תביעה שטרית על שטר חוב שניתן כביטחון להסכם שכירות

התביעה החלה דרכה כבקשה לבצוע שטר אשר הוגשה ללישכת ההוצאה לפועל ביום 21.07.16 והשטר בו עסקינן הוא שטר על סך 15,000 ₪ שזמן פרעונו 10.07.16 הנמשך מחשבון הנתבעת לפקודת התובעת ועל פניו נרשמו המילים "שיק ביטחון". השטר הוגש לפרעון אך לא כובד ביום 11.7.16.

מלשון סעיף 14.2 עולה כי שטר הבטחון טומן בחובו תנאי והוא שהתובעת זכאית למשש את השטר על מנת להפרע בגין כל תשלום המגיע לה כמשכירה ואשר לא שולם לה וכן להשבת כל נזק.

כאמור הנתבעת הוכיחה מהי עסקת היסוד בגינה ניתן השטר; הוכיחה כי מדובר בשטר ביטחון שעל מנת להפקידו היה עליה להפר את חיוביה על פי ההסכם בין הצדדים; היא הוכיחה כי לא הפרה את חיוביה על פי ההסכם; הנתבעת הצליחה להוכיח כי ההסכם בינה לבין התובעת הסתיים ביום 1.7.16 עת חתמה התובעת על הסכם שכירות עם שוכר אחר ביום 20.6.16 ועם מסירת המושכר לידי התובעת; היא הוכיחה כי עמדה בכל חיוביה עד למועד 1.7.16 בהתאם להסכם למעט חיוב בגין מים שלא עלה בידיה לשלם מטעמים שאין לזקוף לחובתה כפי שקבעתי לעיל; הנתבעת גם הוכיחה כי מסרה הודעה בכתב לתובעת על סיום ההסכם.

...

עם זאת, אני דוחה את הטענה ביחס לאחיזה כשורה שכן במקרה דנן מדובר על צדדים קרובים לשטר ואין מחלוקת כי הנתבעת מסרה שטר חתום על ידה לידי התובעת במעמד חתימת ההסכם.

בשולי הדברים אציין כי פסק הדין ניתן רק כעת, עם שובו של מותב זה מחופשת לידה והעדר אפשרות לחתום על פסקי דין במהלך תקופה זו. סוף דבר אני קובעת כי דין התביעה להידחות.

כאמור לעיל, אני מורה כי הפיקדון על סך 556 ₪ שהופקד על ידי הנתבעת, על פירותיו, יועבר לידי התובעת.

ניתן להבחין בדירה בסימנים ברורים של עובש ושל התקלפות הצבע מקירות ומתקרות הדירה בחדרים שונים בה. גם בתמונות שצרפו הנתבעים ניתן להבחין בעובש ע"ג חלק מהקירות והתפוררות הצבע בתיקרה ובחלק מהקירות באופן הדומה לסרטון שהוצג.

דיון ומסקנות- התביעה לפני הנה תביעה שטרית המבוססת על שטר חוב בחתימתם של הנתבעים, אשר אינם מכחישים את חתימתם על השטר אולם טוענים כי התובע לא היה רשאי לפעול למימוש השטר במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

בנוסף, לאור העובדה כי הצדדים לא חלקו על העובדה כי המדובר בשטר ביטחון שנימסר לידי התובע אגב חוזה השכירות ביניהם, על הנתבעים להרים את נטל הראיה להוכיח כי התובע אינו זכאי למימושו של השטר (וראה ת"א 29141/06 יוניליבר בע"מ נ' ממן (פורסם בנבו, 13.3.08); ע"א 526/88 בן אריה נ' סופר (פ"ד מה (1) 647)).

...

בנו של התובע טען כי הדירה עברה שיפוץ כללי טרם הושכרה לנתבעים, לא ידע לציין את גיל הדירה או הבניין וטען כי במהלך התקופה ביקש לסיים את חוזה השכירות מול הנתבעים אולם לאחר שהתחננו להמשיך את השכירות, נעתר לבקשתם.

לפיכך אני סבורה כי הגם והנתבעים לא הצליחו להרים את הנטל להצביע על כך שאין הם חבים לתובע דבר ביחס לעבודות שנאלץ לבצע בדירה, הרי שהם הצביעו על טענת קיזוז ביחס לנזקי הדירה אשר אינם באחריותם ועל הנזקים שנגרמו להם במצב בו נאלצו להתגורר בדירה שמצבה כפי שהוצג בתמונות ובסרטון.

לפיכך ולאחר שעיינתי בחשבוניות שצורפו ע"י התובע ולאחר שלקחתי בחשבון הקביעות ביחס לנזקים שהיו באחריות הנתבעים מחד והנזקים שנגרמו לנתבעים בשל מצב הדירה מאידך, אני מקבלת את התביעה מאופן חלקי וקובעת שהנתבעים ישלמו לתובע סך של 9,000 ₪ בצירוף אגרה בסך 894 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,600 ₪.

שטר החוב ניתן כשטר בטחון במסגרת חוזה שכירות בין הצדדים עבור השכרת מספר משרדים ברחוב הרצל 90 נתניה (להלן: המשרדים) והוגש לבצוע בשל אי תשלום דמי שכירות מלאים.

כך או כך, בבוא בית המשפט ליתן החלטתו בבקשת רשות להיתגונן, עליו לקחת בחשבון שישנו רק צד אחד שנחקר וגרסת המשיבה טרם עמדה בחקירה נגדית, ואל מול היתרון הדיוני המובנה הקיים לתובע בסדר דין מקוצר או בהתנגדות לבצוע שטר שהתצהיר פרוש לפניו ורק לו יש את הזכות לחקור, האיזון מצוי בכך שאין צורך לבדוק סכויי תביעה אלא סכויי הגנה ודי כי יציג המבקש, ולו בדוחק, טענת הגנה והרף לקבלת הרשות להיתגונן – נמוך הוא, גם אם בסופו של יום יכול ותתקבל התביעה.

...

בהתאם לפסיקה זו, הרי מקום שאין מדובר בהגנת בדים והגנת המבקש היא "אפשרית, ולו בדוחק", והיא אינה "הגנת בדים", כי אז המסקנה המשפטית המתחייבת היא שנכון הוא לאפשר למבקשת את ההתגוננות מפני ההליך" (רע"א 40983-05-19 ערנת-טק בע"מ נ' שלמה מורסיאנו (22.7.2019)).

זאת, על מנת שבית המשפט לא יידרש לקיים הוכחות ולאחר מכן להגיע למסקנה אשר יגיע עת מלכתחילה יכול היה להפעיל את שיקול דעתו האם יש מקום לנהל הליך שלם אם לאו מש"זמנו של בית המשפט הינו מוגבל, ותור המתדיינים ארוך" ואין מקום להאריך את ההליך לריק על דרך שמיעת ראיות (ראו והשוו: ע"א 3801/06 שרית עובדיה נ' עיריית הרצליה (18.2.2018)).

עם זאת, הגם שהנתבע לא נחקר בעניין השוכרים ולא נסתרה גרסתו אל מול אי הצגת ולו ראשית ראיה תומכת הגם שמותר לו בשלב זה לטעון טענות בע"פ כנגד מסמך בכתב, עת לא ברור מהו היקף הפגיעה של מגיפת הקורונה ובכל זאת אין בכך כדי לפטור אותו מתשלום מלא, אני סבורה כי יש ליתן לו רשות להתגונן משגילה סיכויי הגנה, הגם שנמוכים הם עד כדי דוחק בשל הכלליות הגלומה בהם.

לשיטתו, עדי התביעה סתרו את עצמם לעניין זה. כמו כן, מחקירת העדים עולה כי הסכם השכירות נחתם חצי שעה לאחר שחתם הנתבע על שטר החוב.

איני שותף לטענה זו. בתצהיר ההיתנגדות מצהיר הנתבע כי שטר חוב שניתן לבטחון "מהוה מסירה על תנאי". הנתבע מפנה לפסיקה תומכת לפיה, ניתן לממש את השטר שנימסר לבטחון בהתקיים התנאי ומצהיר כי בענייננו לא היתקיים התנאי.

לא שוכנעתי שלפי הוראות ההסכם על שטר החוב צריכים להיות חתומים שני ערבים וממילא, ניתן להפרע מהחייבים ביחד ולחוד ומהנתבע.

...

לפיכך, ועל יסוד כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

סוף דבר בנסיבות האמורות, התביעה מתקבלת בחלקה.

בהתחשב בסכום ששילם החייב שכטר בסך של 25,000 ₪, הנתבע ישלם לתובעת סך של 43,732 ₪.

מכאן, טוענת הנתבעת, לא רק שהתובע עשה דין לעצמו ומילא שטר על פי חיובים שונים ומשונים הוא בודאי שלא עשה כן בזיקה להרשאה שניתנה לו, בעת שהופקד בידו השיק עם החתימה על הסכם השכירות.

ענייננו בתביעה למימוש שטר בטחון שניתן בהתאם לחוזה שכירות של דירה.

(1) פיקדון כספי על סך של 19,000 ₪ השווה לחודשיים דמי שכירות; המשכיר יחזיר לשוכר את הפקדון בתום תקופת השכירות לאחר שיא ברור כי השוכר פינה את המושכר והחזירו למשכיר כהוא נקי ובמצב תקין ושלם ושילם את כל התשלומים החלים עליו על פי הסכם זה. (2) שטר חוב, על סך 19,000 ₪ (עשרים אלף – השגיאה במקור) ₪, בנוסח המצורף להסכם זה ובערבות הדדית של: _________________________________________ המשכיר יהיה רשאי לפדות את השטר או חלק ממנו במקרה שהשוכר לא פינה את המושכר במועד ו/או במקרה ויתגלו נזקים ו/או תשלומים שהיה מחובת השוכר לתקנם או לשלמם ע"פ הסכם זה והוא לא תיקן או שילם אותם, המשכיר יהיה רשאי במקרה זה, למלא כל פרט חסר בשטרות.

...

גם טענת התובע לפיה הוא סבור שהנתבעת ביקשה לעזוב את הדירה על מנת לעבור לגור בחו"ל, אינה מקובלת עלי והנתבעת הוכיחה ההיפך ממנה.

ראשית, מקובלת עלי עדותה של הנתבעת לפיה הצורך לעזוב את הדירה גרם לה לקשיים.

לפיכך, דין התביעה להידחות.