תביעה שיטרית נגד מי שאינו חתום על השיק כמושך או כמסב

כללי: בפני 3 תיקים שאוחדו בתביעות שטריות כנגד הנתבע.

בהנחה שהנתבע אכן אינו חתום על השיקים, איני מקבל את טענתו לאי מתן הרשאה לאחיו לחתום בשמו על השיקים ולמסור את השיקים לצדדי ג' כדוגמת התובעת.

סעיף 27 לפקודת השיטריות שכותרתו "שטר – טובה או מיטיב" קובע: "(א) המיטיב בשטר הוא האדם שחתם עליו כמושך או כקבל או כמסב בלא שקבל בעדו ערך וכדי להשאיל את שמו לאדם אחר.

סעיף 23 (ג) לפקודה קובע: "אדם שפרע שטר בתום לב ובדרך העסקים הרגילה, אין עליו חובה להוכיח כי ההיסב של הנפרע או כל היסב שלאחריו נחתם בידו או בהרשאתו של האדם שההיסב נחזה כשלו; ואפילו היתה חתימת ההיסב מזוייפת או חתומה שלא ברשות, דינו של מי שפרע בדרך זו כדין מי שפרע כשורה." סעיף 1 לפקודה מגדיר את המונח אוחז כדלהלן: "אוחז" – מי שהוא הנפרע או הנסב של שטר או של שטר-חוב ומחזיק בו, או מי שהוא המוכ"ז" התובעת אינה בגדר הנפרע, הנסב, המוכ"ז וכן היא אינה בגדר פורעת השטר.

...

בתא"מ 37353-03-17 התביעה מתקבלת, התנגדות הנתבע נדחית בזאת והליכי ההוצל"פ ישופעלו.

בתא"מ 36882-07-17 התביעה מתקבלת, התנגדות הנתבע נדחית בזאת והליכי ההוצל"פ ישופעלו.

בתא"מ 51772-03-17 ההתנגדות מתקבלת בזאת, התביעה נדחית ותיק ההוצל"פ ייסגר.

לטענת המבקשת, לצורך מתן רשות להיתגונן די שהיא מעלה הגנה לכאורה המצדיקה בירור כאשר לטענתה, יש בידיה טענות הגנה טובות וראויות כנגד ביצועו של השטר שיש בכוחן לשמוט את הקרקע מטענות המשיב.

בנוסף טען מוניר לחוסר יריבות בינו לבין המשיב, כך שלטענתו שמו של המשיב אינו מופיע על השיק - המשיב אינו חתום עליו והשיק לא הוסב לטובתו כך שהמשיב אינו יכול לתבוע בגינו.

"אין חבות בלי חתימה" קובע סעיף 22 (א) לפקודת השיטריות [נוסח חדש]: "אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה". אלא מאי, האם יש בכך לבד כדי להקים להעתר להתנגדות? טענותיו אלו של מוניר אינן מתיישבות עם נסיבות המקרה שכן משנשאל מוניר באם פנה לבנק הנמשך והודיע על זיוף השיק , גניבתו או אובדנו השיב בשלילה.

...

"אין חבות בלי חתימה" קובע סעיף 22 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש]: "אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה". אלא מאי, האם יש בכך לבד כדי להקים להיעתר להתנגדות? טענותיו אלו של מוניר אינן מתיישבות עם נסיבות המקרה שכן משנשאל מוניר באם פנה לבנק הנמשך והודיע על זיוף השיק , גניבתו או אובדנו השיב בשלילה.

סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת וניתנת למבקש רשות להתגונן, בכפוף להפקת הסכום הנ"ל. המבקשת תפקיד את הסכום הנ"ל תוך 14 יום מהיום ותגיש הודעה מתאימה לתיק.

העובדות וההליכים בתמצית הליך זה ראשיתו בהגשת בקשה לבצוע שטר, שהגישה התובעת כנגד הנתבעת ביחס להמחאה בסך 8,000 ₪ לפקודת מר פיני שמולדר כאשר ההמחאה נמשכה, לכאורה, ביום 27/3/05.

כן ציינה הנתבעת, כי יש לדחות את התביעה מקום בו ההמחאה אינה חתומה על ידה ואינה כתובה בכתב ידה וממילא כי ההיסב פגום הן בשל השהוי בהגשתו לבצוע ומבלי שנשלחה הודעת חילול וכן בהעדר יריבות.

נטען עוד כי התובעת ניצלה לרעה את עצם אחיזתה הפגומה בשיק, כי הנתבעת מעולם לא קיבלה הודעת חילול וכי קיים חשש ממשי שהיא לא חתומה על השיק לא כמושכת ולא כמסבה.

בין לבין, יצאה ההלכה הידועה מאת בית המשפט העליון בעיניין טל טריידינג בעיניין אחיזה כשורה ולפיה מי שאינו אוחז כשורה בשטר לא יוכל להתגבר על הגנה של כשלון תמורה של המושך או העושה.

...

לאחר עיון בחווה"ד ולאחר ששמעתי את עדותה של גב' גבעון והתרשמתי ממנה ישירות, לא שוכנעתי כי טענת הזיוף הופרכה.

כך או כך, משנפלו פגמים כה מהותיים בסחור השטר והחזקה בו, הרי מבלי לגרוע מטענת הזיוף, אשר לא נסתרה כל הצורך, דין התביעה השטרית להידחות.

התוצאה הינה כי התביעה נדחית.

בפניי תביעה שטרית שהוגשה בגין שתי המחאות על סך כולל של 1,400,000 ₪ שנמשכו ע"י הנתבעת.

מרגע שגילתה הנתבעת אודות תפיסת ההמחאות הייתה צריכה לבקש מחברת שיא שי את התשלום בחזרה ולפרוע את ההמחאות או הייתה צריכה להתנות את התשלום כנגד קבלת ההמחאות שנתפסו או במסגרת הגעה להסדר עם המדינה ביחס להמחאות, שכן התמורה לא שולמה ע"י הנתבעת ולתובעת עומדת עילה שטרית נגדה בהיותה אוחזת בהמחאות כשורה, כפי שחברת שיא שי יכלה לתבוע את פרעונן מהנתבעת.

חזקה זו קבועה בסעיף 29(א) הקובע: "29. (א) כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך." היינו, די בכך שהנתבעת חתומה על ההמחאות בכדי להעביר את הנטל אל הנתבעת להוכיח, כי לא ניתנה תמורה עבור ההמחאות נשוא התביעה.

לטענתם, הועברו לחברת שיא שי 3 המחאות על סך כולל של 1,908,000 ₪, בהסבה מחברת באראט לטובת חברת שיא שי. עוד נטען כי חברת שיא שי פרעה את כל ההמחאות עד לכסוי מרבית יתרת ההלוואה.

...

סוף דבר משלא הצליחה הנתבעת להוכיח כשלון תמורה או כי ההמחאות נמסרו על תנאי שלא התקיים, התביעה מתקבלת במלואה.

לאור קבלת התביעה, הנני מורה על שפעול ההליכים בתיק ההוצאה לפועל המנוהל כנגד הנתבעת שמספרו 513438-05-18.

הנני מחייבת את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 55,000 ₪.

אופן העבודה השוטף היה שהתובעת הייתה מוציאה הזמנות על שם היצרן (בציון "ע"י מוני") אך התשלום היה נעשה על ידי הנתבע בשיקים שנמשכו על ידו ו/או של לקוחות אשר הוסבו לטובת התובעת.

לגירסתו, תעודות המשלוח שצורפו לכתב התביעה יצאו על שם היצרן, ולא בכדי, כיוון שמדובר בסחורה שלא סופקה לו ואף אחת מהן לא חתומה על ידו.

משהוגשה ההיתנגדות לבית המשפט רואים את ההיתנגדות כבקשת רשות להיתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי [ראה סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; וכן בשים לב לתקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, וכפי שנקבע בע"א 146/85 ציון גמליאל נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא(3) 746, "הופכת הבקשה לבצוע שטר לכתב-תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההיתנגדות, ולכן חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה, כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה". כמו כן, על פי תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, משניתנה רשות להיתגונן, התצהיר שצורף לבקשת ההיתנגדות ישמש ככתב הגנה (ראה לעניין זה תקנה 20(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018).

דיון והכרעה התובעת, אשר עוסקת בסחר בעורות, הגישה תביעה כנגד הנתבע בגין סחורות שסופקו לו לכאורה ולא שולמו על ידו.

...