני מוכנה לחזור לעבודה לאחר 30 ימים, ככל שאינכם רוצים שאשוב אבקש מכתב פיטורים כדין." ענת: "עמית, את טועה החברה יכולה להודיע על סיום חל"ת וכך נעשה אי הגעתך לעבודה מציגה מצב שבו את מתפטרת". התובעת: "אשמח שתפני אותי לחוק שקובע את זה" "ובנוגע לעניין הפיטורים, להזכירך אתמול בשיחתנו הצעת לי את 2 האופציות הבאות- או להשאר חודשיים בבית ללא משכורת או להתפטר. טרם החזרתי לך את תשובתי, כי מבדיקה נוספת ומקיפה עולה כי יש בזכויותיי כן להשאר בחל"ת.

מעסיק הוציא את עובדיו לחל"ת של 30 ימים- מה המשמעות של קיצור או הארכת החל"ת מבחינת זכאות לדמי אבטלה- מפירסום של המוסד לביטוח לאומי עולה כי הוא מודע לכך שתאריך סיום החל"ת אינו ידוע כרגע, וחרף זאת הוא מציין כי בשלב זה יש למלא בתביעה לדמי אבטלה תאריך עתידי ל-30 יום לפחות ואם החל"ת יימשך יוצר מכך אין צורך בהגשת הודעה להארכה, העידכון יתבצע באופן אוטומאטי.

לתנאי זה קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פצויי פיטורים, עת ברור כי המעסיק אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת[footnoteRef:5].

...

לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכלל מסקנה שטענות הנתבעת במסגרת תביעתה שכנגד לא הוכחו.

נוכח האמור, התביעה שכנגד לא הוכחה, והיא נדחית.

סוף דבר התביעה והתביעה שכנגד נדחות.

הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה טענה כי התובע הפר את חובת הסודות, תום הלב והאמון שניתן בו כעובד בכיר, כאשר נטל ממחשב הנתבעת והעתיק, ללא רשות, מסמכים המכילים סודות מסחריים.

אין להסתמך על תיכתובות הדוא"ל ושיחות ניכנסות ויוצאות ככלי להוכחת עבודה בשעות נוספות, שכן התובע בילה זמן רב בדרך לעבודה וחזרה ממנה והשלים את שעות העבודה החסרות מביתו בשעות מאוחרות ובסופי שבוע.

יפים לענייננו דבריו של כב' הנשיא (כתוארו אז) סטיב אדלר בע"ע (ארצי) 188/06 סמי בוג'ו- קל ביניין בע"מ (28.11.10) כדלהלן: "... הפסיקה הדגישה כי מדובר ביכולתו ובאפשרותו של המעסיק לפקח, ולא אם היה פקוח בפועל. החריג שבסעיף 30(א)(6) לחוק נועד לחול במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד 'אינם מאפשרים כל פקוח'. יתרה מזו, עבודה מחוץ למפעל או למשרד אינה מונעת לכשעצמה פקוח על שעות העבודה של העובד" (דב"ע לג/4 – 3 אברהם רון – המועצה המקומית מצפה רמון, פד"ע ד' ע' 386).

...

לאחר שקילת הטענות והראיות, לא מצאנו כי יש בהן כדי לזכות את התובע בפיצוי.

סיכום סיכומו של דבר, התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 20,000 ₪; פיצוי בסך 2,000 ₪ בגין הפרת חוק הודעה לעובד; ופיצוי בגין פגמים בתלושי השכר בסך 10,000 ₪.

כן ישלם התובע (הנתבעת שכנגד) לנתבעת תוך 30 יום פיצוי בהתאם לחוק עוולות מסחריות בסך 10,000 ₪.

בהילכת איסקוב[footnoteRef:22]נקבעו כללים בדבר "המותר והאסור" בשימוש במחשב וביישומיו ובכלל זה העקרונות למעקב אחר השמוש שעושה העובד בתיבת דואר אלקטרוני שהמעסיק מעמיד לרשותו לרבות אפשרות העיון בתכתובות המיילים של העובד.

במסגרת קביעת הכללים נערכה איבחנה בין סןגים שונים של תיבות דואר אלקטרוני שמעמיד המעסיק לרשות העובד, תיבה מקצועית, המיועדת רק למטרות עבודה, תיבה מעורבת המיועדת לצרכי עבודה ואולם העובד רשאי לעשות בו שימוש אישי לצרכיו הפרטיים ותיבה אישית המיועדת כל כולה לצרכים האישיים של העובד.

] לגבי תיבה מעורבת או אישית, המעסיק אינו רשאי לבצע פעולות ניטור ומעקב או חדירה למיילים ללא הסכמה של העובד מראש ובכתב למדיניות הכללית במקום העבודה בנוגע לפעולות ניטור ומעקב אחר נתוני תיקשורת ותוכן וכן הסכמה ספציפית לכל חדירה לתוכן ההתכתבות האישית ובכפוף לקיומו של חשש ממשי לבצוע פעולות לא חוקיות או פעולות שעשויות לפגוע בעסק.

הינה כי כן, גם מחקירתו הנגדית של התובע עולה כי אין בידו כל ראיה לכך שהנתבעת נכנסה למייל שלו ועיינה בתכתובות אישיות שלו וכל טענתו מתבססת על השערה כי עצם פעולת הגבלת הרשאתו לתיבה ו/או הוספת הודעה בדבר היותו מחוץ למשרד" מהוה חדירה למייל ועיון בתכתובות אישיות, דבר של הוכח כלל וכלל[footnoteRef:26].

התביעה שכנגד הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן למען הנוחות – הנתבעת) טוענת שהתובע והנתבע שכנגד (להלן למען הנוחות – התובע) גרם לה במכוון נזקים כספיים בסך 53,000 ₪ ע"י מתן הנחיות שגויות לתפעול הובלות לשני לקוחות "סמארטרייק" ו – "אקסטל" וזאת על מנת לסגור עם הלקוחות בכל מחיר ולהגדיל את העמלות ממכירה, עשה שימוש בכרטיס דלק ומזון שלא לצרכי העבודה בסך כולל של 5,287 ש"ח, הגיש דיווחי נוכחות כוזבים בגין שכר בסך 22,747 ₪ והפר את הסכם העבודה תוך פגיעה בשם הטוב והמוניטין של החברה באופן המקנה לה זכאות לפצוי כספי בסך 50,000 ש"ח. נזקים כספיים בהתאם לפסיקה, הטלת חיוב כספי על עובד בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מעבודתו תחול רק במקום שבו הוכח כי הנזק נגרם כתוצאה מזדון או לכל הפחות כתוצאה מרשלנות רבתית הכוללת אדישות להסתברות לקרות הנזק, כאשר הנטל להוכחת זדון או רשלנות רבתית מוטל על המעסיק.

...

על יסוד כל האמור, התביעה שכנגד נדחית במלואה.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה כך שהנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין.

התביעה שכנגד נדחית במלואה.

ברשות כל אחד מהם היה מפתח לקופה הקטנה.

ש: למסקנה שזה כסף? ת: הגעתי למסקנה כי כמו בתצהיר שנתתי גיא ביקש ממני באחד הימים הוא היתקשר אלי כשהייתי במשרד והוא היתקשר אלי להגיד לי שיש איזושהי מעטפה עם סכום כסף גדול כ- 8,000 שקלים שנמצאת כנראה איפשהו במשרד שלו, המשרד של גיא היה המשרד שממול הדלת כניסה מה שאומר שזה דלת שקופה כולם רואים שם וסטודנטים לפעמים עוברים, ש: באיזה סכום מדובר? ת: אז הוא אמר לי 8,000 שקלים.

הודעת הדוא"ל אליה הפניתה התובעת (נספח 2 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד), אינה עונה על הוראות חוק הודעה לעובד, שכן לכל היותר סוכם בה שהנתבע יעבוד במשרה מלאה.

יפים לענייננו הדברים שנפסקו בע"ע (ארצי) 45431-09-16 אלכס גורביץ - א.ב.מ תעשיות פלסטיקה (1989) בע"מ (16.1.18): "הכלל המנחה בעיניין טענות קזוז של מעסיק כנגד תביעה של עובד המוגשת נגדו לתשלום זכויות המגיעות לו הוא, שאין הוא זכאי להשמע בטענה שתשלום כל שהוא שולם בטעות, כאשר הדבר נעשה במשך כל תקופת העבודה וההטבה הפכה להיות חלק מתנאי העבודה המוסכמים של העובד. בנסיבות שכאלו המעסיק אינו רשאי לבטל את ההטבה לאחר שהעובד סיים לעבוד". הטענה לקזוז שכר עבודה נדחית.

...

יפים לענייננו הדברים שנפסקו בע"ע (ארצי) 45431-09-16 אלכס גורביץ - א.ב.מ תעשיות פלסטיקה (1989) בע"מ (16.1.18): "הכלל המנחה בעניין טענות קיזוז של מעסיק כנגד תביעה של עובד המוגשת נגדו לתשלום זכויות המגיעות לו הוא, שאין הוא זכאי להישמע בטענה שתשלום כל שהוא שולם בטעות, כאשר הדבר נעשה במשך כל תקופת העבודה וההטבה הפכה להיות חלק מתנאי העבודה המוסכמים של העובד. בנסיבות שכאלו המעסיק אינו רשאי לבטל את ההטבה לאחר שהעובד סיים לעבוד". הטענה לקיזוז שכר עבודה נדחית.

סיכום התביעה העיקרית נדחית במלואה.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי, כך שהתובעת תשלם לנתבע את הסכומים הללו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום: פיצוי בגין היעדר הודעה לעובד על תנאי עבודה בסך 2,000 ₪.

] עם זאת, הוכח כי עוד בחודש ינואר 2017, טרם החלה לעבוד בסוכנות חומה, הביאה עימה אילנה "לקוחות משלה". כך בכתב ההגנה שכנגד לא הכחישה הסוכנות את האמור בכתב התביעה שכנגד כי כבר בחודש ינואר 2017 הודיעה אילנה לחזי כי היא רוצה כבר להעביר לקוחות חדשים שלה אשר עדיין לא נקלטו במערכת של המעסיק הקודם ובמילותיה המדויקות: "רציתי לבוא השבוע להעביר את הלקוחות שלי".[footnoteRef:18] זאת ועוד, הסוכנות אינה מכחישה כי מיד באותו יום ניתנה גם לאילנה ססמה וגישה למערכת העבודה של סוכנות חומה (מערכת "באפי") "כדי שתוכל להכניס את הלקוחות החדשים שלה" וכי החלה לעשות כן ביום 24.1.2017, למרות שסיימה לעבוד אצל ראובן שם טוב רק בסוף חודש ינואר 2017.

[footnoteRef:101] אלא שהיא נזכרה בבקשה זו רק למחרת, בזמן שהייתה אצל חברים ובשעה מאוחרת, ועל כן נכנסה למערכת באמצעות המייל של ליזה בשעה שנכנסה.

מעבר לכך, הוכח כי אילנה העבירה לסוכנות הביטוח (וגם למייל הפרטי העלום) פרטים של לקוחות אותם היא מכנה "לקוחות שלה". בכל הנוגע ל"לקוחות שלה", קבענו כי אלו היו שייכים לסוכנות חומה ועל כן אילנה לא הייתה רשאית כלל לקחת פרטים שלהם, להעתיק אותם או להעביר אותם לצדדים שלישיים (סוכנות ביטוח אחרת או מייל פרטי עלום), בהעדר הסכמה מפורשת של המעסיק (סוכנות חומה) – דבר שלא הוכח כי ניתנה לה. על כן, העברת פרטי הלקוחות והמסמכים לסוכנות ביטוח אחרת בחודש מרץ 2018 ובהמשך נטילת ה"ספר הוורוד" ביום 8.4.2018 וכן העברת פרטי הלקוחות ומסמכים הנוגעים להם בלילה שבין 11.4.2018 ל-12.4.2018, למייל פרטי עלום, לאחר שסיימה לעבוד ונחסמה הגישה שלה במערכות של הסוכנות, תוך כניסה למערכות באמצעות מייל של עובדת אחרת, מהוה גזל סוד מסחרי בהתאם לסעיפים 6(ב)(1) –(2) לחוק.

] סעיף 26ב(א) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר") קובע כי אם המעסיק לא הציג רשומי נוכחות מתוך פנקס שעות העבודה, אזי, מוטלת עליו חובת ההוכחה כי "העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת...". סעיף 26ב(ב) לחוק קובע חזקה, לפיה, "חובת ההוכחה על המעסיק כאמור באותו סעיף קטן, רק בעד מספר שעות נוספות שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או שאינו עולה על שישים שעות נוספות חודשיות". זאת ועוד, בהתאם לסעיף 26ב(ג) לחוק: "בתובענה של עובד שעילותיה השנויות במחלוקת הן אי-תשלום גמול שעות נוספות, ... והמעסיק שחייב במסירת תלוש שכר לפי הוראות סעיף 24, לא מסר לעובד תלוש שכר, או מסר לעובד תלוש שכר שלא נכללו בו הרכיבים האמורים, חזקה היא כי נקבע לעובד שכר כולל בנגוד להוראות סעיף 5, ככל שהוא חל עליו, ויראו בשכר ששולם לו כשכר רגיל, שהרכיבים האמורים אינם כלולים בו, אלא אם כן הוכיח המעסיק אחרת". בע"ע (ארצי) 47715-09-14 עוזי ריעני – אליאסי שיווק בע"מ (29.3.2017) (להלן: "פסק דין ריעני") נקבע כי לצורך יישומו של סעיף 26ב ניתן להבחין בין ארבעה מצבים אפשריים ביחס למידת הוודאות בהתקיימות התנאי של עבודה בשעות נוספות, העומד ביסוד תשלום גמול שעות נוספות, ולמידת הוודאות בהיקפה של העבודה הנוספת (כאמור בסעיף 11 לפסק הדין).

...

סוף דבר התביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק עוולות מסחריות – מתקבלת.

התביעה לפיצוי בגין אבדן עמלות בהווה ובעתיד וכן התביעה לפיצוי מוסכם כאמור בהסכם הסודיות, נדחות.

התביעה שכנגד בגין אי תשלום הפרשי עמלות וכן התביעה לתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק איסור לשון הרע ועגמת נפש – נדחות.