בשים לב כי לא הומצא לתובע כתב התחייבות (טופס 17) במעמד הבדיקה ואף לא בשלב מאוחר יותר, ביום 28.10.2007 פעל התובע להגשת השיק לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל וביום 21.07.2008 נימסרה מסירת האזהרה בתיק לבת זוגו, בזמנים הרלוונטים, הגב' טל גולדפל.
עוד טוען הנתבע כי במסגרת צדדים קרובים לשטר ובשים לב להלכות שנפסקו לעניין זה ע"י בית המשפט העליון, הרי שפעולות בית החולים איכילוב הנן בנגוד להוראות חוק הערבות (סע' 10 להתנגדות), שכן לטענתו הוא נופל לגדר הגדרת "ערב יחיד" הקבועה בפרק ב' לחוק הערבות, התשכ"ז – 1967 (להלן: חוק הערבות) וכך אף בהתאם התובע פעל בנגוד להוראת סע' 26 לחוק ולא שלח הודעה בדואר רשום בטרם מימוש השיק.
ראו גם בעיניין זה, את דברי כבוד הנשיא שמגר בע"א 205/87 ס.מ.ל סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 680, בעמ' 691 (1989):
"שטר ביטחון הוא, כאמור, שטר שמסירתו הותנה בתנאי. הצדדים הסכימו שהאוחז לא ידרוש את פרעונו, אלא אם יקרה ארוע מוגדר, כגון קיום התחייבות אשר למען הבטחתה נימסר השטר. מאחר שהחיוב שבהתנאה חל רק על הצדדים הישירים, הרי התנאי המתלווה לשטר ביטחון הוא, כי האוחז ישמור אותו בחזקתו ולא יסחר אותו. מובן, שאם היווצר הנסיבות, אשר סוכמו מראש ואשר מתירות את השמוש בשטר הבטחון לשם מימוש הבטחון אשר אותו הוא נועד להבטיח, משוחרר האוחז מכל סייג בכל הנוגע לסחרותו של השטר, כמו גם בכל האמור בתביעה על יסודו".
לאור מסגרת נורמאטיבית זו ובשים לב כי אין מחלוקת כי הנתבע לא המציא לתובע את כתב
ההיתחייבות כנדרש, אבחן את נסיבות המקרה שלפני.
...
משכך הם פני הדברים, מתגלה גרסת הנתבע במערומיה והיא מחוררת ככברה – כך למשל טענותיו כי לא ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל במהלך השנים שקדמו להגשת הבקשה כי לא הבין משמעות מסירת השיק לידי התובע ואף הטענה המופיעה בסע' 7 לכתב ההתנגדות כי הומצא לתובע כתב ההתחייבות– כל אלה קרסו כמגדל קלפים וכפועל יוצא מכך אני קובעת כי הנתבע לא עמד בנטל הראיה המוטל על כתפיו.
בשים לב לכל האמור לעיל ולנטל הראיה, טענות הנתבע ביחס להמנעות התובע מהצגת מסמכים (סע' 4-5 לבקשה) –דינה להדחות.
אחרית דבר
לאור דחיית מלוא טענות ההגנה של הנתבע כאמור, אני מחליטה לקבל את התביעה במלואה.