כפי שפורט לעיל, לטענת המנוח, במקביל, וללא קשר לפעילות החברה, מסר למיקי שיקים על רקע הכרותם הקרובה, ובמטרה לרכוש בית שהוצע לו במושב על ידי מיקי, אולם לאחר שהתברר לו כי מיקי מעל באמונו, נותקו היחסים בין השניים.
מכאן, שאם השיק נשוא התביעה הודפס רק בחודש אפריל 2003, ומעדויות המנוח עלה כי יחסיו הקרובים עם מיקי, במסגרתם העביר לידיו שיקים חתומים על ידו "על החלק", התנהלו לכל היותר בין השנים 1991 עד 2002, מתבקשת המסקנה כי שיק זה, שרק הודפס על ידי הבנק בשנת 2003, דהיינו לאחר שהמנוח גילה לטענתו כי מיקי מועל באמונו, וניתק עימו את היחסים, ממילא לא יכול היה להימסר למיקי כחלק מאותה מערכת יחסים מושתתת האמון שהתרחשה בין המנוח למיקי בשנים כלשהן, קודם לכן.
ויוזכר, שעה שעסקינן בתביעה שטרית, בהתאם להוראות סעיף 29 לפקודת השיטריות [נוסח חדש], מוטל הנטל על כתפי הנתבע, בעניינינו, המנוח, תוך שמקום שבו מועלות טענות הנוגעות למירמה וקנוניה, מדובר ברף ראייתי כבד מן הרגיל, ויש צורך בכמות ראיות משמעותית יותר (השווה: ע"א 3546/10 מישאלי נ' קליין (18.4.12), סעיף 14 לפסק הדין).
...
מכאן, שאם השיק נשוא התביעה הודפס רק בחודש אפריל 2003, ומעדויות המנוח עלה כי יחסיו הקרובים עם מיקי, במסגרתם העביר לידיו שיקים חתומים על ידו "על החלק", התנהלו לכל היותר בין השנים 1991 עד 2002, מתבקשת המסקנה כי שיק זה, שרק הודפס על ידי הבנק בשנת 2003, דהיינו לאחר שהמנוח גילה לטענתו כי מיקי מועל באמונו, וניתק עימו את היחסים, ממילא לא יכול היה להימסר למיקי כחלק מאותה מערכת יחסים מושתתת האמון שהתרחשה בין המנוח למיקי בשנים כלשהן, קודם לכן.
משכך, אם רצה המנוח להוכיח את היסודות החיוביים בגרסתו, היה עליו לזמן את מיקי לעדות מטעמו, ומשלא עשה כן, גם עניין זה גורע מגרסתו, ומצטרף לכל האמור לעיל.
סוף דבר, דין התביעה להתקבל.
