תביעה שטרית: ניכיון שיקים ללא שם מוטב

לטענת התובע, שיק זה ניתן לו ע"י מר אבו זיד סולטאן (להלן "סולטאן") ביום 26.2.2015 במסגרת עסקת ניכיון שיקים כאשר התובע שילם לסולטאן את תמורת השיק המלאה במזומן בסך 9,925 ₪ לאחר ניכוי עמלת ניכיון בסך 75 ₪.

עוד טען התובע כי הוא אוחז בשיק כשורה וכדין לפי סעיף 28 לפקודת השיטריות וכי קיבל את השיק כשהוא טהור, ללא ציון מוטב, שיק תקין ומושלם ללא כל פגם וכי עסקת היסוד – בין הנתבעת לבין עלי- אינה מחייבת אותו וכך גם טענות הגנה של כשלון תמורה אינה מחייבת אותו.

ברע"א 8301/13 טל טריידינג נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו) נקבע כי : "אוחז כשורה הוא מי שנטל את השטר בתום לב ובעד ערך, בהתקיים תנאים נוספים- תקינות ושלמות השטר וכן קבלתו לפני מועד פירעונו. בעניינינו, הבנק אינו אוחז כשורה בשיק מכיוון שהשיק לא היה "שלם ותקין לפי מראהו" בעת שנטלו ".

עוד נקבע כי " אוחז יכול להגיש תביעה בעילה שטרית בשמו הוא. יחד עם זאת, ניתן להעלות כנגדו טענות הגנה שונות מתחום דיני הקניין ודיני החיובים. לעומתו, האוחז כשורה זוכה באחיזה נקייה מכל אלה. מה דינו של "אוחז בעד ערך" ביחס לטענות הגנה אלה? מלשון הפקודה ניתן ללמוד כי רק האוחז כשורה יכול להתגבר על טענות ההגנה האמורות, ולא אוחז או אוחז בעד ערך".

לענייננו, אין מחלוקת כי הנתבעת חתומה על השיק, אולם התובע מאשר ומודה כי נטל את השיק, שהוא שיק "למוטב בלבד", וזאת "ללא שם מוטב" וזאת כהצהרתו בסעיף 14 לתצהירו.

...

בעניין זה, יפים דבריו של המלומד שלום לרנר בספרו "דיני שטרות", תשנ"ט – 1999, עמ' 334-335: " הפסיקה הבחינה בין כישלון תמורה מלא לבין כישלון תמורה חלקי, וכן בין כישלון תמורה חלקי קצוב לבין כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב. על פי הפסיקה כישלון תמורה מלא וכישלון תמורה חלקי קצוב משמשים טענה טובה נגד תביעה שטרית ואילו כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, אינו מהווה טענת הגנה נגד שטר, אפילו בין צדדים קרובים. קביעה זו שונה מהדין הנוהג בארצות שונות של המשפט המקובל, והיא סוטה מדיני החוזים הכלליים... כישלון תמורה חלקי מתרחש בשני מקרים קלאסיים: כאשר המוכר מספק חלק מכמות הסחורה המוסכמת או שהוא מוסר סחורה שאינה מתאימה באיכותה למה שהוסכם בין הצדדים. המקרים של הספקה חלקית של הממכר, עשויים להיות כישלון תמורה חלקי קצוב, כאשר ההסכם מתייחס ליחידות זהות, במחיר אחיד לכל יחידה. מסירת חלק מן היחידות המוסכמות, תהא כישלון תמורה חלקי קצוב. מנגד, הדוגמה הקלאסית לכישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, היא הספקת ממכר פגום קרי ממכר הנופל באיכותו מן המוסכם... ". סוף דבר: התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע את מלוא סכום התביעה בסך 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע אגרות בית משפט והוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

לבקשתו של יוסף זעפרני, שהתחייב למלא את פרטי המוטב בחותמת זעפרן, נשארו ההמחאות "פתוחות" ללא שם המוטב.

באשר לחוק הלוואות חוץ בנקאיות, טוענת התובעת, כי החוק מחריג "תאגיד" מהגדרת "לווה". השיקים התקבלו - כאמור - לניכיון מזעפרן, ולפיכך עסקת הניכיון, שביצעה התובעת עם זעפרן, מוחרגת מתחולת החוק.

כשלון תמורה מקום שלא נתקבלה תמורה, כאשר מי שקבל את השיקים לידיו אינו מספק כלל את השרות או הסחורה, אשר התחייב לספק בתמורה לאותם שיקים, עסקינן בכשלון תמורה מלא, המהוה הגנה טובה בפני תביעה שטרית, ורק אוחז כשורה גובר עליה.

...

משהתובעת אוחזת כדין בשיקים, ומשנדחתה טענת כשלון התמורה, אשר לא הוכחה כדבעי – כאמור לעיל – דין התביעה להתקבל.

סיכום התביעה מתקבלת בזאת במלואה.

הנתבע ישלם לתובעת את מלוא סכום החוב בתיק ההוצל"פ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

השיקים נימסרו לה כשהם פתוחים, ללא שם המוטב.

דיון והכרעה נטל ההוכחה בתביעה שטרית הוא על מושך השיק, אשר הגיש את ההיתנגדות לבצוע שטר, חזקה על מושך השיק שהתכוון להתחייב בו. ברע"א 6553/97 חגי ואח' נ' חברת עבודי חיים בע"מ בעמוד 355 נקבע כי: "לאוחז בשיקים עומדת החזקה לכאורה כי הוא אוחז כשורה (סעיף 29 (ב) לפקודת השיטריות [נוסח חדש], ובאופן רגיל על המושך לסתור חזקה זו. לא כך כאשר זכות הקניין בשיקים לוקה בפגם קינייני מסוג אלו המנויים בסעיף 29 (ב) , שאז, נטל הראיה בדבר היות האוחז אוחז כשורה, הוא על האוחז ..." אין המדובר בצדדים קרובים, שאז ניתן להעלות טענות חוזיות, ולפיכך יש לבחון את המחלוקת בהתאם לדיני השיטריות.

כן ראה עדותו של מר מרצבך בעמ' 24, ש' 8-9 לפיו אין קשר בין התקבול של ה – 144,500 ₪ לעסקה וכן ראה עדותו בעמ' 24 ש' 12-14 "לא קבלתי משכטר בחיים שום מיסמך ניכיון. כשאני פרעתי את מס' השיק הזה 127 ו- 129, יכול להיות שפרעתי ויכול להיות שלא. יכול להיות שמישהו אחר קיבל את זה. יש פה הרבה שיקים שלא אני פרעתי. שאני לא יודע אם אני פרעתי אותם". אין הוכחה ישירה כי התובעת היתה שותפה למעשים שפורטו לעיל, ראה סעיף 28(ג) לפקודת השיטריות, אך התובעת לא הוכיחה כי נתנה ערך בעד השיקים.

...

בהעדר הסכם הלוואה, דין התביעה השטרית להידחות, מה גם שהריבית בעסקה היא ריבית מעל 30% האסורה על פי החוק.

סוף דבר בשים לב לכל האמור לעיל, דוחה את התביעה ומורה על סגירת תיקי ההוצאה לפועל.

אין מחלוקת כי השיק נושא התביעה נימסר ללא שם מוטב, וכי התובע מילא את שמו כמוטב על גבי השיק, בעצמו.

לגירסת הנתבע, אדלשטיין שהיה גם ידידו, ביקש ממנו מספר שיקים על מנת שיוכל לנכותם בחברה לניכיון שיקים, לקבל עבורם סכום במזומן ובכך להרויח מספר ימים עד שיצטרך להפקיד את סכום השיק בחזרה בחשבון הנתבע.

הנתבע העלה שלוש טענות הגנה מרכזיות: טענה שטרית, שלפיה אדלשטיין חרג מההרשאה שניתנה לו, והתובע שמילא את שמו על גבי השטר אינו אוחז כשורה, ולכן ההגנה של הנתבע כלפי אדלשטיין עומדת לזכותו גם כלפי התובע; טענה חוזית שלפיה ההלוואה לאדלשטיין ניתנה לצורך עסקת הימורים בלתי חוקית בדירת התובע, ולכן מדובר בהסכם לא חוקי אשר דינו בטלות; וטענה לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993 (להלן: "חוק הלוואות חוץ בנקאיות") שלפיה התובע הנו מלווה בעסוק שלא ערך הסכם הלוואה בכתב ולכן עסקת ההלוואה בטלה, וכמו כן התובע לא עמד בדרישות סעיף 8(א) לחוק האמור.

...

גרסתו שלפיה השיק על סך 28,000 ₪ משקף את סכום ההלוואה, ואינו כולל ריבית, לא הוכחה כמפורט לעיל, והימנעותו מזימון אדלשטיין לעדות, ללא כל הסבר, נזקף לחובתו גם בסוגיה זו. משלא הוכיח התובע את הסכום שנתן, הרי שאין מקום להורות על השבה, אף אם הייתה זכאות עקרונית לה. מהמקובץ עולה כי יש לקבל את טענת ההגנה של הנתבע מכוח הלוואות חוץ בנקאיות, ובנסיבות אלה, אין צורך להידרש לטענות ההגנה הנוספות שהעלה.

סוף דבר ההלוואה שניתנה על דרך עיסוק, ללא מסמך בכתב, בטלה.

משכך, דין התביעה להידחות.

הנתבע מסר לתובעת, באמצעות מר סמי עשור אשר פעל באותה תקופה מטעמו של הנתבע וחברות אשר היו קשורות אליו, שלשה שיקים – שטרות אישיים שלו, אשר פרטיהם כדלקמן : סכום השיק תאריך פרעון מספר השיק 50,000 ₪ 31/9/16 0020 25,000 ₪ 31/10/16 0067 18,000 ₪ 31/10/16 0073 לטענת התובעת, הנתבע מסר את השיטריות לתובעת, כאשר הם ללא שם המוטב והתובעת רשמה את שמה כמוטב ובצעה ניכיון בשטרות הללו עבור הנתבע.

צירוף הדברים עד כה מעלה כי השיטריות נושא התובענה נימסרו על ידי הנתבע למר סמי עשור, עם הרשאה לפרוע אותם במסגרת עסקת ניכיון ולקבל מזומן תמורתם.

...

מסקנה זו מתחזקת אל נוכח העובדה כי השטרות חוללו בהעדר כיסוי מספיק ומחמת היות חשבונו של הנתבע מוגבל.

למעשה כלל לא ברור אם זו אכן עילת התביעה כנגד התובעת בבית המשפט המחוזי, שכן לא צורף עותק מכתב התביעה בבית המשפט המחוזי או ראיות אשר הוגשו במסגרת התובענה שם , המפריכות את חזקת התמורה העומדת לזכות התובעת בגין השטרות נושא תובענה זו. משכך, לא ניתן לקבל את טענת הנתבע, כי יש לדחות את התביעה כאן, לאור הגשת תביעתו שלו בבית המשפט המחוזי.

משכך, זכאית התובעת לפירעונם של השטרות נושא התובענה מעם הנתבע ויש לקבל את התביעה השטרית כנגדו.

סוף דבר, אני מקבלת את התביעה במלואה.