תביעה שטרית: טענות כשלון תמורה וזכות תביעה

אולם, הקביעה שהתובע אינו "אוחז כשורה" אינה שוללת ממנו את זכות התביעה השטרית כ"אוחז בעד ערך".

אלא, שבנסיבות אלו עומדות למושך השיק (הנתבע) כל ההגנות הקיימות בין צדדים קרובים לשטר, לרבות טענת "כשלון התמורה" (ראו עניין טל טריידינג לעיל).

...

סוף דבר לאור כל האמור, לא מצאתי כי הנתבע עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי עסקינן בשיק שנגנב ממנו.

משלא הוכחה טענת הנתבע כאמור ומשקבעתי כי התובע אוחז בשיק "בעד ערך", דין התביעה להתקבל במלואה.

לפיכך, דין ההתנגדות להידחות ותיק ההוצאה לפועל שבכותרת ישופעל.

אולם, הקביעה שהתובעת אינה "אוחזת כשורה" אינה שוללת ממנה את זכות התביעה השטרית כ"אוחזת בעד ערך", או כ"אוחזת סתם".

טענה זו, כאמור, אינה מהוה "כשלון תמורה" ואין בה להקים לנתבעת הגנה מפני התביעה השטרית.

כאמור, לטענת מר אורן, הוא אמר למר סולטנה: " כן תן לדני [עו"ד אזוגי] שיביא לי את הכסף". לאור כל האמור, משלא מצאתי שהנתבעת הוכיחה מה הייתה עסקת היסוד שלטענתה ניכשלה, ומשקבעתי, כי גם אם כטענתה עסקת היסוד היא עסקת הניכיון וכי עו"ד אזוגי היה שליח מטעמה, לא הוכח שהעסקה ניכשלה, מצאתי לדחות את טענת הנתבעת ל"כישלון תמורה" ולפיכך דין התביעה להיתקבל במלואה.

...

סוף דבר: לאור כל האמור, לא מצאתי כי הנתבעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי עסקת היסוד נכשלה.

משלא הוכחה טענת "כישלון התמורה" ומשקבעתי כי התובעת אוחזת בשיקים "בעד ערך", דין התביעה להתקבל במלואה.

לפיכך, דין ההתנגדות להידחות ותיק ההוצל"פ מס' 501929-01-19 ישופעל.

עם זאת, הקביעה שהתובעת אינה "אוחזת כשורה" אינה שוללת ממנה את זכות התביעה השטרית כ"אוחזת בעד ערך", או כ"אוחזת סתם".

אלא, שבנסיבות אלו עומדות לנתבעת כל ההגנות הקיימות בין צדדים קרובים לשטר, לרבות טענת "כשלון התמורה" (ראו דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי (3.12.98) וכן עניין טל טריידינג לעיל).

...

לפיכך דין טענתה זו להידחות, ולו בשל כך. אולם, למעלה מן הצורך, אדרש לטענה זו בקצרה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת במלואה ותיק ההוצל"פ 529647-10-18 ישופעל.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 33,196 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 30,000 ש"ח. אבהיר כי סכומים אלו לוקחים בחשבון גם את החלטותיי במהלך ההליך לעניין הוצאות שייפסקו (ואינם כוללים את ההוצאות שנפסקו כבר).

עם זאת, הקביעה שהתובעת אינה "אוחזת כשורה" אינה שוללת ממנה את זכות התביעה השטרית כ"אוחזת בעד ערך", או כ"אוחזת סתם".

אלא, שבנסיבות אלו ובהיות הצדדים "צדדים קרובים" לשטר ולעסקת היסוד עומדות לנתבע כל ההגנות הקיימות בין צדדים קרובים לשטר, לרבות טענת "כשלון התמורה". אך אין בכך לשנות את נטל ההוכחה.

דומה כי יפים לעניין זה דברי כב' השופט א' שטיין בע"א 6460-21 טובי פרץ נ' יגאל כהן, (18.6.2023), לעניין מקרים בהם רב הנסתר על הגלוי: "טוב יעשה בית המשפט אם יכריע בסכסוך בעזרתם של דיני הראיות שעניינם חלוקת נטלי ההוכחה – נטל השיכנוע ונטל הבאת ראיות – בין בעלי הדין ועל בסיסם של כללים הנלווים לדינים אלו. בעל דין שטענותיו העובדתיות ביחס לעילת התביעה או לעילת ההגנה הנישאת בפיו נימצאו בלתי מוכחות במאזן ההסתברויות – טענותיו תדחנה ... טוב יעשה בית המשפט אם יפעיל גם את כללי העזר הקשורים לנטלי ההוכחה. כוונתי, בעיקר, לדרישת הסיוע אשר מהוה תנאי להכרעה עובדתית בהליך אזרחי על סמך עדותו היחידה של בעל דין, או של אדם מטעמו, שאין בה אותות מהימנות מובהקים וברורים (ראו: סעיפים 54(2)-54(3) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות)). במצב שבו הנסתר עולה על הגלוי, ועדותו של בעל דין, אשר נושא בנטל להוכיח את התקיימותן של עובדות כאלה או אחרות, אינה אמינה על-פניה באופן ברור ומובהק, טוב יעשה בית המשפט אם יימנע מלקבוע ממצאים בהתבסס על עדות זו, כל אימת שאינה נתמכת בראיה מסייעת (ראו: עניין חיון, פסקות 34-32; ע"א 6712/19 דגן נ' דגן, פסקות 13-12 [פורסם בנבו] (23.6.2021)). במקרים כגון זה, על בית המשפט לקבוע כי בעל הדין לא הרים את נטל השיכנוע המוטל עליו על-פי דיני הראיות – על כל המשתמע מכך.". יישום האמור לענייננו מוביל למסקנה, כי גם ללא קביעה פוזיטיבית (מה הייתה עסקת היסוד) משעסקינן בתביעה שטרית בה נטל השיכנוע מוטל על הנתבע, ומשלא הצליח הנתבע להוכיח במאזן ההסתברויות הנידרש בהליך אזרחי את עסקת היסוד הנטענת על ידו וכי עסקה זו ניכשלה, יש לדחות את היתנגדותו ודין התביעה להיתקבל.

...

סוף דבר: לאור כל האמור, לא מצאתי כי הנתבע עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי עסקת היסוד נכשלה.

משלא הוכחה טענת "כישלון התמורה" ומשאין חולק, כי התובעת אוחזת בשיקים כדין, דין התביעה להתקבל במלואה.

לפיכך: התביעה מתקבלת במלואה ותיק הוצאה לפועל מס' 507576-07-19 ישופעל.

הנתבעת מבססת את הגנתה על טענת "כשלון תמורה". הנתבעת טענה כי השיק נשוא התביעה ניתן לתובעת על חשבון עבודות אינסטלאציה בחודש 04/2017 ומאחר והתובעת לא ביצעה עבודות בחודש זה, הרי בדין ביטלה את השיק ולתובעת אין זכות תביעה על פי השיק.

לאור האמור לעיל, מאחר ועלה בידי הנתבעת להוכיח כי השיק ניתן על חשבון עבודות חודש 04/2017 ומאחר ועלה בידה להוכיח ברמה הנדרשת כי התובעת לא ביצעה עבודות בחודש זה, אני קובעת כי הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח את טענת "כשלון תמורה" ואת טענת הגנתה בתביעה השטרית, ועל כן אני קובעת כי דין התביעה להדחות.

...

לאחר שהנתבעת אישרה את החשבונות החלקיים לחודשים 03-04/2017 מסרה התובעת לנתבעת ביום 24.04.2017 חשבונית מס מס' 200 על סך של 53,920.39 ₪ וזאת בגין שני החשבונות החלקיים בסכום מצטבר של 46,085.80 ₪ וסך של 7,834.58 ₪ המגלם את חיוב המע"מ. לטענת מר נוג'ידאת, ביום 24.04.2017 העבירה הנתבעת לידי התובעת שלושה שיקים: שיק על סך של 15,603.22 ₪ בגין החשבון החלקי של חודש 03/2017, שיק על סך של 30,000 ₪ נשוא התביעה בגין החשבון החלקי של חודש 04/2017 ושיק על סך של 7,599.54 ש"ח בגין מע"מ. מר נוג'ידאת הוסיף וטען כי ביום 11.06.2017 ולאחר דין ודברים הגיעו באי כוח הצדדים למסקנה לפיה אם הנתבעת תשלם את יתרת החוב בגין חשבונות חלקיים לחודשים 02-05/2017 בסכום של 82,244.20 ₪ לפני מע"מ, התובעת תמשיך בביצוע העבודות, בנוסף הודיעה התובעת כי היא חוזרת בה מההתחייבות אשר נחתמה לפיה התובעת תישא בעלויות רכישת המשאבות.

סוף דבר: התביעה נדחית.

התובעת תשלם את הסכום האמור בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

משכך, אני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל ועל השבת הכספים המעוכבים בתיק זה לידי הנתבעת באמצעות בא כוחה.