תביעה שטרית על שיקים שמסרו נתבעות לליווי פיננסי

לפניי תביעה שטרית על סך 79,711 ₪ שעילתה בשיקים שמסרו הנתבעות, כנטען, לחברת א.א. לווי פינאנסי (להלן: "לווי פינאנסי"), ואשר התובעת נכתה בעבור לווי פינאנסי.

...

המסקנה המתבקשת היא, שלא ניתן לחייב את הנתבעת 1 חבות אישית בגין השיקים שמסרה, משהיה ברור על פני השיקים שהנתבעת 1 חתמה בתורת מורשית, ולא לשם הקמת חבות אישית.

לעניין ההמצאה, אני סבור שניתן לקבוע, כי המצאה לנתבעת 1, שלא זו בלבד שהיא בתה של הנתבעת 2, אלא כפי שראינו – היא אף מורשית מטעמה לניהול ענייניה הכלכליים, מהווה המצאה כדין.

התביעה נגד הנתבעת 1 נדחית כאמור לעיל.

לפני בית המשפט תביעה שטרית על סך 40,000 ₪, שעילתה – שיק המשוך מחברת השחר יבוא 770 בע"מ (להלן:"החברה") לפקודת א.מ סחר, עסק מורשה בבעלות התובע (להלן:" העסק המורשה ") ואשר חולל באין פרעון.

עסקת ניכיון לעומת עסקת הלוואה: ב- בש"א 154821/05 אטינגר דימור מיכל נ' ברק דויד [פורסם בנבו] (להלן: "פסק דין אטינגר") דן כבוד השופט פרידלנדר בשאלת סיווגה של עסקה בה מוחלפים מזומנים כנגד שיקים שזמן פרעונם עתידי, וציין כי "פרשנות תכליתית של המונח 'הלוואה', לעניין תחולתן האפשרית של הגנות צרכניות, עשויה להקיף עיסקאות רבות שבהן הנזקק למזומנים פונה לקבלם ממי שהללו מצויים תחת ידיו, תוך שהוא מתחייב לפרוע את הסכום שקבל, עם תוספות מוסכמות. כאשר מקבל המזומנים מוסר לנותן המזומנים נכס כלשהוא, לפרעון או לבטחון – משתלבים בעיסקאות כאמור יסודות מתחום הבטוחות, ובמקרים הרלבאנטיים – מתחום השיטריות, אולם אין הן חידלות, עקב כך, מלשאת אופי של עסקת הלוואה. לפי ניתוח זה, עסקת ניכיון שיקים עשויה להחשב לעיסקת הלוואה, באשר מי שבידיו שקים מעותדים, הנזקק למזומנים, מקבל מזומנים מאחר, תוך שהוא נותן לו, לפרעון או לבטחון, שקים בסכום גבוה יותר ממה שקבל, באופן שהמותר משקף את הריבית על קרן ההלוואה." ראוי להזכיר בהקשר זה את שנקבע בע"א (מחוזי- ת"א) 4003/07 בס ארנון נ' אברהם אריה [פורסם בנבו] (להלן: "פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעיניין בס"), כי "חוק הלוואות חוץ בנקאיות הוא חוק צרכני, אשר נחקק במטרה להיתמודד עם ריבית הנשך שנגבתה בהלוואות שניתנו ללווים על ידי גופים חוץ בנקאיים. עוד נקבע כי הוראות החוק הן הוראות מחייבות, ויש להקפיד עם המלווה החוץ בנקאי ביחס לקיומן, לרבות הדרישה כי חוזה ההלוואה ייערך בכתב, כי המלווה יעמוד בחובות גילוי בהתייחס לתנאי ההלוואה (סעיף 3 לחוק), קביעת עלות האשראי המירבי (סעיף 5 לחוק) ודרישות נוספות. "[ראו לעיל, [ת"א) 28940-02-13‏ ‏ אלפאביתא עוגנים שירותים פיננסים בע"מ נ' חני חן קדמי] כפי שהוסבר, לעיסקת הלוואה ועסקת ניכיון קיימים מאפיינים עובדתיים דומים, שעיקרם העמדת כספים בהווה כנגד קבלת שיקים בסכום גבוה יותר שזמן פרעונם עתידי.

נקבע כי בנסיבות כגון דא: "אלה עסקת היסוד היחידה העומדת מאחורי מסירת השיקים היא מתן ההלוואה. מקום בו נימסרו לחברת הניכיון שיקים שנמשכו על ידי מי ממקורביו של מבצע הניכיון, נקודת המוצא היא, כל עוד לא הוכח אחרת, כי השיקים לא נמשכו עקב עסקה אמיתית בעלת תוכן כלכלי, אלא נימסרו כאמצעי תשלום או כבטוחה לפרעון ההלוואה שהתקבלה מחברת הניכיון".[ראו ת"א 28940-02-13] יישום ההלכה המשפטית כאמור, עסקנן בתביעה שטרית שעילתה שיק המשוך מחברה בבעלות הנתבעים, לפקודת עסק מורשה בבעלות התובע, אשר טוען כי למעשה קיבל שיק אחד לניכיון על סך 40,000 ₪ ועבורו סוכם בין הצדדים על עמלה בסך 1,500 ₪.

...

תוצאה התביעה נגד הנתבעים 2-3 נדחית.

אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע סך 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.03.18 (תאריך השיק) ועד עד היום.

מאחר ומדובר בעסקת הלוואה, ומכיוון שהתביעה נגד הנתבעת 1 מתקבלת, ונדחית נגד הנתבעים 2 ו-3, אין צו להוצאות משפט.

ר' סעיף 60(א) לפקודת השיטריות וכן ראה תא"מ (שלום חי') 46129-05-13 בנק ערבי ישראלי בע"מ נ' מגדי חניף )פורסם בנבו, 08.01.2015): "דרישת סעיף 60(א) לצורך "פירעון כשורה" אשר מביא לפקיעת השטר הנה כי תשלום תמורת השטר יהיה לאוחז בו (ראו ע"א 137/57 גרוס את נאס בע"מ נ' קופת מלווה וחיסכון שתופית של העובדים בפתח-תקוה בע"מ, פ"ד יב 702, 705-706 (1958), ות"א (של'-ת"א) 50820-08-10 שחף לווי פינאנסי יבוא יצוא (1974) בע"מ נ' נ.שדמי נכסים, בנין ותשתית בע"מ (פורסם בנבו, 28.10.12), בס' 3.6 התובעת עצמה אישרה כי בגין הפעילות של הנתבע בשנים 2010-2011 לא נותר חוב.

לעניין זה ראה דברי בית המשפט העליון בבע"מ 2126/09 פלוני נ פלוני [פורסם בנבו] (3.9.2009): "אכן, על פי סעיף 29(א) לפקודת השיטריות נטל ההוכחה הנו על הנתבע הטוען להעדר תמורה או לכשלונה, והתובע על פי העילה השטרית אינו נידרש להזכיר בכתב התביעה את עסקת היסוד ואת מתן התמורה (ראו: שלום לרנר דיני שטרות 222 (מהדורה שנייה, 2007) (להלן: לרנר); זוסמן, לעיל, בעמ' 120-119). ואולם, אם התובע הזכיר בתביעתו כי השיטריות ניתנו בעבור עסקה פלונית, מקל הוא על הנתבע אשר כל שעליו לעשות הוא להוכיח כי במסגרת אותה עסקה נפגמה התמורה או שלא היתה קיימת מלכתחילה (ראו: לרנר, שם). לעניין זה יפים הדברים שנאמרו על ידי כבוד השופט [כתוארו אז] י' זוסמן:

34 .גם סעיף 26(ג) לפקודה קובע: " אוחז שיש לו עיכבון על השטר מכוח חוזה או מכלל דין". הצדדים למועד בו נימסר השיק היו התובעת והנתבע כחייב.

...

התוצאה היא לגרסתו שהחוב בגובה 244,000 שזה הסכום שרשמו בשיק בשנת 2016.

תאור הצדדים המעורבים: התובעת היא חברה שעיסוקה בייעוץ וניהול משכנתות, לווי פינאנסי וגיוס הון למסורבי אשראי והיא היתקשרה עם הנתבע, איש עסקים שנקלע לקשיים כלכליים, בהסכם לייעוץ ולווי בתהליך גיוס אשראי מיום 19.9.17 שבקשר אליו נמשכו השיקים [להלן: "ההסכם"].

תמצית הנימוקים: שטר ושוברו של שוברו בצידו – אכן, משתביעה שטרית לפנינו נטל ההוכחה, ובכלל זה נטל הבאת הראיות, לכך שאין הוא חייב בשוברו של השטר, מוטל על הנתבע, ברם הוא הצליח להפוך את הקערה על פיה כבר בכך שהציג שובר של התובעת לשובר השטר - מיסמך מיום 26.7.18, המאוחר לחתימת ההסכם שכותרתו: "התחייבות בנוגע לפדיון צ'ק", ונכללה בו ההוראה הבאה: "חברת סייב ניהול משכנתות בע"מ מתחייבת בזאת שלא לפדות את השיקים על סך של 329,000 ₪ הניתן בעבור עמלת טפול בתיק המשכנתא, וזאת עד למועד כניסת הפעימה הראשונה של סכום גיוס הכסף לחשבונכם. אנו מדגישים כי התחייבות זו עומדת במקביל להסכם העבודה שנחתם עמכם בעבר". לעניין זה יוזכר כי "שטר הוא פרעון מותנה של עסקת היסוד [ראו ש' לרנר, דני שטרות, עמ' 76, להלן: "לרנר"] ובמקום בו הוכח קיומה של הסכמה מאוחרת בין צדדים קרובים לשטר כי השמוש בשטר לצורך פרעון עסקת היסוד כפוף לתנאי מסוים, יש לכבד הסכמה זו שהרי השטר הוא כ"חוזה" בין צדדים קרובים לו [דנ"א 258-98 צמח נ' שלשבסקי פ"ד נה (4) 193 (1998)] ו"הוא, למעשה, חוזה נוסף בגין אותה עסקה" [ראו לרנר, עמ' 75, וע"א 3908-08 תיקו בע"מ נ' FOREM BAGCO INC (2010)], כאשר על הזכות השטרית "חלות איפוא שתי מערכות של דינים: דיני הסחרות הקבועים בפקודת השיטריות [נוסח חדש] ("דיני שטרות במובן המצומצם") ודיני החוזים הקבועים בקודיפיקציה האזרחית ("דיני שטרות במובן הרחב")" [רע"א 2443-98 ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ פ"ד נג' (4) 804].

במכלול האמור לעיל, אף קשה לראות בתובעת כאוחזת בשטר שעשתה שימוש כשר בכוח ההשלמה שבידיה כאשר מילאה את התאריכים בשיקים למעלה משנה וחצי לאחר שנמסרו לה ושעה שהם כפופים לסייג המפורט בהתחייבות מיום 26.7.18.

...

ההכרעה: דין התביעה להידחות, ודין הנימוקים לכך להתמצות, כמצוות סעיף 129 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ו-2018 [להלן: "התקנות"] ומשלא מצאתי בפתרון הסכסוך חידוש משמעותי או חשיבות מיוחדת המתירים מתן הנמקה מפורטת יתר על המידה.

אכן, התובעת הציגה התכתבויות עם התובע מהם נראה כי הוא אינו מתנכר במפורש לחובו לה, וגורר את רגליו בקשר לכך, וביחס להתכתבות זו אף הפטיר הנתבע בחקירתו "מגיע לו כסף, הוא עשה עבודה ומגיע לו כסף, השאלה כמה מגיע לו", אלא שתולדות הקשר בין הצדדים והצביון הכללי של מזגו של התובע ושל אופן שיחו, כפי שנגלו על דוכן העדים, מחזקים את המסקנה כי אין הדברים יוצאים מגדר ניסיונות של איש עסקים גאה שירד מנכסיו לשרוד את התקופה הקשה, לשמור על כבודו, ולקנות זמן אל מול איומים משפטיים אפשריים, אף אם אינם מוצדקים.

54678313 התוצאה: במכלול האמור לעיל נדחית התביעה השטרית ומשכך אני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 519498-09-20.

בשים לב למכלול השיקולים המפורטים בסעיפים 152-153 לתקנות, ותוך שאני משווה לנגד עיני גם את האופן היעיל והתכליתי בו נהגו בדיון שני הצדדים [ראו לדוגמא ההסכמות הדיוניות בתחילת דיון ההוכחות, ובעמ' 11 לפרוטוקול דיון זה] תשלם התובעת לנתבע בתוך 30 ימים שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

האם התובע הוא בגדר "מלווה"? המונח "מלווה" בחוק הסדרת הלוואות חוץ- בנקאיות מוגדר בסעיף 1 לחוק: "מי שנותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו בחוק הבנקאות (רשוי) התשמ"א-1981." מכאן, כל אדם אשר נותן הלוואה לחברו ניכנס בגדר מלווה על פי החוק, ובהתאמה משטר הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות חל עליו, לרבות החובה לערוך מיסמך בכתב ולצרף לבקשה לבצוע שטר ללישכת ההוצאה לפועל את חוזה ההלוואה, פירוט התשלומים שהלווה שילם לפרעון ההלוואה ומועדיהם, כמו גם פירוט סכום ההלוואה והריבית או כל תשלום, יתרת החוב, תשלומים בפגור ועוד, כמצוות סעיף 8 לחוק.

- שתי תביעות שטריות בגין 6 שיקים על סכום קרן של 167,950 ₪ (ת"א (שלום נצרת) 25557-04-14, 25567-04-14).

ברם, חוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים (שירותים פינאנסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, שעיגן את חובת הרשוי של נותני האשראי החוץ-בנקאי ניכנס לתוקפו לאחר ההלוואה הנטענת, בין בשנת 2011 ובין בשנת 2012.

ויודגש- מעת שנקבעה חלות החוק, יש לבחון את הגנת הנתבע באספקלריה של חוק זה, ולא תחת פקודת השיטריות: "אמנם מצויים אנו בהליך שראשיתו בבקשה לבצוע שטר, דהיינו השיקים- אולם לא במסגרת הרגילה של תביעה שטרית רגילה ועל יסוד העילה השטרית, אלא בעילה הקשורה לעיסקת היסוד, קרי מתן הלוואה ובהתאם להוראותיו של חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות" (ראו: ענין בס; וכן: ע"א (נצ') 1259/05 עג'מי נ' פואנקינוס (5.10.06)- להלן "ענין עג'מי"; ע"א (מרכז) 4862-01-14 שטרצר נ' שלום 31.3.14)).

במסגרת זו, על הנתבע לסתור את החזקה הנתונה לתובע גם בעיניין דא, בין אם מקורה בחזקת המסירה ללא תנאי בסעיף 20(ג) לפקודת השיטריות , ובין אם הדבר נובע גם כן מחזקת התמורה בסעיף 29(א) לפקודת השיטריות (ראו: רע"א  2157/07 אדאטו נ' רנתיסי (2.8.07), על האסמכתאות הנזכרות בו – להלן "ענין אדאטו"; וראו גם: ע"א 562/88 בן אריה נ' סופר (1991); ע"א 1799/09, אלומניום החזקות (א.ה) בע"מ נ' דוד אפל (2010)).

...

בנסיבות אלה, אין מנוס מדחיית התביעה.

כפועל יוצא, דין התביעה להידחות.

סוף דבר דין התביעה להידחות.