התובע טוען בתביעתו, כי ארעו שבושם לעסקו עקב השלמת העבודות האמורות בקניון, שבושי חשמל, ניהול לקוי והיעדר צוות כוח אדם מספיק לתחזוקה ועוד.
בתצהיר שצורף לתשובתו האמורה, טוען התובע בין השאר, כי חשבון הבנק שלו מוגבל, אין לו חיסכונות כספיים וכי חיסכונות הפנסיה שמשו לכסוי חובותיו.
הוראת התקנה האמורה מורה כהאי לישנא:
"(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
13) לצד שתי התכליות הנוגדות לעיל, עומדות גם תכליות נוספות, בין השאר, מניעת הליכי סרק ושימוש לרעה בהליכי משפט, שמירת זכויותיו של בעל הדין שכנגד, קיום מנהל שפוטי ראוי, מסננת לתביעות מופרזות מבלי שיש ביסוס לכך ועוד [ראו פסק הדין בעיניין בשג"צ 3320/11 ד"ר צבי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט, מיום 11.5.11 (פורסם בנבו); ראו גם ההחלטה בעיניין רע"א 4014/10 דיאנה מונדז נ' שבתאי בירן, מיום 21.9.10 (פורסם בנבו) (להלן: "פרשת מונדז")], כאשר ברור, כי בעת עריכת האיזונים הנדרשים, תכליות אלו יאוזנו באופן מידתי אל מול זכותו החוקתית והבסיסית של הפרט במערכת המשפט הישראלי, היא הזכות לגשת לערכאות, כלשון כבוד המשנה לנשיא (בדימ') מישאל חשין, "זכות הגישה לבית המשפט הנה צנור החיים של בית המשפט" [ראו פסק הדין בעיניין ע"א 733/95 ארפל אלומניום נ' קליל תעשיות, נא(3) 577].
...
אמנם מקובלת עליי טענת התובע כי עילת התביעה תיבחן לפי כתב התביעה, אולם, מצופה היה כי יצרף התובע לבקשתו אסמכתאות, ראיות או אף חוות דעת לבקשתו, שיש בהן להסביר, ולו לכאורה, את הסכום הגבוה שנתבע.
סיכום
24) נוכח האמור לעיל, לאחר ששקלתי את מערך השיקולים הנדרשים כאמור, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי בלבד, במובן זה שהפטור החלקי יהיה עד סך 200,000 ₪ מסכום התביעה.
התובע ישלם את מחצית האגרה המתבקשת שתחושב בהתאם לפטור החלקי כאמור, תוך 30 יום, שאם לא כן - תימחק התביעה, אלא אם כן יודיע התובע על הסכמתו להעמיד את סכום התביעה על סכום הפטור.
