תביעה שטרית בגין שיקים שנמשכו מחשבון הנתבע

לפני תביעה שראשיתה בקשה לבצוע שטר שהגיש התובע בגין שיק שנמשך מחשבון הבנק של הנתבעת ולא כובד.

...

עדותו של נציג הנתבעת שבחודש אוקטובר (מועד הוצאת השיק) חודשיים לפני שביטל את השיק, החברה עדיין הייתה בשטח ועבדה (בפרוטוקול עמ' 3 ש' 10-4) מחזקת את המסקנה כי במועד שהשיק סוחר לתובע הוא לא חולל ועל כן נטל את השיק בתום לב. טענתה הנוספת של הנתבעת היא כי התובע לא נתן תמורה בעד השיק משני טעמים.

סוף דבר לאור מסקנתי כי התובע אוחז כשורה בשיק ומשלא הוכח כישלון תמורה ביחסים עם החברה, לא כל שכן כישלון תמורה מלא, ומשדחיתי הטענה בדבר פירעון החוב, מצאתי לקבל את התביעה.

אשר על כן התביעה מתקבלת.

עסקינן בתביעה שטרית בגין המחאה לפקודת התובע בסכום של 240,000 ₪, שנמשכה מחשבון הנתבע, ועל גביה מוטבעות המילים: "לביטחון בלבד" ו-"למוטב בלבד" (להלן: "השטר" או "השיק"): רקע ביום 12.4.15, או בסמוך לכך, הוגש השטר לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל.

...

בנסיבות אלה, אין מנוס מדחיית התביעה.

כפועל יוצא, דין התביעה להידחות.

סוף דבר דין התביעה להידחות.

בפני תביעה שטרית בגין שיק שנמשך מחשבונה של הנתבעת בבנק הפועלים בסך של 116,030 ₪, תאריך פרעונו הוא 1.4.11.

...

בסופו של דבר, הוכח כי אין אמת בטענת הנתבעת כי השיק נלקח ללא ידיעתה וחתימתה זויפה.

אני סבורה כי מכלל הנתונים שלעיל בצירוף העובדה כי עסקינן בבני זוג, עולה המסקנה כי הנתבעת העניקה הרשאה לבעלה, על ידי מסירת שיק או שיקים לרשותו, ולחילופין, העניקה הרשאה לבעלה מכוח הסכמתה שבשתיקה.

אשר על כן, אני מורה על דחייתה של התנגדות שהגישה הנתבעת, ומורה כי הליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם.

כמו כן בהנתן שהתביעה כאן היא תביעה שטרית בגין שיקים שנמשכו על חשבון הנתבע, אין מקום להלנת הנתבע כי השותף לוין לא נתבע.

...

התוצאה המסקנה היא כי יש לקבל את התביעה בגין השיק ע"ס 20,000 ₪ במלואה; ובאופן חלקי את התביעה בגין השיק ע"ס 100,000 ₪.

אשר על כן, אני מחליט כלהלן: ת"א 8959-11-20 (שמתייחס לתיק הוצל"פ 528400-09-20; שיק ע"ס 20,000 ₪) – אני מקבל את התביעה במלואה.

ת"א 57426-10-20 (שמתייחס לתיק הוצל"פ 507727-09-20; שיק ע"ס 100,000 ₪) – אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומעמיד את החוב נכון למועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל ע"ס 67,608 ₪.

התובעת הגישה תביעה שטרית בגין המחאה ע"ס 29,250 ₪, שנמשכה מחשבון הנתבעת ולא כובדה, לאחר שהנתבעת הורתה לבטלה.

...

לטענת רונן, לאחר שערך בירור עם עובדי התובעת, התבררו לו פרטי המקרה, כפי שהביא בתצהיר מטעמו - לטענתו, אדם בשם מוסא, אשר היה חייב לתובעת כספים, טען בפני מנהלת המשרד אצל התובעת כי יש בידו לפרוע את חובו כלפיה מתוך כספים המגיעים לו מהנתבעת, אשר באותה העת לא הייתה מוכרת לתובעת; אלא, שהנתבעת התנתה כי התשלום למוסא יבוצע כנגד חשבונית מס, והוא עצמו אינו יכול להפיק חשבונית; לפיכך, ביקש מוסא מהתובעת להפיק חשבונית מס ע"ש הנתבעת ולציין כי זו הונפקה בעבור "פיקוח עליון"; מנהל הכספים נעתר לבקשתו של מוסא והפיק חשבונית מס כפי שביקש; בהתאם, מסר מוסא לתובעת שתי המחאות ע"ס 29,250 ₪ (25,000 ₪ בתוספת מע"מ) כל אחת - ההמחאה הראשונה למועד פירעון 06.05.18 וההמחאה השנייה למועד פירעון 06.07.18; שתי ההמחאות נמשכו מחשבון הנתבעת לפקודת התובעת, כשהן אינן סחירות ומשורטטות "למוטב בלבד"; בעוד שההמחאה הראשונה נפרעה, הרי שההמחאה השנייה - היא ההמחאה מושא התביעה, לא כובדה, לאחר שהנתבעת הורתה לבטלה, ומכאן התביעה שבפני.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות וצרופותיהם, עיינתי במוצגים, שמעתי את העדים וקראת את סיכום טענותיהם של באי כח הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להתקבל, כפי שאנמק להלן - התובעת אינה אוחזת כשורה - לטענת התובעת יש לראות בה כאוחזת כשורה בהמחאה.

בנסיבות אלו, מתבקשת המסקנה לפיה חזקה היא כי הראיות שנזכרו לעיל, אותן נמנעה הנתבעת מלהגיש, כמו גם עדותו של מוסא, אשר לכאורה יכולה הייתה להגישן בנקל, היה בהן כדי לפגוע בגרסת הנתבעת - דהיינו, היה בהן ללמד כי הנתבעת והתובעת לא התקשרו בהסכם למתן שירותי פיקוח, כפי שטוענת הנתבעת.

בנסיבות אלו, כאשר התנהלותה של הנתבעת מלמדת ספק באשר לגרסתה, ויש בכך אך לחזק את התובעת, הגם שהיא עצמה אינה חפה ממחדלים, הגעתי לכלל מסקנה כי אני מבכר את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעת.

סיכומו של דבר - משלא הורם הנטל ע"י הנתבעת, הרי שדין התביעה להתקבל; על כן, אני מורה על החייאת ההליכים בתיק ההוצאה לפועל; הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בגין הליך זה בסך של 1,000 ₪ ובתוספת שכר עו"ד בסך של 6,500 ₪, אשר יתווספו לתיק ההוצאה לפועל.