תביעה שיינתן פסק דין המצהיר זכאות להירשם כבעלים במקרקעין

עסקינן בתביעה למתן פסק דין הצהרתי ולפיו התובע זכאי להרשם כבעלים של מקרקעין הרשומים על שם הנתבע מס' 1 וזאת על פי הסכם מכר שלטענת התובע נכרת ביוזמתו ובתיווכו של הנתבע מס' 3 ובסיועו של הנתבע מס' 4, אשר שימש כעו"ד של התובע בעיסקה.

העובדה שהנתבעים או מי מהם הישתתפו באותה פגישה שהוקלטה, דוקא מקהה מעוצמת האנטרס שלא לחשוף בפניהם את ההקלטה במועד הקבוע בדין, שכן כפי שטוען התובע, ממילא הדעת נותנת כי הנתבעים כבר יודעים את שנאמר שם. יצוין כי גם בהחלטה עליה נסמך התובע בתשובתו לבקשה (ת"א 15067-03-17) הורה בית המשפט על הגשת ההקלטה מיד לאחר הגשת תצהירי ההגנה ועובר לישיבת ההוכחות בתיק וכאמור, זהו בדיוק השלב בו אנו מצויים, נוכח המועד בו בחר התובע להגיש בקשתו זו. על יסוד האמור לעיל, נדחית הבקשה לדחיית הבאת ההקלטה והתמליל עד לשלב חקירתם הנגדית של הנתבעים.

...

התובע טוען כי בנסיבות האמורות והואיל ומדובר בראיה אחת מבין כלל ראיותיו, קמה הצדקה לסטות מסדר הבאת הראיות המקובל ולהיעתר לבקשתו.

לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות.

העובדה שהנתבעים או מי מהם השתתפו באותה פגישה שהוקלטה, דווקא מקהה מעוצמת האינטרס שלא לחשוף בפניהם את ההקלטה במועד הקבוע בדין, שכן כפי שטוען התובע, ממילא הדעת נותנת כי הנתבעים כבר יודעים את שנאמר שם. יצוין כי גם בהחלטה עליה נסמך התובע בתשובתו לבקשה (ת"א 15067-03-17) הורה בית המשפט על הגשת ההקלטה מיד לאחר הגשת תצהירי ההגנה ועובר לישיבת ההוכחות בתיק וכאמור, זהו בדיוק השלב בו אנו מצויים, נוכח המועד בו בחר התובע להגיש בקשתו זו. על יסוד האמור לעיל, נדחית הבקשה לדחיית הבאת ההקלטה והתמליל עד לשלב חקירתם הנגדית של הנתבעים.

בפני תביעה למתן פסק דין הצהרתי לביטול הסכם חלוקת עזבון מחמת זיוף , ותיקון רישום זכויות הבעלות בלישכת רישום המקרקעין ,משמו של הנתבע לשם כל היורשים בחלקים שוים.

לסיכום - הזכות להרשם כבעלים במקרקעין הידועים כחלקה 16 בגוש 20015 הייתה של האב המנוח, הזכות עברה בירושה ליורשים בהתאם לצוו הירושה שניתן , ועל סמך הסכם חלוקת העזבון לפיו וויתרו היורשים על זכותם במקרקעין לטובת הנתבע, העביר המנהל את הקרקע ללא תמורה לנתבע, והנתבע נרשם כבעלים במקרקעין.

תשלום עבור המקרקעין - בכתב ההגנה טען הנתבע כי הוא שילם למנהל מקרקעי ישראל את התמורה עבור הקרקע בהתאם לפסק הדין(סעיף 17 ה) ,בסעיף 14 לתצהירו מסר כי שילם ממיטב כספו לכל הגורמים אשר טיפלו בעיניין הבית נשוא המחלוקת ,הן לרשות מקרקעי ישראל והן לכל יתר הגופים עד לרישום הבעלות בטבו על שמו, אך בחקירתו טען כי שילם עבור השמאי ובית המשפט ולא טען לשום תשלום למנהל מקרקעי ישראל( ע' 37 שורות - 19.

...

סוף דבר - 77 .

לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: אני מקבלת התביעה ומורה כי הסכם חלוקת העיזבון מיום 9/4/2011 בעניין עיזבון האב המנוח ז"ל, הינו בטל ומבוטל.

אני מורה על תיקון רישום הבעלות בלשכת רישום המקרקעין , במקרקעין הידועים כחלקה באופן שהבעלות במקרקעין תירשם ע"ש התובעים 20 X 16 גוש 20015 במועצה אזורית והנתבע בחלקים שווים, כדלקמן : 1/4 מזכויות הבעלות.

מבוא ענייננו בתביעה למתן פסק דין הצהרתי ולפיו התובע זכאי להרשם כבעלים של מקרקעין אותם, לטענתו, רכש אביו מבעל הזכויות הרשום בפנקס הזכויות.

בהתאם לכך, ניתן בזאת פסק דין הצהרתי ביחס לחלקים הרשומים כיום על שם עיזאת עבד אל עזיז עבד אל מג'יד פאהום (21/44 חלקים) במקרקעין הידועים כחלקה 112 בגוש 16935 ולפיו, זכאי התובע כי יירשמו בפנקסי המקרקעין העיסקאות הבאות: - מכר מהבעלים הרשום לאביו של התובע, מחמוד יוסף דיאב חביבאללה ת.ז. 020778767, לפי ייפוי הכוח מיום 7.6.1970 (נספח י"ד לתצהיר התובע).

...

המחלוקת העומדת לדיון עיקרה בשתי שאלות: האחת - האם התובע הוכיח כי אכן נעשתה עסקה במקרקעין? והשנייה - האם התביעה התיישנה ולחלופין האם דינה להידחות מחמת שיהוי? תמצית העובדות וטענות הצדדים עיזאת עבד אל עזיז עבד אל מג'יד פאהום המנוח (להלן: המוכר), היה רשום החל מיום 3.9.1943 כבעלים של מחצית הזכויות במקרקעין מוסדרים הידועים כחלקה 112 בגוש 16935, המצויה במועצה המקומית עין מאהל ושטחה הכולל 4,822 מ"ר (להלן: המקרקעין, נסחי הרישום ההיסטורי והעדכני נספחים י"ב ו- י"ג לתצהיר התובע).

כך ובסיכומו של דבר, התובע טוען כי הוא זכאי להירשם כבעל מלוא הזכויות הרשומות כיום על שם המוכר במקרקעין - 21/44 חלקים.

מכל מקום, הנתבעים לא הראו כי עסקינן באחד מאותם מקרים חריגים ונדירים בהם יש לדחות את התביעה מחמת שיהוי.

הנתבעים, מנגד, לא הוכיחו קיומם של נימוקים "כבדי משקל במיוחד" המצדיקים לשלול מן התובע את זכותו להשלים את העסקה ברישום ודין טענות ההתיישנות והשיהוי שהעלו, להידחות.

על כן, התביעה מתקבלת.

פתח דבר; בפניי תביעה למתן פסק דין שיצהיר כי התובעת זכאית להרשם כבעלים של 3000/40007 חלקים במקרקעין הידועים כחלקה 39 בגוש 8765 מאדמות הישוב באקה אל גרביה (להלן: "החלקה 39"), וזאת מכוח הסכם מכר מיום 6/11/1980.

...

סוף דבר; לאור מכלול האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

סיכומו של דבר, ניתן בזאת פסק דין המצהיר כי התובעת זכאית להירשם כבעלים של 3000/40007 חלקים במקרקעין הידועים כחלקה 39 בגוש 8765 מאדמות הישוב באקה אלגרביה, וזאת מכוח הסכם מכר מיום 6.11.1980.

הנני מחייב את הנתבעים 6-10 לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 20,000 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

הנתבע 3 מר דוד יעקב המכונה גם ג'קי (ראו למשל תימלול שיחה שהוגש ביום כ-נ/2) מנגד טוען כי הוא זה שזכאי להרשם כבעל המקרקעין (ראו סעיף 19 לכתב ההגנה של הנתבע 3, וכן סעיף 23 לכתב התביעה והסכם המכר מיום 5.7.2018 שצורף בנספח ד' לכתב התביעה, להלן: "הסכם המכר של הנתבעים 3-4")).

הנתבע 5 רשם המקרקעין נצרת, אותו הגדיר התובע כ-"פורמלי". נוכח האמור לעיל ביום 10.4.2019 הגיש התובע את תביעתו למתן פסק דין הצהרתי אשר יורה כי: התובע רכש את הזכויות במקרקעין וכי התובע זכאי לרישום הזכויות במקרקעין על שמו.

במקרה דנן, עדותו של עו"ד ח'ורי הייתה עלולה לגרום לעיוות דין, לקפח את התובע ולפגוע מהותית בו ובזכויותיו כאמור לעיל, ובמיוחד לאור העובדה כי עו"ד חורי, נחשף לכל העדויות שנשמעו, שהרי היה נוכח במהלך כל הדיונים ואף חקר את עדי התביעה ועדי ההגנה והוא מכיר היטב את התצהירים שהוגשו במסגרת הייצוג שלו לנתבע 3.

...

מהמקובץ לעיל עולה תמונה ברורה של הטעיה אף אם לא היה נעשה מצג וננקט אי גילוי ביחס למשמעות הסכם הנאמנות בלבד.

על כן, ועל אף שמבלי לקבוע מסמרות ציינתי לעיל כי פני הדברים נראים נוטים לכיוון טענות התובע אף בעניין זה. לעניין טענות הנתבע 4, אדגיש למען הסר ספק כי כאמור רישום זכויות התובע היה דבר שברור לו וידוע לו – ועל כן בין היתר טענותיו נדחות.

סוף דבר דין התביעה להתקבל.