תביעה שכנגד בגין ביטול הסכם למכירת אתר אינטרנט בשל מצגי שווא

התובעות דורשות לחייב את הנתבעת למלא אחר התחייבויותיה לתשלום התמורה המוסכמת בגין מכירת האתר לנתבעת, לאחר שהנתבעת הודיעה כשנה לאחר חתימת ההסכם, על ביטול ההסכם בשל מצגי שוא מצד התובעות עובר לחתימת ההסכם.

בתביעה שכנגד תובעת הנתבעת מהתובעות פיצוי בגין נזקיה והוצאותיה בטענה למצגי שוא של התובעות וניהולן מו"מ שלא בתום לב. תמצית טענות הצדדים התובעות, המקימות והבעלים של אתר האנטרנט "מסי" (להלן: "האתר") טוענות כי האתר ניבנה על ידן במשך שנה, החל משנת 2012, וכי הן השקיעו באתר ובבנייתו זמן עמל וכספים רבים.

דיון והכרעה המחלוקת בתביעה ובתביעה שכנגד יש לה שני אדנים: אדן אחד עניינו בשאלת זכאות התובעות, על פי ההסכם מיום 31.08.2013 בין הצדדים לתשלום מהנתבעת בגין מכירת האתר לנתבעת, נוכח טענת הנתבעת כי ההסכם בטל ואין לו תוקף; אדן שני, נוגע לטענת הנתבעת למצגי שוא בעיניין תקינות האתר ובנייתו בהתאם לכללי SEO, לביטול ההסכם כפועל יוצא מכך ולחיוב התובעות בתשלום ניזקי הנתבעת.

...

הנתבעת תשלם לתובעות סך של 33,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (23.06.2015) ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית, על כל רכיביה.

הנתבעת תשלם לכל אחת מהתובעות סך של 1,000 ₪ הוצאות משפט תוך 30 יום.

ביום 10.12.2018 הגישו אסיא ומר סאמר אבו יוסף (להלן "סאמר") המעיד על עצמו כ"הבעלים והמנהלים" של אסיא, כתב תביעה שכנגד, שהוגדרה "נזיקית, כספית, הפרת חוזה" , אשר מרכיביה: 80,000 ₪ בגין ניזקי אסיא עקב הפרת החוזה, 15,000 ₪ בגין הוצאות אסיא וסאמר, ו-20,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

סיבת ההחזרה היא "נתקבלה הוראת ביטול". תמצית טענות הצדדים טענות הנתבעת והתובעת שכנגד (אסיא) טוענת הנתבעת והתובעת שכנגד, כי על הבקשה לבצוע השטר להדחות על הסף נוכח הסתרה, העלמה, מצג שוא, ואי נימוק מספק של עילת התביעה ושל מהות ההחזקה בשטר על ידי קרדיטפלייס (תצהיר ההיתנגדות ותצהיר הבקשה להסרת עיקול מיום 13.3.2018, המהוה חלק ממנו).

טענות התובעת והנתבעת שכנגד (קרדיטפלייס) טוענת קרדיטפלייס, כי במסגרת עסקת פקטורינג, העבירה אסיא לקרדיטפלייס בהמחאה בלתי חוזרת על דרך מכר, את החשבונית ואת השטר מושא התביעה.

לשיטתה, קרדיטפלייס אינה עוסקת במתן אשראי חוץ בנקאי ואינה מעניקה שירותי אשראי חוץ בנקאיים, היא חברה המנהלת ומפעילה אתר אינטרנט המשמש כפלטפורמה מקוונת לסחר אלקטרוני בתקבולי לקוחות בשיטה של פקטורינג בלבד.

...

סיבת ההחזרה היא "נתקבלה הוראת ביטול". תמצית טענות הצדדים טענות הנתבעת והתובעת שכנגד (אסיא) טוענת הנתבעת והתובעת שכנגד, כי על הבקשה לביצוע השטר להידחות על הסף נוכח הסתרה, העלמה, מצג שווא, ואי נימוק מספק של עילת התביעה ושל מהות ההחזקה בשטר על ידי קרדיטפלייס (תצהיר ההתנגדות ותצהיר הבקשה להסרת עיקול מיום 13.3.2018, המהווה חלק ממנו).

בדיון מיום 22.09.2019, טענה קרדיטפלייס כי מבחינה פרוצדורלית, דין התביעה שכנגד להידחות, הואיל ואסיא לא הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה ואף לא הגישה בקשה להארכת מועד להגשתו (פרוטוקול מיום 22.9.2019 עמ' 4 שו' 22-15).

איני מקבל את טענת אסיא כי יש לראות בהיעדר מימון החשבונית הנוספת, ביטול של החוזה על ידי קרדיטפלייס.

סוף דבר הגם שהנתבעת לא העלתה עילת הגנה כנגד פירעון השיק נשוא ההליך יש לקחת בחשבון גם האמור להלן: עילת הסירוב הראשונה, מוצג נ/1, היתה ביום 14.2.2018, וכאשר כמפורט במסמך זה, מקורה היה ב :"יש לנו משקיע גדול מאוד שיצא מהמערכת ונוצר לנו בור..." .יום לאחר מכן, 15.2.2018 ,התקבל אצל הנתבעת התשלום מחברת שפיר מבנים ובהמשך לכך, ובמהלך בדיקה שנעשתה מספר ימים לאחר הבקשה למימון החשבונית, והתברר כי הנתבעת קיבלה את הכסף מחברת שפיר, נוסף נימוק אחר לאי מימון החשבונית ועיקרו: הפרת ההסכם והפרת אמון מצד הנתבעת שבעטיה הופסק האשראי.

לפיכך מורה כי לסילוק סופי ומלא של התביעה תשלם הנתבעת לתובעת סך נוסף של 45,000 ₪ וזאת תוך 30 יום.

טענות כתב הגנה שכנגד שהוגש ע"י אורי: אורי חוזר על טענותיו להטעיה ומצג שוא הנטענים והמפורטים בכתב התביעה שהגיש ושבגינם בוטלו כדין ההסכמים עם דורון.

דיון השאלות הצריכות הכרעה הן: בתביעה שהגיש אורי, האם דורון הציג מצגי שוא העולים כדי תרמית, האם דורון התרשל והפר חובה חקוקה, האם דורון פירסם באתר האנטרנט כתבה לגבי אורי ופגע בפרטיותו.

למרות הקשיים, התביעות והסיבוכים, בשנת 2010 הצליח דורון לצרף את אחותו של אביו מארצות הברית ולמכור את המיגרש בהסכם אופציה.

...

למעלה מן הצורך אציין, שעצם הגשת התביעה נגד הבנקים, חושפת אותה לציבור ומדובר בדיונים פומביים באולם ביהמ"ש. בעצם פרסום הכתבה הראשונה, ולא ע"י דורון, אני דוחה רכיב זה של התביעה התובע – אורי- לא הוכיח את תביעתו ואני דוחה את התביעה במלואה.

אני קובעת כי בגין עבודתו בתביעה הבנקים מעבר להגשת כתב התביעה, ישלם אורי לדורון סך 10,000₪ נוספים הבקשה לאיחוד תובענות דורון טוען כי הסכים לטפל בבקשה לאיחוד תביעה הבנקים עם תביעת בנק הפועלים, בתמורה לתשלום שכ"ט בסך 400 ₪ לשעה.

סוף דבר התביעה שהגיש אורי נדחית במלואה.

בתביעתה טענה המשיבה כי המערער הציג לה מצגי שוא במהלך המשא ומתן שנוהל בין הצדדים, כגון: המערער ציין שהוא מעוניין להפסיק את הפעילות העסקית שלו במסעדה ולכן מעוניין למכור את זכויותיו בה. המערער לא ציין שהדוחות שהציג למשיבה כוללים גם נתונים על הכנסות מעסקים נוספים.

המערער פירסם את עסק הסטודיו באתר האנטרנט של עסק המסעדה ומשך על ידי כך לקוחות פוטנציאליים של עסק המסעדה לעסקו הפרטי, הוא הסטודיו.

במסגרת פגישות המשא ומתן, שחלקן נערכו בנוכחות מר בויאנג'ו, רואה החשבון שנתן שירותים למערער בעיניין כל עסקיו, הצדדים הורידו ביחד מהאינטרנט טיוטת הסכם שותפות וביצעו בה שינויים, וזאת בנגוד לגירסת המשיבה, שטענה כי הוצגה לה טיוטת הסכם חד צדדי ומטעה.

המערער לא הוכיח או הבהיר את הסכומים שנתבעו על ידו בתביעה שכנגד בגין הנזק הנטען שניגרם לו כתוצאה מהתנהלות המשיבה.

המשיבה לא הייתה רשאית לבטל את ההסכם בגלל מצגי שוא, שכלל לא היו, מפני ש: המשיבה עשתה כן וביטלה את ההסכם רק בשל טעות בכדאיות העסקה, ולא בשל מצגים שקבלה בשלב המשא ומתן.

עוד אציין כי גם אם הייתי מקבלת את טענות המערער כי לא הוצגו מצגי שוא או כי היה על המשיבה לבצע בדיקת הנתונים שנמסרו לה בעצמה (דבר שאינני מקבלת), אני סבורה, בנוסף, כי לאור הממצאים שקבע בית המשפט קמא למשיבה הייתה קמה הזכות לבטל את ההסכם ולתבוע את השבת הסכומים שהשקיעה, גם לאור היתנהלות המערער והפרותיו את חובותיו על פי הסכם השותפות, לאחר שזה נחתם.

משכך אין מקום לקבל תביעה שכנגד לתשלום פיצויים בגין הפרות חובות על פי הסכם שהוא בטל מעקרו.

...

אני סבורה שקביעה זו חלה גם על התביעה שכנגד ודי בה כדי לדחותה.

לסיכום לאור כל האמור, אני מורה על דחיית הערעור.

המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך כולל של 10,000 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

בסמוך לאחר מכן, כך טענה התובעת בתביעתה, החל צ'רניאק להשמיע איומים לעניין ביטול ההסכם ואף ביום 4.12.18 הודיע אודות רצונו בבטול ההסכם וגם פנה למנהל המכירות מטעם גלובל ספיריט והורה לו לאתר יבואן אחר ולהכין המסמכים הדרושים לביטול ההיתקשרות.

יצוין, כי במהלך הדיון התובעת חזרה מטענתה לפצוי בגין נזקיה והתמקדה אך ורק בדרישתה לחיוב הנתבעים בתשלום הפצוי המוסכם (פרו' מיום 1.6.22, עמ' 34, ש' 10) מנגד נטען בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד, כי בנגוד לטענת התובעת המוצרים או חלקם שווקו בישראל עד לשנת 2017 ללא זכות בלעדיות שניתנה רק בהסכם.

בטיעון זה גלובל ספיריט סמכה על פירסום מאתר האנטרנט של התובעת שבו הופיעו סימני המסחר של מספר מוצרים וביניהם גם חלק ממוצריה של גלובל ספיריט וזאת לאחר הפסקת ההיתקשרות בין הצדדים עוד יש להזכיר, כי בהגנתם קבוצת דולינה ומנהלן, מלין, טענו כי אין כל עילה כנגדם, שכן בזמן ההיתקשרות עם גלובל ספיריט לא היה כל חוזה מחייב עם התובעת, הם לא תרמו בכל צורה להפרת ההסכם הנטען, מה גם שלא נגרם לתובעת כל נזק.

דרישת התובעת לפצוי מוסכם כפי שהקדמתי התובעת עמדה על חיוב גלובל ספיריט בפצוי המוסכם, וחזרה מטענותיה לפצוי בגין הנזק שכנטען הוסב לה בשל ביטול ההסכם שלא כדין.

כידוע, התכלית העומדת ביסוד עוולת גניבת עין היא מתן הגנה מפני פגיעה בזכות קניינית מסוג מוניטין שרכש התובע כתוצאה ממצג שוא של הנתבע, ואין היא מעניקה הגנה מפני תחרות בלתי הוגנת או מסחר בלתי הוגן.

...

מכל אלה, אני סבור כי דין התביעה שכנגד דחייה.

סוף דבר מכל האמור, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעים 4-7.

התובעת תשלם לנתבעים 5-7 שכ"ט בסך 35,000 ₪ והמע"מ, וגם הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.