בפניי תביעה שטרית שהוגשה בגין שתי המחאות על סך כולל של 1,400,000 ₪ שנמשכו ע"י הנתבעת.
מרגע שגילתה הנתבעת אודות תפיסת ההמחאות הייתה צריכה לבקש מחברת שיא שי את התשלום בחזרה ולפרוע את ההמחאות או הייתה צריכה להתנות את התשלום כנגד קבלת ההמחאות שנתפסו או במסגרת הגעה להסדר עם המדינה ביחס להמחאות, שכן התמורה לא שולמה ע"י הנתבעת ולתובעת עומדת עילה שטרית נגדה בהיותה אוחזת בהמחאות כשורה, כפי שחברת שיא שי יכלה לתבוע את פרעונן מהנתבעת.
חזקה זו קבועה בסעיף 29(א) הקובע:
"29. (א) כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך."
היינו, די בכך שהנתבעת חתומה על ההמחאות בכדי להעביר את הנטל אל הנתבעת להוכיח, כי לא ניתנה תמורה עבור ההמחאות נשוא התביעה.
לטענתם, הועברו לחברת שיא שי 3 המחאות על סך כולל של 1,908,000 ₪, בהסבה מחברת באראט לטובת חברת שיא שי. עוד נטען כי חברת שיא שי פרעה את כל ההמחאות עד לכסוי מרבית יתרת ההלוואה.
...
סוף דבר
משלא הצליחה הנתבעת להוכיח כשלון תמורה או כי ההמחאות נמסרו על תנאי שלא התקיים, התביעה מתקבלת במלואה.
לאור קבלת התביעה, הנני מורה על שפעול ההליכים בתיק ההוצאה לפועל המנוהל כנגד הנתבעת שמספרו 513438-05-18.
הנני מחייבת את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 55,000 ₪.