מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה שטרית בגין שיקים חתומים על ידי המנוח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

כפי שפורט לעיל, לטענת המנוח, במקביל, וללא קשר לפעילות החברה, מסר למיקי שיקים על רקע הכרותם הקרובה, ובמטרה לרכוש בית שהוצע לו במושב על ידי מיקי, אולם לאחר שהתברר לו כי מיקי מעל באמונו, נותקו היחסים בין השניים.
מכאן, שאם השיק נשוא התביעה הודפס רק בחודש אפריל 2003, ומעדויות המנוח עלה כי יחסיו הקרובים עם מיקי, במסגרתם העביר לידיו שיקים חתומים על ידו "על החלק", התנהלו לכל היותר בין השנים 1991 עד 2002, מתבקשת המסקנה כי שיק זה, שרק הודפס על ידי הבנק בשנת 2003, דהיינו לאחר שהמנוח גילה לטענתו כי מיקי מועל באמונו, וניתק עימו את היחסים, ממילא לא יכול היה להימסר למיקי כחלק מאותה מערכת יחסים מושתתת האמון שהתרחשה בין המנוח למיקי בשנים כלשהן, קודם לכן.
ויוזכר, שעה שעסקינן בתביעה שטרית, בהתאם להוראות סעיף 29 לפקודת השיטריות [נוסח חדש], מוטל הנטל על כתפי הנתבע, בעניינינו, המנוח, תוך שמקום שבו מועלות טענות הנוגעות למירמה וקנוניה, מדובר ברף ראייתי כבד מן הרגיל, ויש צורך בכמות ראיות משמעותית יותר (השווה: ע"א 3546/10 מישאלי נ' קליין (18.4.12), סעיף 14 לפסק הדין).
...
מכאן, שאם השיק נשוא התביעה הודפס רק בחודש אפריל 2003, ומעדויות המנוח עלה כי יחסיו הקרובים עם מיקי, במסגרתם העביר לידיו שיקים חתומים על ידו "על החלק", התנהלו לכל היותר בין השנים 1991 עד 2002, מתבקשת המסקנה כי שיק זה, שרק הודפס על ידי הבנק בשנת 2003, דהיינו לאחר שהמנוח גילה לטענתו כי מיקי מועל באמונו, וניתק עימו את היחסים, ממילא לא יכול היה להימסר למיקי כחלק מאותה מערכת יחסים מושתתת האמון שהתרחשה בין המנוח למיקי בשנים כלשהן, קודם לכן.
משכך, אם רצה המנוח להוכיח את היסודות החיוביים בגרסתו, היה עליו לזמן את מיקי לעדות מטעמו, ומשלא עשה כן, גם עניין זה גורע מגרסתו, ומצטרף לכל האמור לעיל.
סוף דבר, דין התביעה להתקבל.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבעת טענה, כי מדובר בתביעה חסרת עילה שכן לא ניתנה כל תמורה בגין ההמחאות שנמסרו.
לכתב התביעה צורף כנספח 2 טופס ההזמנה בגין הנגרר השני, אף הוא בדומה אינו חתום על ידי המזמין.
בטופס זה צוין "במקום הזמנה 5658" בתאור הדגם נרשם: "נגרר הייבר 350*180 ל2 טון כולל מצבר וקשת קדמית, צריך להחזיר נגרר". בסופו של יום, לאחר העברת השיקים טענה הנתבעת, כי השיקים הנם עבור הנגרר הראשון וכי העסקה בוטלה ע"י הנתבעת , לאור מיסרון מיום 2.4.18 ולכן משאין התאמה בין המוזמן למסופק, לאור עותקי ההזמנה א-ד שצורפו לבר"ל וההתכתבות בין הצדדים, דין התביעה להידחות.
וכלשון הסעיף: "29. (ב) כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר" (ההדגשות שלי – ט' ש' כ').
בפסיקה נקבעה כידוע חזקה לפי העידר הבאת ראיה פועלת לחובת הצד שנימנע מלעשות כן (ר' ע"א 548/78 נועה שרון נ' יוסף לוי, פ"ד לה(11), 736, 760 [1980], רע"א 12/15 עיזבון המנוח אליה פרג' ז"ל נ' אסף אלעזר [1.3.2015]).
...
" מכל האמור, טענה לא מוכחת לפיה העדר ההתאמה הנטענת בין המשקלים מהווה למעשה כשלון תמורה מלא ומזכה את הנתבעת בהגנה מטעם זה נדחית, בהעדר הוכחה.
הנתבעת תשלם איפוא את יתרת התמורה בגין הנגרר השני שהוזמן על ידה ואשר סופק לה, לסכום זה תיווסף עלות הסקטים, שלא נטענה כל טענה בגינם.
לכן הנתבעת תשלם לתובעים סך של 20,580 ₪ בגין השיקים שבוטלו וסך של 2,925 ₪ בגין תמורת עסקה הסקטים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ביחס לשיקים שלא הופקדו (מושא התובענה), נטען על-ידי התובע כי המנוח התרשל בכך שאלה לא הופקדו וגם הפר בכך הוראה חוקית.
בנגוד לטענת הנתבע, הוכח לפניי על-ידי התובע כי הנתבע הוא החתום על השיקים מושא התביעה.
על-יסוד זאת, מאחר ומדובר בשיקים משוכים על-ידי הנתבע, הרי עסקינן בתביעה שטרית והנטל עובר לשכמו של הנתבע להוכחת טענותיו מדוע שלא לקבל את תביעת התובע כשהיא מבוססת על שיקים אלה.
...
הנתבע טוען מנגד, בין השאר ובעיקר, כי יש לדחות את התביעה נגדו.
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את מכלול החומר הקיים בתיק, שמעתי את העדויות והתרשמתי מהן, וכן לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים במחלוקות שנותרו, הגעתי לכלל דעה כי דין התביעה להתקבל.
חמישית: היקף מערכת היחסים הענפה שהייתה בין הצדדים, ובעיקר העובדה לפיה הנתבע הודה במסירת 31 שיקים לפקודת התובע, מחזקת את המסקנה לפיה גם השיקים מושא התביעה נמסרו על-ידו ובחתימתו לפקודת התובע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מתי מתיישנת תביעה כספית בגין הלוואה, כאשר התביעה מוגשת נגד יורשת של הערב להלוואה, ומתי מתיישנת תביעה שטרית בגין שיק שניתן להבטחת החזר ההלוואה, אם לא נרשם עליו מועד הפרעון? בשתי שאלות אלה יעסוק פסק הדין שלהלן.
הנתבע 1 מסר לתובע שיק חתום, ללא תאריך וללא סכום.
אפתח ואומר שככל שלטענת התובע ביקש המנוח לפרוע את החוב משום שהוא הרגיש חיוב מוסרי ולא משפטי לעשות כן, כפי שמשתמע מס' 16-17 לסיכומיו, הרי שחיוב זה אינו בר-אכיפה במסגרת התיק שבפני, ולפיכך, אף אם המוריש צווה על הנתבעת לפרוע חובות שהתיישנו, דין התביעה להדחות, אם יימצא שהחוב התיישן.
כבר נפסק כי כאשר התביעה השטרית מוגשת על ידי מי שבידו גם עילה חוזית, ממילא יחולו על השטר אותם הדינים החלים על החוזה: "אך טבעי הוא, כי בין צדדים קרובים יחולו, לעניין פרעון החיוב השיטרי, אותם דינים החלים לעניין פרעון חיוב חוזי בדרך-כלל. ... מסקנתי היא איפוא זו: דיני הקזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. (רע"א 6250/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג(2) עמ' 274 (1999) )
אפתח ואומר שהאמירות בפסק הדין הנ"ל אודות היתיישנות שטרות נאמרו כאוביטר, כפי שנכתב במפורש בפסק הדין: "אולם לא המסמך הסחיר עומד במרכז הדיון לפנינו, ועל-כן ניתן להשאיר את שקילת ההלכה הפסוקה לעת אחרת". יחד עם זאת, אין לקבל את טענת התובע, לפיה כיוון שהשיק ניתן ללא מועד פירעון, מפתחות ההתיישנות מסורות בידיו, ברצותו, ימלא את התאריך ויציג את השיק כעבור יום, וברצותו ימלא התאריך ויציג אותו כעבור 50 שנים, ובמועד זה תיוולד עילת התביעה.
...
כפי שקבעתי לעיל, אני סבורה שאף אם תתקבל גרסת התובע במלואה, המועד האחרון לפרעון ההלוואה היה, כפי שנרשם בהסכם ההלוואה, ביום 15.5.08, או למצער שנתיים לאחר מכן, דהיינו 15.5.10.
לסיכום אף התובע מסכים שדין התביעה נגד הנתבע 1 להידחות, וכך אני מורה.
אשר על כן, אני דוחה את התביעה מחמת התיישנותה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

לעניין השטר בגינו הוגשה בקשת הבצוע, נטען כי לא ניתן לייחס כלל נסיבות לחבות כלשהיא של מר אורנשטיין ז"ל למשיב.
נסיבות אלו, בהן לא ברור מכתב התביעה מיהו הגורם החתום על השטר (או שמא ברור כי החתום על השטר אינו מי שמצויין בכתב התביעה), מצדיקות את קבלת ההיתנגדות אף מבלי להדרש לשאר הטענות.
אוסיף, כי רב הנסתר על הגלוי לגבי נסיבות קבלת השיק הנ"ל אצל המשיב (יחד עם שיק נוסף על סך של 500,000 ש"ח שנימסר לו לטענתו על ידי המנוח), כאשר למבקש המנוח טענות קשות נגד המשיב לעניין תום ליבו ולעניין היתנהלותו מול מר אורנשטיין ז"ל. דומה שיהיה מקום להדרש גם לסוגיות אלו בשלב הראיות.
...
כמפורט להלן, מצאתי לקבל את טענות המבקש המנוח (וחליפתו) בפרט לאור שני אלו: ראשית – חלק מהטענות לקבלת ההתנגדות הן משפטיות ואינן מצריכות ידיעה אישית על נסיבות מסירת השיקים; שנית – ההליכים שהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה והטענות שהעלה המבקש המנוח בהתנגדותו (כמו גם קביעותיו של בית המשפט) מעלות תמיהות שאני סבור שעל בית המשפט לבוחנן (ככל שניתן לאור הנסיבות המצערות) ועל כן אינני סבור שיש לדחות את ההתנגדות רק בשל כך שהמבקש המנוח הלך לעולמו בנסיבות אלו.
הגם שהצדדים הגישו סיכומים בתיק, ביום 22.2.24 קיימתי דיון בתיק (בהסכמת הצדדים התנהל דיון מחוץ לפרוטוקול), ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים להלן החלטתי: עיקר טענות המשיב (בשלב זה) הן כי יש לדחות את ההתנגדות הן בשל כך שעם פטירת המבקש המנוח אין תצהיר בתיק התומך בהתנגדות והן לאור זאת שחליפתו של המבקש ממילא אינה מצויה בעובדות ואינה יכולה להעיד על נסיבות מסירת השיק.
לכן אין ולא היה כל מקום לפתוח בהליך דנן נגד מר אורנשטיין ז"ל ודינה של בקשת הביצוע להידחות על הסף.
סוף דבר- ההתנגדות מתקבלת.
אציין, כי לאור טענת המשיב בדבר שיק נוסף שמסר לו המנוח, על סך 500,000 ש"ח, ובקשתו לצירוף השיק להליך זה (וראו לעניין זה החלטתי מיום 13.10.23), הרי שממילא דומה כי בכוונת המשיב להגיש תביעה נוספת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו