תביעה שטרית למימוש שטר ערבות להתחייבויות בתו

תביעה שטרית למימוש שטר על סך 10,000 ₪ עליו חתם הנתבע כערב להתחייבויותיה של בתו, אשר שכרה את דירתו של התובע.

...

התובע טוען כי ערבותו של הנתבע משתרעת על פני תקופת השכירות הראשונה וכן על פני כל תקופת הארכה שלאחר הסכם זה. התובע למד מסקנה זו מהוראת סעיף 8 להסכם המקורי, לפיה כל תנאי ההסכם יחולו בתקופות ההארכה, ומכך שהנתבע ידע על כך שבתו החייבת האריכה מספר פעמים את תקופת השכירות.

אשר על כן דין התביעה להידחות וכך אני עושה.

בשים לב כי לא הומצא לתובע כתב התחייבות (טופס 17) במעמד הבדיקה ואף לא בשלב מאוחר יותר, ביום 28.10.2007 פעל התובע להגשת השיק לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל וביום 21.07.2008 נימסרה מסירת האזהרה בתיק לבת זוגו, בזמנים הרלוונטים, הגב' טל גולדפל.

עוד טוען הנתבע כי במסגרת צדדים קרובים לשטר ובשים לב להלכות שנפסקו לעניין זה ע"י בית המשפט העליון, הרי שפעולות בית החולים איכילוב הנן בנגוד להוראות חוק הערבות (סע' 10 להתנגדות), שכן לטענתו הוא נופל לגדר הגדרת "ערב יחיד" הקבועה בפרק ב' לחוק הערבות, התשכ"ז – 1967 (להלן: חוק הערבות) וכך אף בהתאם התובע פעל בנגוד להוראת סע' 26 לחוק ולא שלח הודעה בדואר רשום בטרם מימוש השיק.

ראו גם בעיניין זה, את דברי כבוד הנשיא שמגר בע"א 205/87 ס.מ.ל סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג(4) 680, בעמ' 691 (1989): "שטר ביטחון הוא, כאמור, שטר שמסירתו הותנה בתנאי. הצדדים הסכימו שהאוחז לא ידרוש את פרעונו, אלא אם יקרה ארוע מוגדר, כגון קיום התחייבות אשר למען הבטחתה נימסר השטר. מאחר שהחיוב שבהתנאה חל רק על הצדדים הישירים, הרי התנאי המתלווה לשטר ביטחון הוא, כי האוחז ישמור אותו בחזקתו ולא יסחר אותו. מובן, שאם היווצר הנסיבות, אשר סוכמו מראש ואשר מתירות את השמוש בשטר הבטחון לשם מימוש הבטחון אשר אותו הוא נועד להבטיח, משוחרר האוחז מכל סייג בכל הנוגע לסחרותו של השטר, כמו גם בכל האמור בתביעה על יסודו". לאור מסגרת נורמאטיבית זו ובשים לב כי אין מחלוקת כי הנתבע לא המציא לתובע את כתב ההיתחייבות כנדרש, אבחן את נסיבות המקרה שלפני.

...

משכך הם פני הדברים, מתגלה גרסת הנתבע במערומיה והיא מחוררת ככברה – כך למשל טענותיו כי לא ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל במהלך השנים שקדמו להגשת הבקשה כי לא הבין משמעות מסירת השיק לידי התובע ואף הטענה המופיעה בסע' 7 לכתב ההתנגדות כי הומצא לתובע כתב ההתחייבות– כל אלה קרסו כמגדל קלפים וכפועל יוצא מכך אני קובעת כי הנתבע לא עמד בנטל הראיה המוטל על כתפיו.

בשים לב לכל האמור לעיל ולנטל הראיה, טענות הנתבע ביחס להמנעות התובע מהצגת מסמכים (סע' 4-5 לבקשה) –דינה להדחות.

אחרית דבר לאור דחיית מלוא טענות ההגנה של הנתבע כאמור, אני מחליטה לקבל את התביעה במלואה.

עוד טוענת המבקשת 1 כי במסגרת כתב הויתור ויתרה לכאורה רק על זכויות במקרקעין הקיימות לזכותה על פי חזקת שתוף ו/או לפי חוק יחסי ממון, אולם זכויותיה במשק אינן מכוח היותה בת זוג של המנוח ו/או מכוח היותה יורשת שלו, אלא זכויותיה נובעות מרכישת המשק בצוותא חדא עם בעלה המנוח, ומכוח הסכם המשבצת שנכרת.

הבנק הפר את החובות החלות עליו כלפי המבקשת 1 מכוח סעיפים 22 לחוק הערבות, והתוצאה המתחייבת מכך הנה ביטולו של המישכון.

יחד אם התביעה לסעד הצהרתי, הגישו המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע ההליכים בהוצל"פ למימוש שטר המישכון.

לאחר שעמד לפני גובה החוב המובטח במישכון (ראה סעיף 7 לתגובה המקדמית של הבנק) וכן עמדו לפני טענות המבקשת 1 בדבר מצבה הכלכלי (ראה בעיניין זה גם האמור בסעיף 23לעיל), אני מורה על עיכוב ביצוע הליכי מימוש המישכון, בכפוף להפקדת ערבון בסך של 50,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית, כאשר ניתן יהיה לשלם סכום זה ב – 2 תשלומים בסך של 25,000 ₪, שהראשון ישולם ביום 01.10.20 והשני ביום 01.11.20.

...

בתאריך 24.06.20 ניתנה החלטתי לפיה הבקשה לא התבקשה כבקשה במעמד צד אחד, כן הוריתי למבקשות להודיע היכן עומדים הליכי מימוש המשכון והאם הוגשה בהוצל"פ בקשה בעניין עיכוב ההליכים.

כן אוסיף כי אני קובעת את התיק לשמיעת הוכחות ליום 15.11.20 שעה 12:00.

לאחר שעמד לפני גובה החוב המובטח במשכון (ראה סעיף 7 לתגובה המקדמית של הבנק) וכן עמדו לפני טענות המבקשת 1 בדבר מצבה הכלכלי (ראה בעניין זה גם האמור בסעיף 23לעיל), אני מורה על עיכוב ביצוע הליכי מימוש המשכון, בכפוף להפקדת עירבון בסך של 50,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית, כאשר ניתן יהיה לשלם סכום זה ב – 2 תשלומים בסך של 25,000 ₪, שהראשון ישולם ביום 01.10.20 והשני ביום 01.11.20.

קבוצת גרניט תודיע, בכתב, לצדדים הנותרים על כוונתה לפרוש מהחברה, בהודעה מראש בת 30 יום ("הודעת הפרישה").

העברת המניות כפופה לשיחרור קבוצת גרניט (יחידי קבוצת גרניט וחברות ההחזקה) מכל התחייבות ו/או ערבות שניתנו על ידם לטובת החברה.

הנתבעים מוסיפים וטוענים כי אף לא אחת מהחלופות שנקבעו בסעיף 7 הנ"ל לא היתקיימה; קבוצת גרניט לא פרשה מהחברה, החברה לא פורקה והבנק לא מימש את הערבות כלפי מי מיחידי קבוצת גרניט, ומשכך אין מקום לתבוע את מימוש שטרי החוב.

...

לאור האמור, הודעת התובעות עומדת בדרישת הסכם המייסדים, וטענת הנתבעים בעניין זה נדחית.

אני דוחה את הטענה כי מדובר בהרחבת חזית: "כאשר הטענות והעדויות שהיו לפני בית המשפט לא חרגו מהנטען במפורש, וכל שנטען נועד רק לאמת את העילה שנטענה במפורש, הרי הזכרת עובדות נוספות כלשהן אין בה כדי ליצור שינוי חזית. אם בעלי הדין פורשים את המחלוקת האמיתית שנתגלעה ביניהם אין לראות את כתבי הטענות המקוריים כמעיין סך הכובל את בית המשפט ומונע פניה אל החומר ואל הטיעונים שהובאו במסגרת ההליכים" (ראה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט-2009) עמ' 89-90).

סוף דבר לאור האמור, אני מקבלת את כל טענות התובעות ודוחה את כל טענות הנתבעים.

אורלי הגישה נגד אבי תביעה בה טענה כי לא הייתה הצדקה למימוש שטר הערבות ועתרה לקבל לידיה את השטר ולהצהיר כי יחסי השכירות הסתיימו בהתאם להסכם.

בהתאם להסכם, אורלי התחייבה לשמור על הדירה ועל החפצים, לשמור על הגינה ולטפל בה, לפנות את הדירה בתום תקופת השכירות ולהחזיר את המצב לקדמותו אם תבצע שינויים באישורו של אבי.

נכתב כי "בחתימתו זו מאשר השוכר כי קיבל את הבית, הגינה וכל אשר בבת בחוזה זה במצב תקין ומסויד על ידי צבעי מקצועי, ויחזירו באותו אופן בגמר חוזה זה". עוד נכתב כי אורלי לוקחת על עצמה להחזיר את המצב לקדמותו בגינה.

...

התביעה שהגישה אורלי משנדחתה התביעה של אבי,הנני קובע כי אורלי עמדה בתנאי הסכם השכירות אשר הסתיים.

לאור האמור, אני מורה לאבי להשיב לאורלי את שטר הערבות הבנקאית בסך 20,000 ₪ וכל ערבות אחרת שנמסרה במסגרת יחסי השכירות.

כמו-כן, הנני מורה לאבי לשלם לאורלי את הסכומים הבאים: (א) אגרת תביעה שהגישה אורלי בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 15.8.2021, ועד לתשלום המלא בפועל; (ב) שכר טרחת עורך דין בסך כולל 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.